ספטמבר 2012

ירקות בשוק בכרתים. מתוך ויקיפדיה

קריאה לצמחונות?

חוקרים ממכון המים של שטוקהולם טוענים שכדור הארץ לא יוכל לשאת 10 מיליארד בני אדם ומעלה, בלי הפחתה בצריכת הבשר. לא כל המומחים מסכימים עם

האסטרונאוט ג'ו אקאבה, עם נחיתתו בקזחסטן עם חבריו לצוות ה-32 של תחנת החלל, 17 בספטמבר 2012. צילום: נאס"א

חברי הצוות ה-32 של תחנת החלל נחתו בשלום

חללית מדגם סויוז שנשאה שני קוסמונאוטים רוסים ואסטרונאוט אמריקאי נחתה בשלום אתמול בקזחסטן לאחר ארבעה חודשי משימה בתחנת החלל.

משמאל: פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן, פרופ' ולאדאס בומליס - קונסול כבוד של ליטא בישראל, מנכ"ל אנטרפרייז ליטואניה ולצידו שר הכלכלה של ליטא רימאנטאס ז'יליוס בפתיחת כנס Life Sciences Baltics 2012. צילום: אבי בליזובסקי

"המאה ה-21 היא המאה של הביוטכנולוגיה"

כך אמר פרופ' ולאדאס בומליס, ממייסדי חברת סיקור ביוטק שהיום היא בקבוצת טבע במסגרת ועידת מדעי החיים הגדולה הראשונה במדינות הבלטיות התקיימה בשבוע שעבר בליטא

חתך דרך רשתית העין. פרט לשכבות האפורות הבולעות בתחתית, כל החלקים שקופים ונצבעו כאן לשם הדגמה בלבד. תאי העצב ממלאים את הנפח הכחול, וגרעיני התאים בצבעים ורוד, חום ואדום. האור מגיע מאישון העין (למעלה) ונלכד במשפכים של תאי הגליה (ירוקים) שם הוא מתרכז עד לתאים הרגישים לצבע (מדוכים) המסומנים בסגול. שאריות האור המפוזר מגיעות לתאי הקנים שאינם רגישים לצבע (בכתום). העובי של הרשתית הוא כרבע עד חצי מילימטר.

רשע וחשוך לו

מחקרים מגלים כי היזכרות במעשה רע שעשינו תשפיע עלינו ותגרום לנו לתפוש את החדר כחשוך, ולהיפך. ההסברים בכתבה

תוצר התנגשות בניסוי האטלס שעשוי להיות חלקיק היגס. איור: ניסוי אטלס ב-CERN; דצמבר 2012

קיומו של חלקיק היגס

מדוע נבנה מאיץ החלקיקים? מהו חלקיק היגס? לפניכם הסבר על הצעד הנוסף שנעשה בדרך להבנת מסתרי היקום

בתמונה: הגדלה פי 80 של כנף מתפתחת בזחל זבוב הפירות המציגה היבטים שונים של אפופטוזיס שהופעל כתוצאה מקרינה רדיואקטיבית – בזבוב רגיל (משמאל) ובזבוב מוטנטי חסר Drice(מימין). בשורה העליונה: איזור ביטוי החלבון ה"מדווח" הצבוע בצבע פלואורסצנטי ירוק. בשורה האמצעית: סימון פלואורסצנטי של חיתוך החלבון ה"מדווח" על-ידי הקספאזות לאחר הפעלה של אפופטוזיס. בשורה התחתונה: סימון פלואורסצנטי של תאים מתים. בזבוב הרגיל מתים תאים רבים לאחר חשיפה לקרינה רדיואקטיבית, אך בזבוב ללא Drice כמעט ואין אפופטוזיס

המחסל

חוקרים במכון ויצמן בוחנים כיצד מחליטים תאים אם למות?

שר האנרגיה האמריקני סטיבן צ'ו. קרדיט: משרד האנרגיה האמריקני

‫כמעט מדע בדיוני / דייוויד ביילו‬

שיחה עם שר האנרגיה האמריקני, סטיבן צ'ו, על הסוללות העתידניות ועל החיידקים "הקטנים והמשונים" שיסללו את דרכה של ארצות הברית אל עצמאות בתחום האנרגיה האם

מימין: פרופ' יואכים שפאץ ופרופ' בנימין גיגר. ביולוגיה סינתטית. צילום: מכון ויצמן

מחוברים

מה גורם לתא אחד להישאר "קרוב לבית", ולתא אחר להתנתק ולנדוד? כיצד התאים "חשים" את הסביבה הפיסית שלהם ומגיבים אליה? שאלות אלה נוגעות במהות של

זאב זליג, מנכ,ל ג'נזיים ישראל ופרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל, בכנס Life Siences Baltics; ספטמבר 2012, צילום: אבי בליזובסקי

זאב זליג, מיוזמי כנס Life Sciences Baltics: המודל הישראלי בתחום מדעי החיים ניתן לייצוא למדינות בעלות מאפיינים דומים

זאב זליג, מנכ"ל ג'נזיים ישראל וסגן נשיא אירופה של החברה, מתייחס בעיקר לשיתוף הפעולה בין הממשלה, החברות, האקדמיה והמשקיעים ולנסיון שנצבר בכנס ILSI ביומד

פרופ' עדה יונת במליאת הפתיחה של כנס Life Sciuences Baltics שהתקיים בוילנה בירת ליטא ב-12 בספטמבר 2012. צילום אבי בליזובסקי

חוסר הרצון של חברות התרופות לפתח אנטיביוטיות חדשות מסיבות כלכליות עלולה להחזיר אותנו עשרות שנים לאחור בכל הנוגע לתוחלת החיים

כך אמרה כלת פרס נובל פרופ' עדה יונת בהרצאה המרכזית בכנס Life Science Baltics המתקיים בליטא. להערכתה הנסיגה תהיה מוחשית בתוך 20-30 שנה

איור התהליך: בעקבות הקרנת אור על-סגול, אלקטרון בדו-תחמוצת הטיטאניום עובר עירור ומועבר לשכבת גרפן, שם הוא מדלג לקטיון כסף ויוצר בכך ננו-חלקיק כסף.

חיישנים לגילוי זיהומים בריכוז נמוך

קיים צורך מעשי בגילוי זיהומים אורגניים רבים הנמצאים באוויר ובמי השתייה הקיימים שם בריכוזים נמוכים במיוחד. ממצאי מחקר חדש מאוניברסיטת נוטרה דאם שבמדינת אינדיאנה, ארה"ב,

דילוג לתוכן