הודעה מטעם האקדמיה הלאומית למדעים
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים התכנסה לישיבה מיוחדת שלא מן המניין הבוקר (22/7/2012) בהשתתפות נשיאיה הקודמים של האקדמיה, לדיון יוצא דופן בהחלטה שנתקבלה בשבוע שעבר במל”ג יו”ש (המועצה להשכלה גבוהה, יהודה ושומרון) על מעמדו האקדמי של המרכז האוניברסיטאי באריאל.
החלטה זו נתקבלה ללא כינון ועדת בדיקה בין-לאומית כמקובל וללא דיון עקרוני ומעמיק בצורך בהקמת אוניברסיטת מחקר נוספת, כפי שצוין על ידי הות”ת (הוועדה לתכנון ותקצוב) במסמכיה הנוגעים לנושא זה.
מועצת האקדמיה רואה בחומרה רבה את החלטת מל”ג יו”ש הנוגדת במפורש את עמדת ות”ת, שמבטאת גם את עמדת ראשי המערכת האקדמית בישראל.
מועצת האקדמיה סבורה שמדובר במהלך חריג העשוי לסכן את מבנה מערכת ההשכלה הגבוהה כולה לשנים רבות. ההחלטה בדבר הכרה ומיסוד אקדמיים של המרכז האוניברסיטאי באריאל, עוקפת את ות”ת, הגוף המקצועי והבלתי תלוי האמון הן על התכנון והן על תקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה.
זאת התערבות ממשלתית בוטה במערכת ההשכלה הגבוהה, שאנו מצווים לשמור על עצמאותה.
מועצת האקדמיה קוראת לות”ת להימנע מקבלת כל הקצבה שביצועה איננו על פי המיתווה התכנוני שלה.
עוד קוראת מועצת האקדמיה לממשלת ישראל לעצור תהליך זה, ולקיים דיון אחראי, מקצועי ונטול פניות, על מנת לשמור על המערכת המפוארת והחיונית של אוניברסיטאות המחקר וכל מוסדות ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה ופועלת על פי חוק (תשכ”א-1960), לפיו היא נדרשת לייעץ לממשלת ישראל בנושאי מחקר ותכנון מדעי-מחקרי בעלי חשיבות לאומית, ומופקדת על שמירה וקידום של המצוינות המדעית בארץ.
תמצית ההתרחשויות עד כה בנושא זה – אבי בליזובסקי
כזכור, הועדה לתכנון ותקצוב סברה שלאחר עשור אבוד באוניברסיטאות יש לשקם את המחקר והתשתיות באוניברסיטאות הקיימות ואין לפתוח אוניברסיטה חדשה. בעמדה זו נקט גם נשיא אוניברסיטת בר-אילן , פרופ’ משה קוה, עמדה שעוררה מחלוקת בתוך האוניברסיטה שחנכה את המרכז האקדמי באריאל בתחילת דרכו. לעומת זאת השר גדעון סער והמועצה להשכלה גבוהה יו”ש קבעו כי המכללה עברה בחמש השנים שבהם ניתן לה מבחן, את הדרישות ממנה להפיכה לאוניברסיטה.
יש לציין כי לפני כחודש ערכתי ביקור במרכז האוניברסיטה והתרשמתי מכמה מהמחקרים המתקדמים הנעשים ברכז, מתוקף הנסיבות לא מדובר במחקרים רבים, אך חלקם נשמעים מבטיחים. עם זאת,ת ככל הנראה לא איכות וכמות המחקרים הנעשים באריאל תקבע את גורל המוסד, אלא כוחות אחרים, ובהם בין היתר סוגיית חלוקת המשאבים בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה, וכן הערעות פוליטיות.
56 תגובות
מרצה בכיר באריאל,
אני רואה שאין בינינו ויכוח. למרות ש, לדעתי, מכאן (האתר הזה) לא תבוא הישועה. חבל על זמנך, אתה נראה לי כמו אחד שיכול להשקיע את הזמן הזה בדברים הרבה יותר מועילים לך ולחברה. וגם להרויח מכך הרבה יותר מאשר אם תעמוד במקום. שוב, בהצלחה בדרך,
ושכולנו נזכה מאנשים כמוך.
בהיותי טכנוקרט אני רחוק מלהאמין באידיאלים ואידיאולוגיות. מה גם שהניסיון אומר שככול שהחברה אידיאולוגית יותר, כך היא גם מושחתת יותר. יחד עם זאת אין להתעלם מכך לאדם כמו ב’ אכן מגיעים חיים טובים יותר בכלל, ובין היתר השכלה גבוה נגישה ואיכותית יותר בפרט. מורה אשר איננו עוסק במחקר יכול להעביר בצורה איכותית קורס חדו”א של שנה א’. אך אני בספק אם יוכל להעביר את קורסי הליבה של מקצועות ההנדסה ולחנך מהנדסים טובים. ישנן המדינות (בעיקר עניות) בהן קיים מחסור חמור של אנשי המקצוע וכך נפגעת גם ההשכלה הגבוה. אך לא כך הם פני הדברים בישראל אשר התברכה בשפע של כשרונות מעולים, ורק המערכת לא תמיד יודעת או רוצה לשלב אותם ולהיעזר בפוטנציאל שלהם. וכך קורה שרבים וטובים אכן לא חוזרים מפוסט-דוקים, כי הרי אין לאן ובשביל מה לחזור. למשרה של “מקריא ספר הלימוד” כאשר אין לך בעצם בשביל מה להתעסק במחקר, כי הרי לפרופסור במכללה סביר להניח שלא תצמח שנים רבות, ולא חשוב כמה שתשיג ותפרסם. והנפגעים העיקריים הם לאו דווקא אותם דוקטורים, אלה הסטודנטים שמקבלים כאמור השכלה פחות טובה.
למראות כישרונם המופלא לפלוט ברצף דברים גבוהים ופטריוטיים על המצוינות והישגיות, לא מעט אנשי האקדמיה בארץ מנהלים חיי נוחות ובטלה. ומה בסה”כ נדרש מהאיש? לעמוד מול הלוח מספר שעות מדי שבוע ולמלמל טקסטים מוכרים אשר הוא חוזר עליהם מדי שנה. האים זה שווה ערך לעבודה בהיי-טק למשל (למראות שהמשכורות בארץ לא ממש שונות). ישראל אגב היא בין המדינות האחרונות בהן קיימת הקביעות באקדמיה. לא כך הם פני הדברים למשל באנגליה, קנדה ורוב אוניברסיטאות בארה”ב. שם מרבית הפרופסורים נמצאים במאבק מתמיד על משרתם והם חייבים להוכיח את עצמם גם במחקר וגם בהוראה כל פעם מחדש, והתחרות הרי עזה. ולראייה – אם ניקח פרופסור ממוצע במדינות המערב, ניראה שהוא מחליף את מקום עבודתו לפחות כמה פעמים במהלך הקריירה. ואילו בישראל המערכת מצמיחה בטלה ובינוניות, גם במכללות (למה לי – מילא אפרוש לפנסיה בדרגת מרצה בכיר) וגם באוניברסיטאות – (מה איכפת לי אחרי שכבר קיבלתי את הקביעות). כמובן שלא כולם נוהגים כך. כך למשל אני ורבים כמוני במכללות ממשיכים לחקור ולמפרסם למראות שהדבר בד”כ לא מקדם אותנו לשום מקום. גם באוניברסיטאות כמובן לא חסרים פרופסורים שעובדים מאוד קשה. אך הדבר הנכון למערכת הוא לדעתי ולדעת רבים הינו הגברת התחרותיות וביטול החסמים.
יתכן מאוד שעצם ההקמה של מכללת אריאל היה מעשה פוליטי שנועד לחזק את ההתנחלויות, מטרה שהיא בסה”כ מאוד ספציפית ומקומית. אך הדינאמיקה של המוסד ואולי של החברה כולה בסוף עושה מהמוסד המדובר משהו הרבה יותר גדול וקרדינאלי.
מרצה בכיר באריאל
אתה מבין מה אנשים כמו ב’ אומרים לך? לך תילחם! (כדי שהם יוכלו לחיות יותר טוב).
לדעתי, אנשים כמוך לא צריכים להיות מעורבים בפוליטיקה הזאת.
אם אתה יכול להרצות גם בחו”ל , תעבור לשם. גם תרוויח יותר וגם ירוויחו ממך יותר. תהיה יותר תועלת ממך, משם ולא מכאן. כאן מנצלים אנשים כמוך, כדי לעשות רווח (פוליטי או אחר) ואז, זורקים אותם לכלבים. לפחות בחו”ל (או לפחות באוניברסיטה אחרת – אני לא מכיר אותך ואת מצבך), תוכל גם לקבל גמול ראוי עבור עבודתך. כאן בארץ נדירים האנשים שמעריכים אותם על פועלם.
למרצה:
אכן אנחנו מסכימים שיש בעיה .
הגדרת הבעיה (ותקן אותי אם אני טועה):
המעמד העליון במדינת ישראל רומס את המעמדות הנמוכים.
הדבר מתבטא בין השאר גם במוסדות להשכלה גבוהה.
השאלה:
מה עושים?
לי ברור שצריך להיאבק!
המאבק אינו קל ואינו פשוט.
אבל המאבק הוא הכרחי !
ל-ב
הנושא האישי שלי איננו העניין כאן, אם אשאר בישראל ואם לאו, זה הרי לא ממש חשוב. מה שחשוב הוא שמתרחש כאן מאבק מעמדי עקוב מדם ומכוער. באוניברסיטאות בישראל באופן כללי רוצות להישאר נחלתם של בני המעמדות הגבוהים, אם מדובר במרצים ואם בסטודנטים (והשיוך המעמדי של העדות שונות הוא כבר נושא אחר). אבל גם למעמדות הנמוכים הרי ישנם השאיפות להצליח בחיים ולהתקדם. ואז הם התחילו לצאת ללמוד בחו”ל, וכמובן שחלקם גם לא חזרו.
