בהגיעו לנקודה הקרובה ביותר בשעה 19:26 שעון גריניץ’ הוא ייראה גם בטלסוקפי חובבים (אך לא בעין בלתי מזוינת), כאשר יגיע לבהירות 7-8 . החוקרים במתקן גולדסטון של נאס:א יעקבו אחריו באמצעות מכ:ם בימים שלפני ואחרי ההתקרבות במטרה לקבוע טוב יותר את גודלו צורתו ומהירותו.
מ
ב-15 בפברואר יחלוף גוש סלע גדול בקוטר של כ-50 מטרים ליד כדור הארץ במהירות של 8 קילומטרים לשניה. העצם יגיע עד למרחק של 27,680 קילומטרים מהקרקע – קרוב יותר מהגובה בו נמצאים לוויני התקשורת ולוויני מזג אוויר. במונחים אסטרונומיים מדובר בטווח קצר מאוד.
ואולם מדעני נאס”א מרגיעים ואומרים כי לא צפויה שום סכנה מהאסטרואיד, שכינויו 2012-DA14, אך הוא מהווה תזכורת לצורך להערך למקרה שאסטרואידים כאלה יהיו במסלול התנגשות עם כדור הארץ.
2012-DA14 יחטיא בוודאות את כדור הארץ, אומר דון יאומנס מנאס”א, מדען ותיק ומוכר בתחום העצמים קרובי ארץ. “מסלול האסטרואיד מוכר מספיק טוב כדי לשלול אפשרות של פגיעה.”
ואולם התקרבותו של 2012-DA14 רושמת שיא חדש בהתקרבות של אסטרואיד כלשהו לכדור הארץ. :האסטרואיד הסלעי יתקרב למרחק של 4 רדיוסי ארץ בתוך מסלולם של הלווינים הגיאו-סינכרונים. בהגיעו לנקודה הקרובה ביותר בשעה 19:26 שעון גריניץ’ הוא ייראה גם בטלסוקפי חובבים (אך לא בעין בלתי מזוינת), כאשר יגיע לבהירות 7-8 . החוקרים במתקן גולדסטון של נאס:א יעקבו אחריו באמצעות מכ:ם בימים שלפני ואחרי ההתקרבות במטרה לקבוע טוב יותר את גודלו צורתו ומהירותו.
59 תגובות
יוסי סימון
אתה חייב ללמוד לדייק. לא דיברתי על הסתברות של הוכחה מתמטית. מתמטיקאי יכול לטעות אולי, אבל הוכחה במתטמיקה היא הוכחה ואין כאן מושג “הסתברות”.
מה הקשר בין מספר הכוכבים לבין קיומו של בורא? ואנחנו מדברים על בורא – אני לא מוכן להתייחס למושג “כוח עליון” לפני שנדע במה מדובר. אם יש משהו שמחוץ לחושים שלי אז אין מה לדבר על זה. זה מושג שלא מעניין אף אחד. אם אין לי שום דרך לדעת אם הוא קיים או לא אז אפעל לפי התער של אוקאם ואניח מעכשיו שאינו קיים.
יוסי, מה אתה מנסה להגיד בעניין האמונה? אתה חושב שיש בורא בלי כל הצדקה רציונלית? האם זכותך גדולה מזכותי להאמין שאין כזה דבר?
אתה אוהב הסתברויות – יש פי 100 נוצרים מיהודים. גם היהדות עצמה מפולגת להחריד. הקבוצה היחידה שאינה מפולגת היא אלה שאינם מאמינים בכל מיני סיפורים. אני גא להשתייך לקבוצה הזו. זו הקבוצה היחידה שגם פתוחה לכל אחד ופתוחה לכל דיון.
אתה מאמין באלוהים? בהצלחה עם זה.
יפה ניסים! יש התקדמות מה!
אם הבנתי אותך נכון, אתה בשורה תחתונה מסכים כי הסתברות של הוכחה מתמטית מבטאת אמת מוחלטת גדולה יותר מהסתברות המבוססת על ראיות (כהגדרתך).
אם אתה מדבר על הסתברות במדע עבור תכונה מסוימת, אזי מתוקף הגדרת ההסתברות קיימת הסתברות (המשלים) לשלילת התכונה. דוגמה אם נניח כי ההסתברות של 1/100 כי בחור בשם מתיד המצוי בעבודתו עובד כרגע, נובע כי קיימת הסתברות של 99/100 שאותו בחור אינו עובד כרגע, אלא מתעסק בדברים אחרים. (בתקווה שמנהלו אינו עוקב אחר עבודתו)
לא ניתן להתכחש להסתברות המשלים בהנחה שהוא גדול מ-0 .
הלאה! אם לפי הודאתך אתה לא מסוגל לקבוע אם יש מספר סופי או לא סופי של כוכבים, אזי כיצד אתה קובע בנחרצות באם קיים כוח או לא קיים כוח, כוח כזה שהאדם המוגבל, אינו קולט בחושיו המוגבלים?.
אם מבחינתך הזמן והמרחב החללי סופיים, אשמח לדעת מה הוא התחלת/סוף הזמן? .
מהו גודל הרדיוס R של החלל המרחבי (בהנחה שמדובר בכדור לצורך העניין)? איך אתה מגדיר את המעטפת?, ומזה בדיוק החלל שמרחקו R+4 מטר?.
(מבחינתי החלל המרחבי אינו חייב להכיל חומר פיסי)
באמת מעוניין לקבל ממך הגדרה מדויקת ומושלמת למושג שאתה כה מרבה להשתמש בו ” רציונלי”
במתמטיקה יש מושג הנקרא גבול, LIMIT) ), סביב נושא הגבול קיימים משפטים – בלי סוף. לדוגמא סכום טור הנדסי אין סופי המתחיל ב-4,2,1,1/2,1/4,1/8, שואף ל-8 . כל סכום חלקי קטן מ-8 , אך עבור כל מספר X הקטן מ-8, ניתן למצוא סכום של טור חלקי הגדול מ-X (אנא בדוק זאת עם עמיתים).
כמו כן בתורת הקבוצות יש הגדרות לקבוצה סגורה ולקבוצה פתוחה
ביקום כמו שגוף חומרי נמשך לגוף חומרי , יתכן כי עובדת המצאות כלי מדידה לצורך הניסוי אזי תנועות/מסלולים אלקטרונים במערכת הנבדקת, מושפעים.
מה שאני רוצה לומר הוא כי האדם למרות ההישגים האדירים, ביחס לנפלאות היקום, הוא יצור מאד מוגבל.
כמעט כל יצור חי מכיל יכולת מסוימת העולה על יכולתו של האדם. ציפור מסוגלת לעוף- אדם לא.
ציפור יודעת לנווט אלפי ק”מ בלי מכשירי עזר- אדם לא. כלב מסוגל לשמוע צלילים בתדרים שאדם אינו מסוגל לשמוע. אריה בעל כוח פיזי ויכולת ריצה מהירה העולה על יכולת האדם, יתכן שקיימים יצורים שהיכולות המנטליות שלהם עולות על יכולותיו של האדם.
הלאה..
נסתכל על תחום ארכיאולוגיה. בתחום הזה מסיקים מסקנות מרחיקות לכת, משברי כדי חרס. למה? כי זה מה יש.
האם המסקנות קולעות לאמת? כ”א כהבנתו יחליט.
הלאה..
נושא אמנות ודעות מושתת על קשת רחבה של עובדות, ראיות, עיונים מעמיקים. התבססות על אנשי רוח כמו הרמב”ם, רש”י ואחרים, ומקובל שהתברכו ביכולות שכליות.
הדעות מגובשות לפי כללים ייחודיים משלהם. האוסף הכולל של הנ”ל מוביל לאמונה. (ואני חוזר על דעתי האישית כי בן אנוש אינו מסוגל לספק הוכחה בדיוק המתמטי לקיום או שלילה ממש כמו שאתה לא מסוגל לקבוע אי אילו דברים) אך בהחלט ניתן לגבש דעה בנושא אמונה ולהתייחס להסתברויות וסבירות הדעת.
ניתן להסכים, או לא להסכים, כ”א לפי יכולתו השכלית. אך לפני קביעה נחרצת של “טיפשות” אנא יש להתמודד עם הטיעונים תוך שימוש במתודולוגיה שעל פיה האמונה בנויה.
אסיים כי הגיע מכתב אנונימי בשם ובחתימתו של הסבא של הסבא שלך, שבו הוא מתלונן על כך שהפסיקו לספק לו עגבניות בארוחה של שחרית-הוכחה כי הוא אהב עגבניות .
יום טוב יוסי
ויקום המלפפון ויכה בטבח
יוסי סימון
ברור שלא ניתן להוכיח. קודם כל, מחר יהיה כנראה יותר ארוך מהיום בכ-150 ננו שנייה. הוכחות יש במתמטיקה – במדע יש ראיות והסתברויות.
אני לא יכול לקבוע כמה כוכבים יש. וגם לא אם המספר סופי או לא.
אתה אמרת שהזמן והמרחב אינסופיים – לא אני. אני אומר שמספר המספרים הוא אינסופי. ואחד חלקי האינסוף הזה הוא אפס ולא “שואף ל-0”. מספר לא זז ולא שואף לשום דבר.
הסברת למה המסקנה אינה רציונלית. אתה לא מסיק מסקנה מדעית (קרי – על העולם שלנו) מחשיבה. אתה רק יכול לעלות תיזה. אפשר אז לבצע ניסויים ולתת הסתברות שההשערה נכונה.
אני מכיר ניסויים כאלה בקופים. וגם מכיר את זה מחיות אחרות, כמו לוויתנים וציפורים.
אחרי זה כתבת שאנחנו לא יודעים הרבה מספרים ולא יודעים הרבה על היקום. זרקת שוב את המשפט שזמן והמרחב אינסופיים (שזה רק דעתך). מה הנקודה כאן? אתה שוב ושוב חוזר על זה ואין לי מושג למה…
כתבת “דרך אגב, כנראה ששמעת על הדעה הסוברת שעצם עריכת ניסוי משפיעה על תוצאות הניסוי.” אתה חייב ללמוד לדייק 🙂 בלי לבצע ניסוי אין ניסוי …. מה שאולי התכוונת זה שעצם התצפית משפיעה על התוצאות. זו לא דעה – זו תופעה שאנחנו רואים במעבדה, ואף ניתן לבצע ניסוי פשוט בבית ולראות את זה.
שוב, יוסי, תנסח בבקשה טענה ותסביר אותה. אני לא מצליח לעקוב אחרי מה אתה רוצה להגיד.
ניסים היקר!
האם אתה (או מדען דגול אחר) מסוגל להוכיח או לשלול את הטענה שאורך היממה של המחר זהה לאורך היממה של האתמול? אולי תפקוד את כדור הארץ רעידת אדמה כזאת שתסיט את כדור הארץ ממקומה, ואורך היממה יגדל/יקטן ב-2 מאיות השנייה? כפי שהתרחש לא מזמן?
האם אתה יכול לקבוע בוודאות האם מספר כוכבי מרום ברחבי תבל, הוא סופי או לא סופי?
לפי שיטתך! ומאחר ולזמן אין ראשית ואין אחרית, ומאחר ולמרחב אין קצה גבול, אזי “לא חשוב כמה ניסוים נבצע, זהו מדגם בגודל 0 לעומת כמות היקום שיש” קבל נא תיקון קל לא מדגם 0 אלא מדגם השואף ל-0 (כלומר גדול מ-0 וקטן מכל מספר אחר הגדול מ-0 )
בקשר לניסוי הקופים: כיצד לפי דעתך הקופים מסוגלים לאשש את התיזה? אתה קובע שהמסקנה (מבחינת הקופים) אינה רציונלית אך לא מסביר מדוע? (דרך אגב אכן נערך ניסוי מאד מרתק עם קופים במשך מספר דורות, ומשם גנבתי את הרעיון, בניסוי הגיעו לתוצאה שקופים מעבירים בתורשה לצאצאים תובנות שרכשו בדרך מאולצת)
אתה הוא שציינת כי הבנת היקום פשוטה יותר בכמה רמות מהבנתה של תורת המספרים.
אנו כבני אנוש מוגבלים, מסוגלים להתמודד, להבין, ולגלות חלק מהחוקים בתורת הספרים כמו משפט השאריות הסיני, מציאת נוסחות סכום לטורים מסוימים ועוד בצורה מושלמת. כאשר את החלק הארי של תורת המספרים מן הסתם לעולם לא נפצח או נדע על קיומם.
בנושא היקום הצלחנו (עולם המדע) לנסח ולבנות מודול מתמטי התואם להתנהגות היקום שנצפה. עקב חלון הזמן השואף ל-אפס ביחס לזמן ולמרחב האין סופי איננו מסוגלים לקבוע בצורה נחרצת כי אין מקדמים נוספים, אשר ויתכן, כי בחלון המצומצם של עולם המדע ערכם הוא אפס ולא בא לידי ביטוי, אך ברגע שהמקדם שלהם ישנה את ערכו מ-אפס כן יביאו לידי ביטוי ונאלץ להגדיר מודול קצת שונה.
כמו כן אין אנו מבינים מדוע חוקים אילו פועלים מעבר לעובדה שאנו נוכחים לדעת שהם פועלים.
מדוע אסטרואיד אמור להימשך כל כדור הארץ כאשר אין שום “חבל” ממשי מקשור בינו לכדור הארץ.
מה המיוחד בחומר הנקרא אלקטרון מהחומר הנקרא פרוטון? (או בחלקיקים האלמנטריים המרכיבים את האלקטרון/פרוטון
מדוע שני אלקטרונים מתנהגים אותו דבר? ועוד הרבה…
דרך אגב, כנראה ששמעת על הדעה הסוברת שעצם עריכת ניסוי משפיעה על תוצאות הניסוי.
בנושא כוח עליון/אמונה/ודתות בפעם אחרת.
בכל מקרה לילה טוב!
יוסי
יוסי סימון
ציינתי אמיתות שלא ניתן להוכיח או לסתור במתמטיקה, בפרט בתורת המספרים. אני לא מודע למשפט דומה במדע.
בקשר של ניסויים במתמטיקה – יש כאן בעיה. לא חשוב כמה מספרים נבדוק, זהו מדגים בגודל 0 לעומת כמות המספרים שיש. יש באמת תחומים במתמטיקה שעשיית ניסויים תורמת למציאת כיוון בפתרון בעיה.
ושוב – זהו ויכוח פילוסופי לגמרי והדעות חלוקות גם אצל פילוסופים ידועים.
בעניין הבננה – אתה צריך ללמוד לפשט 🙂 האם המחקר מדעי? לא בדקתי אותו אבל נראה לי שכן. מחקרים בפיסיקה תאורטית קיימים ומגיעים לרעיונות מרתקים. האם המסקנה רציונלית? ממש, ממש לא. זוהי לכל היותר תיזה, ובשיטה המדעית לצריך לאשש את התיזה. התיזה בהחלט רציונלית, אבל זו לא מסקנה. האם המסקנה מבטאת אמת? לא יודע. אפשר להגיע בשיטות שגויות לאמת. בשביל זה בודקים….
איפה טענתי שהבנת היקום פשוטה? אני לא חושב שזה פשוט בכלל 🙂 אל תצטט חצאי משפטים….
אני לא מבין מה אתה כן מנסה לומר. אני מנסה להגיד משהו פשוט וברור – שאלת קיומו של בורא היא שאלה מדעית.
ניסים היקר!
– אתה בעצמך ציינת את העובדה שקיימים אמיתות שלא ניתן להוכיח או לשלול
– לא מפריע לי כלל וגם אין לזה חשיבות בכך שאתה סבור כי מתמטיקה אינה מדע.
– רבים וטובים ממני מתייחסים למתמטיקה כמדע. המתמטיקה בהחלט מבוססת על ניסוים ותצפיות. לדוגמה:
לפני הוכחת משפט פרמה הידוע, ערכו בדקיה על מספר עצום ורב (שניתן להריץ במחשב), של רביעיות מספרים בעלות סיכוי מסוים לקיום השוויון . באם היו מצליחים לאתר רביעייה , משפט פרמה היה מופרך. מאחר בשנת 1994, מדען אנגלי בשם פרופ’ אנדרו ווילס הצליח להוכיח את אמיתות המשפט לא היה צורך בהמשך הבדיקות. נניח ולא היו מצליחים (בעבר ובעתיד) להוכיח את נכונות המשפט. גם אם היו מריצים בכל מחשבי העולם לאורך כל הדורות תכנות בדיקה (כי מעצם אמיתות המשפט לא ניתן לאתר רביעייה נוספת), המשפט היה בגדר השערה בלבד. במקביל אפשר היה להאמין כי המשפט נכון לאור העובדה שלא הצליחו לאתר רביעייה נוספת על פני מרחב עצום של מספרים. וגם היה אפשר להאמין אחרת משיקולים אחרים.
– במקום להתייחס להערותיך האחרות ,אני מציע הקשב נא לסיפור הבא, סיפור אשר התרחש באריזונה בשנת 2222 .
בשנת 2222 לקחו מדענים עדר קופים ונעלו אותם במתחם גדול ואטום לעולם החיצוני.
הפעילו תאורה יומם ולילה, ואת האוכל היו מעבירים להם דרך מנהרות על גבי רובוטים.
5 דקות בדיוק לפני כל משלוח ארוחה, היו מהבהבים למשך 7 שניות, נורות בצבעים ירוק וכחול.
במהלך השנים, קופים מתו, קופים נולדו, כך במשך תקופה של 888 שנה.
לפתע קרה דבר נורא ואיום, בעקבות החשיפה הרבה לקרינות האור, וגלי הרדיו אשר שידרו המשדרים הרבים, מבנה הגנטי של הקופים השתנה. השינוי הגנטי יצר מצב שבו מבנה מוחם הימני של הקופים השתנה לכוכב, והקופים קיבלו הרבה מאד שכל.
הם התחילו לתקשר אחד עם השני, לפתח מתמטיקה, לחשב אינטגרלים ולתהות על מבנה היקום. בעקבות האינטליגנציה הרבה שהתברכו בה. הצליחו לפענח את המבנה האטומי של החומר, מבנה המים ועוד. הם כתבו על כך ספרים ומאמרים לרוב, ודאגו להעביר את תבונתם לדורות הבאים אשר כבר מגיל 7 שעות היה מסוגלים לרכוש ידע מדעי ברמה 7.
בין השאר הם פרסמו מאמר המתאר את תהליך גדילת הבננה. אנשים שקראו את המאמר התפעלו מאד מרמת הידע וההבנה שהפגינו הקופים. אני אישית מצטער שלא זכיתי לעיין במאמר, אך ידידי חיים קרא מספר פעמים
הקופים מעולם לא ראו בננה צומחת.
במאמר שפורסם, ובפרק המתאר את הבשלת הבננה צוין “כתהליך המסיים את הבשלת הבננה יש צורך בהבהוב נורות כחול/ירוק למשך זמן של 7 שניות שלמות” (זהה לצורך במים).
מופיעה שם * המבארת כי ללא מים ו/או הבהוב נורות לא תצמח בבנה בשלה.
תם הסיפור.
ניסים! שאלה?
האם ניתן לכנות המאמר שהקופים ערכו כ-“מחקר מדעי”? האם מסקנתם בדבר הנורות רציונלית, ומבטאת אמת?
– לסיום אתה קובע כי הבנת היקום מאד פשוטה ואני סבור כי הבנה לעומק של המושגים הבאים:
זמן, חלל, מרחב, חומר,אנטי חומר, אנרגיה, חוק טבע, זיכרון, ידיעה, תודעה, הכרה, הוכחה, אמת, רציונליות, מקום, כוח משיכה, מאד מסובך,
לא אתה, ולא אני, ולא רבים אחרים מבינים את המשמעות המוחלטת של המושגים הללו.
מדענים רבים דנים ומפרסמים מאמרים מדעיים, בנושא פענוח המונח “זמן”.
תשים לב שבכלל לא התייחסתי לנושא של אמונה.
ובכלל לא ברור לי על מה אנו מתפלמסים?
על איך לקחת דף נייר, לצייר עליו מערכת צירים גרפית, תלת ממדית, המתארת את מיקום מכלול הכוכבים, בתאריך 01/01/1111 בשעה אחת ושבע דקות.? (מאחר והעולם בתנועה מתמדת הרי המיקום על הגרף משתנה ברציפות).
ניסים! בכל מקרה אנא אל תמהר להגיב. נסה נא לחשוב מעט ולהתייחס למסר הרעיוני ולא לזוטות.
בברכה! יוסי
לספקן! קראתי את תגובתך. אני ממש מבין את מה שאתה מתכוון.
איני מנסה לשכנע אף אחד ולקבוע באם הוא טועה או צודק.
אני מנסה, בשלב זה ללא הצלחה לרמוז , כי לאף אדם אין מונופול על החכמה.
ושלא ניתן בקלות וב-הנף מקלדת לפסול דעות של אחרים, מבלי לפחות לנסות ולהבין מערכת השיקולים של הדעה האחרת.
בברכה! יוסי
יוסי סימון
כתבת “אני סבור שאין ביכולתו של בן אנוש להוכיח או להכחיש את קיומו של האל בצורה נחרצת” – אבל לא כך עובד מדע !!!!
“סבא של סבא שלי לא אהב עגבניות” – הנה משפט שלא ניתן להוכיח או להכחיש. מה ההבדל בין זה לבין קיום אלוהים??
מבחינתי 2 השאלות דומות. אין לי דרך להוכיח, אין לי דרך להכחיש ואין לזה כל השפעה על חיי או על העולם בכלל. סתם שאלות חסרות משמעות.
יוסי סימון
תיאור המדע שלך לא מתאים למתמטיקה – אין ניסויים ואין תצפיות. אין התאמה של תיאוריה לראיות. זו שאלה פילוסופית שלא מעניינת – זה בסה”כ סמנטיקה. אתה רוצה לחשוב שמתטיקה זה מדע – זכותך. אין בזה כל רע. אני חושב אחרת.
ושוב – אתה עושה תרגיל “מלוכלך” בנושא אנלוגיה. אתה מסיק מזה שמתמטיקה קשה, שהבנת היקום קשה יותר. היקום פשוט מתורת המספרים בסדרי גודל !!!!!
אתה כותב, כלאחר יד “העף את היקום אל הבלתי נודע.” – אין לי שמץ של מושג למה אתה מתכוון. מעבר לכך אין לכך כל חשיבות.
אתה טוען שהבנת היקום זה מסובך. אתה כנראה צודק. ועכשיו אתה ממציא לנו משהו נוסף שכלל אין סיבה לחשוב שהוא קיים, משהו שהוא הרבה מעבר ליקום המסובך – ואתה מנסה לשכנע אותי בצורה רציונלית שאולי הוא קיים.
אני לא טוען שאני מבין את היקום. אתה טוען שיש משהו מעבר ליקום. אני לא מבין אפילו קצת מה גורם לך לחשוב כך.
ובקשר לשורש 2 – שוב, יש דוגמאות הרבה יותר פשוטות לבעיות לא פתורות בתורת המספרים. למה אתה לוקח דוגמא מסובכת? כך את השערת גולדבך – פשוט ומובן, שניתן להסביר בכמה מילים.
“כל מספר זוגי (פרט ל-2) ניתן לביטוי ע”י סכום של שני ראשוניים”. כמה פשוט וכמה קשה….
שלום ב.
ראשית ניסחת את השאלה היטב.
1.מסכים שאי ידיעת תשובה לשאלה מאד פשוטה אינה “הוכחה” (בהנחה שבמושג הוכחה אנו מתכוונים לאותו דבר) לקיום כוח בלתי ידוע. באותה מידע שידיעת התשובה אינו מוכיח את ההפך, שלילת כוח בלתי ידוע .
2. אני סבור שאין ביכולתו של בן אנוש להוכיח או להכחיש את קיומו של האל בצורה נחרצת.
3. אני סבור כי ביכולתו של האדם להתייחס לאוסף של עובדות ורעיונות שיוליכו אותו לאמונה כזאת או אחרת.
4. ע”מ לקיים פולמוס רעיוני, לפי דעתי, יש צורך להגיע עם נכונות לשינוי מחשבה במקרה של שכנוע, וכן חובה להגיע להסכמה מלאה לשיטת הפולמוס.
התרגיל עם השורש 2 נועד להבהיר לאנשים המתהדרים ב-מחשבה רציונליות וממהרים לחרוץ דין ומשפט על כל מה שלא מקובל עליהם, עד כמה השכל שלנו מוגבל.
ועל זה ניתן לענות:
אי ידיעת התשובה לשאלה כלשהי אינה מהווה הוכחה לקיומו של אל.
להלן נסיון להבהיר את ניסוח השאלה שלך:
האם בתיאור העשרוני (האינסופי) של המספר “שורש שתיים” קיימת ספרה אשר בהמשך השרשרת ממנה והלאה מופיעות ספרה זוגית וספרה אי זוגית לסרוגין ?
או בניסוח שלך:
שאלה?
האם קיים מספר טבעי N כך שלאחר N הספרות הראשונות של המספר העשרוני המתאר את המספר “שורש שתיים” , סדר הופעת המשך הספרות הוא רצף של זוגות של ספרות כאשר בראשונה היא זוגית והשנייה אי-זוגית ?
