# מודל מתמטי: ניצול יתר של משאבי הטבע ופערים כלכליים עלולים להוביל לקריסת תרבויות

> האדם הוא הטורף והטבע הוא הנטרף, אומרים חוקרים רב-תחומיים שחקרו את המשותף לקריסתן של תרבויות רבות בעבר. לדבריהם, אם התרבות המודרנית רוצה לשרוד, עליה לדאוג להגברת השוויוניות ולהפסקת ניצול משאבי הטבע מעבר ליכולת חידושם.

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/a-minimal-model-for-human-and-nature-interaction-safa-motesharrei-1703146
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2014-03-17T01:49:26+02:00
- Modified: 2026-11-16T00:42:49+02:00
- Sections: בע"ח בסכנת הכחדה, ההתחממות: ההיבט המדעי, ההתחממות: היבטים פוליטיים, העת העתיקה, צמחים בסכנת הכחדה
- Topics: ארכיאולוגיה, האימפריה החיתית, האימפריה הרומאית, הגירת אקלים, המלחמה על המדע, מדע תחת מתקפה, מצרים העתיקה, נפילת אימפריות

## Article

האדם הוא הטורף והטבע הוא הנטרף, אומרים חוקרים רב-תחומיים שחקרו את המשותף לקריסתן של תרבויות רבות בעבר. לדבריהם, אם התרבות המודרנית רוצה לשרוד, עליה לדאוג להגברת השוויוניות ולהפסקת ניצול משאבי הטבע מעבר ליכולת חידושם. [בתוככי הקולוסיאום ברומא](https://www.shutterstock.com/pic-37520209/stock-photo-inside-the-roman-colosseum.html). צילום: [Daniel Lohmer](https://www.shutterstock.com/gallery-480355p1.html) / [Shutterstock.com](https://www.shutterstock.com/) חוקרים במחקר שמומן על ידי מרכז גודארד של נאס"א והקרן הלאומית למדע של ארה"ב (NSF), ואשר פורסם בכתב העת Ecological Economics, מעריכים כי ההיסטוריה תחזור על עצמה גם הפעם, וכי הכתובת נמצאת על הקיר. סאפה מוטשארי (Safa Motesharrei) מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטת מרילנד, חורחה ריבאס (Jorge Rivas) מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת מיניסוטה, ויוג'ניה קלניי (Eugenia Kalnay) מהמחלקה למדעי האטמוספירה והאוקיינוסים באוניברסיטת מרילנד כותבים במאמר שכותרתו "מודל מינימלי של יחסי הגומלין בין האדם לטבע", כי ישנה דאגה הולכת ומתפשטת שמגמות הצריכה של האוכלוסייה והשימוש הנוכחי במשאבים אינם ברי קיימא. אלא שהערכת הסיכון לקריסת התרבות האנושית, ומהי רמת הניצול המרבית של הטבע, שנויות במחלוקת. "ואולם בהיסטוריה היו נפוצות תקופות שבהן הלכה וגברה רמת המורכבות החברתית, הארגון הפוליטי וההתמחות הכלכלית. תקופות אלה התאפיינו בהתפתחות של טכנולוגיות מורכבות וחזקות התומכות באוכלוסייה הולכת וגדלה, התלויה בניידות של כמויות הולכות וגדלות של חומרים, אנרגיה ומידע. קריסות של תרבויות התרחשו לעיתים קרובות בחמשת אלפי השנים האחרונות, ובעקבותיהן באו מאות שנים של ירידה כלכלית, אינטלקטואלית ואף צמצום אוכלוסייה." "תופעות טבע ומשברים חברתיים הוצעו כגורמים להתמוטטויות ספציפיות, אך ההסבר הכולל נותר חמקמק. שתי תכונות נראו בכל המקרים של התמוטטות תרבויות: הכבדה אקולוגית והגדלת הפער הכלכלי." ## ארבע משוואות: אליטות, פשוטי העם, הטבע והעושר במאמר זה בונים החוקרים מודל חדש, ומריצים סימולציות של כמה תרחישים הצופים את ההשלכות ומסבירים אותן. המודל כולל בסך הכול ארבע משוואות המתארות את התפתחות האוכלוסיות של האליטות ושל פשוטי העם, את הטבע ואת העושר