אז מה אמרו האוניברסיטאות? את האפרטהייד המעמדי טוב לנו ובטח שלא נפעל ע”מ לבטלו. באו נקים רשת של בנטוסטאנים, המכללות, בהם המרצים יהיו משוללי כל יכולת להתקדם מבחינת המחקר והדרגות האקדמיות (לזה הרי דאגו במיוחד) וכך לא יוכלו לאיים עלינו. הסטודנטים בבנטוסטאנים יזכו בתארים פיקטיביים למחצה ולכן גם יישארו במעמדות מהם באו, וכך נפטור את הבעיה בשיטת הישראבלוף ואחיזת עניים.
והנה מכללה אחד, בזכות השדולה הפוליטית החזקה במיוחד מנסה לפרוץ את גדר המערכת. כמובן שבעקבות כך קמה לה לא רק הזעקה והיללה, אלה גם משחק ביורוקראטי מתוחכם ומכוער באי-אלו וועדות. אם יצליחו לסכל את הניסיון כמובן שלאחד כמוני לא יהיה מקום כאן כי הרי חבל לי לשרוף את עצמי. בטח ימצאו מישהו שיודע להקריא ספר לימוד לכיתה. אבל אם הניסיון יוכתר בהצלחה, השכר יופץ וגם אחרים ידרשו לצאת מהבנטוסטאן. וזו כאמור סכנה של ממש להמשך ההגמוניה של הקבוצה האליטיסטית ונוכחית והאפרטהייד הסמוי שבחברה הישראלית.
למרצה:
אנחנו מסכימים שקיימת היום בעיה במדינת ישראל.
השאלה :
איך אפשר לפתור את הבעיה?
בריחה?
מבחינתי לא בא בחשבון .
לא ברחנו עד היום ולא נברח גם הלאה.
זו ארצנו.
הארץ היחידה שלנו.
לא נוותר עליה.
האפשרות השניה שנותרה היא :
מאבק!
מאבק לשינוי המצב.
עברנו את פרעה . נעבור גם את זה !
חבל שאתם מתעסקים בפוליטיקה ונותנים ל”אחד שמבין היטב” לתת את המשנה הפוליטית שלו על חשבון אריאל.
הסטודנטים שלומדים באריאל וגם המרצה הנכבד לא באים בגלל הפוליטיקה אלא כדי ללמוד וללמוד במוסד נחשב ואיכותי כאריאל.
“אחד שמבין היטב” תמשיך עם הצביעות שלך כאילו אוניברסיטת תל אביב לא הוקמה על חורבות שייח מוניס וכאילו האוניברסיטה העברית לא נמצאת כיום כל שטחי עיסוואיה שמעבר לקו הירוק!!
את הצביעות שלך תשמור לעצמך כאילו אוניברסיטת אריאל קשורה לכל הצרות עם הערבים!!
אני לא אשם בכלום תלמד היסטוריה ותראה מי גרם לכך שהם במצב הזה(התקיפו אותנו להשמידנו).
תמשיך לייל “כיבוש” כיבוש” ואנחנו נמשיך ליישב את הארץ
אין כיבוש כי עם אינו יכול להיות כובש בארצו(ארץ ישראל) ומסתבר שגם מבחינה משפטית אין כיבוש(דו”ח לוי).
אני מזכיר שאריאל עמדה בכל הקריטריונים וועדה של ששה פרופסורים – חתן פרס נובל, שלושה חתני פרס ישראל, חתן פרס וולף וחתן פרס א.מ.ת קבעו פה אחד שאריאל ראויה להיות אוניברסיטה.
ניתן לראות את הדו”ח המלא כאן:
http://www.ariel.ac.il/images/stories/site/management/PublicRelations/divur/_.pdf
וגם אין טיעון תקציבי כי שר האוצר התחייב לתוספת תקציבית וכך אף אוניברסיטה לא תיפגע.
וגם יש החלטת ממשלה מ2005 להקמת שני אוניברסיטאות נוספות בישראל(באריאל ובגליל).
לכן, אין שום מניעה לתמוך בהפיכת אריאל לאוניברסיטה ויש לברך על כך שלישראל יש אוניברסיטת מחקר נוספת.
מעבר לזה, מדובר מצויין וכולם יודעים את זה!! ראיה לכך ש13000 סטודנטים לומדים שם! ויש באריאל 280 מדענים מתוכם כ-75 פרופסורים. 28 מחלקות לימוד. אין שום מכללה שמתקרבת לנתונים האלה.
הרבה הצלחה לאוניברסיטת אריאל שתביא הרבה כבוד למחקר ההישראלי!!!!
אני שמח שסוף סוף אחרי 40 שנה הוקמה אוניברסיטה חדשה בישראל!!!!!
הרבה הצלחה לכל הסטודנטים באריאל!! וגם ל700 ערבים שלומדים שם!!
מרצה בכיר באריאל
אתה צודק.
האם אתה באמת חושב שמגיע לאנשים כאלה (כמו למשל המגיבים כאן) שיהנו מהידע והניסיון שלך?
תהיה במקום שבו אתה מרוויח יותר ועושה יותר לביתך. הרי הפסדת הרבה רק בשביל להבין את העובדה הזאת כאשר עלית לארץ שאוכלת יושביה.
ליבי איתך, ואני מאחל לך המון הצלחה בהמשך דרכך.
למרצה הנגעל,
כולנו אשמים, אני לא פחות ממך, אבל טענותיי הכלליות עומדות גם עומדות, גם אם תמשיך לשייך אותי למקומות מסויימים בזמנים מסויימים.
צר לי שלא מצאת מקום למחקר במקום אחר, והלוואי שבישראל יהיו עוד 10 אוניברסיטאות טובות וראויות אבל לא תחת משטר צבאי.
וכאילו שמע אותי דימיטרי שומסקי:
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1787957
האם גם הוא היה משתייך בזמן אחר ומקום אחר לאותו מקום אליו שייכת אותי?
מבלי להתייחס עליך אישית כי הרי אינני מכיר אותך וגם אינני מעוניין להכיר, אלה לממסד שהינך מייצג באופן כללי – יש לי לאומר את הדברים הבאים:
יצרתם מציאות עבור רוב העם הבלתי-מיוחס אשר איננה קלה יותר ממציאות של הפלסטינאים – החל מהיעדר יכולת להשיג קורת גג ועד להעדר הניידות החברתית. וכעת לא נותר לכם אלה להזיל דמעות תנין על גורלם המר של הפלסטינים.
מה עוד יש להגיד בנדון? אף עם שהפסיד במלחמה לא קיבל על כך פרס. גם אני למשל, בעל כורחי משתייך לאומה שכזאת. ואז לא רק שנותרתי חסר כל, אלה גם מצאתי את עצמי בתחתית החברה אליה הגרתי. רבים וטובים גם היו במצב זה – למשל הגרמנים והיפנים לאחר שתי מלחמות עולם. אך יש כאלה שמשלימים עם רועה הגורל ויוצאים מהמצב בחריקת שיניים, תוך עבודה קשה וויתורים על הרעיונות הרבנשיסטיים. ויש כאלה שמסרבים לעשות כן.
לא כבשתי את השטחים, ואין לי כל עמדה בנושא. יתרה מכך, אני אפילו לא מצביע בבחירות, כי אין לי כל עניין בזה. אני בסה”כ מהנדס טכנוקרט. המשרה באריאל הייתה והינה היחידה בישראל אשר אפשרית עבורי במצב הנוכחי. כך אנא ממך – על תפיל עליי את התיק.
ולמרצה הנגעל,
אני ארחיק לכת עוד יותר: הייתי מעריך את דעתכם (לא מסכים לה, אבל מעריך יותר) אילו הייתם קוראים להחלת החוק הישראלי על כל השטחים הכבושים, על כל המשמעויות שבדבר אבל העובדה שאתם מוכנים להמשיך לחיות תחת החוק הצבאי מספרת לי הכל: חוק אחד לכם וחוק אחר ל 3 מיליון פלסטינאים
למרצה הנגעל,
אבל אתה מסכים שלפני התקופה בה אתה גדלת, לא היה קל להיות יהודי שם, אלא היה קשה, קצת יותר, ממה שכעת אתה מרגיש, באריאל, שם אתה מרצה. בכיר.
בכל מקרה, למרות התואר הגבוה שאתה מתהדר בו, לא קיבלתי תשובה לטענותיי. ואם מישהו היה משתייך למקומות אליהם רמזת, זה אתה ולא אני. אתה, שהגעת ממקום בו התעמרו ורצחו יהודים אדיש לסבל של מיליוני פלסטינאים. אני לא קורא להם קדושים, בשום פנים, אבל טוען מדוע אסור להקים שם אוניברסיטה.
לגבי הרבי, אתה כרגיל לא מאכזב ורמת תגובתך ראויה לפרס.
בהתלהמותך הרבה פיספסת כמה דברים: לא אני קורא לשטחים כבושים, אלא מדינת ישראל, בכך שהיא מכילה את החוק הצבאי שם ולא את החוק הישראלי ואכן נכון שבין היתר כבשנו לנו מדינה: הארץ היסטורית שלנו, כיבוש בכוח הזרוע, היא הייתה לרוב ריקה שחזרנו אליה בגל העליות, לא משנה. העובדה היא ש ב 48 הכיר העולם בשטח כשלנו והפלסטינאים באוסלו אז אני לא צריך להיות יותר צדיק מהאפיפיור. הם הכירו, זה מספיק. בשטחים, אך אחד לא מכיר כשטח מדינת ישראל, אפילו לא מדינת ישראל
ל” אחד שמגיב היטב”
אדוני, על תספר לי בובע-מאיסעס על מצבם של יהודי בברה”מ, מפני שגם נולדתי וגם גדלתי שם. בתור יהודי גלוי יכולתי להתקבל למרבית המכונים להשכלה גבוה, כולל אלה המובילים במוסקווה (וכך אכן היה). אך יחד עם זאת היו גם המגבלות. כך למשל אוניברסיטת מוסקווה היוקרתית הייתה סגורה לפניי. גם בתעשייה יכולתי להגיע לדרגות מפתח, אך אף כמעט פעם לא להנהלה הבכירה. יחד עם זאת היו כמה יוצאי הדופן. כך למשל יו”ר הלמ”ס של ברה”מ היה יהודי גלוי. היו אפילו כמה אלופים וחברי הוועדה המרכזית של המפלגה.