וזו שאלה שונה לגמרי ממה שניסחת בפעם הראשונה.
כדי להכניס סדר בדברים אני מצטט:
“שאלה?
האם קיים מספר טבעי N כך שלאחר N הספרות הראשונות, סדר הופעת המשך הספרות הוא רצף של זוגות של ספרות כאשר בראשונה היא זוגית והשנייה אי-זוגית ?”
אם ברצונך לקבל תשובה ענינית אנא ממך:
1)קצר בדבריך.
2)דייק בדבריך.
3)אל תתפתל עם השאלות על מנת להשיג את התשובות שאתה חפץ בהן. שאל בצורה ענינית וקבל תשובה ענינית על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.
שלום ניסים! שלום למי שעוקב!
אומרים: העגבנייה מלכת הסלט
המתמטיקה מלכת המדעיים
מדע: שורש המושג מדע הוא ידע. לתחומי הידע אין גבולות. פירוש המושג מדע הוא ידיעהדעת חכמה.
מחקר מדעי: מחקר שיטתי במקצוע מסוים מבוסס על עובדות, תצפיות, או ניסויים אשר יכולים להסתיים כסיכום חוקים, כללים ואמיתות.
אם תעיין בתנ”ך ספר דברי הימים ב’ פרק א’ פסוק י’ נאמר שם:
שלמה מבקש מאל-הים “עתה חכמה ומדע תן לי ואצאה …” ובפסוק יא’ נאמר “ויאמר אל-הים לשלמה יען …. ותשאל לך חכמה ומדע אשר תשפוט..” וכן בהמשך מוזכר המושג מדע. אז תבאר לך את המושג מדע כפי שאתה רוצה.
בכל מקרה המתמטיקה – מעבר לתבונות השונות שהוא מפיקה, היא כלי מעולה לחשיבה, וכלי פיתוח לחשיבה יצירתית.
צורת המבנה שלה והדקדקנות המוחלטת שהיא דורשת, מהווים סמל כיצד יש לבצע חקירת ידע, ועד כמה צריך להיזהר בהסקת מסקנות.
פאן נוסף במתמטיקה – מתחום המתמטיקה ניתן לשלוף ולהציג בעיות מאד פשוטות אפילו בעיות עם נעלם אחד לאנשים הטוענים כמה שהם רציונאליים, ע”מ להציב אותם במקומם , כי אם בעיה כל כך פשוטה הם מתקשים להתמודד אזי מנין להם הביטחון והודאות הנחרצת על הבנת היקום לדוגמה?
שאלת מה זה שורש 2? להלן הסבר.
שורש 2 מבטא את היחס בן יתר לאחד הצלעות במשולש ישר זווית שווה שוקיים. המייחד מספר זה שלא ניתן לבטא אותו ע”י שימוש בספרות המוכרות – המספר הנ”ל מוכלל בקבוצת המספרים האי-רציונאליים. קיימת גם הוכחה מתמטית לכך, הוכחה די פשוטה. כך אותה כתרגיל חשיבה.
אני מניח שכמות “הרציונל” הדרוש לפתירת הבעיה שהצגתי פחותה מכמות “הרציונל” הדרוש להבנת היקום. האם אני טועה? השאלה פשוט משמשת כבוחן פנימי למידת הרציונאליות הטבועה באדם .
אני מאד שמח שצינת את משפט גידל לגבי שלמות ועקביות של תורה סגורה כמו תורת הקבוצות למשל. זה בדיוק מה שאני מנסה להסביר לך בצורה מגושמת.
המשפט פשוט אומר שאין משמעות למושג סתירה מתורה שלמה אחת לתורה שלמה אחרת.
לגבי תרגילי החשיבה שהצגתי נראה לי שפשוט לא ירדת לשורש העניין.
תשכח לרגע מהמושג מרחב שאתה מכיר.
הבה נבנה לנו מרחב ליניארי משלנו.
-בחר נקודה אחת בחלל בכל מקום שתחפוץ. קיבלנו מרחב עם 0 ממדים. (לנקודה נקרא נקודת האפס או נקודת המרכז נסמנה באות O)
-העבר ישר A דרך הנקודה O לכל כיוון שתחפוץ, קיבלנו מרחב בעל ממד 1 .
– בחר יחידת אורך אחת (בכל אורך שתחפוץ) וסמן נקודות על הישר המבטאים כפולות של האורך. הסימון יהיה לשני הכיוונים כאשר לצד אחד הסימון יבטא מרחק חיובי והנגדי יבטא מרחק שלישי.
-העבר ישר נוסף B העובר דרך נקודת המרכז אך שונה מ – A
– העבר את כל הישרים האפשריים העוברים דרך הישרים A –ו B .
– אוסף כל הנקודות בכל הישרים יוצרים מרחב דו ממדי. יקרא מרחב M .
– המשך באותה שיטה וצור מרחב תלת ממדי יקרא חלל.
– בחר 2 ישרים ממרחב וישר נוסף שאינו במרחב M .
-סמן סקאלות מרחק בכל אחד מהישרים.
– העף את היקום אל הבלתי נודע.
– נשארנו עם מיפוי חללי המכיל אין סוף נקודות.
– השב את היקום למקומו.
– אנא ציין במיפוי החללי שיצרנו את הנקודה שבה ממוקם הירח.
הירח נמצא במקומו עקב רצף אירועים שהתחוללו והביאו אותו לאן שהביאו אותו.
השאלה : מה מייחד את הנקודה שבה נמצא הירח מכל נקודות החלל? (בחרתי בירח אבל אתה רשאי להחליפו בכל גוף/כוכב/ממשות/מציאות) שתרצה בכך
אני מקווה שהבנת את השאלה.
השאלה נועדה להמחיש את מוגבלות יכולת ההבנה האנושית. ולכן לא מובן כיצד בקלות שוללים כל קיום החורג מיכולת ההבנה האנושית.
אני הסתפק בזה ל-עדיין.
רק אציין שאנשי מדע רבים, בזמנים שונים, כולל אינשטיין, מתוך עיונם המדעי, ומתוך ההגעה למסקנה שאין לאדם האנושי היכולות לפענח לחלוטין את נסתרות היקום, העלו למודעות את מושג האל-הים כל אחד לפי תפיסתו.
ניסים! מאחל לך יום ממוצע, יותר טוב מאתמול, פחות טוב ממחר. (מקור לא ידוע)
הבהרת השאלה הפתוחה בנוגע לשורש 2.
הבה נרשום את פיתוח המספר שורש 2.
המספר הוא רצף של ספרות (נשתמש בייצוג העשרוני) אין סופי ואין שום נוסחה או טור ידוע המבטא אותו. מתחיל ב-
1.414213562
הבה נמשיך אותו **************
השאלה האם קיים מקום כזה אחרי הנקודה שנקרא לו-N ובו מתקיים ( נסמן ב- 1X-Y1-X2-Y2 וחוזר חלילה את המשך הספרות לאחר N הספרות הראשונות ) תמיד הספרה X זוגית ו-Y ספרה אי זוגית ?
כדוגמת השאלה שלי ניתן להגדיר אין סוף של שאלות קיום , רק על הייצוג המספרי של שורש 2.
מקווה שכרגע יותר מובן.
קיים רק מספר טבעי אחד שהוא עצמו שווה למספר ספרותיו. מספר זה הוא המספר 1.
לגבי כל מספר טבעי אחר : מספר הספרות יהיה קטן מן המספר עצמו. זאת השיטה העשרונית.
למשל :
המספר 10 יש בו 2 ספרות.
המספר 1000 יש בו 4 ספרות.
לפיכך יש בעיה עם ניסוח החידה.
יוסי סימון.
לא הבנתי את הניסוח שלך בנוגע למספר טבעי N ו- N הספרות הראשונות שלו.
משהו בניסוח נראה לי לקוי, למשל מספר טבעי אמור להיות מספר שלם חיובי וכן יצוג ספרתי שלו תלוי בבסיס הספרתי שיכול להיות בינרי, עשרוני , אוקטלי, וכדומה.
אשר לטענתך, על פי מה שהבנתי, על כך שגם במדע מדוייק למהדרין יש קורטוב של אמונה עיוורת במוסכמות — אני מסכים איתך. אין לי עניין לדון בכך מעבר להסכמה איתך, זו היתה סתם הסכמה (או בעצם שמחה על כך שיש צדיק פה שמבין שכל תיאוריה היא סוג של אמונה עיוורת בכמה מוסכמות יסוד של התיאוריה). לצורך העניין, לא כנקודת פתיחה לדיון, אני חייב לציין שכל אמונה דתית היא הגיונית לחלוטין במסגרת אמונות היסוד שלה, אילו ששוללים את הדת בתור לא הגיונית עושים זאת משום שהם כופרים בהנחות היסוד שלה.
אני מבין שהרמה כאן יורדת. אמרתי משהו מעליב למישהו?
🙂
כן אנחנו רואים את זה….
קושקוש
גם עשיתי 3 תארים בנושא ….
יוסי סימון, עם כל הכבוד על מאמציך, זהו אינו אתר מדעי. וכאן לא מנהלים שיח מדעי (כפי שכבר בודאי שמת לב). מה שכן- תוכל ללמוד הרבה מאוד מתגובות של ניסים. הוא כבר ביקר בהמון קישורים בויקיפדיה והשיג ידע נרחב בהכל.
יוסי סימון
מדע מתאר את המציאות, מתמטיקה לא. במתמטיקה יש אקסיומות, במדע אין.
יש פילוסופים שיטענו שהמתטמיקה היא אכן מדע, ויש כאלה שלו. אני אישית חושב שלו, אבל זו שאלה ממש לא חשובה.
אני לא מבין את העניין שלך בשורש 2…. יש שאלות עוד יותר פשוטות שאין להם פתרון – השערת גולדבך למשל. אין לזה כל קשר למורכבות של היקום. אתה משליך מדבר אחד לדבר שני ללא כל הצדקה. הזהר מאנלוגיות מפוקפקות, רבים נפלו בזה!
לילה טוב 🙂
שלום ניסים!
1. ברחובות קיים מוסד הנקרא מכון ויצמן למדע.
במוסד הנ”ל מחלקות רבות העוסקות בחקר מדעי.
אחת המחלקות מתעסקת בחקר מתמטיקה.
מקובל לחלק את חקר המתמטיקה לשני נושאים: מתמטיקה עיונית ומתמטיקה שימושית.
בנוסף אני אוחז בספר הנקרא “סודות ההצפנה” מחברו סיימון סינג תחת הכותרת פרןזה פילוסופיה ומדע.
אם מבחינתך מתמטיקה אינו מדע אז בבקשה תן הגדרה למונח מדע כפי שאתה מבין.
2. מאחר ואתה מציין את המונח רציונל, הצבתי לפניך בעיה מתמטית מאד פשוטה (הכוונה נתוני היסוד מאד ברורים) ואני מצפה שתבצע בדיקה עצמית עד כמה הרציונל שלך מסוגל להתמודד עם בעיה זאת. כי הבנת היקום דורשת התמודדות עם נתונים רבים מורכבים ומסובכים בהרבה יותר מבעיה שהצגתי.
מקריאת תשובתך עולה שעדיין אנו רחוקים מאד מפולמוס לוגי בנושא דת ומדע. ראשית אנו צריכים להגיע להבנה והסכמה ששנינו מבינים באותו אופן את המושגים שעליהם אנו דנים.
אני מכין מענה מסודר לכל הטיעונים שפירטת ישלח אולי מחר. לעת עתה נסה להתמודד עם סיפור שורש 2.
לילה טוב יוסי
יוסי סימון
קודם כל מתמטיקה אינה מדע :). זו נקודה שטעונה הסבר ולא כאן המקום. רק אציין שאני לא חושב שבמדע צריכות להיות אקסיומות…..
מתורת המספרים אנחנו יודעים שיש משפטים נכונים שאינם ניתנים להוכחה או להפרכה. לדייק – תורת המספרים אינה יכולה להיות גם עיקבית וגם שלמה.
לגבי כימיה – אין כל קשר בין כימיה למרכיבי האטום 🙂 בכימיה יש אטומים ואלקטרונים – כמעט כל השאר שייכים לפיסיקה.
כימיה אינה מדברת על למה!!! הפירוש של “למה” זה “לאיזו מטרה”. לכל מה שקורה בעולם הכימי, והפיסקלי אין מטרה. רק בתחום מדעי החיים יש מושג “למה” וגם זה יותר מורכב משזה נראה.
שאלת למה אלקטרון ופרוטון מרוחקים מאיתנו נמשכים אחד לשני. זה נובע בדיוק (בדיוק!!!!) מאותם סיבות שזה קורה כאן. אני לא רואה את הבעיה …….
לעדות של עשרה אנשים קוראים “הוכחה” ולא הוכחה. “הוכחה” הוא מושג משפטי שקובעת את הסבירות להסבר מסויים. זה שונה מהוכחה מתמטית ושונה מראייה ניסויית.
אני מסכים שיש דברים שאני מאמין בהם בלא הוכחה. זה נובע מהרבה סיבות. אני מאמין במשפטי אי השלמות של גדל כי ראיתי והבנתי הוכחה שלהם, אני מאמין תיאורית המפץ הגדול כי אני סומך על הקוסמולוגים שפיתחו אותה ואני מאמין שיש מלח במלחיה שלי כי עד היום היה שם רק מלח…..
לגבי השאלה שלך בהקשר של שורש 2 – אין לי מספיק הבנה מתמטית בנושא ולא שמעתי מתמטקאי שמביע דעה בנושא כך שאין לי דעה בנושא.
אל תנסה להכניס “יעוד” כלאחר יד!!!! יעוד מניח ישות עם תבונה. אני לא רואה שום סיבה בכלל לדמיין שיש ישות כזאת. זה כמו שאחשוב שיש ג’יני במלחיה שלי 🙂
מאיפה אתה מסיק שאיינשטיין האמין באלוהים???
היקום אינו ממוקם בשום מקום 🙂 המרחב, וגם הזמן, הם חלק מהיקום ולא להיפך.
למה אנחו לא מיליון שנה קדימה? התשובה היא כי אנחנו בזמן “עכשיו”, רק כשהזמן יהיה “עכשיו + מיליון שנה קדימה” נהיה שם. לפעמים יש לך שאלות ממש קלות….
סטיבן ג’יי גולד השתמש במונח “רשויות שונות” – תן לו את הכבוד המגיע לו 🙂 וכמו לגבי כמה דברים אחרים שאמר, הוא פשוט טועה.
והסיבה? כל טענה דתית ניתנת לבדיקה מדעית. זה באמת כל כך פשוט.
שלום ניסים!
אני מאד שמח לדון עמך על הנושא דת ומדע.
אנסה להבהיר את כוונתי בדרך השוואה בין מתמטיקה (ענף במדע) לכימיה ומשפט. לאחר מכן נעבור לנושא דת.
הבה נסתכל על המתמטיקה בשני אופנים:
לראשונה נקרא “האמת המתמטית” והיא מבטאת אוסף אין סופי של שוויונות. כל משפט במתמטיקה טוען אם נתון כך וכך, התוצאה היא כזאת וכזאת. מתמטיקה זאת אינה תלויה באדם אינה תלויה ביקום. משפט פיתגורס מתקיים גם אם מעולם לא היו מגלים אותו.
לשנייה נקרא “מדעי המתמטיקה” המטרה היא לגלות כמה שיותר שוויונות השייכות לקבוצת “האמת המתמטית” לצורך כך יסדו “שפה” מיוחדת עם כללים מתבקשים. וכל מי שמקובל עליו הוא “חבר” ומי שלא לא. המיוחד בנושא זה שהתחילו מאפיון מינימלי ובצורה שיטתית בנו ענף ענק ממדים. כעת אני מגיע לדבר המרכזי במתמטיקה והוא שכל טענה או משפט יש צורך בהוכחה חיובית.
לדוגמה ידוע שיש מספר רב של מספרים ראשונים. האם יש אינסוף של מספרים? רק לאחר הוכחה מתמטית לפי לוגיקה מתמטית נקבעה תשובה שאכן יש אינסוף מספרים.
נעבור לכימיה.
גם בכימיה דרושה הסכמה לשיטת המחקר. אולם בניגוד למתמטיקה המחקר מנסה לגלות התנהגות וחוקיות של דבר קיים, והוא היקום. המחקר מתמקד ברבדים שונים כמו איתור החלקיקים האלמנטארים ביותר של האטום.
באמת בנושא זה התגלו ומתגלים דברים מדהימים. אנשי המדע בנו מודול מסוים הכולל מספר “קטן” של חוקים התואם “במגבלות המין האנושי” את מכלול התצפיות שהאדם חווה (המספר הוא עצום ורב, אך ביחס לאין סוף הוא בקרבת האפס). במסגרת מדע זה יש הסכמה, שמודול זה ישמש אותנו כמודל התנהגות אל מבנה כלל היקום (כל עוד אין תצפית מפריכה) בכל מקום ובכל זמן. וזה בסדר גמור אך זה לא הוכחה מתמטית. למדענים אין שום הסבר מדוע זו ההתנהגות? מדוע שני אלקטרונים מתנהגים באותו אופן וכיצד הם רכשו את “הידיעה” שכך עליהם להתנהג.
כעת אליך ניסים! הבה נבחר אזור מרוחק מאד בקצה של הקצה של המרחב, נאתר איזה חלקיק חומר, ואנא הסבר לי בדרך רציונלי כהגדרתך מדוע גם שם לדוגמה אלקטרון נמשח לפרוטון? (אם בכלל יש שם אלקטרונים).
בקיצור למדעי הכימיה אין שום דרך להוכיח זאת. מדוע אנו סבורים שגם שם ההתנהגות זהה? זה פשוט נובע מאמונה לאור מכלול רחב של נתונים.
כעת נעבור לנושא חוק משפט מדינה.
במשפט מקובל שאם נניח מופיעים עשרה עדים המעידים אותו דבר אזי עדותם מתקבלת ועל סמך העדות ניתן להרשיע את הנאשם. האם לא יתכן מצב שבו העדים טועים? בהחלט יכול להיות! אך לאור האילוצים והמגבלות של המין האנושי, בחישוב כולל של טובת הכלל, יש הסכמה רחבה לנוהל זה. ולעדות של עשרה אנשים קוראים הוכחה.
מה שניסיתי להראות כי דרך הסקת המסקנות שונה מנושא לנושא. גם אם יש מסקנות אין שום ערבות מחשבתית להתאמה כוללת ל”אמת”. ולכן אם אדם טוען טענה מסוימת בתחום מסוים, ואני רוצה לבחון את עצם הטענה, אני בהחלט כפוף לכללים המוסכמים של התחום אליה הטענה משתייכת.
נעבור למושג אמונה.
אני מגדיר את המושג אמונה כמחשבה על קיום, מכל סוג שהוא, של אמת מבלי יכולת לבנות תהליך מסודר של הסקת מסקנות חד משמעיות (במגבלות המין האנושי) המובילות למחשבה זאת.
ניקח לדוגמה את משפט פיתגורס.
אני זכיתי ללמוד ולהבין שלב אחרי שלב כיצד מוכחים (בשכל אנושי) את המשפט ולכן אני מקבלו כאמת מוחלטת. ידידי חיים ניחן ביכולות בתחומים אחרים. הוא מכיר את משפט פיתגורס אך אינו מסוגל להבין את צורת ההוכחה. ידידי חיים מאמין שמשפט פיתגורס אמת. תשאל על סמך מה?. תשובה הוא סומך עלי ואם אני אומר שהשתכנעתי שהמשפט אמת אזי גם הוא סבור כך.
ניסים שאלה? האם מחשבתו של ידידי חיים רציונלי?
ידידי חיים יכול גם להגיע לאמונה שמשפט פיתגורס אמת בגלל שיקולים אחרים שאינם מהווים הוכחה אך מובילים אותו לאמונה זאת. לדוגמה הוא בדק 130 משולשים שונים ונוכח שבכולם מתקיים השוויון.
הלאה לפי קו זה למעשה כל המדענים הם סוג מסוים של מאמינים, בודאי יש תחומים רבים שאני ואתה והם למרות שאנו לא מבינים דבר בהם אנו מתייחסים אליהם כאמת. וזה נובע בין השאר גם מתוך אמונה באחרים. אולם אנו לעצמנו לא מסוגלים בתהליך לוגי מוסר להוכיח את האמת. האם אנו טועים? יתכן שכן ויתכן שלא. בכל מקרה האמונה שלנו מבוססת על אוסף עובדות שאינם הוכחה בפני עצמה אך מובילה לאמונה.
הלאה!
ככל שגוברים גילוי המדע כך מתרבים גילוי האי ידיעה.
סתם שאלה פשוטה במתמטיקה שבזה הרגע אני ממציא ומנסח . לשאלה יש תשובה אחת של כן ולא.
להלן השאלה.
כידוע למספר שמבטא את שורש 2 יש זנב אין סופי של ספרות בלי מחזוריות. בהגדרה מתמטית, המספר מקוטלג כמספר אי רציונלי (בהגדרה מתמטית)
שאלה?
האם קיים מספר טבעי N כך שלאחר N הספרות הראשונות, סדר הופעת המשך הספרות הוא רצף של זוגות של ספרות כאשר בראשונה היא זוגית והשנייה אי-זוגית ?
ניסים האם אתה מסוגל לתת מענה מוכח לשאלה ה-מאד פשוטה הזאת? לפי דעתי כיום שום מדען אינו יודע להוכיח על קיום או אי קיום N כזה.
אני אישית מאמין שהתשובה היא לא. אמונתי מבוססת על תחושה מסיומת שקשורה בהסתברות.
כל עוד לא תוצג הוכחה ההתייחסות לתשובה היא כאמונה. אחד יכול להאמין שהתשובה היא כן ואחר לא. בכל מקרה מאמין אחד צודק.
הלאה!
השאלה עם שורש ה-שניים נועדה לצורך המחשה על מוגבלת המוח האנושי. כעת נחזור לחקר המדע.
עצם קיום חקר המדע והתגליות המתגלות מדי יום ביומו לא פותר את כלל השאלות של בני האדם. בנוסף אינו מסוגל לתת הסבר מדוע העולם חייב להתנהג כפי שהוא. ניסים האם יש לך הסבר מדוע מהירות האור הוא כפי שהוא? ומדוע אלקטרון דוחה אלקטרון?.
כ”א רשאי לעורר ולהעלות שאלות כהבנתו. כמו לדוגמה האם היצירה של אדם היא מיקרי או עם יעוד מסוים? . האם יש לך תובנה בעניין? תובנה נהירה כמו הוכחת משפט פיתגורס?
נחזור לדת או למיסטיקה או לאו.
בימי קדם היה לאנשים ידע בנוגע לרקיחת תרופות מצמחים. ידע זה כנראה אבד. נניח שפלוני החליט לשתות תה עם נענע ושוקולד כי הגיע אליו שמועה מסוימת כי התערובת טובה לכליות. אין בידו שום הוכחה ממשית לכך. עצם העובדה שפלוני אינו מסוגל להוכיח אינו מאמת או מכחיש את המחשבה שאולי זה מועיל לכליות. מאחר ופלוני מוכר כאדם חושב, הוא אפילו הגיש הצעת ייעול לחברת “פורד” בנושא טכני. אולי כדאי להקשיב לו ושיספר מה הין השיקולים שהובילו אותו לתובנת הנענע-שוקולד.
בקיצור גם לאדם מאמין ולדת יש שיקולים מחשבתיים המובילים אותו לאמונה כזאת או אחרת. ועובדה זאת לא מונעת ממנו לחקור ולהתעסק בנושאים מדעיים. הלברט אינשטיין מדען דגול לכל הדעות הגיע לאמיתות בעומק כזה שהובילו אותו למסקנה שזה אלוהי.
כך חומר למחשבה. תחשוב מה זה המושג “זמן” והמושג “מרחב” ביחס לאין סוף ומדוע היקום ממוקם בזמן ובמרחב (במקום שהוא ממוקם) (מדוע אנחנו למשל לא קדימה במיליון שנה בזמן).
המושגים מדע, רציונל, שכל, הגיון, ידיעה ועוד הם מושגים יפים ונחמדים מאד, אין זה אומר שמי שמשמש בהם ממש יורד לשורש הדברים.
מקווה שהצלחתי להבהיר איזו טיפה מדוע דת ומדע הם שני רשויות שונות. ואי אפשר להקיש מאחת לשנייה.
אני סבור כי מספיק ל-הפעם, באם אתה מעוניין אפשר לרדת קצת יותר לעומק בנושא דת-ומדע.
יוסי סימון
אני טוען שיש סתירה בין דת למדע. אתה עושה משחק מילים ולוקח את הגדרת הסתירה מפילוסופיה (לוגיקה היא הראשון מ-5 תחומי העניין של הפילוסופיה המערבית). לא זאת הכוונה!!1
אמונה ומדע לא הולכים ביחד. אני לא מכיר שום הסבר רציונלי לאמונה דתית ואני לא מכיר שום הסבר לא רציונלית במדע. ברגע של חולשה גם מדענים לפעמים עושים שטויות. קרה שמדענים שיקרו, גנבו, רצחו, מתו בדו-קרב מטופש ואפילו האמינו בשטויות כמו “אלוהים”. אבל – ברגעים כאלה הם לא מדענים!!!!