המצטבר. המנגנונים שהובילו לקריסה נידונים ונמדדים בקנה המידה של "יכולת הנשיאה" (carrying capacity). המודל מציע כי הערכת יכולת הנשיאה היא מדד מעשי לגילוי מוקדם של קריסה. ניתן למנוע את הקריסה, והאוכלוסיות יכולות להגיע למצב יציב ביכולת נשיאה מרבית, אם יפחת קצב צריכת משאבי הטבע לרמה בת קיימא, ואם המשאבים יחולקו באופן שוויוני. ## קריסות חוזרות לאורך ההיסטוריה ההתמוטטות הדרמטית של האימפריה הרומית, שלאחריה באו מאות שנים של ירידה בגודל האוכלוסייה, הצטמקות כלכלית, נסיגה אינטלקטואלית והיעלמות האוריינות, ידועה היטב, אך היא לא הייתה המקרה הראשון של מחזור העלייה והנפילה באירופה. קודם לעלייתה של התרבות הקלאסית היוונית-רומית, הן התרבות המינואית והן התרבות המיקנית הגיעו כל אחת בתורה לרמות מתקדמות של ציוויליזציה, ולאחר מכן קרסו כמעט לחלוטין. ההיסטוריה של מסופוטמיה, ערש הציוויליזציה, החקלאות, החברה המורכבת וחיי העיר, ידעה סדרות של עליות ונפילות, ובהן אלו של השומרים, האכדים, האשורים, הבבלים, הסלווקים, הפרתים, הסאסאנים, והח'ליפויות האומיית והעבאסית. במצרים השכנה המחזור הזה הופיע שוב ושוב. התרבות החיתית באנטוליה והתרבות ההרפאנית בעמק האינדוס קרסו כמעט לחלוטין, עד שעצם קיומן לא היה ידוע עד שהארכיאולוגיה המודרנית גילתה אותן מחדש. מחזורים דומים הופיעו שוב ושוב בהודו, כשהמוכרים שבהם הם אימפריית מאוריה (Maurya) ואימפריית גופטה. התרבות הסינית, בדומה לזו של מצרים, מלאה במחזורים של עליות וקריסות של שושלות ג'ואו, האן, טאנג וסונג, כשכל אחת מהן הסתיימה בקריסה של הסמכות הפוליטית ובנסיגה סוציו-אקונומית. הקריסות לא היו מוגבלות ל"עולם הישן". גם קריסת תרבות המאיה ידועה, והיא מהלכת קסם עד ימינו. כפי שכתב ג'ארד דיימונד (Jared Diamond), קשה להתעלם מהיעלמותם של 90%–99% מאוכלוסיית המאיה אחרי שנת 800 לספירה, ומהיעלמות המלכים, לוחות השנה ארוכי הטווח ושאר המוסדות הפוליטיים והתרבותיים המורכבים. באזור הרמות שבמרכז מקסיקו קמו ונפלו כמה מדינות חזקות שהגיעו לדרגה גבוהה של כוח ושגשוג ולאחר מכן התמוטטו. טאוטיהואקן (העיר השישית בגודלה בעולם במאה השישית) ומונטה אלבן היו רק הגדולות שבהן שחוו התמוטטות דרמטית, כאשר אוכלוסייתן הצטמצמה לכ-20%–25% מגודלה בימי השיא בתוך דורות ספורים. למרות התחושה הנפוצה שלפיה התמוטטויות חברתיות הן נדירות או אפילו בדיוניות, "התמונה העולה היא שהתהליך חוזר שוב ושוב בהיסטוריה, והוא גלובלי בתפוצתו", כפי שכתב האנתרופולוג ג'וזף טיינטר (Joseph Tainter). כפי שטוענים פיטר טורצ'ין (Peter Turchin) וסרגיי נפדוב (Sergey Nefedov) בספרם מ-2009, ישנה תמיכה רבה בהשערה ש"מחזורים סקולריים (secular cycles) – תנודות דמוגרפיות, חברתיות ופוליטיות לאורך תקופות ארוכות מאוד (מאות שנים) – הם הכלל, ולא היוצא מן הכלל, במדינות אגרריות גדולות ובאימפריות." הדבר מביא לשאלה האם התרבות המודרנית חשופה אף היא לגורל דומה. נראה הגיוני להאמין כי התרבות המודרנית, החמושה ביכולת הטכנולוגית הגדולה ביותר עד כה, בידע המדעי ובמשאבי האנרגיה, תוכל לשרוד ולשגשג במקום שבו חברות היסטוריות נכשלו. אך הסקירה של הקריסות ממחישה לא רק שמדובר בתופעה נפוצה, אלא גם את המידה שבה תרבויות מתקדמות, מורכבות וחזקות פגיעות לקריסה. הנפילה של האימפריה הרומית ושל אימפריות