סיקור מקיף

מרץ 2019

זהואי, סין, 6 בנובמבר 2018: דגמים של משגרים עתידיים בסדרת לונג מארץ' בתערוכה הסינית ה-12 לתעופה וחלל. צילום: Shutterstock.com

הסינים יפתחו משגר חזק: Long March 9. שיגורים ראשונים ב-2030

  • 4 תגובות
התחממות כדור הארץ. איור: shutterstock

כיצד הטיות פסיכולוגיות של המוח מונעות מאיתנו לפעול בנושא שינויי האקלים

  • 9 תגובות
הדפסת רקמות בטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

מרכז חדש להדפסת רקמות נחנך בטכניון

  • 2 תגובות
יעקוב נאבק עם המלאך. ציור של גוסטב דורה. נחלת הכלל

שתיקת הספינקס – בצלם אלוהים. חלק ב’ – עם מי נאבק יעקב?

  • 5 תגובות
Image by Willfried Wende from Pixabay

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן פתחו טכנולוגיה לייצור חומר חיטוי מבוסס על מי ברז

  • 4 תגובות
מערת מלחם, מערת המלח הארוכה ביותר בעולם. צילום אנטון ציקישב Anton Chikishev (3)

מערת המלח הארוכה בעולם אותרה בדרום ים המלח – עשרה ק”מ אורכה

  • תגובה אחת
תמונה 1: חיידקי אי-קולי בהגדלה פי 10,000. המקור לתמונה: Agricultural Research Service, דרך ויקיפדיה.

אותו חיידק – השפעה שונה

  • אין תגובות
אחוזת הקבר המפוארת מתקופת בית שני. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

אתר יהודי מימי החשמונאים נחשף בחפירות ארכיאולוגיות בשכונת שראפת בירושלים

  • אין תגובות
מהמפץ הגדול ועד היום - מצפה החלל וילקינסון. צילום: נאס"א

הבנה ושליטה בפרודה (מולקולה) שיצרה את היקום שלנו

  • 15 תגובות
כדור הארץ מגובה 131 אלף ק"מ כפי שצולמה על ידי החללית בראשית בשבוע שעבר. צילום: SPACEIL והתעשייה האווירית

סרטון זריחה מהחלל, כדור הארץ מגובה 30 אלף ק”מ: החללית בראשית מתעדת דרכה לירח

  • 2 תגובות
קרן לייזר שעוברת 1,600 ק"מ בצינור. גלאי LIGO | צילום: נאס"א

“עם שידרוג LIGO נוכל לגלות עשרות אירוע גלי כבידה בשנה”

  • 16 תגובות
צדק נוצר במרחק גדול יותר פי ארבע מהשמש מאשר המיקום הנוכחי שלו כיום, על פי סימולציה חדשה. איור: NASA / JPL-Caltech

המסע הארוך שעשה צדק כדי להגיע למסלולו הנוכחי

  • 2 תגובות
מודל אטומי של שתי תתי-יחידות בצלולוזום של החיידק Clostridium thermocellum. הכדורים המוזהבים מסמנים את מיקומם של התגים הפלואורסצנטיים שסייעו לנתח את התגובות הדינמיות בין תתי-היחידות

דלק מועשר בסיבים

  • 3 תגובות
קונספט "כריך" שנאס"א הציעה לבניית לווין אנרגיה. צילום: נאס"א

חשמל בין כוכבים

  • 6 תגובות
צבוע מפוספס (Hyaena hyaena). צילום: shutterstock

להגנת הצבועים

  • 3 תגובות
המדענים הדגימו את השיטה החדשה על מולקולות של תחמוצת גופרית המורכבות משני אטומי חמצן ואטום אחד של גופרית. למולקולות אלה יש ציר שנקבע על-ידי אטומי החמצן, ובמאונך לו ממוקם אטום הגופרית. באדיבות מכון ויצמן

תרגילי סדר מולקולריים

  • תגובה אחת
האסטרונאוטים במעבורת אטלנטיס בעת הטיפוס לחלל, 8/7/2011. צילום: NASA TV

נגיפים רדומים הפכו פעילים בטיסות לחלל והדביקו אסטרונאוטים רבים

  • 6 תגובות
המחשה של תנועת כדור הארץ סביב השמש הגורמת להבדלים באורך היום וכמובן גם לחילופי עונות השנה. צילום: shutterstock

היום מתרחשים שני אירועים אסטרונומיים – יום השוויון האביבי ו-SUPER MOON

  • 2 תגובות
אסף רובינשטיין ופרופ' עדי קמחי. דו-תכליתי. צילום: מכון ויצמן

פרס ישראל במדעי החיים לפרופ’ עדי קמחי ממכון ויצמן, מגלת מנגנון המוות המתוכנת של תאים

  • אין תגובות
פרופ׳ פיליפ ברידון, מצוות המחקר של NTU. (קרדיט: NTU UNIVERSITY

רובוט בעל ׳ידיים׳ ומשקפי מציאות רבודה ישפרו את את הדיוק בניתוחי עמוד שדרה

  • אין תגובות
מרכז הבקרה של החללית בראשית. צילום יח"צ SpaceIL והתעשייה האווירית

התמרון האחרון של בראשית בקרבת כדור הארץ עבר בהצלחה. התמרון הבא: לכידת הירח

  • 4 תגובות
ד"ר עופר פירסטנברג. אחד הזוכים בפרס קריל לשנת 2019. צילום: מכון ויצמן

הוכרזו זוכי פרס קריל למדענים צעירים לשנת 2019

  • אין תגובות
החללית הישראלית של SpaceIL שמתוכננת לשיגור לירח בפברואר ולנחיתה על פניו באפריל 2019 במתקני ההרכבה במפעל חלל של התעשיה האווירית, כפי שנראתה ביולי 2018. צילום: אבי בליזובסקי

“ישראל חייבת להבטיח את מקומה בחזית המחקר והפיתוח בתעשיית התעופה והחלל”

  • תגובה אחת

מדענים פענחו את המבנה הייחודי של השלד החיצוני בשני זני עקרבים: עב-צבתות ודק-צבתות

  • אין תגובות
וולטר מאנק. הסתמך פחות על הטכנולוגיה ויותר על הפיתוח הרעיוני, מה שאפשר לו להסתכל על בעיות בצורה הרבה יותר רחבה. תצלום: Prolineserver, Wikipedia

איינשטיין של הים

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש