# הרהורים – תינוק בעל עיניים כחולות? / ברכה רגר

> שיטות חדשות לשינוי ולעריכת הגנום מעלות שאלות מוסריות סבוכות ההתפתחות המהירה של שיטות ההנדסה הגנטית ומיפוי הדנ"א הביאו לתובנות חדשות וחשובות באשר לרצף הדנ"א האוקריוטי והפרוקריוטי ויכולת המניפולציה של הגנום. היכולת לקבוע בקלות יחסית את רצף הגנום כולו ולא רק חלקים ממנו, כפי שנעשה בעבר, אפשרה לעמוד על שינויים כוללים במבנה הגנום, ועל שינויים גנטיים המשפיעים על תכונות או על מאפיינים של מחלות. בחיידקים, הטכנולוגיה מאפשרת למפות, בין השאר, את…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/a-baby-with-blue-eyes-0908159
- Author: סיינטיפיק אמריקן ישראל
- Published: 2015-08-09T00:03:18+03:00
- Modified: 2015-08-07T18:12:56+03:00
- Sections: הגנום האנושי - היבטים מוסריים
- Topics: אתיקה רפואית, מדע ופוליטיקה, מוסר ופוליטיקה

## Article

שיטות חדשות לשינוי ולעריכת הגנום מעלות שאלות מוסריות סבוכות ההתפתחות המהירה של שיטות ההנדסה הגנטית ומיפוי הדנ"א הביאו לתובנות חדשות וחשובות באשר לרצף הדנ"א האוקריוטי והפרוקריוטי ויכולת המניפולציה של הגנום. היכולת לקבוע בקלות יחסית את רצף הגנום כולו ולא רק חלקים ממנו, כפי שנעשה בעבר, אפשרה לעמוד על שינויים כוללים במבנה הגנום, ועל שינויים גנטיים המשפיעים על תכונות או על מאפיינים של מחלות. בחיידקים, הטכנולוגיה מאפשרת למפות, בין השאר, את העמידות לאנטיביוטיקה. על אף הידע הרב שהתקבל, האפשרויות להשתמש בו כדי לתקן גן פגום היו מוגבלות, ומבוססות בעיקר על ניסוי וטעייה, שהובילו בעבר לכישלונות דרמטיים בניסויים של הנדסה גנטית בבני אדם. המגבלה הזאת הוסרה לאחר פיתוח שיטה להחדרת דנ"א זר לאזורים ספציפיים בדנ"א, שיטה הנקראת בשם CRISPR ומבוססת על פעילותו של אנזים חיידקי הקרוי Cas9. השיטה הזאת, שהיא פשוטה וזולה באופן יחסי, מאפשרת למדענים לשנות את הדנ"א או להכניס מקטעי דנ"א חדשים במיקומים מדויקים בגנום. השיטה תפסה תאוצה במהירות רבה, ומחקרים רבים כבר השתמשו בה, ביניהם מחקר בתאי גזע שהשינויים שהוכנסו בהם גרמו באופן מכוון להתפתחות של קרדיומיוציטים (תאי שריר הלב) או תאי עצב. מחקרים אחרים הראו שאפשר לעשות באותה קלות גם שינויים בחיידקים ובתאי רבייה. אך כמו בכל התקדמות טכנולוגית, יש בזה גם היבט שלילי. ואכן בינואר 2015 התקבצה קבוצה של מדענים ודנה בהשלכות המדעיות, הרפואיות, המשפטיות והאתיות של הטכנולוגיה החדשה בהנדסת הגנום. מטרת המפגש הייתה לזהות את התחומים שבהם יש צורך להבטיח שהשימוש בטכנולוגיה החדשה יהיה בטוח ואתי. המשתתפים בדיון שנערך, ובהם מי שהשתתפו בשעתו בדיון הראשון שנערך ב- 1970 באסילומר על בקרת המחקר בדנ"א רקומביננטי, התמקדו בעיקר בשינויים שאפשר לבצע בתאי רבייה בעזרת שיטת קריספר. הדאגה העיקרית שהועלתה היא שהשימוש החופשי בטכנולוגיה הזאת יהיה מדרון חלקלק שבו מדענים לא יסתפקו רק בתיקון של מחלות גנטיות אלא שיהיו כאלה שיהיו מוכנים גם לשנות תכונות כמו מין העובר, צבע עיניים, שיער וכדומה. הדילמה שעמדה לפני המדענים שהתכנסו בעמק נאפה בקליפורניה, הייתה אם אין סכנה בטכנולוגיה הזאת. אין ספק שביכולתה יהיה לתרום הרבה לקידום המחקר אבל מתי יהיה נכון להשתמש בה? מתי נכון להחליף גן הפגום בעותק תקין? האם אנחנו יודעים ומכירים את כל התהליכים המעורבים בהופעת המחלה הגנטית ובריפויה הגנטי? באילו תהליכים יהיה אפשר להתערב ובאילו לא? ב-1999 חוקק במדינת ישראל חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה): "מטרתו של חוק זה היא למנוע שיבוט לצורכי רבייה בבני אדם על מנת שלא יתבצעו סוגים של התערבות גנטית בבני אדם וזאת לאור ההיבטים המוסריים, המשפטיים, החברתיים והמדעיים של סוגי ההתערבות האסורים והשלכותיהם על כבוד האדם, ולשם בחינת מדיניות בנוגע לסוגי ההתערבות האמורים לאור היבטים אלה, תוך התחשבות בחופש המחקר המדעי לצורך קידום הרפואה." לכאורה נראה שהחוק מכסה גם שינוי בתאי רבייה בשיטת קריספר, אף שביסודו החוק עוסק בטכנולוגיית השיבוט. לפיכך יש צורך להתחיל גם בארץ את הדיון בשיטת קריספר ובהשלכותיה העתידיות. על המחברת פרופסור ברכה רגר, פרופסור אמריטוס למיקרוביולוגיה ולאימונולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, נשיאת אורט ישראל ויו"ר המועצה האקדמית של אורט ישראל. כיהנה כמדענית הראשית של משרד הבריאות והייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה. עוד בנושא - [מנורת קסמים לתיקון גנים, מאת מרגרט נוקס](https://www.hayadan.org.il/gene-lamp-to-gene-therapy-0406156), [סיינטיפיק אמריקן ישראל, גיליון אפריל-מאי 2015](http://www.sciam.co.il/archives/8711), עמודים 16-20. - האתיקה צריכה להדביק את קצב השינוי הטכנולוגי, בפרט בביולוגיה - A prudent path forward for genomic engineering and germline gene modification, Baltimore et al. Science, vol 348, pages 36-37.