בעלות רמת התקדמות דומה כגון האן, מאוריה וגופטה, כמו גם של תרבויות מסופוטמיות מתקדמות, מעידה על כך שתרבויות מתקדמות, מורכבות, מתוחכמות ויצירתיות הן שבירות וארעיות. ## מדוע הסברים ספציפיים אינם מספיקים סיבות רבות הוצעו לקריסות ספציפיות, לרבות הרי געש, רעידות אדמה, בצורות, הצפות, שינויים במסלולי נהרות, שחיקת הקרקע, כריתת היערות, הגירת שבטים, פלישות זרות, שינויים טכנולוגיים (כגון המצאת השימוש בברזל), שינויים בשיטות הלחימה (פרשים רכובים על סוסים, חיל רגלים חמוש או חרבות ארוכות), שינויים בתבניות הסחר, אזילתו של משאב מינרלי מסוים (למשל מכרות כסף), התדרדרות תרבותית ודקדנס, התקוממות עממית ומלחמות אזרחים. ואולם הסברים אלה ספציפיים לכל מקרה של קריסה ואינם כלליים. יתרה מכך, גם במקרים ספציפיים שעבורם ההסברים נכונים, החברות שבהן מדובר סבלו מהגורמים הללו גם קודם לכן ולא קרסו. לדוגמה, התרבות המינואית חוותה שוב ושוב רעידות אדמה שהרסו ארמונות, ובני התרבות פשוט בנו אותם מחדש, מרהיבים יותר מבעבר. אכן, חברות רבות סבלו מבצורות, הצפות, הרי געש, שחיקת הקרקע וכריתת היערות בלי הפרעות חברתיות גדולות. כך הדבר גם באשר להגירות, פלישות ומלחמות אזרחים. האימפריות הרומית, ההאן ומאוריה היו במשך מאות שנים בעלות הגמוניה צבאית מוחלטת, והצליחו להביס את שכניהן ה'ברברים', שבסופו של דבר כבשו אותן, כך שלחץ צבאי חיצוני לבדו אינו יכול להסביר את ההתמוטטות. באשר לאסונות טבע ולאיומים חיצוניים, זיהוי גורם ספציפי מוביל אותנו לשאול: "כן, אך מדוע דווקא מופע ספציפי זה של האיום גרם להתמוטטות?" גורמים אחרים חייבים להיות מעורבים אף הם, ולמעשה התנאים הפוליטיים, הכלכליים, האקולוגיים והטכנולוגיים שבהם התמוטטו תרבויות שונים מאוד זה מזה. לכל התמוטטות היה מערך שלם של סיבות משלה, אך ההסבר הכולל נותר מעורפל. הטבע האוניברסלי של התופעה מחייב מנגנון שאינו ספציפי לתקופת זמן מסוימת בהיסטוריה האנושית, ולא לתרבות, לטכנולוגיה או לאסון טבע מסוימים. ## המודל: האדם כטורף והטבע כנטרף המודל, המכונה Human And Nature DYnamical model (HANDY), משווה את המצב ליחסים בין טורף לנטרף, כאשר האוכלוסייה האנושית נוהגת כטורף והטבע כנטרף. כאשר הנטרף נכחד, הטורף, על אף שהגיע לשיא יכולתו, מת מרעב. המקבילה לנטרף במודל היא משאבי כדור הארץ. לסיכום, המשוואות, הסימולציות והמחקר ההיסטורי הובילו את החוקרים למסקנה כי כל אחת משתי התכונות שהופיעו בהתמוטטויות של חברות בהיסטוריה – ניצול יתר של משאבי הטבע והגדלת הפערים החברתיים – יכולה לבדה להוביל לקריסה מוחלטת. כל אימת שהפער החברתי גדל, קשה היה למנוע את ההתמוטטות, ונדרשו שינויים פוליטיים גדולים והפחתה באי השוויון ובקצב גידול האוכלוסייה. גם בהיעדר פער חברתי, הקריסה עדיין עלולה לקרות אם הצריכה לנפש גדולה מדי, אך עדיין ניתן להימנע מהקריסה, והאוכלוסיות יכולות להגיע לשיווי משקל אם צריכת משאבי הטבע לנפש תפחת לרמה בת קיימא ואם המשאבים יחולקו באופן שוויוני. בעקבות הדיווחים בתקשורת על גרסה מוקדמת של המאמר, פרסמה נאס"א ב-20 במרץ 2014 [הודעה רשמית](https://www.nasa.gov/news-release/nasa-statement-on-sustainability-study/) ולפיה המחקר לא הוזמן, לא הונחה ולא נבדק על ידה, וכי זהו מחקר עצמאי של חוקרי האוניברסיטה, שנעזרו בכלי מחקר שפותחו