הסדרה ששודרה השבוע בחדשות עשר, הנוגעת לפגיעה החמורה בים המלח חשפה כי בעלי העניין מנסים אפילו עכשיו להמעיט בחומרת גסיסת האגם
אני עוקב אחרי הסדרה העצובה והמרגיזה על ים-המלח. עצובה, כי מסתבר שהים גוסס. מרגיזה, בגלל אוסף ״המומחים״ לרגע שמנפנפים בבורותם, שכן כשהגאולוג אלי רז שחקר את תופעת הבולענים מדבר הוא יודע על מה. כשדובר ״מפעלי ים המלח״ מדבר, גם אם אינו מדייק, ברור כי הוא בעל ענין. כשאנשים שנפגעו מספרים על הפגיעה זה עצוב. אבל כאשר ״מומחה״ לרגע מסביר איך ״מובל השלום״ יציל את הים הגוסס, כאשר ״גאון״ אחר מספר איך ״הבולענים יחדלו מלהתפתח״ זה ניפנוף בבורות וחבל שכך.
עד תחילת המאה הקודמת היה מפלס המים בים-המלח כ-390 מטר מתחת לפני הים. על המצוק דרומית לפשחה יש סימני מפלס (של ה P.E.F הקרן לחקר פלסטין) בגובה של שנים ושלושה מטר מהכביש. בעקבות הטיות מים ע׳י הסורים, הירדנים והישראלים, המפלס החל לרדת, ובעשורים אחרונים המפלס יורד ביותר ממטר כל שנה.
ראוי להדגיש כי הסיבה העיקרית לירידת המפלס היא עצירת הכניסה של מי נחלים ממזרח ובעיקר מי הירדן. למפעלי ים המלח הישראלים והירדנים יש השפעה של רבע (25%) על ירידת המפלס. מאידך ללא הזרמת מים לבריכות האידוי, היום היה השטח מול המלונות יבש! כדאי גם לזכור כי לאורך ההיסטוריה היו תקופות בהן האגן הדרומי היה יבש!
בגלל ירידת המפלס נוצר תת-לחץ שגורם לזרימת מים בתת-הקרקע והמסת מלח. המסת המלח שמלכד את הקרקע גורמת לקריסה ויצירת הבולענים. נכון שאם יעלה המפלס (לא יקרה) המים יכסו על חלק מהבולענים אבל ביבשה תימשך ההמסה והבולענים יפערו וימשיכו.
בעבר הזרים הירדן לים-המלח כמיליארד ורבע מ”ק מים כל שנה. על כך היתה תוספת של מים מנחלים במזרח ים-המלח. היום מזרזפים מעט מים מושבים. ישום מיזם ״מובל-השלום״ במלואו יזרים לים כחצי מיליארד מ׳ק בשנה. עכשיו יעלו ויבואו גאוני הדור ויעשו חשבון, אם חסר יותר ממיליארד ורבע ומוסיפים חצי מיליארד, איך זה ממלא את החסר? אבל זו פעולה חשבונית פשוטה שאינה מפריעה ל״מומחים״ …
בשולי הדברים, בין היתר הייתה התייחסות ל״פגיעה ביעלים בגלל הכביש העוקף״. ראוי כי מנהל שמורת עין-גדי שהתבכיין ילמד ויפנים כי: מאז תחילת ההתיישבות (החדשה) הייתה גדר סביב שדות החקלאות של קיבוץ עי-גדי. בתחילת שנות השבעים הוקמה גדר שחיזקה את הגדר הקיימת, גדר שמנעה מעבר יעלים לשדות המשק. מתוך דאגה ליעלים ורצון לאפשר למבקרים תצפית נוחה, תרם הקיבוץ שטח צמוד לכניסה לנחל דוד שבו גודל מרעה, והוקם מבנה תצפית שהוקדש ללוחמים דרוזים שנפלו. כלומר שוב: מאז אמצע המאה הקודמת יעלים לא עברו לשדות! אלא שהמרעה יבש והמבנה מוזנח. אין ספק כי הכביש העוקף מהווה פגיעה (למרות שאינו בשמורה) אבל אין ספק כי תחזוקה יעילה של הגדר, חידוש שטח המרעה ומבנה התצפית שהוזנחו, יפתרו את הבעיה הרבה יותר טוב מהתבכיינות או ממעבר תת-קרקעי מיותר.
כתבתי רבות על ים-המלח וסביבתו. כמי שחי בסביבת ים-המלח שנים רבות, כמי שלמד להכיר ולאהוב את ים-המלח וסביבתו, אני עצוב שכן למרות נסיונות ההחייאה (אם יהיו), אין ספק כי ים-המלח גוסס וכי תוך מס׳ עשורים מה שישאר תהיה שלולית, שתהווה מצבה עצובה למקום יפה, יחיד ומיוחד. בעבר כתבתי הספד לשמורה במזרח אפריקה, לצערי הרב לא רחוק היום ויהיה צורך להספיד את ים-המלח. על המצבה ניתן יהיה לכתוב ים-המלח ז”ל
עוד בנושא באתר הידען
2 תגובות
השבה של חצי מיליון טובה מכלום וכך תעצר או תואט ירידת המפלס. אכן ראוי לחדש את מרעה היעלים בכניסה לשמורה, ואולי גם לפקח על מספרם, שהרי הבצורות הנמשכות גורמות למיעוט המזון הטבעי של היעלים. גם אם תמשך הירידה העכשווית יעברו עוד מאות שנים עד שים המלח יהפוך לשלושית שהרי עומקו בצפון הוא יותר משלוש מאות מטרים מתחת למפלס הנוכחי
יישר כוח.
חותם על כל מילה שלך במאמר.