בהגעתי לישראל בתור יוצא ברה”מ נתקלתי בתקרת זכוכית נמוכה ובלתי-עבירה יותר מאשר בד”כ מרגיש יהודי ברוסיה, במיוחד כיום. לכן גם תגובתך מגעילות אותי. ואני גם מעריך לאן אחד כמוך הייה משתייך בזמן אחר ומקום אחר.
פשוט לא יאומן שקיימים אנשים כמו “המגיב הטוב” אולי ישנה את שמו למגניב
אתה כותב שאריאל נמצאת בשטח כבוש :
מהו שטח כבוש.
הבית שלך בהוד השרון או איפה שלא יהיה
בחיית הרוס ונפץ אותו מיד !!!
ויש להרוס את רמת אביב.
שייח-מוניס בלשון עממית.
קברי “צדיקים” נחרבו שם ע”י הציונים הרעים לרוב.
תושמד רמת אביב ומיד !!!
אין מקום כאן מעבר לקו, מתחת לקו, מעליו או מאחוריו-שאינו כבוש
באיזושהי מלחמה.
גם מלחמת השחרור היתה כיבוש.
ל-ב’
האנלוגיה שלך איננה מדויקת. באו נניח את המצב שבו הממשלה תצהיר בגלוי ובגאווה שישנה העיר (עם הרכב עדתי מאוד מסוים) ובה לא יתפשר מתן תעסוקה לניגשים ללשכת העבודה, ישללו הקצבאות ותושביה ישאירו חסרי כל. איך תגיב על זה?
אני עובר על טיעוניהם של בני הממסד אחד-אחד ואני מוצא דייסת ההשמצות, מניפולציות ושקרים שלא היו מביישים את גבלס. (ואני מודע היטב לכבדות דבריי). כי הרי לרדיפת היהודים הוא המציא נימוקים רבים ומשכנעים. והנה נשיא מכון וייצמן אולי כבר שכח איך החרימו את סבו בגרמניה הנאצית, וכבר קורה להחרים מישהו אחר, הפעם מבני עמו. ומה בעצם הטיעונים? שהמוסד באריאל פוליטי – מתנחלי? ולא בכדי העיתונות משתדלת להביא תמונות מהמקום של הבכורים עם כיפות ובכורות בשמלות ארוכות וכיסוי ראש? לא דומה לתרגילים הגבלסיים לצלם יהודים בזווית מאוד מסוימת? אך האמת היא שמרבית חברי הסגל והסטודנטים במוסד חילונים גמורים שגרים בגוש דן, הם עוסקים בכלל בהנדסה ומדעי הטבע ואין לזה שום קשר לאידיאולוגיה כלשהי. עוד טיעון שהמוסד מפרסם מי-4-5 פחות מאוניברסיטת חיפה ובבר-אילן. אך שוכחים להזכיר שבמוסד יש גם פי-7 פחות חברי סגל אשר אינם מורים מין החוץ. ומי היה המומחה במניפולציות ואמירת חצאי-האמיתות? אומרים שהמוסד חלש ולראיה מביאים את העדר ההישגים בקבלת מענקי מחקר מ”אקדמיה”. לא על זה נאמר “גם רצחת וגם ירשת”? ובכלל למה שוכחים להשוות את חלקם של מענקי מחקר מחו”ל בתקציב המוסדי באריאל ובאוניברסיטאות?
בקיצור אני חש שיש לי סיבות טובות ביותר לאומר את הדברים הקשים ואף לעשות את ההשוואות הנוראיות.
איזה מרצע יצא מהשק? כתבתי את דעתי בנושא מהפוסט הראשון שלי. לכל היותר יצא מרצה מן השק והתגלה בבורותו.
אם תבדוק את תולדות היהודים בברה”מ, תראה שאתה לא כל כך נרדף. קרא בבקשה את האתר השמאלני הקיצוני:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA#.D7.9E.D7.A1.D7.A2.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.98.D7.99.D7.94.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.9C_.D7.A1.D7.98.D7.9C.D7.99.D7.9F
ולאחר ששפכת את דמעות התנין ושטחת את טענות הקוזאז הנגזל, תסביר לי איפה קיימת טעות בפוסט שלי
למרצה:
אם הבנתי נכון : מצבך כאקדמאי הוא שאתה התיאשת מלהגיש בקשות כי ממילא לא מאשרים אותן.
אבל המצב בארץ הרבה יותר חמור מזה:
יש אנשים שהתיאשו מללכת ללשכת עבודה כי ממילא לא יקבלו עבודה.
יש אנשים שהתיאשו מלהגיש בקשה לקצבה משום שממילא לא יאשרו להם את הבקשה.
ומה שיותר חמור:
יש אנשים שמגיע להם אבל אין להם את הכוח לטפס במעלה ההר הביורוקראטי כדי לקבל את המגיע להם. והם נשארים חסרי כל !
ומה שהכי חמור:
ההר הביורוקראטי לא נמצא שם בטעות או במקרה. הוא נבנה שם בכוונה תחילה!!
יצא המרצע מן השק
מחד שמעתי רבות על כך שלא כדאי לי להגיש הצעות מחקר ל”אקדמיה” בעקבות הרדיפה המוסדית. מאידך הממסד מנפנף בעובדה שאנחנו לא רק שלא זוכים שם אלה אפילו לא מגישים. אז הנה – רואים בבירור איך המרצע יוצא מן השק. אני שואל את עצמי את השאלה – כמה זמן עוד יוכל להמשיך במצב הנוכחי. כי הרי הרגשותיי כבודות ביותר. אם נאמר דוגרי – במערכת זו אני מרגיש יהודון מושפל ונרדף בצורה חמורה יותר מאשר בברה”מ. שם לפחות לא הצהירו בגלוי שיש להחרימני.
אז המצב הוא כזה… אני חבר סגל באריאל, מתעסק בהנדסה, עדיין צעיר, עם רשימת הישגים אקדמיים בלתי-מבוטלים, נרדף, מושמץ ומשולל קידום בישראל. לא תהיה לי בעיה למצוא משרה באחד הקולג’ים בארה”ב שלא לדבר על תעשייה. מאידך אני נהנה ללמד באריאל ואוהב את האווירה במקום. אך אם המערכת האקדמית דוחפת אותי החוצה מישראל בהחלטיות ונחרצות כפי שזה נשמע, ככול הנראה לא נשארת לי ברירה.
לרפאל ולאלטר אגו שלו, מבין עניין
כבר בפוסט הראשון שלי טענתי שמדובר בנושא מוסרי וערכי ממדרגה ראשונה ולא נושא טכני של האם יש מספיק כסף, האם רמת המחקרים שהוצגה לוועדה הייתה טובה והאם כדאי שתהיה עוד אוניברסיטה בישראל. כמובן שכדאי, מצידי שיקומו עוד 10 אוניברסיטאות בישראל, אם יש תקציב ראוי לכך. יותר אוניברסיטאות ופחות ישיבות.
לא ממש מזיז לי אם אתה רואה או לא רואה בשטחים האלו ככבושים, החוק הישראלי רואה בהם ככבושים ולכן החוק הישראלי באופן כללי לא חל על השטחים ומה שכן חל שם הוא החוק הצבאי וגלגול העיניים שלך לא יעבור בשתיקה. כמו כן לא ממש מזיז לי אם דעתי היא דעת המיעוט והיא כמובן לא פסולה (הנה, הדיקטטור שבך פורץ). דעתי בנושא היא מוסרית וערכית: האם ראוי שיקום מוסד שמבוסס על חופש: חופש מחשבה, חופש דיבור, חופש אקדמי, במקום בו יש אוכלוסיה רבה ביותר שלא נהנית מחופש, שחיה תחת שלטון צבאי. אגב, כמות הפלסטינאים בשטחים גדולה בערך פי 10 מכמות הישראלים בשטחים.
המפקד בשטח הוא אלוף הפיקוד, מה לא מובן בזה?
זה אומר שהמפקד של האוניברסיטה הוא אלוף הפיקוד, מה לא מובן בזה?
זה אומר שאלוף הפיקוד יכול לאסור כל אדם באשר הוא בשטח הזה, מסיבותיו שלו, מה לא מובן בזה?
זה אומר שאלוף הפיקוד יכול למנוע אם כך יחליט, כל מחקר, כל דעה, וכל רעיון, מה לא מובן בזה?
כעת, גם אם החוק ישונה, ואלוף הפיקוד יחדל מלהיות מפקד אוניברסיטת אריאל, עדיין, נושא האפרטהייד שבעינך אינו רציני, קיים גם קיים
האם על שטח כזה ראוי שתקום אוניברסיטה, לא ולא.
אחד שמגיב היטב,
הרי ברור לך שאני חולק על דעתך ואני לא רואה בשטחים אלה כבושים(עיין ערך דו”ח לוי).
ואני תומך באריאל והיא בקונצנזוס הישראלי.
הקביעה שלך שאלוף פיקוד מאשר מחקרים באריאל פשוט שטותי ולא נכון!