כתבת “מדען מסוים יכול להאמין כי בקצה היקום קיים כוכב שבו חיים אנשים כמונו, ומדען אחר יכול להאמין כי לא קיים כוכב כזה”. בוא נניח שיש כאלה. ההבדל בין המדענים נובע מאחד משני דברים. הראשון הוא שמדען אחד טועה או לא מכיר עובדה מסויימת שהמדען השני מכיר. הדבר השני – ייתכן והמדענים הניחו הנחות שונות, שהובילו אותם למסקנות שונות. בכל מקרה, אין כאן “אמונה”.
0.0[
מיוסף סימון למגיבים השונים
ברצוני להביע את דעתי על מספר תגובות שעלו בפולמוס הודות האסטרואיד המתקרב ל-כדור הארץ.
במהלך התגובות צץ המשפט “אי אימון במדע”. משפט זה חסר מובן. המשפט שקול לדוגמה לאמירה “אי אימון בזמן”.
להלן הסבר: ראשית נבהיר מה מתחבא אחרי המושג “מדע”
מדע זה הסכמה רחבה חובקת עולם, לצורת חקירה של גילוי תכונות היקום או אמיתות אחרות שאינם קשורות ליקום כמו מתמטיקה. (אמיתות המתמטיקה אינם תלויות ביקום).
ההסכמה מתייחסת להגדרות יסוד, לקבלת אקסיומות ראשונות כמו שהם, לדרכי היקש והסקת מסקנות.
החקירה בדרך כלל נשענת על תצפיות ומציאת והגדרת כלל אחיד (חוק טבע) המגדיר היטב את התנהגות היקום. חוק הטבע הוא למעשה מודול התנהגות והוא מקובל כל עוד לא התגלתה התנהגות הסותרת את הכלל.
צורת הסקת מסקנות שונה בין המדעים השונים כמו מתמטיקה כימיה ומשפט.
כידוע בפיזיקה קיים חוק ההתמדה שאומר שכל גוף חומרי, שומר על מהירותו וכיוונו (אינו זקוק לשום כוח מיוחד).
גוף משנה את מהירותו וכיוונו רק באם פועל עליו כוח. אחד הכוחות הידועים הוא כוח הכובד (המשיכה) של גוף אחר. מידת הכוח תלויה בגודל הגופים ובמרחקם זה מזה לפי נוסחה ידועה.
מהירות הגוף וכיוונו הוא למעשה חיבור ווקטורי של כלל הכוחות. מידת הכוחות משתנה באפן רצוף כי המרחק משתנה.
עד לכאן אני סבור שאין שום חולק בין המגיבים השונים.
בקשר לאסטרואיד המתקרב.
ראשית הקרבה המוערכת של פחות מ-30.000 ק”מ מכדור הארץ, במושגים אסטרונומים, מבטאת קרבה גדולה מאד.
המחשבה שהמדענים או כלי המדידה השונים צברו טעות חישוב מצטברת באיזה נתון מסוים, אינה מבטאת אי הסכמה עם חוקי התנועה הבסיסיים ומקובלים.
רק לא מזמן היינו עדים לכך שמדענים רציניים לעגו לתגלית של פרופסור דן שכטמן בנושא הגביש, והתברר שאותם מדענים טעו, האם אפשר להגיד עליהם שאינם מאמנים במדע? זה ממש מגוחך.
דוגמה נוספת.
לפני עשרות שנים פיתחו במכון ויצמן מחשב שנקרא “גולם”. מחשב זה שירת בזמנו את מדעני המכון.
מדען מסוים לאחר עשר שנים הריץ תוכנית מסוימת וקיבל תוצאה הסותרת את התאוריה. לאחר בדיקה מאומצת התברר כי המחשב הכיל “באג” מסוים הקשור לפקודה מיוחדת. המדען היה כנראה הראשון שהשתמש בפקודה זאת.
עוד דוגמה מאלפת. במלחמת המפרץ נורו לכיוון ישראל כ-40 טילים שקטלו אדם אחד בלבד. לעבר ערב הסעודית נורה טיל אחד שקטל 40 איש. לעבר אותו טיל נורה טיל פטריוט שלא הצליח לפגוע בטיל סקאד. הטיל התפוצץ במרחק לא גדול מטיל הסקאד. בבדיקה התברר כי התוכנה בטיל הכילה הגדרת מסוימת לא מתאימה למשתנה, אורך קטן (32 סיביות בלבד) והייתה גלישה של ערך המספר (היה זקוק לתוספת סיביות). ברור שבין האמינות של ביצועי הטיל לבין “אי אימון במדע” הקשר הוא מקרי בלבד.
כעת נדון במושג “סיכוי קלוש”. סיכוי קלוש אומר שיתכן שאחד למיליון אירועים, של אסטרואיד מתקרב, תתרחש פגיעה בכדור הארץ.
להלן המחשה מהחיים.
הסיכוי שברק יפגע בחניבעל על חוף ימה של קיסריה ביום חמישי בשבוע הבא (נדמיין ש-חניבעל חי) הוא קלוש מאד. וזה נכון לגבי כל אחד (האם קיים אדם כל-שהוא החושש כי ברק יפגע בו?). אך עובדתית לפני מספר שנים אדם בחוף עכו נהרג מפגיעת ברק. (לא אהוד).
לכן כל אחד רשאי לפרש כרצונו את המסר של “סיכוי קלוש”.
מגיב מסוים עירב וביטל את נושא המיסטיקה והדתות כאשר, לפי הבנתי, ניסה לומר שכביכול קיימת סתירה בין דת למדע. אזי לפי דעתי אין שום קשר “הסכמתי” בין הדברים. אדם יכול להיות מדען ובאותה עת להיות מאמין. המושג סתירה רלוונטי רק למערכת סגורה כאשר מתוקף כללי המערכת ניתן להסיק בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו. כידוע המדע והדת מבוססות על מתודולוגיות חשיבה שונות.
מדען מסוים יכול להאמין כי בקצה היקום קיים כוכב שבו חיים אנשים כמונו, ומדען אחר יכול להאמין כי לא קיים כוכב כזה. במגבלות המין האנושי לא ניתן לקבוע מי צודק.
בכל מקרה רצוי להיות אופטימי ולהאמין לטוב.
דבר אחרון, הועלה נושא של יירוט/הסטת מסלול האסטרואיד ע”י האדם.
לפי דעתי יש לתת סדר עדיפות וקדימות לפרויקטים אדירי משאבים. רק בשנת 2012 נרצחו כרבע מליון איש ברחבי העולם, ע”י בני אדם, רוצחים, אנשי טרור, מטורפים ומלחמות ועוד. כל עוד אדם הורג אדם מה לנו להתגונן מאסטרואיד?
ירון, נאס”א מחויבת על פי החוק, לדווח אם ישנה סכנה הנשקפת על כדור הארץ מהחלל. אל תשכח את כל התיאוריות שקשרו את נאס”א בדבר הסתרה של איומים על מנת למנוע פאניקה ציבורית, תיאוריות שהתגלו כשקריות (ויש הרבה מאוד).
“מטוטלת” היא ביטוי אלגורי לתהפוכות של למשל דעת קהל פיזיקלית.
ביום שישי התפרסה כתבה ב “7 ימים” (מוסף לשבת של ידיעות אחרונות) על תגלית חדשה באסטרונומיה, שכרגע היא בסתירה לתורת היחסות. חיפשתי מקבילות באתרי אינטרנט ולא מצאתי עדיין. ייתכן שכרגע פשוט לא יודעים להסביר אותה. התכוונתי אלגורית (אלגוריה = על דרך המשל) שדעות מדעיות משתנות.
ולא,,, אינני סבור שהאסטרואיד הולך לפגוע בכדה”א. אני סבור שצריך להיערך לזה במקביל ללצפות בשמים. היות והטכנולוגיה הבשילה לפחות לחלק מן האיומים.
אנני יודע לדעתי, משהו על אסטרואידים שאתה לא יודע.
את “הוודאות” אני משאיר לחרדים ההולכים אחרי דעת הרב. את הספקנות המובנית אני משאיר.
הידיעה שב “וודאות” לא יפגע בכדה”א נראית לי כמגמת הרגעה שהציבור לא ייכנס לפניקה. אם יאמרו שככל הנראה על בסיס התצפיות וחישובי מסלול, עלולים חלק לפקפק.