לפעילות אחרת של נאס"א. בדצמבר 2016 פרסמו מוטשארי, ריבאס וקלניי, יחד עם 17 חוקרים נוספים, [מאמר סקירה בכתב העת National Science Review](https://doi.org/10.1093/nsr/nww081) שהרחיב את הגישה. לטענתם, יש לצמד את מודלי מערכת כדור הארץ למודלים של המערכת האנושית בצימוד דו-כיווני, משום שמשתנים אנושיים מרכזיים כמו דמוגרפיה, אי שוויון, צמיחה כלכלית והגירה אינם מקושרים כיום במודלים למערכת כדור הארץ, ולכן המודלים הקיימים עלולים להחמיץ משובים חשובים בין שתי המערכות. הכתבה עודכנה בנובמבר 2026 כדי לשקף את הבהרת נאס"א ממרץ 2014 בנוגע למעמד המחקר, ואת מאמר ההמשך של החוקרים מ-2016, שהרחיב את גישת המודל לצימוד בין מערכת כדור הארץ למערכת האנושית. ## שאלות ותשובות ### מהו מודל HANDY? מודל מתמטי שפיתחו חוקרים מאוניברסיטת מרילנד ומאוניברסיטת מיניסוטה על בסיס מודל הטורף והנטרף מהביולוגיה. המודל כולל ארבע משוואות, המתארות את אוכלוסיית האליטות, את אוכלוסיית פשוטי העם, את משאבי הטבע ואת העושר המצטבר. ### אילו שני גורמים מקשר המחקר לקריסת תרבויות? ניצול יתר של משאבי הטבע והגדלת הפער הכלכלי בין האליטות לבין פשוטי העם. לפי תוצאות המודל, כל אחד משני הגורמים האלה יכול לבדו להוביל לקריסה מוחלטת. ### האם לפי המודל אפשר למנוע את הקריסה? כן. לפי המודל, האוכלוסייה יכולה להגיע למצב יציב אם קצב צריכת משאבי הטבע יפחת לרמה בת קיימא ואם המשאבים יחולקו באופן שוויוני. כאשר הפער החברתי גדל, קשה הרבה יותר למנוע את הקריסה. ### מדוע החוקרים אינם מסתפקים בהסברים כמו בצורות, רעידות אדמה או פלישות? משום שחברות רבות חוו אסונות ואיומים כאלה בלי לקרוס. למשל, בני התרבות המינואית בנו מחדש ארמונות שנהרסו ברעידות אדמה. לכן החוקרים מחפשים מנגנון כללי שאינו תלוי בתקופה, בתרבות או באסון מסוים. ### איזה מדד מציע המודל לזיהוי מוקדם של קריסה? המודל מציע את הערכת "יכולת הנשיאה" של הסביבה, כלומר כמות האוכלוסייה שמשאבי הטבע יכולים לקיים לאורך זמן, כמדד מעשי לגילוי מוקדם של קריסה. [למאמר המדעי בכתב העת Ecological Economics](https://doi.org/10.1016/j.ecolecon.2014.02.014) ## עוד בנושא באתר הידען - [הלקח שאנו צריכים ללמוד מחורבן תרבויות עתיקות כתוצאה משינויי אקלים](https://www.hayadan.org.il/climate-change-and-the-rise-and-fall-of-civilizations-0202146) - [חוקרים באוניברסיטת תל אביב: אימפריות המזרח התיכון קרסו בגלל משבר אקלימי](https://www.hayadan.org.il/empires-fells-due-to-climate-change-2410131) - [גני האבנים באי הפסחא מעידים על אוכלוסייה קטנה ויציבה, ולא על התמוטטות סביבתית](https://www.hayadan.org.il/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a1-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%a1-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%94) - [קריסת האימפריה האצטקית מלמדת מדוע שלטון בכפייה ובכוח אינו מחזיק מעמד](https://www.hayadan.org.il/aztec-empire-collapse-coercion-force-power) - [כאשר הבצורת לא הופיעה: משקעי אגם בגואטמלה מערערים על ההסבר המקובל לקריסת תרבות המאיה](https://www.hayadan.org.il/https-scitechdaily-com-hidden-clues-challenge-the-long-held-theory-behind-the-maya-civilizations-collapse)