אני לא רוצה להיכנס לויכוח פוליטי(שנינו יודעים שדעתך במיעוט) שאתה מנסה לגרור אותנו כי מדובר במוסד אקדמי וכן, הממשלה קבעה בשנת 2005 שהיא רואה “חשיבות לאומית” באוניברסיטה באריאל.
אם אתה רוצה להתווכח אם האוניברסיטה טובה לישראל או לא ואם המוסד עומד בקריטריונים וראוי להיות אוניברסיטה אני אשמח. בקשר לדיון הפוליטי אני משאיר את זה לפוליטקאים. מוסד אקדמי צריך לבדוק רק על פי קריטריונים אקדמיים. ואת זה גם אנשי שמאל למשל שלי יחימוביץ מנהיגת השמאל אמרה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3817092,00.html עוד בשנת 2009.
ההתנגדות שלך היא פוליטית ולכן פסולה בעיקרה.
וכל אוניברסיטה שתקום בישראל ויקצו לה משאבים אני אשמח!! כדי לפתח את המחקר הישראלי!! ולחזק את האקדמיה הישראלית!!
המערכת מסננת תגובות עם הרבה קישורים כי זה מאפיין נפוץ של תגובות זבל. אני משחרר תגובות לגיטימיות.
אבח
למבין עניין ולאלטר אגו שלו, רפאל
הרוב המוחלט של תגובתך לא רלוונטי, הרי מראש הסכמתי, לצורך הדיון, שאיכות המחקר טובה ואפילו הנחתי שיהיה כסף מפה ועד הודעה חדשה לכל מוסד אקדמי באשר הוא.
הטענה שלי, שלה אין לך מענה, היא שאוניברסיטה בשטח כבוש, או בשטח צבאי (זאת כדי שלא נדרדר לדיון תוך היתממות האם זהו שטח כבוש) בו לרוב האוכלוסיה אין זכויות אזרח ובקושי זכויות אדם, אינו מעשה מוסריֿ וחוטא לרוח האקדמיה. מוסד אקדמי, שאלוף פיקוד הוא הוא המפקד שלה, היא זוועה. לטענה העובדתית שהמפקד יהיה אלוף הפיקוד, אין ולא יכולה להיות לך השגה כלשהי. זו עובדה. אם אתה לא מבין מדוע זה נורא, הדבר דובר בעד עצמו.
העובדה שהדיון בישראל, מתקיים רק במישור הפורמלי כלומר האם יש מספיק כסף והאם איכות המחקר היא טובה, היא בושה וכלימה. עוד הוכחה שאנחנו עמוק עמוק בשלב הגרוטסקי של הכיבוש
ואכן, אותה מחלקה בבן גוריון ספגה ביקורת מוועדה חיצונית אוביקטיבית, אבל זה לא פוסל את שאר מחלקות האוניברסיטה.
לאחד שמגיב היטב,
אתה ההוכחה שההתנגדות היא פוליטית!! מה לעשות אתה נמצא בדמוקרטיה ואתה במיעוט, רוב מוחלט בעם תומך באריאל ורוצה שם אוניברסיטה ועליך ללמוד לקבל את הכרעת הרוב הרי זוהי הדמוקרטיה!!
אני מכבד דעה של כל האדם גם את של גדעון לוי(הידוע בדעותיו הפוליטיות בקיצוניות).
ממליץ לך לקרוא תגובות שהם גם בעד כחלק מהדיון שנוצר כאן:
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-74522-00.html
http://www.ariel.ac.il/images/stories/site/1.pdf
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/386/152.html?hp=1&cat=479
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/388/830.html
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/386/942.html
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/382/161.html
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-73911-00.html
http://www.ariel.ac.il/images/stories/site/management/PublicRelations/shdrog_oniversita/esti_lozato.pdf
http://news.walla.co.il/?w=/2680/2545887
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/381/735.html?hp=1&cat=479
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4248207,00.html
http://www.ariel.ac.il/images/stories/site/management/PublicRelations/shdrog_oniversita/makor_rishon.pdf
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1747357
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1744526
תקרא ואולי תשנה את דעתך!!
הטיעונים שלך כל כך חלשים ואתה מבין שטעית…
הרי רשמת “הסיבות שחלק מחברי המל”ג האמיתיים לא הסכימו לעסוק בעניין הוא שהיה ברור מלכתחילה שההחלטות בעד אריאל הן פוליטיות ולא מקצועיות (מתוקף הקמתו של הגוף)”,
זה כל כך מופרך הרי אם חברי מל”ג ירושלים בעצמם היום עוסקים בעניין וקובעים לאריאל אז איך בדיוק ההחלטות היו פוליטיות?! הם בעצם גורמים לפוליטזציה של האקדמיה בכך שהם לא מוכנים לעסוק בנושא אך ורק מסיבות פוליטיות ולא מסיבות אקדמיות כפי שמצופה מאיש אקדמיה לנהוג.
באשר לראשי האוניברסיטאות הם התנגדו תמיד להקמת אוניברסיטאות נוספות. האוניברסיטה העברית התנגדה להקמת אוניברסיטת תל אביב ושתיהן יחד התנגדו להקמת אוניברסיטת בר אילן.
לאורך כל ההיסטוריה תמיד התנגדו האוניברסיטאות הקיימות לאוניברסיטה נוספת.
אתה יכול לדמיין את ישראל בלי המחקר של אוניברסיטת תל אביב? אוניברסיטת בן גוריון?
אני לא אומר שהם עשו את זה בהכרח בגלל דעות פוליטיות אלא מכיוון שהם לא רוצים עוד מתחרה וכניסת עוד מוסד למועדון היוקרתי של אוניברסיטאות בישראל. זה נוסע מאינטרס צר אך טבעי.
אתה מעלה כל פעם את ציפי חוטבלי כאילו זהבה גלאון לא פעלה כנגד המוסד. העניין שרוב הממשלה הכנסת הם אנשי ימין וכך רוב העם ועם כל הכבוד לביקורת(נהנו מסיוע תקשורתי נרחב) יש תמיכה אדירה לאריאל בקרב הממשל(ראש הממשלה, שר החינוך, שר האוצר, שר החוץ, שר המדע והטכנולוגיה שהוא בעצמו פרופ’ והיה רקטור של הטכניון ועוד המון שרים) והכנסת. בכל הדיונים הגיעו לתמוך באריאל חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית בישראל. אגודות הסטודנטים באוניברסיטות ובמכללות תמכו במהלך (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4250837,00.html
) ויש גם אנשי אקדמיה שתמכו במהלך (http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/384/748.html
).
אז מעבר לביקורת יש גם תמיכה אדירה במוסד וגם תמיכה מקרב הציבור סקר של ידיעות אחרונות קבע כי כ-80 אחוז מסכימים שנכון להכיר באריאל כאוניברסיטה. (http://www.ariel.ac.il/images/stories/site/management/PublicRelations/divur/seker.pdf
אריק אתה ההוכחה שההנתגדות היא פוליטית!!! מה לעשות את מתגורר במדינה דמוקרטי ואתה נמצא במיעוט רוב העם תומך בהתנחלויות ואריאל היא בקונצנזוס!!!! אתה צריך ללמוד לקבל את הכרעת הרוב שרוצה אוניברסיטה באריאל!!
מעבר לכך אין שום מכללה בארץ שמגיעה להצלחות של אריאל.
רק בשנת 2011 השתתפו חוקרי המוסד באריאל ב-145 כנסים בינלאומיים ב-36 מדינות, שבהן הרצו והציגו את מחקריהם. בשנים 2011-2012 פורסמו מאות מאמרים משותפים של חוקרים באריאל עם אנשי מדע עמיתים מובילים בעולם. ביניהם 44 מארה”ב, 12 מבריטניה, 6 מצרפת ועוד.
המוסד באריאל אירח בשנים האחרונות כינוסים בינלאומיים בתחומי חקר המוח, קרימינולוגיה, פיתוח חומרים, פיזיקה ופיתוח שיטות חדשות להוראה אקדמית. בחודש אוגוסט השנה יארח המרכז באריאל את הכינוס העולמי השנתי בחקר החומרים ולכינוס זה כבר נרשמו 120 מדענים מ-29 מדינות מכל רחבי העולם.
המרכז באריאל מהווה דוגמה לקליטת חברי סגל עולים חדשים מחבר העמים. השנה עומד המרכז לקלוט 30 חוקרים צעירים בעלי תואר דוקטור לשורותיו, מהם 20 ישראלים ויהודים השוהים היום באוניברסיטאות מובילות בארה”ב ובמערב אירופה.
רועי ואריק היקרים! אפשר להמשיך ולהתנגד זה לגיטמי אך בא לא נשכח כי ההחלטה התקבלה ובקרוב תהיה רשמית ובישראל תהיה אוניברסיטת מחקר נוספת!! אז יש רק לאחל בהצלחה למוסד ושיצליח במחקר הכל כך חשוב למדינת ישראל!
הטיעונים שלך כל כך חלשים ואתה מבין שטעית…
הרי רשמת “הסיבות שחלק מחברי המל”ג האמיתיים לא הסכימו לעסוק בעניין הוא שהיה ברור מלכתחילה שההחלטות בעד אריאל הן פוליטיות ולא מקצועיות (מתוקף הקמתו של הגוף)”,
זה כל כך מופרך הרי אם חברי מל”ג ירושלים בעצמם היום עוסקים בעניין וקובעים לאריאל אז איך בדיוק ההחלטות היו פוליטיות?! הם בעצם גורמים לפוליטזציה של האקדמיה בכך שהם לא מוכנים לעסוק בנושא אך ורק מסיבות פוליטיות ולא מסיבות אקדמיות כפי שמצופה מאיש אקדמיה לנהוג.
באשר לראשי האוניברסיטאות הם התנגדו תמיד להקמת אוניברסיטאות נוספות. האוניברסיטה העברית התנגדה להקמת אוניברסיטת תל אביב ושתיהן יחד התנגדו להקמת אוניברסיטת בר אילן.
לאורך כל ההיסטוריה תמיד התנגדו האוניברסיטאות הקיימות לאוניברסיטה נוספת.
אתה יכול לדמיין את ישראל בלי המחקר של אוניברסיטת תל אביב? אוניברסיטת בן גוריון?
אני לא אומר שהם עשו את זה בהכרח בגלל דעות פוליטיות אלא מכיוון שהם לא רוצים עוד מתחרה וכניסת עוד מוסד למועדון היוקרתי של אוניברסיטאות בישראל. זה נוסע מאינטרס צר אך טבעי.
אתה מעלה כל פעם את ציפי חוטבלי כאילו זהבה גלאון לא פעלה כנגד המוסד. העניין שרוב הממשלה הכנסת הם אנשי ימין וכך רוב העם ועם כל הכבוד לביקורת(נהנו מסיוע תקשורתי נרחב) יש תמיכה אדירה לאריאל בקרב הממשל(ראש הממשלה, שר החינוך, שר האוצר, שר החוץ, שר המדע והטכנולוגיה שהוא בעצמו פרופ’ והיה רקטור של הטכניון ועוד המון שרים) והכנסת. בכל הדיונים הגיעו לתמוך באריאל חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית בישראל. אגודות הסטודנטים באוניברסיטות ובמכללות תמכו במהלך (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4250837,00.html) ויש גם אנשי אקדמיה שתמכו במהלך (http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/384/748.html).
אז מעבר לביקורת יש גם תמיכה אדירה במוסד וגם תמיכה מקרב הציבור סקר של ידיעות אחרונות קבע כי כ-80 אחוז מסכימים שנכון להכיר באריאל כאוניברסיטה. (http://www.ariel.ac.il/images/stories/site/management/PublicRelations/divur/seker.pdf)
מעבר לכך אין שום מכללה בארץ שמגיעה להצלחות של אריאל.
רק בשנת 2011 השתתפו חוקרי המוסד באריאל ב-145 כנסים בינלאומיים ב-36 מדינות, שבהן הרצו והציגו את מחקריהם. בשנים 2011-2012 פורסמו מאות מאמרים משותפים של חוקרים באריאל עם אנשי מדע עמיתים מובילים בעולם. ביניהם 44 מארה”ב, 12 מבריטניה, 6 מצרפת ועוד.
המוסד באריאל אירח בשנים האחרונות כינוסים בינלאומיים בתחומי חקר המוח, קרימינולוגיה, פיתוח חומרים, פיזיקה ופיתוח שיטות חדשות להוראה אקדמית. בחודש אוגוסט השנה יארח המרכז באריאל את הכינוס העולמי השנתי בחקר החומרים ולכינוס זה כבר נרשמו 120 מדענים מ-29 מדינות מכל רחבי העולם.
המרכז באריאל מהווה דוגמה לקליטת חברי סגל עולים חדשים מחבר העמים. השנה עומד המרכז לקלוט 30 חוקרים צעירים בעלי תואר דוקטור לשורותיו, מהם 20 ישראלים ויהודים השוהים היום באוניברסיטאות מובילות בארה”ב ובמערב אירופה.
ורועי אפשר להמשיך ולהתנגד זה לגיטמי אך בא לא נשכח כי ההחלטה התקבלה ובקרוב תהיה רשמית ובישראל תהיה אוניברסיטת מחקר נוספת!! אז יש רק לאחל בהצלחה למוסד ושיצליח במחקר הכל כך חשוב למדינת ישראל!
כן, אני מאמין שבבן גוריון זה יתאפשר ואם לא, הם לא ראויים להיקרא אוניברסיטה.
כתבתי, שאני לא מאמין שאריאל תאפשר מחקרים כאלו, ומי יודע, אולי אתבדה. בכל מקרה, זה רק חלק מהטיעונים שלי כנגד הפיכת אריאל לאוניברסיטה ואילו אתה לא כתבת מה אתה חושב בנושא. כלומר, כתבת אבל לא לגופו של עניין. התחמקת.
אחד שמגיב..
אתה מניח שבאריאל לא יאפשרו מחקרים א’ ב’ ג’, ואז מסיק שאין חופש אקדמי, זו הנחת המבוקש..
באותה המידה אני אטען ש”אם אתם מאמינים שבשם החופש האקדמי, בחוג למדעי המדינה בבן גוריון יאפשרו מחקר שבודק עד כמה דיעות שמאל קיצוניות במיוחד, פוגעות במדינת ישראל – אז אתם תמימים”..
אני מניח שרוב מה שאכתוב כאן, כבר נכתב ובכל זאת
הדיון לגבי איכות המוסד הוא חשוב אבל בואו נניח שאריאל הציגה רמה טובה של מחקרים.
הדיון לגבי התקציב שיידרש למוסד והשפעתו על שאר המוסדות הוא חשוב, אבל בואו נניח לרגע (הנחה תמוהה, אבל בואו נזרום) שממשלת ישראל תגייס את כל הכספים הנדרשים לכל המוסדות.
הסיבה להתנגדות הפיכת מכללת אריאל לאוניברסיטה, שכזכור מוסד שאמור להיות אמון על מחקר וחופש אקדמי נעוצה בעובדה שהיא עומדת בשטח כבוש (למרות דו”ח אדמונד לוי) בו לפלסטינאים אין חופש, אין זכויות אזרח ואין חופש. היא נמצאת במקום בו החוק הישראלי אינו תקף והשולט בשטח הוא אלוף הפיקוד וצה”ל. הטיב לכתוב בנושא גדעון לוי: http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1779985.
אם אינכם מבינים שבעצם העובדה שקיים גוף כזה שנקרא מל”ג יו”ש שהוא ייחודי לאריאל, יש משום משוא פנים לטובת אריאל, צר לי עליכם.
אם העובדה שאריאל לא נמצאת תחת החוק הישראלי וכך, אלוף הפיקוד צריך לאשר את הקמת האוניברסיטה לא טורדת את מנוחתכם, הדבר דובר בעד עצמו.
אם אתם חושבים שאישור אלוף פיקוד הוא רק שלב טכני ואין כאן אלמנט מהותי ועקרוני, הגעתם לתחתית החבית.
אם אתם מאמינים שבשם החופש האקדמי, באריאל יאפשרו מחקר הבודק את עלות הכיבוש וההתנחלויות, אתם תמימים.
אם אתם מאמינים שאלוף הפיקוד יאשר באריאל מחקר הבודק את מדיניות החיסולים של צה”ל, אתם חיים בסרט.
אם אתם מאמינים שבאריאל יתאפשר מחקר הבודק היתכנות הפרדת דת מהמדינה, האמת ממכם והלאה.
אם לכן אתם באמת חושבים שהחופש האקדמי יישמר באריאל, מגיע לנו כל מה שנקבל.
בהחלט, כפי שציינת נכון עם כמה סימני קריאה, תמיכתו הנרחבת של הדרג הפוליטי תאפיל ככל הנראה על התנגדותו של הדרג האקדמי (ועד ראשי האוניברסיטאות, האקדמיה הלאומית למדעים, ות”ת, ובפועל – מל”ג ישראל) ואוניברסיטת השטחים קום תקום.
קל להאשים כל מתנגד שאינו מתיישר עם הקונצנזוס הימני באינטרסנטיות, אני סבור שזהותם הפוליטית משום מה של התומכים ולעומתה זהותם האקדמית של המתנגדים עשויות להעיד על המצב ההפוך. ניחא, נראה שאני כבר לא אצליח לשכנע. בכל מקרה, אם בהפניית לינקים עסקינן, הייתי ממליץ לקרוא את דבריהם של נשיא הטכניון, פרופ’ עליזה שנהר, ובייגה שוחט בנושא (http://www.themarker.com/markerweek/1.1787185). תשובות טובות לבעיות המדוברות (להוציא האשמה באינטרסנטיות) אני עוד לא קיבלתי. כמו מה עם אוניברסיטת הגליל שנשכחה, דרך אגב.
הטיעונים שלך כל כך חלשים ואתה מבין שטעית…
הרי רשמת “הסיבות שחלק מחברי המל”ג האמיתיים לא הסכימו לעסוק בעניין הוא שהיה ברור מלכתחילה שההחלטות בעד אריאל הן פוליטיות ולא מקצועיות (מתוקף הקמתו של הגוף)”,
זה כל כך מופרך הרי אם חברי מל”ג ירושלים בעצמם היום עוסקים בעניין וקובעים לאריאל אז איך בדיוק ההחלטות היו פוליטיות?! הם בעצם גורמים לפוליטזציה של האקדמיה בכך שהם לא מוכנים לעסוק בנושא אך ורק מסיבות פוליטיות ולא מסיבות אקדמיות כפי שמצופה מאיש אקדמיה לנהוג.
באשר לראשי האוניברסיטאות הם התנגדו תמיד להקמת אוניברסיטאות נוספות. האוניברסיטה העברית התנגדה להקמת אוניברסיטת תל אביב ושתיהן יחד התנגדו להקמת אוניברסיטת בר אילן.
לאורך כל ההיסטוריה תמיד התנגדו האוניברסיטאות הקיימות לאוניברסיטה נוספת.
אתה יכול לדמיין את ישראל בלי המחקר של אוניברסיטת תל אביב? אוניברסיטת בן גוריון?
אני לא אומר שהם עשו את זה בהכרח בגלל דעות פוליטיות אלא מכיוון שהם לא רוצים עוד מתחרה וכניסת עוד מוסד למועדון היוקרתי של אוניברסיטאות בישראל. זה נוסע מאינטרס צר אך טבעי.
