ינואר 2019

בינה מלאכותית. איור: shutterstock

הצהרת מונטריאול: מדוע אנחנו חייבים לפתח בינה מלאכותית באופן אחראי

לשימוש בתבונה המלאכותית בחברה יכולה להיות השפעה חיובית או שלילית, העתיד בידינו, אומר יהושע בנג'ו, מדען ישראלי הפועל באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, והיה מחלוצי התבונה המלאכותית

פרופ' ניר גוב. צילום: דוברות מכון ויצמן

מתוסכלים בסיבוב

מדען מכון ויצמן ושותפיו למחקר פיתחו מודל ממוחשב המסביר תנועה קולקטיבית של תאי

צוות המחקר ועוזרים בבציר מחקרי בשנת המחקר הראשונה 2009. צילום: אוניברסיטת אריאל

לצמח יש "זיכרון" המאפשר השקיית גפנים מדויקת

מתברר כי לצמחים יש "זיכרון", כלומר צמחים "זוכרים" מה שהוטבע בתוך האנטומיה שלהם. מנגנון הזיכרון מוטבע עמוק בקוטר הצינורות העצה, שהם בעצם צינורות המורכבים מתאים

חרק. צילום: מתוך PIXABAY.COM

קריסתה השקטה של ממלכת החרקים

הדבורים לא לבד. שורה של מחקרים חושפת פגיעה קשה באוכלוסיות החרקים בעולם בשל פעילות האדם. התמוטטות ממלכת החרקים עלולה לגרום לפגיעה קשה במערכת האקולוגית ובמערך

אדמה חרוכה בנחל גרר כתוצאה מבלוני תעברה שהגיעו מעזה. השינויים במערכת האקולוגית יכולים להיות ארוכי טווח, וקשה לדעת עדיין מה תהיה השפעת האש בעתיד. תצלום: זווית

עוד הקפה מסביב לשמש – שנת 2018 בסביבה

רחפנים נוטעים עצים, דובי קוטב מורעבים, אסונות טבע בישראל, כדורגל נגד זיהום אוויר, מאבק ציבורי באסדת הגז, מלחמה בפלסטיק החד-פעמי, הצתות בדרום, בזבוז מזון וחרקים

ירידה ניכרת במספר התאים המזדקנים (כתמים כחולים) ברקמות כבד וריאות של עכברים בעקבות הטיפול התרופתי

צעירים לנצח – גרסת המעבדה

מדעני מכון ויצמן למדע הראו כיצד אפשר להחזיר לעכברים מזדקנים את התכונות האופייניות לצעירים

פסולת פלסטיק על גבי מלפפון ים. שונית האלמוגים באילת. צילום: גיארמו בן-נעים אנדרסון.

זיהומי פלסטיק נמצאו בבעלי חיים ימיים לכל אורך חופי ישראל בים התיכון ובים סוף

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב דגמו בעלי חיים ישיבים מסוג איצטלנים מתשעה חופים שונים; באיצטלנים מכל החופים נמצאו חלקיקי מיקרו-פלסטיק ובחלקם הגדול נמצאו כימיקלים מתהליכי הייצור

דילוג לתוכן