# נאס"א: המסת הקרח במערב אנארקטיקה נראית בלתי ניתנת לעצירה

> "אם לוקחים בחשבון רק את הגורמים הטבעיים, היינו אמורים להיות בתקופה קרה כעת" אמר החוקר הראשי במסיבת עיתונאים של נאס"א במשך שנים החוקרים בחנו את יציבות כיסוי הקרח במערב אנטארקטיקה, כאשר מידות החום הגלובליות עולות. המסת תכסית הקרח עשויה לגרום ישירות לעליית גובה פני הים. למרות שהדבר לא בלתי צפוי, מסיבת עיתונאים שערכה נאס"א ביום שני השבוע, בראשותו של תום וגנר, מדען בפרויקט הקריוספירה בחטיבת מדעי כדור הארץ במטה נאס"א…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/405145-west-antarctic-ice-sheet-findings-glacier-loss-appears-unstoppable
- Author: יוניברס טודיי
- Published: 2014-05-14T00:10:52+03:00
- Modified: 2026-05-25T21:27:48+03:00
- Sections: ההתחממות: ההיבט המדעי, חקר אנטארקטיקה
- Topics: AAAS, אנטארקטיקה, ההתחממות הגלובלית, התחממות כדור הארץ, משבר האקלים, נאס"א, קרחונים