אתה מעלה כל פעם את ציפי חוטבלי כאילו זהבה גלאון לא פעלה כנגד המוסד. העניין שרוב הממשלה הכנסת הם אנשי ימין וכך רוב העם ועם כל הכבוד לביקורת(נהנו מסיוע תקשורתי נרחב) יש תמיכה אדירה לאריאל בקרב הממשל(ראש הממשלה, שר החינוך, שר האוצר, שר החוץ, שר המדע והטכנולוגיה שהוא בעצמו פרופ’ והיה רקטור של הטכניון ועוד המון שרים) והכנסת. בכל הדיונים הגיעו לתמוך באריאל חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית בישראל. אגודות הסטודנטים באוניברסיטות ובמכללות תמכו במהלך (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4250837,00.html) ויש גם אנשי אקדמיה שתמכו במהלך (http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/384/748.html).
אז מעבר לביקורת יש גם תמיכה אדירה במוסד וגם תמיכה מקרב הציבור סקר של ידיעות אחרונות קבע כי כ-80 אחוז מסכימים שנכון להכיר באריאל כאוניברסיטה. (http://www.ariel.ac.il/images/stories/site/management/PublicRelations/divur/seker.pdf)
מעבר לכך אין שום מכללה בארץ שמגיעה להצלחות של אריאל.
רק בשנת 2011 השתתפו חוקרי המוסד באריאל ב-145 כנסים בינלאומיים ב-36 מדינות, שבהן הרצו והציגו את מחקריהם. בשנים 2011-2012 פורסמו מאות מאמרים משותפים של חוקרים באריאל עם אנשי מדע עמיתים מובילים בעולם. ביניהם 44 מארה”ב, 12 מבריטניה, 6 מצרפת ועוד.
המוסד באריאל אירח בשנים האחרונות כינוסים בינלאומיים בתחומי חקר המוח, קרימינולוגיה, פיתוח חומרים, פיזיקה ופיתוח שיטות חדשות להוראה אקדמית. בחודש אוגוסט השנה יארח המרכז באריאל את הכינוס העולמי השנתי בחקר החומרים ולכינוס זה כבר נרשמו 120 מדענים מ-29 מדינות מכל רחבי העולם.
המרכז באריאל מהווה דוגמה לקליטת חברי סגל עולים חדשים מחבר העמים. השנה עומד המרכז לקלוט 30 חוקרים צעירים בעלי תואר דוקטור לשורותיו, מהם 20 ישראלים ויהודים השוהים היום באוניברסיטאות מובילות בארה”ב ובמערב אירופה.
ורועי אפשר להמשיך ולהתנגד זה לגיטמי אך בא לא נשכח כי ההחלטה התקבלה ובקרוב תהיה רשמית ובישראל תהיה אוניברסיטת מחקר נוספת!! אז יש רק לאחל בהצלחה למוסד ושיצליח במחקר הכל כך חשוב למדינת ישראל!
סליחה על חוסר הדיוק: מל”ג יו”ש הוקם לא בשביל להפוך את אריאל לאוניברסיטה, אלא בשביל לאשר שני מסלולי לימוד שלה לאחר שהמל”ג הרגיל לא הסכים. בסמכות מל”ג יו”ש ארבע מוסדות בלבד, ועם כל הכבוד, די ברור שמכללת אורות, אמונה והרצוג אינן בראש מענייניה. הסיבות שחלק מחברי המל”ג האמיתיים לא הסכימו לעסוק בעניין הוא שהיה ברור מלכתחילה שההחלטות בעד אריאל הן פוליטיות ולא מקצועיות (מתוקף הקמתו של הגוף), ולכן נאלצו להביא את האנשים היחידים שיסכימו לעסוק בנושא.
לא ייתכן שאתה לא ער לביקורת הציבורית, בעיקר מצד אנשי האקדמיה, ועד ראשי האוניברסיטאות וכדומה, על שר החינוך ועל החלטותיו. לא ייתכן שכל ביקורת מצד אנשי אקדמיה תפטר בטיעון ‘הם שמאלנים’. נו שויין, השאר אתה בצד של ציפי חוטובלי, ואשאר אני בצד של האוניברסיטאות הקיימות.
יום טוב
וואוו כמה דברים לא נכונים רשמת.
1. כנראה שהבנת שלאריאל הוצע כסף ואתה טעית בהבנת הנקרא.
2. כבר הסברתי לכך שהממשלה היא הגורם היחיד שיכול לקבוע אם ואיפה תוקם אוניברסיטה נוספת אך המוסד צריך לעמוד בקריטריונים האקדמיים של המל”ג.
במדינה דמוקרטית הממשלה הנבחרת היא המחליטה אם יש צורך לאומי בהקמת בית חולים, אוניברסיטה או שדה תעופה, ולא ועדת תכנון.
אתה מוזמן לבדוק את בכל המדינות הדמוקרטיות בעולם!!
3. וועדת הבדיקה לא הוקמה כדי להכשיר את אריאל לאוניברסיטה אלא לבדוק האם המוסד עומד בקריטריונים האקדמיים הנדרשים להפוך לאוניברסיטה והמרכז עמד בהם ואף מעבר לכך.
4.מל”ג יו”ש הוקם ב1992 כדי לפתוח האפשרות לקבלת היתרים להפעלת מסלולי לימוד במוסדות אשר מעבר לקו הירוק.
כלומר לא ייתכן שמל”ג יו”ש הוקם כדי להכשיר את אריאל לאוניברסיטה כי ההחלטת הממשלה לכך התקבלה רק בשנת 2005 13 לאחר הקמתו.
5. חברי מל”ג יו”ש אמנם מתמנים ע”י אלוף הפיקוד כי צה”ל הריבון בשטחים אך בא לא נשכח שמדובר בפרופסורים שחברים במל”ג ירושלים או שהיו בעבר חברי מל”ג ירושלים. וכן יש רוטציה החברים מתחלפים במהלך כמה שנים בדיוק כמו מל”ג ירושלים. וזה היה אמור בעצם להיות אותם אנשים כמו חברי מל”ג יו”ש אך מה לעשות כמה מחבר מל”ג ירושלים לא היו מוכנים לעשות כך מטעמים פוליטיים.
6. אף אחד לא אמר שלממשלה שמורה המילה האחרונה. להיפך הממשלה מחליטה לפעול למען אוניברסיטה נוספת אך ההחלטה היא בסופו של דבר של הגורמים האמונים על הנושא שבודקים האם המוסד ראוי והאם יש תקציב לכך(ואת שניהם היה).
7. התנגדות ות”ת היא בעצמה תמוה, כי המלצתם התקבלה חרף הדו”ח שקבע פה אחד שאריאל ראויה להיות אוניברסיטה. ולא נשכח שהות”ת בסך הכל ממליצה וגם בעבר התקבלו החלטות בל”ג בניגד לות”ת(פתיחת לימוד משפטים בצפת ובספיר).
8. לא שמעתי שמל”ג ירושלים התנגד להכרה באריאל והוא אף לא הוציא שום הודעה כזאת. מל”ג ירושלים התנגד לפני כמה שנים שבראשו עמדה שרת החינוך עם דעות שמאלניות שאיננה הייתה מוכנה לדון בנושא ולא משיקולים אקדמיים.
אז בבקשה להבא תשתדל לדייק!!
הבעיה היא לא תוצאות הבדיקה בדיעבד. אם בוחנים את כל העסק סינכרונית אז אין כל בעיה, לכאורה הכל מצוין. הבעיה היא שאם מסתכלים על הסיבה לכך שנערכו כל הבדיקות המדוברות מלכתחילה, אזי מתברר שההחלטה על הפיכת אריאל לאוניברסיטה לא נבעה מוועדות הבדיקה (בכל הרמות, כולל הממשלתית), אלא שוועדות הבדיקה הוקמו בכדי להפוך את אריאל לאוניברסיטה.
מל”ג יו”ש איננו גוף בלתי תלוי שבמקרה מתעסק במתרחש בשטחים בהם לא חל החוק הישראלי במלואו. מל”ג יו”ש הוא גוף שהוקם במיוחד בכדי להכשיר את אריאל כאוניברסיטה, לאחר שהמל”ג סירב לעשות זאת. חבריו נבחרו בהתאם על ידי אלוף הפיקוד, ולא באמצעות רוטציה אקדמית שרירותית. לאור התנכרות הממשלה הנוכחית (ובעצם כבר כמה ממשלות קודם לכן) למערכת ההשכלה הגבוהה בכלל, עניין מעציב המוכר בוודאי לחלק מקוראי אתר זה, תהיה זו תמימות לחשוב שהלהט האידיאולוגי בכל הנוגע לאריאל (תוך התעלמות, כאמור, מהפיכת מכללות הגליל לאוניברסיטה) נובע מרצון כן לשיפור מצבה האקדמי של מדינת ישראל.
מעבר לזאת, הנימוק לפיו המילה האחרונה שמורה לממשלה בכל החלטה איננה צידוק מוסרי אלא יותר בבחינת תיאור מצב מצער. אינני חושב שמישהו כאן מימין או משמאל יחלוק על הקביעה לפיה נבחרי הציבור בזמן האחרון שוברים שיאים חדשים של חוסר בושה, וחבל מאד אם אלו הם הערכאות הגבוהות בהם אנו אמורים להתלות בכדי לצדק מהלך של הקמת אוניברסיטה בישראל (ניחא אם לא היה זה בניגוד לדעתם של הות”ת והמל”ג האמיתיים).
רועי תקרא שוב. זה נכון שרצו להוסיף רובד חדש, אך זה עדיין לא אומר שלא הציעו לאריאל תקציב גדול יותר. הם הציעו הגדלת התקציב בשיעור של 330 מיליון שקלים בארבע שנים, על פי החלוקה הבאה: 30 מיליון שקל בשנה הראשונה, 60 מיליון שקל בשנה השנייה, 100 מיליון שקל בשנה השלישית ו-130 מיליון בשנה הרביעית.
אז איך אתה יכול לטעון שלא הוצע תקציב גדול יותר???
