נובמבר 2018

האדם הניאנדרטלי. מתוך ספר לימוד רוסי על האבולוציה של האדם משנת 2009. Neveshkin Nikolay / Shutterstock.com צילום: shutterstock

על הניאנדרתלים והכחדתם

מאז גילוי שרידי הניאנדרתלים (Homo neanderthalensis), עסוקים חוקרים רבים בבחינת ההבדלים הגנטיים, הפיזיולוגיים והמנטליים ביניהם ובין האדם המודרני, ואף חוקרים את המנהגים, את הטקסים ואת

גבישי כולסטרול בצורת סליל. עיבוד דיגיטלי של נתונים שהתקבלו מארבעה גבישים שונים בתאים שונים באמצעות דימות קרני רנטגן רכות בתנאים קרים (cryo-SXT)

הגביש הרע

מדעני מכון ויצמן למדע גילו גבישי כולסטרול דמויי סליל הנוצרים בתאי המערכת החיסונית שנלחמים בטרשת עורקים

אילוסטרציה של המערכת שבה בוצע הניסוי: צומת מולקולרי המבוסס על מולקולת מימן התלויה כמעין גשר בין שני מגעים אלקטרוניים. זהו, למעשה, ההתקן האלקטרוני הקטן ביותר שאפשר לבנות כיום. איור: מכון ויצמן

מעשה בשלושה רעשים

כאילו שלא היו לנו מספיק רעשים בחיים, מדעני מכון ויצמן למדע גילו רעש מסוג חדש שמציב אתגר נוסף לפני אוהבי השקט והמידע המסודר

רובוטית. איור: shutterstock

משפט המאה – סופיה 9880

האם יגיע היום שבו רובוטים, אלה שיעבדו במקומנו, יתלוננו על תנאי העבודה, או אולי העבדות?

חיידקים קטלניים: מושבות של בצילוס אנתרציס שגודלו על מצע אגר במעבדה. מקור: U.S. Army Medical Research Institute of Infectious Diseases.

שיפור המעקב אחר המבנה התלת-ממדי של מושבות חיידקים למניעת עמידותם לאנטיביוטיקה

ההתבוננות בחיידקים נעשתה בשילוב של מיקרוסקופיית אור רגילה ומיקרוסקופיה פלורסנטית שאפשרה מיפוי תלת-ממדי מדויק של החיידקים. שיטה זו טובה כדי לאפשר מעקב תלת-ממדי אחר חיידקים

מדויק יותר, נוח יותר

תוכנה חדשה תסייע בניתוח ממוחשב של ממצאים ארכיאולוגיים

מפעל לייצור מוצרי עור בבנגלדש. צילום: shutterstock.com

כלכלת א"י עד ימי הביניים 12: מלאכת העור והעץ

יהודים רבים התמחו במאה הראשונה לספירה בבורסקאות – ייצור מוצרי עור, עבור הצבא הרומי שחנה בארץ, הפקידות הרומית, הגופים העשירים והאוכלוסיה הנכרית בעיקר

עקרב צהוב. צילום: shutterstock

ארס עקרבים לשם החדרת תרופות לתוך המוח

ביולוגים מדווחים על היכולת של חלבון קטן הנגזר מרעלן (כלורוטוקסין) הנמצא בארס של עקרב מסוג עקצן צהוב להחדיר תרופות למוח דרך מחסום דם־מוח

אמנון כחול | צילום: Tripp Davenport

סלקציה גנטית לעמידות לקור בדגים טרופיים משנה את הרכב המיקרוביום ואת תגובתו לקור

הגנטיקה של דגים טרופיים קשורה לחיידקי המעיים שלהם ולתגובתם לקור, דבר המציע קשר להישרדותם בטמפרטורות קיצוניות. כך קובעים חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון

הליבה של קבוצת הגלקסיות הצפופה 98 של היקסון המכילה שתי גלקסיות דומות לשביל החלב, שנראות כמו "מריחות" במרכז הראש. הנקודה ביניהן היא כוכב בשביל החלב, שהוא קרוב הרבה יותר אלינו. הצורה דמוית הראשן מכילה את זוג הגלקסיות המרכזי. היא נוצרה כאשר זוג הגלקסיות פירק גלקסיה שלישית, קטנה הרבה יותר. קרדיט: מהאוסף של פרויקט "פס 82" של מכון האסטרופיזי של האיים הקאנאריים.

עדויות ל'טרף' של גלקסיה בידי שכנותיה

אסטרונומים במצפה הכוכבים וייז של אוניברסיטת תל אביב במצפה רמון החוקרים זיהו גוף שמימי בצורת ראשן עם זנב עצום שאורכו כ-500,000 שנות אור, במרחק של

תלמידי מרכז המדעים בהרצליה ותלמידי שער הנגב באירוע הצגת התקדמות פיתוח הלוויין דוכיפת 3. צילום: אבי בליזובסקי

דוכיפת 3 שנמצא כעת בשלבי פיתוח; יהיה חלק מלהק לווייני תלמידים וסטודנטים ישראלים של סוכנות החלל הישראלית

כך אומרת בראיון לאתר הידען שרון משאל, רכזת מגמת הלוויינים במרכז המדעים הרצליה במהלך אירוע בו הציגו התלמידים מהרצליה ומשער הנגב את ההתקדמות בפיתוח מערכות

דילוג לתוכן