## שאלות ותשובות

### מהו מודל HANDY?

מודל מתמטי שפיתחו חוקרים מאוניברסיטת מרילנד ומאוניברסיטת מיניסוטה על בסיס מודל הטורף והנטרף מהביולוגיה. המודל כולל ארבע משוואות, המתארות את אוכלוסיית האליטות, את אוכלוסיית פשוטי העם, את משאבי הטבע ואת העושר המצטבר.

### אילו שני גורמים מקשר המחקר לקריסת תרבויות?

ניצול יתר של משאבי הטבע והגדלת הפער הכלכלי בין האליטות לבין פשוטי העם. לפי תוצאות המודל, כל אחד משני הגורמים האלה יכול לבדו להוביל לקריסה מוחלטת.

### האם לפי המודל אפשר למנוע את הקריסה?

כן. לפי המודל, האוכלוסייה יכולה להגיע למצב יציב אם קצב צריכת משאבי הטבע יפחת לרמה בת קיימא ואם המשאבים יחולקו באופן שוויוני. כאשר הפער החברתי גדל, קשה הרבה יותר למנוע את הקריסה.

### מדוע החוקרים אינם מסתפקים בהסברים כמו בצורות, רעידות אדמה או פלישות?

משום שחברות רבות חוו אסונות ואיומים כאלה בלי לקרוס. למשל, בני התרבות המינואית בנו מחדש ארמונות שנהרסו ברעידות אדמה. לכן החוקרים מחפשים מנגנון כללי שאינו תלוי בתקופה, בתרבות או באסון מסוים.

### איזה מדד מציע המודל לזיהוי מוקדם של קריסה?

המודל מציע את הערכת "יכולת הנשיאה" של הסביבה, כלומר כמות האוכלוסייה שמשאבי הטבע יכולים לקיים לאורך זמן, כמדד מעשי לגילוי מוקדם של קריסה. למאמר המדעי בכתב העת Ecological Economics