אני יעשה לך קצת סדר הממשלה היא הגורם היחיד שיכול לקבוע אם ואיפה תוקם אוניברסיטה נוספת אך המוסד צריך לעמוד בקריטריונים האקדמיים של המל”ג.
במדינה דמוקרטית הממשלה הנבחרת היא המחליטה אם יש צורך לאומי בהקמת בית חולים, אוניברסיטה או שדה תעופה, ולא ועדת תכנון.
לאחר שהמממשלה החליטה בשנת 2005 החל תהליך אקדמי לבדוק האם המוסד עומד בקריטריונים ואכן המוסד עמד בכל הקריטריונים!! אנשי הות”ת, שהיו שותפים מלאים בתהליך המתואר ואף רשמו לפניהם את דוח הביניים של ועדת ששת הפרופסורים משנת 2006, קיבלו בחודש פברואר 2012 את הדוח המסכם החיובי של הוועדה. למרות זאת, פרופ’ טרכטנברג וצוותו הציעו לנציגי המרכז באריאל, לקבל כספים ותנאי נוספים ובלבד שיוותרו על ההכרה בהם כאוניברסיטה. הצעות אלה כמובן נדחו.
איש אקדמיה צריך לעבוד אך ורק לפי שיקוליים עניינים-אקדמיים ואין לו לערב דעותיו הפוליטיות בהחלטות הממשל את זה שישאיר לפוליטיקאים.
אריאל עמדה בתנאים האקדמיים לפי הדו”ח שבחן אותה במהלך 7 שנים ויש תוספת תקציבית שלא תהיה פגיעה בשאר האוניברסיטאות(שר האוצר התחייב). אז יש לברך על אוניברסיטה נוספת בישראל!
בסופו של דבר מי שהחליט על הפיכת אריאל לאוניברסיטה זה מל”ג יו”ש שזה בעצם פרופסורים שחברים במל”ג ירושלים או שהיו בעבר חברי מל”ג ירושלים. ועוד ברוב של 11 מול 2 מתנגדים.
הטענה לפיה הוצע תקציב גדול יותר היא טעות בהבנת הנקרא. הות”ת הציעו להקים רובד של מרכזים אקדמיים, כלומר – אריאל נבחנת באותה ישורת עם המרכז הבינתחומי בהרצליה, עם המכללה למנהל, עם מכללת רופין, תל-חי וכדומה. התקציב יילקח ממשרד האוצר, ויחולק בין המוסדות בהתאם לרמתם – בוודאי שבמקרה שכזה מכללת אריאל תתנגד. נא להכנס ללינק שאדיר שם ולקרוא בעצמכם.
ההתנגדות איננה פוליטית, ההתנגדות היא התנגדות להתערבות פוליטיות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. לא יעלה על הדעת שאוניברסיטה תוקם ללא בדיקה של מכלול מערכת ההשכלה הגבוהה, תוך עקיפת הות”ת ובניגוד לדעתו! נו, העיקר שציפי חוטובלי בעד (ואגב, למה לא המרכז הבינתחומי? או אוניברסיטת הגליל שנשכחה? למה לא מל”ג אישי לכל מוסד שמעוניין בכך? אם מוותרים על גוף ריכוזי בעל סמכות לכלל ישראל, אז כבר עד הסוף)
ספקן עניין התקציב שאתה מעלה הוא כל כך לא נכון!!
תקרא : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4251674,00.html
הציעו לאריאל תמיכה כספית של כ-320 מיליון שקל לתקופה של ארבע שנים!!!! רק כדי שלא תוכר כאוניברסיטה!!
וזה עוד בלי שום תוספת לתקציב להשכלה גבוהה בישראל כלומר מהתקציב הקיים!!! אז אין שום בעיה תקציבית ובוודאי ששר האוצר מתחייב לתוספת תקציבית החל מהשנה הקרובה בתהליך הדרגתי עד לכיסוי כל העלות לשדרוג אריאל לאוניברסיטה!!
רק שתדע הסכום שאריאל דורשת הוא בסך הכל 130 מיליון שקל מתוך סה”כ תקציב ות”ת 7,700,000,000 השנתי!!
כלומר : סך כל התוספת: 1.7% מתקציב ות”ת
וגם אריאל התחייבה בשנה הבאה לקבל רק ק 30 מליון ₪ – קרי 0.4% מתקציב ות”ת.
כלומר הטיעון התקציבי שהעלת הוא פשוט מגוחך!!!
אבי
עוד אפשרות היא: לחנך אנשים כמו ‘ספקן’ ודומיו שלא יכתבו שטויות… אבל זה כבר יעלה מיליונים וידרוש רפורמות במדינה.. ))
לפעמים מילת טאבו בהקשר מסויים מהווה חלק ממילה לגיטימית. באשר לנושא של החסימות. הברירה האחרת היא להחזיק מישהו במשרה מלאה 24 שעות ביממה. לא מעשי.
יש השהיה מוזרה להודעתי משעה 07:29 ב- 24 יולי. מדוע חוסמים הודעות בגלל “מילות טאבו” או משהו כזה, ממש ילדותי.
(חוץ מזה: חיפשתי בתגובתי מילה שחשודה כמילת טאבו ולא מצאתי, כנראה ניטפלו למילה תמימה והפכו אותה למילת טאבו.)
הפיכת מכללת אריאל לאוניברסיטה היא מכה כלכלית לאוניברסיטאות הקיימות, שכן התקציבים לאריאל ילקחו מהתקציבים הממשלתיים שניתנים היום לאקדמיה. מישהו שחושב שהתקציב הממשלתי לאקדמיה יוגדל, עקב הוספת מוסד אקדמי נוסף, אינו מבין איך תקצובי המדינה עובדים.
האקדמיה הוותיקה בישראל נמצאת במצב התנוונות כבר שנים , למעט חלקים קטנים ממנה שלא ניסמכים על תקציבי הממשלה. כמעטו לא קולטים סגל חדש, בגלל העדר תקציבים, הסגל הקיים הולך ומזדקן. עם ההזדקנות יורד הפריון ומה שהכי גרוע הוא שאין בכלל מעבר לתחומי מחקר שנוצרו בעשרים השנים האחרונות. חוקרים חדשים ופוריים לא חוזרים ארצה מהפוסט דוקטורט, כי אין מוסדות שיקלטו אותם בגלל חוסר תקציב, הם נשארים בחו”ל וכנראה שהם אבודים למדינת ישראל.
רוב הכסף שינתן לאריאל ילך לסיבסוד שכר לימוד לסטודנטים (שחלק גדול מהם הם ערבים מאיזור המשולש), ולסיבסוד מורים מזדמנים מהחוץ (לא ימצאו תקציבים להגדלת סגל חוקר קבוע, כי זה המצב שקיים היום בכל האקדמיה).
אין למדינה שום צורך לסבסד סטודנטים מדרג שני שלא התקבלו לאוניברסיטאות בגחלל כישורים בינוניים בלבד. סטודנטים אילו אמורים ללמוד רק במכללות.
אני מתפלא על פרופסור אומן, המומחה לתורת המשחקים , על שנתן ידו ל”פיזור הכוח” שהוא הליך שגוי לחלוטין על פי תורת המשחקים. (לפי כל התאוריות הלוגיסטיות הידועות, כאשר המשאבים הכלכליים מוגבלים *אסור* לפזרם בין מרכזים חלשים וקטנים אלא צריך לרכזם אך ורק רק במרכזי מצויינות מעטים).
דבריך הם דמגוגיה חסרת הגיון לחלוטין.
אתה קובע:
המל”ג, הות”ת, האקדמיה הלאומית למדעים – חייבים להיות צודקים. אין שום צורך לבדוק אם יש בנימוקיהם הגיון או שמא יש להם אינטרסים והשקפות פוליטיות, כי ממילא כבר קבענו שהם צודקים.
שישה פרופסורים מונו באופן מיוחד, והם בודאי נגועים פוליטית. אין שום צורך לבדוק אם זה נכון או אם יש בנימוקיהם הגיון, כי ממילא ברור מראש שמינויים הוא פוליטי.
בקיצור, אין לכם סיכוי להוכיח לי שטעיתי, כי הנחתי מראש שאין פה שאלה בכלל.
אמונה עיוורת בהתגלמותה.
חברים.
המל”ג מתנגד. הות”ת מתנגד. האקדמיה הלאומית למדעים מתנגדת.
מי בעד? שר החינוך, שר האוצר, ושישה פרופסורים שמונו באופן מיוחד על ידי גוף שהומצא במיוחד בכדי לדאוג לענייני המכללה, בהחלט ובהחלט על סמך דעותיהם הפוליטיות (אין צורך להרחיק הרבה בכדי לקרוא על משנתו הדתית-ימנית (כלכלית ומדינית) של פרופ’ אומן, מבריק בתחומו ככל שיהיה).
אין כאן שאלה בכלל, ירשימו מחקריהם ביחס למכללה עד כמה שירשימו.
ההחלטה לבדוק היתכנותה להפוך לאוניברסיטה פוליטית, המצדדים פוליטיים, ואילו כל ברי הסמכא האקדמיים נגד. לולא הייתה ההחלטה פוליטית, לא הייתה המכללה הופכת לאוניברסיטה, וכל הנימוקים האובייקטיביים לכאורה לא משנים כקליפת השום מרגע שנפלו במבחן כל הגופים האמונים על ההשכלה הגבוהה בישראל.
לאבי,
כתבת: “אני מעריך שמי שטוען שמדובר בהחלטה פוליטית הוא פשטני מדי”.
על סמך מה ההערכה? אתה מאוד תמים בקטע הזה. אתה כנראה לא מכיר מספיק את הראש הפוליטי של ה”אליטות”.
גם בוא לא נשכח שהאוניברסיטה האחרונה הוקמה מלפני 40 שנה בערך ומאז אוכלוסיית ישראל הוכפלה פי 2.5.