## Article

"אם לוקחים בחשבון רק את הגורמים הטבעיים, היינו אמורים להיות בתקופה קרה כעת" אמר החוקר הראשי במסיבת עיתונאים של נאס"א במשך שנים החוקרים בחנו את יציבות כיסוי הקרח במערב אנטארקטיקה, כאשר מידות החום הגלובליות עולות. המסת תכסית הקרח עשויה לגרום ישירות לעליית גובה פני הים. למרות שהדבר לא בלתי צפוי, מסיבת עיתונאים שערכה נאס"א ביום שני השבוע, בראשותו של תום וגנר, מדען בפרויקט הקריוספירה בחטיבת מדעי כדור הארץ במטה נאס"א בוושינגטון, שרידר אנאדהקרישנאן, פרופ' למדעי כדור הארץ באוניברסיטת פנסילבניה ואריק ריגנוט, גיאולוג ב-JPLL ובמחלקה למדעי כדור הארץ באוניברסיטת קליפורניה באירווין, וכולם היו מודאגים. כיסוי הקרח במערב אנאטרקטיקה הוא כיסוי קרח ימי מתחת לגובה פני הים שגבולותיו מדפי הקרח רון ורוס והוא מכיל קרחונים הנשטפים לים אמונדסן. המחקר מסכם 40 שנה של נתונים מתצפיות מסוגים שונים שבחנו את תנועת הקרח ואת עוביו. מרכיב מפתח לאבדן הקרח הוא שחיקה לאורך חלקו התחתון של הקרחון (grounding line). מדובר בגבול שבו הקרח מתנתק מהקרקע שלמטה ויוצא לציפה חופשית. שחיקה הדרגתית של כיסוי הקרח במערב אנטארקטיקה נצפה, וניתן לקשרו לעליה בעוצמת רוחות הסחר הסטרטוספריות בתוספת התחממות מי האוקיאנוס כאשר כולם נובעים מההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם. "מגזר זה יתרום משמעותית לעלית פני הים בעשורים ובמאות הבאות" אמר רינגוט במסיבת העיתונאים. "בהערכה שמרנית, יקח כמה מאות שנים לכל הקרח הזה לזרום לים". עובי שכבת הקרח תורמת לעומס על הקרחון, היא מאיטה את זרימתו ומושכת אותו החוצה, מפחיתה את משקלו ומעלה אותו מהסלע שמתחתיו בתהליך של משוב מתמשך. הדאגה העיקרית מזה שנים היתה האפשרות של התמוטטות הקרחונים, דבר שיוביל להאצה בעלית גובה פני הים בכל רחבי העולם. נסיגה קיצונית של הקרחונים תטביע מיליוני טונות של קרח לים בפרק זמן קצר יחסית ובועד נכון שקרח באיזור הזה נמס מדי קיץ ממוצע ההמסה הרב שנתי עולה. המחקר מגובה בנתוני לווינים, מטוסים ותצפיות קרקעיות הבוחנים את עובי שכבת הקרח מזה עשרות שנים. החוקרי ציינו כי איזור המפרץ בים אמונדסן לבדו מכיל מספיק קרח כדי להעלות את גובה פני הים במטר ועשרים. התעצמות הזרמים המקיפות את איזור הקוטב הדרומי מאז שנות השמונים של המאה ה-20 האיצה את התליך, ביחד עם אובדן האוזון. זרמים היקפיים אלה גם הופכים את התהליך למורכב יותר מאשר סוגים דומים של אבדן קרח בגרינלנד ובאיזור הארקטי. המחקר התפרסם [בכתב העת גאופיסיקל ריסרץ'](http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/2014GL060140/abstract) לטרס של האיגוד הגיאופיסי האמריקני. במקביל פרסמה האגודה האמריקנית לקידום המדע ׁ(AAAS) מחקר משלה על אי יציבות תכסית הקרח במערב אנטארקטיקה, באותו היום בכתב העת סיינס, שני המחקרים קשורים ביניהם. הנתון המדהים ביותר על נסיגת הקרח נראה בקרחוני סמיט וקהולר, שאורך כל אחד מהם 35 קילומטרים שהתנתקו מהקרקע, והתפזרו על פני שטחה של 500 קילומטרים רבועים בין השנים 1992 ל-2011 גורם נוסף המצוטט במחקר היה התיאום בין ההתנתקות מהקרקעית של כמה קרחונים, דבר המעיד על מנגנון משותף כדוגמת זרימת החום התת ימית. באשר למדף הקרח עצמו, הנקודות העיקירות שבהן הקרחונים עוגנים בסלע היסוד נעלמים במהירות, דבר המעיד על ערעור יציבות הקרח באיזור בממדים גדולים יותר בעתיד. במחקר נעשה שימוש בנתוני לוויינים לחישה מרחוק של כוד הארץ (ERS-1/2), בעיקר במכשירי InSAR (Interferormetry Synthetic Aperture Radar) שעל סיפונם, נתוני תצפיות של משלחות קרקעיות שנאספו במבצע IceBridge שכלל טיסות תצפית מעל אנטארקטיקה באמצעות מטוסי אוריון המשמשים ללכידת צוללות המצוידות במכ"ם אלא שבמבצע זה נעשה שימוש במכ"ם למדידת עובי שכבת הקרח. בנאס"א מתכננים לשגר השנה חמש משימות מדעיות לחקר כדור הארץ: Soil Moisture and Passive (SMAP), Orbiting Carbon Observatory (OCO-2, ו- Global Precipitation Measurement (GPM) - האחרון כבר שוגר בפברואר השנה. "התמוטטות איזור שלם במערב אנטארקטיקה נראה בלתי ניתן לעצירה" אמר ריגנוט. "העובדה שהנסיגה מתרחשת בו זמנית על פני איזור גדול מראה כי היא נובעת מגורם משותף, כגון עליה במידות החום באוקיאנוס מתחת לאיזורים הצפים של הקרחונים. "כמובן שגם מחזור השמש, פעילויות געשיות, שינוי האלבדו של כדור הארץ ופעילות האדם כולם משחקים תפקיד בתהליך שינויי האקלים. החדשות הרעות הם שאם לוקחים בחשבון רק את הגורמים הטבעיים, היינו אמורים להיות בתקופה קרה כעת." https://www.youtube.com/watch?v=Adh86ma3oxw [לידיעה ביוניברס טודיי](//www.universetoday.com/111827/nasa-west-antarctic-ice-sheet-findings-glacier-loss-appears-unstoppable)