# פוענח מנגנון שמאפשר הורשת פעילות מוחית מדור לדור – שלא דרך ה-DNA

> חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו כי מולקולות של חומר תורשתי מסוג small RNAs מסוגלות להעביר זיכרונות נרכשים מתאי העצב אל תאי המין ומשם לדורות הבאים המחקר התפרסם הערב, 6.6.19 בכתב העת Cell חוקרים במעבדתו של פרופ' עודד רכבי מבית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה בפקולטה למדעי החיים ומבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב הראו כי שינויים בתאי עצב השולטים בהתנהגות ובזיכרון של תולעים עוברים לדורות הבאים באמצעות מולקולות מורשות…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/a-mechanism-that-allows-inheritance-of-brain-activity-from-generation-to-generation-not-through-dna-0706191
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2019-06-07T00:10:30+03:00
- Modified: 2019-06-08T23:11:11+03:00
- Sections: גנטיקה
- Topics: sRNA, אפיגנטיקה, עודד רכבי, תורשה

## Article

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו כי מולקולות של חומר תורשתי מסוג small RNAs מסוגלות להעביר זיכרונות נרכשים מתאי העצב אל תאי המין ומשם לדורות הבאים המחקר התפרסם הערב, 6.6.19 בכתב העת Cell  חוקרים במעבדתו של פרופ' עודד רכבי מבית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה בפקולטה למדעי החיים ומבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב הראו כי שינויים בתאי עצב השולטים בהתנהגות ובזיכרון של תולעים עוברים לדורות הבאים באמצעות מולקולות מורשות שנקראותsmall RNAs או sRNA – RNA קטן. למחקר יש חשיבות רבה בפיענוח מנגנוני האפיגנטיקה – הורשת תכונות נרכשות שאינן מקודדות ב-DNA. את המחקר הובילו הדוקטורנטים רייצ'ל פוזנר ואיתי טוקר במעבדתו של פרופ' רכבי. המאמר יתפרסם ב-6.6.19 בכתב העת היוקרתי Cell. "האם תכונות שנרכשו במהלך החיים יכולות לעבור בתורשה לדור הבא? שאלה זו שנויה במחלוקת בקרב המדענים כבר קרוב ל-200 שנה," אומר פרופ' רכבי. "נכון להיום, אחד האורגניזמים הנפוצים למחקרים בנושא הוא תולעת זעירה ושקופה בשם C. elegans, שהייתה למודל מחקר מוביל: לא פחות מ-6 פרסי נובל הוענקו על מחקרים בתולעת זו מאז שנת 2000." פרופ' רכבי וקבוצתו גילו במחקרים קודמים כי התולעים מסוגלות להעביר לצאצאיהן, לאורך דורות רבים, שתי תכונות שנרכשו במהלך החיים: עמידות נגד וירוס, וזיכרון של הרעבה. המשמעות היא כי, בניגוד לתפיסות ששלטו במחקר לאורך עשרות שנים, התורשה אינה עוברת רק במסלול הידוע והבלתי משתנה של ה-DNA, אלא גם בנתיבים אחרים, שמסוגלים להעביר לצאצאים תכונות נרכשות. מסביר פרופ' רכבי: "מצאנו שהעמידות לווירוס והזיכרון של המצב התזונתי של ההורים מועברים לצאצאים באמצעות הורשת RNA - או ליתר דיוק מולקולות מסוג sRNA - מולקולות RNA קטנות, שמסוגלות להתנייד ולהעביר מידע תורשתי מתא לתא. תפקידן של מולקולות אלה הוא לגרום לגנים ב-DNA להתבטא בצורה הנכונה ובמקום הנכון בגוף (לדוגמה: למרות שקוד ה-DNA זהה בכל התאים, בעין מתבטאים גנים של ראיה, ובברך גנים האחראים על תפקוד הברך)." ### "האפונה של ההורשה האפיגנטית" במחקר הנוכחי צעדו החוקרים צעד נוסף קדימה, וביקשו לבחון אם גם זיכרון שקודד במהלך החיים בתאי העצב שבמוח יכול לעבור בתורשה לדורות הבאים באמצעות מולקולות RNA קטנות. לשם כך הם שבו אל התולעים: הם יצרו תולעים שאינן מייצרות מולקולות sRNA מסוג מסוים המכונות endo-siRNA, ובשל החסר הזה הן אינן מסוגלות, בין היתר, לנוע בעקבות הריח כדי למצוא מזון. בהמשך הם השיבו את היכולת לייצר endo-siRNA אך ורק למערכת העצבים, ואכן, גם היכולת לאתר מזון שבה אליהן. עוד הם מצאו כי מולקולות ה-endo-siRNAs שיוצרו בתאי העצב מגיעות גם לרקמות אחרות בגוף התולעת, ומשפיעות גם שם על ביטוי הגנים. "השאלה החשובה בשלב זה הייתה: האם מולקולות ה-endo-siRNA, אשר בתולעים אלה מיוצרות בתאי העצב בלבד, מסוגלות לעבור גם לתאי המין, ומשם לדורות הבאים?" אומר פרופ' רכבי. והתשובה המרעישה הייתה: כן! צאצאיהן של אותן תולעים, שעל פי ה-DNA שלהן אינן מייצרות מולקולות מסוג endo-siRNA, קיבלו את התכונה החסרה בתורשה מהוריהן, וידעו לזהות מזון לפי ריח ולנוע לעברו. "הורשה שלא דרך שינויים ברצף הדנ״א נקראת אפיגנטיקה, והתחום תופס תאוצה רבה במחקר בשנים האחרונות," מסכם פרופ' רכבי. "במחקר שלנו צעדנו צעד חשוב לעבר הבנה מעמיקה של תהליכי ומנגנוני האפיגנטיקה. איננו יודעים עדיין אם התהליך שגילינו מתרחש גם בבני אדם, אבל אם כן, לתגליות שלנו עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת. לפני יותר ממאה שנה גילו מדענים איך פועלת הורשה גנטית דרך DNA באמצעות מחקר באפונים וזבובים. אנחנו מקווים שהתולעת שאנחנו חוקרים היא האפונה של ההורשה האפיגנטית."