אני בטוח שאף אוניברסיטה בזמן שהוכרה כאוניברסיטה בישראל לא הייתה ברמה המחקרית והאקדמית של אריאל ונבדקה ע”י ועדה במשך 7 שנים שקבעה שהיא עומדת בכל הקריטריונים האקדמיים הנדרשית להפוך לאוניברסיטה ולבטח הוא היו קטנות יותר.
אבי כל עוד הממשלה באה ואומרת שהיא מוכנה להוסיף תקציב להשכלה גבוהה ולמחקר אנחנו צריכים לברך על כך. אל תשכח שפורסם שהות”ת הציע לאריאל את כל התקציב בלי אפילו תוספת ממשרד האוצר רק כדי שלא יבקש הכרה כאוניברסיטה.(לכן הסיבה התקציבית פסולה לחלוטין).
חוץ מזה, התקציבים לאוניברסיטאות על מחקר ניתנים על בסיס מצויינות מחקרית ובעצם האוניברסיטאות מתחרות על כך, לכן אין שום בעיה שתהיה מתחרה נוספת.
באריאל יש גם מחקרים ייחודים שאף אוניברסיטה בישראל לא השקיעה בתחומים אלו.
וגם בניגוד לשאר האוניברסיטאות שה”פקירו” את העולם הרוסי ואת המדע שם.
באה אריאל ומשתפת שיתופי פעולה עם יותר מ50 אוניברסיטאות בעולם והרבה מהם אוניברסיטאות מחבר העמים(יש ברשימה גם מוסדות מארה”ב,צרפת, גרמניה, ארגנטינה ועוד מלא מדינות) לדוגמא: אוניברסיטת מוסקבה, האוניברסיטה הממלכתית של טבילסי ועוד ואפילו עמק הסיליקון הרוסי בחר מכל המוסודות להשכלה גבוהה בארץ דווקא באריאל להקים מרכז השקעות סקולוקובו-ישראל.
וכבר היום הם מתקצבים מחקר בסכום של מיליון יורו באריאל(אפשר לראות בדו”ח המלא). ואריאל אפילו הנציגה הרשמית של האקדמיה הלאומית למדעים בשיתוף פעולה עם האקדמיה הרוסית למדעים(שיתוף פעולה שאריאל יצרה).
וגם העניין שהות”ת היה למעשה שותף וידע במשך 7 שנים מאז החלטת הממשלה ב2005 על הקמת אוניברסיטה באריאל ולא המליץ דבר בקשר לכך גם שידע שביולי 2012 תתקבל החלטה בקשר לאריאל בא ואומר ברגע האחרון להשאיר את אריאל כ”מרכז האוניברסיטאי” ולדחות את ההחלטה עד מאי כדי שהם יכולו לבדוק את העניין מהיבטים תקציבים ותכנונים.
כאילו לא היה להם 7 שנים לבדוק את העניין.
לכן, אני תומך באופן מלא בהפיכת אריאל לאוניברסיטה!!
לא נכנסתי לויכוח הפוליטי ונסעתי לשם כדי לראות במו עיניי, התרשמתי שיש שם מחקרים איכותיים, ואני לא מכיר אף מכללה שמתקרבת לכך. עם זאת, אני מעריך שמי שטוען שמדובר בהחלטה פוליטית הוא פשטני מדי. יש פה שאלה מורכבת שצריך להכריע בה. אני לא חושב שהשקעה כזו תשרוד לאורך זמן, העשור האחרון לימד אותנו שהממשלות לא אוהבות עם משכיל ולא אכפת להם לנהל עם עני, העיקר שלא יהיו יותר מדי אנשים חכמים.
אני לא מבין איך בדיוק האקדמיה הלאומית למדעים קשורה לעניין ההכרה באריאל כאוניברסיטה?? ועוד יוצאים נגד ההכרה במקום לשמוח שיכנס תקציב נוסף למערכת ההשכלה הגבוהה ולמחקר.
וגם לא ציפיתי ממכם ליותר כולכם הרי פרופסורים מהאוניברסיטאות ואתם לא רוצים שיצטרפו ל”מועדון היוקרתי הזה”.
אך מה לעשות ישנה מכללה בארץ שנבדקה ע”י הגורמים המוסמכים וקבעה כי אריאל עומדת בכל הקריטריונים הנדרשים להפוך לאוניברסיטה. ואת זה קבעו פרופסורים בעלי שם.
ואני מצטט מתוך הדו”ח: “הועדה קובעת אפוא כי היעדים שהוצבו למרכז האוניברסיטאי ע”י מל”ג יו”ש לתקופת ההכרה הזמנית הושגו באופן מלא ואף מעבר לכך”
מעבר לכך, גם בעבר התקבלו החלטות בניגוד לות”ת זה בדיוק חלק מהעניין שות”ת גוף מייעץ(שמשרת את האוניברסיטאות) ולא מעבר לכך. אז מספיק עם ההיתממות.
וכיום אריאל מקבל מהמדינה תקציב שהוא אפסי לעומת תקציב שאר האוניברסיטאות והיא עדיין מקיימת מחקר שעומד בסטנדרט האוניברסיטאי.
אז בבקשה על האקדמיה הלאומית למדעים להתעסק בדברים הקשורים אליה ולא בהחלטות המל”ג.
רבותי גם אתר הידען צריך מדי פעם לתת כופר לבושביקים מהשמאל.
אז תנו לו לעשות את זה ותמשיכו הלאה.
מה עם אוניברסיטת בר אילן איך היא הפכה להיות אוניברסיטה ?
זוכרים
ממש לא . נמנעתי מעיסוק עד היום כדי לפנות מקום רק למדע, אבל בכל זאת אי אפשר להתעלם מגוף כמו האקדמיה הלאומית למדעים, זה לא ועדה כזו או אחרת, זה גוף מאוד מכובד.
אני לא הבעתי פה כל דעה פוליטית. יש למתנגדים טיעון שאינו קשור כלל לפוליטיקה. אם תקרא את הארכיון, תראה שלא היתה לי שום בעיה להעלות חומרים מדעיים של המרכז האוניברסיטאי אריאל שעמדו בקריטריונים.
הידען, עם כל הכבוד, ויש כבוד, דחפת את האף שלך עמוק לתוך נושא שאינו עניינך, זהו נושא פוליטי, שכן גם הדעות נגד היו נגועות, אם לא לומר מזוהמות ומסריחות, מדעות פוליטיות. מכל מקום, אין זה מקומו של אתר כזה לעסוק בעניינים כאלה. למעשה, העיסוק שלך בנושא הוא כל כך לא ענייני ולא קשור לעשייה הרגילה שלך, עד שלא נותר אלא להסיק את המסקנה כי אתה עצמך יצאת במאמר זה מסיבות פוליטיות ולא ענייניות כלל!
בימים עברו אנשים בעלי מוח גדול ותקציב קטן שינו את פני המדע.
בימינו :
תקציבי ענק מופנים לכיוונים שחביבים על השלטון.
הציבור חייב לפקח על התקציב !
חמדת כספי תקציבים ופוליטיקה אנטי ציונית, עטופים בטענות דמגוגיות שלא מן הענין.
בבקשה:
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=79974780b5e0d394fddbd1a00f4f21d3
סליחה? לא כמות ואיכות המחקרים תקבע את גורל המוסד המדובר, אלא ערכאות פוליטיות? בהחלט נכון – כמות ואיכות המחקרים לא מצדיקה הפיכת המכללה לאוניברסיטה (כפי שנקבע על ידי הגופים האקדמיים האמונים על החלטות שכאלה, ובוודאי שלאור שקלול הדרישות – אם במדינה עם שבעה אוניברסיטאות מיובשות ישנה גם מכללה עם הישגים יפים למכללה אך כאלה שלא מתקרבים לאלו של אוניברסיטה אמיתית אין הצדק להפכה לכזו. לו לא היו אוניברסיטאות בישראל בוודאי שהיה על מה לדבר), ואילו הדרגים הפוליטיים החליטו בניגוד עניינים ומתוך שיקולי בחירות קצרי טווח להפוך בכוח את המכללה לאוניברסיטה.
אין דרך אחרת להציג זאת, שר החינוך ושר האוצר החליטו בעד, והדרגים שאמונים היו להחליט על רמתה האקדמית ביחס לנדרש החליטו שלא. לא משנה עד כמה מרשימה הפרזנטציה למבקרים (עליה עבדו כאמור חמש שנים, זמן לא מבוטל למטרה שכזו), הפיכתה לאוניברסיטה תנבע ממניעים פוליטיים ותו לא.
תגובה מאוד לא עניינית. הרי אתם מייצגים את האוניברסיטאות הותיקות.
הרי אריאל עמדה בכל הקריטריונים וועדה של ששה פרופסורים – חתן פרס נובל, שלושה חתני פרס ישראל, חתן פרס וולף וחתן פרס א.מ.ת קבעו פה אחד שאריאל ראויה להיות אוניברסיטה.
ניתן לראות את הדו”ח המלא כאן:
http://www.ariel.ac.il/images/stories/site/management/PublicRelations/divur/_.pdf
וגם אין טיעון תקציבי כי שר האוצר התחייב לתוספת תקציבית וכך אף אוניברסיטה לא תיפגע.
וגם יש החלטת ממשלה מ2005 להקמת שני אוניברסיטאות נוספות בישראל(באריאל ובגליל).
לכן, אין שום מניעה לתמוך בהפיכת אריאל לאוניברסיטה ויש לברך על כך שלישראל יש אוניברסיטת מחקר נוספת.
מעבר לזה, מדובר מצויין וכולם יודעים את זה!! ראיה לכך ש13000 סטודנטים לומדים שם! ויש באריאל 280 מדענים מתוכם כ-75 פרופסורים. 28 מחלקות לימוד. אין שום מכללה שמתקרבת לנתונים האלה.