# מפת תלת מימד חדשה של הגז הבינכוכבי במרחק 300 פרסק מהשמש

> צוות אסטרונומים צרפתי-אמריקאי, ניטר את אזור השמש עד לרדיוס של 300 פרסק ע"י קווי ספיגה של קאל ונאל, ומיפה את הגז הבינכוכבי באזור צוות צרפתי-אמריקאי של אסטרונומים מציגים בכתב העת Astronomy & Astrophysics, מיפוי בתלת מימד של הגז הבינכוכבי הכולל כ-1800 כוכבים הנמצאים באזור של השמש. המפה מתפרסת על פני רדיוס של כ-300 פרסק (9.26 כפול 10 בחזקת 15 ק"מ) מהשמש. צוות האסטרונומים מציג מדידות חדשות של ספיגת הגז הבינכוכבי…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/a-new-3-d-map-of-the-interstellar-gas-within-300-parsecs-from-the-sun-1602104
- Author: יעל פטר
- Published: 2010-02-16T00:15:44+02:00
- Modified: 2010-02-16T10:25:05+02:00
- Sections: השמש, שביל החלב
- Topics: השמש, מצפה הכוכבים האירופאי, נאל, קווי סודיום דובלט, קווי סידן קאל

## Article

צוות אסטרונומים צרפתי-אמריקאי, ניטר את אזור השמש עד לרדיוס של 300 פרסק ע"י קווי ספיגה של קאל ונאל, ומיפה את הגז הבינכוכבי באזור צוות צרפתי-אמריקאי של אסטרונומים מציגים בכתב העת Astronomy & Astrophysics, מיפוי בתלת מימד של הגז הבינכוכבי הכולל כ-1800 כוכבים הנמצאים באזור של השמש. המפה מתפרסת על פני רדיוס של כ-300 פרסק (9.26 כפול 10 בחזקת 15 ק"מ) מהשמש. צוות האסטרונומים מציג מדידות חדשות של ספיגת הגז הבינכוכבי באזור. מידע הנוגע לתווך הבינכוכבי ומאפייניו, התפלגות מרחבית, דינמיקה, ורכיבים כימיים ופיזיקלים, מאפשרים למדענים להבין טוב יותר את האינטראקציות, התפתחות הכוכבים והחומר שנמצא ביניהם. האזור המקומי סביב השמש נחקר בסיקורים רבים ובאורכי גל שונים, אך התמונה הגדולה מעולם לא הושלמה והובנה באופן מלא. בארי י. וולש ועמיתיו למחקר מציגים בעבודתם, מדידות ברזולוציה ספקטרלית גבוהה של קווי סידן (קאל) וקווי סודיום דובלט (נאל). קווי הספיגה משמשים בד"כ לחקר התווך הבינכוכבי. קווי הסידן נצפו לראשונה ב-1904 ע"י האסטרונום הגרמני ג'. הרטמן, בספקטרום של הכוכב דלתא אוריוניס. האיתור הראשוני של הגז קבע את הפלטפורמה למחקרים הבאים בנושא התווך הבינכוכבי. הסודיום דובלאט נתגלה רק ב-1919 בדלתא אוריון ובביטא סקורפי. קוי הסידן קאל, ונאל דובלאט משלימים זה את זה: הראשון רגיש לגז מיונן חלקית, והשני משמש לאיתור גז בינכוכבי קר וניטרלי. הצוות שילב את נתוניהם (שרובם נאספו במצפה האירופאי בצ'ילה), עם נתונים קודמים. המאמר החדש מציג קטלוג מדידת ספיגה ב-1857 כוכבים הממוקמים במרחק 800 פרסק מהשמש. בדיקת נאל דובלאט של צפיפות הגז הבינכוכבי נעשתה על כוכבים במרחק 300 פרסק. האזור הלבן המקיף את השמש שווה ערך לאזור בעל צפיפות נמוכה של גז ניטרלי. הוא מתפרס על פני כ-80 פרסק ברדיוס שמסביב לשמש במרבית הכיוונים והוא תחום ב"קיר" צפוף של גז. הפערים השחורים שבקיר מכונים "מנהרות בינכוכביות" והם מיצגים מסלולים דלילים אל בקעים בינכוכביים נוספים. מעולם לא נעשו מפות התפלגות קאל, ואלו חושפות את העובדה שהאזור שליד השמש מכיל מבנים רבים ומסועפים של גז מיונן חלקית. מבנים שיוצרים תבנית דמוית כוורת של תאים. תיאוריות על התווך הבינכוכבי דורשות שיהיו אזורים כאלו דלי צפיפות, שככל הנראה נוצרו ע"י פעילות אנרגטית באירועי סופרנובה וזרמי צבירי עננים של כוכבים צעירים וחמים. ההיסטוריה של אזור השמש, הוא עדין ספקולטיבי, אך רבים מאמינים שהוא נוצר לפני כ-15 מיליון שנים בסדרת התפרצויות סופרנובה, ושההתפרצות האחרונה התרחשה לפני כ-3 מיליון שנים. [ההודעה לעיתונות](http://www.sciencedaily.com/releases/2010/02/100209152225.htm)