ספטמבר 2019

דוגמה לריצוף בר שגיא שנוצר ממתומן שווה-צלעות בשלוש חזרות

ריצוף אמיתי עם משולשים בעלי דמיון עצמי

פרופ' אנתוני ג'וזף מהמחלקה למתמטיקה במכון ויצמן למדע משוחח עם ד"ר יוסי אלרן ממכון דוידסון לחינוך מדעי על סוג חדש של ריצופים – מורכבים ומפליאים

לאחר חשיפתו לאור השמש במשך עשר דקות, הפולימר המוצק (משמאל) מתפרק ונעלם (מימין) [באדיבות: Paul Kohl]

פולימר המתפרק באופן עצמי בחשיפה לשמש

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה באטלנטה הצליחו לפתח מערכת פולימרית המסוגלת להיעלם באופן מידי בחשיפה לשמש בעקבות ייזום עצמי של דה-פולימריזציה

מסוק של הצי האמריקני טס מעל אחד מפרברי בנגקוק השקוע במי השטפונות, 22 באוקטובר 2011. מתוך ויקיפדיה

אקלים, מים, קרקע ושינויי האקלים

שינויי האקלים גורמים לפגיעה באיכות הקרקע וכתוצאה מכך לפגיעה בזמינות המים, בגידולי מזון. חופים, ימים, מערכות אקולוגיות, מזג-אוויר ומעל לכל בריאות הציבור, עומדים בפני פגיעה

אלכסנדר פון הומבולדט. מתוך ויקיפדיה

האיש שהמציא את הסביבה

250 שנה להולדתו של אלכסנדר פון הומבולדט, החוקר הרב-תחומי שגילה את הקשרים העמוקים של עולם הטבע והקדים לזהות את הנזקים שהאדם גורם לו

אילוסטרציה המתארת את האדם הדניסובי. באדיבות מעיין הראל ו-CELL

קצה של זרת, זה כל מה שהיה דרוש לחוקרים מהאוניברסיטה העברית על מנת לשחזר כיצד נראה האדם הדניסובי

פריצת הדרך של קבוצת החוקרים, בהובלת פרופ' לירן כרמל וד"ר דוד גוכמן מהמכון למדעי החיים, מספקת הצצה ראשונה לאנטומיה של קבוצת האדם המסתורית אשר עד

מיצג הממחיש את הסכנה לבעלי החיים בים כתוצאה מפסולת הפלסטיק הממלאת את הים, במוזיאון הטבע של ברלין. צילום: אבי בליזובסקי

אפשר גם בלי חד פעמי

דעה: היוזמה החדשה להטיל מס על כלי פלסטיק חד-פעמיים היא צעד ראשון בכיוון הנכון, אבל יש הרבה שאנחנו יכולים לעשות בנושא החשוב הזה גם בלי

הליום במצב על-נוזל. מתוך ויקיפדיה

על-נוזל נשלט על שבב

לראשונה חוקרים מהאוניברסיטה העברית בראשות פרופ' רונן רפפורט, בשיתוף עם פרופ׳ מקסים חודאס ומשתפי פעולה מאוניברסיטת פרינסטון בארה״ב, מצאו עדויות לקיומו של נוזל קוונטי יציב

נתז קטנטן מהאתר של רבדים: שחזור אופן האחיזה ביד בעת השימוש. צילום: ד"ר פלאביה ונדיטי ופרופ' רן ברקאי

נמצאו ראיות ראשונות לשימוש בכלים ממוחזרים קטנטנים בארץ ישראל של לפני חצי מיליון שנה

במחקר בן שלוש שנים, בהובלת ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב, שכלל ניתוחים מיקרוסקופיים של מאות נתזי צור קטנטנים מהאתר של רבדים, חשפו החוקרים 107 נתזים קטנטנים

כאשר הכניסו המדענים משטח מגנטי לתמיסה של מולקולות כיראליות ימניות ושמאליות (באדום ובכחול), נוצרו גבישים של המולקולות בקטבים מגנטיים מנוגדים. מעבדתו של פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

גביש בכיוון אחד

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה המאפשרת להבחין בין גבישים ימניים לשמאליים באמצעות שימוש בשדה מגנטי. השיטה עשויה להוות בשורה ליצרנים של תרופות, חומרי הדברה

דילוג לתוכן