ניסים:
אנני מציע שישגרו מיירט על כל אסטרואיד. גם כיפת ברזל לא מיירטת כל רקיטה. אני מציע שיהיה פרויקט בר קיימה (עם תקציב רציני) למיירט.
קראתי ב HAIV. ככל הידוע לי נאס”א ביטלה את כל פרוייקטי המשגרים שלה (אטלס?) והיא נסמכת על תכנית החלל הרוסית והאירופית, והמכרזים הם לרכבי חלל בלבד. מוצע שם מיירט עם ר.ק. גרעיני בדיוק כפי שהצעתי.תקציב הפרויקט כרגע 100,000$.מדובר על פאזה I סימולציה, ועל “כוונות” לפאזה II.הרעיון כרעיון איננו גאוני, לא קשה לחשוב עליו והבעיה היא של התעלמות המדינות מפרויקט כזה.ברור שהרעיון מעסיק עוד אנשים.
B612 היא קרן שלא נראית יותר ממיזם עם כוונות טובות של 3 אנשים, אחד מהם אסטרונאוט בדימוס שסבורים כמוני שצריך לעשות משהו. כרגע אין להתרשמותי שום מיזם שבו מושקעים יותר מ 100,000. לפיתוח מיירט נדרש תקציב שימומן ע”י מספר מדינות. אינני מזלזל בכוונות המייסדים ולא כולם “טיפשים”.פרוייקטים רבים התחילו בקטן.לא נראה לי שיש כרגע תוכנית בת קיימא. אולי בעידן יותר עתיר תקציבים יעלו את הנושא.
לא קשה לגגל כפי שאולי עשית, אבל העלית בחכתך דגים שנראים קטנים.
לגבי הקוטר 50 מטר. באתר http://www.universetoday.com/33200/asteroid-collision/
נאמר “An asteroid collision of an object that is over 50 m in diameter happens about once every 1000 years. It is thought that an incident of this type happened near the Tunguska River in Siberia in 1908”. ההתנגשות בסיביר 1908 לא היתה אירוע קטן, אלא שקרתה באיזור מבודד. היא בדיוק מחדדת את הנקודה שאמרתי. לא נרצה כזו התנגשות באיזור מאוכלס.
הטיעון שלך 100מ-50מ נראה לי כהתנצחות. אתה פוסל את ה 50 מ לטובת 100מ. העיקרון
חשוב כאן. הנקודה פשוטה: יש טכנולוגיה, אין מיירט, צריך להיות מיירט.
ירון
בקשר לטיטאניק – לא היית חזוי אבל בכל זאת היית מדבר שטויות. המהנדסי של הטיטאניק תיכננו ואף בנו אוניה נפלאה. חבל שהצד העיסקי והקברניט לא הקשיבו לאותם המהנדסים!!!!!
איך הגעת לאלוהים???
אני לא מבין איך אתה מטיל ספק באלה שאומרים שהאסטרואיד לא ייפגע, אבל אתה מאמין שבקביעה שלהם שיש בכלל אסטרואיד כזה, ואתה מוכן שהם יניחו פצצה גרעינית על שפיץ של טיל וישוגר לחלל. אולי אלה יהיו מהנדסי הקולומביה שתיככנו את הטיל?
בקשר למפץ הגדול – לא זכור לי שהמטולטלת אי פעם שינתה כיוון. פרד הויל (זה ששכחת) המציא תיאוריה שלא היית המבוססות על כל ראיות – רק שתדע שאני לא מכיר אף תיאוריה מדעית שתאמה את הראיות הידועות והופרכה.
אף אחד לא נגד לבנות יכולת התמודדות בפגיעה של אסטרואיד. לקחת מקרה שבעוד שבועיים חולף אסטרואיד ואף אחד לא בונה בחפזון טיל עם רש”ק גרעיני ומשגר אותו לחלל. כמה אני שמח שלא אתה זה שמחליט 🙂
עכשיו נוסיף את העובדות שיש הרבה מחשבות בכיוון של בניית מיירט כזה, ושהאסטרואיד המדובר הוא קטן מידי להוות איום רציני (נאסא מדברים על רדיוס הגדול מ-100 מטר כגוף מאיים).
ועכשיו – תבדוק בבקשה מה זה HAIV ואולי גם את העבודה של אירגון B612. לא כולם טיפשים…..
האם תמיד הטכנולוגיה לא הכזיבה. האם לא קיימת הסתברות כלשהי שקיים מישתנה שלא לקחו אותו בחשבון? אם היינו ביחד על טיטניק והייתי אומר אני מטיל ספק במהנדסים המתכננים – האם הייתי הזוי.
אין פה ספק במדע, אלא בכך שתמיד קיימת סבירות שלא הכל נלקח בחשבון.דווקא כשמדען אומר
אני יודע שלא הכל אנו יודעים אני מכבד אותו יותר. ולא בגלל שהוא משאיר פתח לאלוהים אלא בגלל
שהוא משאיר פתח לכך שהחישוב שלו אולי אולי לא כולל הכול.אני בעצמי עוסק במחקר מדעי
והפקפוק שלי הוא מקור הכוח שלי ולא מקור החולשה בחקר. תמיד אני מניח שלא בדקנו הכול.
אחרי שנתיים שאני מדושן עונג במודל שפיתחנו, מגיעות 3 סטודנטיות וכ”א בנפרד מערערות את שלמות המודל. למזלינו נבנינו מהביקורת ולא נפלנו. אבל למדתי שלא אוכל ליצפות את הנקודה שממנה הסיכון
הגדול ביותר לתיאוריה שהעלינו קיים, ומה שחשוב זה התייחסותינו לערעור הבניין.
אם הינו ביחד בקולומביה והייתי מטיל ספק במהנדסים (לצורך העניין זה אקוויולנט למדענים), האם זה הזוי. בשעתו היה ויכוח האם היקום מתפשט או סטטי. כיום נטתה המטוטלת לכיוון המפץ הגדול, אבל בידיעות היתה כתבה על ממצא אסטרונומי שמשנה את כיוון המטוטלת. כמה פעמים המטוטלת הופכת צד? אין בכך להוריד מגדולתו של איינשטיין ולא תומך המודל הסטטי (שכחתי את שמו). הטכנולוגיה
לצורך העניין חישוב מסלול אסטרואיד, הכזיבה לעיתים.
סביר להניח שחישוב המסלול נכון והצדק עם המדענים, אבל הביטחון המובהק? הרי די אם יש הטיה מזערית למשל אם התנע הזוויתי של האסטרואיד נמוך יותר וקליע במהירות
8 ק”מ/שניה = 28800 ק”מ לשעה, ורדיוס 50מ נע לכיוון הארץ. הרי אנחנו עדשת כבידה היחידה בסביבה. ולחלק השני. עדיף להערך ליכולת יירוט מאשר רק לדעת לחשב בדייקנות. עדיף שתי היכולות.
תמיד יהיה בכדה”א מי שיחשוב שלהשקיע 20 מליארד דולר בפרויקט חלל עוד לא בשלה השעה לכך. אבל הטכנולוגיה ליירט עצמים לפחות בגודל מסויים ומהירות מסוימת קיימת כבר. היכולת למקם מיירט בדיוק בנקודה על המסלול, משולבת ביכולת הרס משמעותית של המיירט כבר קיימות. אם המדענים יודעים “בוודאות”את המסלול, אז בואו נשתמש בידע הזה בדיוק.
אם כך אין מניעה שאני רואה, ואולי אני טועה, לפתח מיירט.
שלומי
אני מניח שאתה מתכוון לתקופתו של קופרניקוס – שמת 10 שנים לפני שגלילאו נולד. והמודל שאתה מדבר אליו, המודל של תלמי, היה מבוסס יותר על wishful thinking מאשר על מדע.
ולמה שאתה אומר – מדען, בהגדרה, לא מביע חוסר אמין במדע 🙂 קופרניקוס לא קיבל את התיאוריה הרווחת בזמנו בגלל שהוא האמין במדע, לא בגלל שהוא לא האמין במדע!!!!
חוסר אימון במדע מביא לטמטום, ומקורו בטמטום. זה מביא אותך לדת, לאמונה בחיזרים, אמונה בהומיאופטיה ובקלפי טארוט.
חוסר אימון במדע מביא לסבל, למחלות, לרוע ולנזק סביבתי. יש מדענים שטעו, ויש שטועים. יש ישרים ויש לא כל כך ישרים. אבל – להגיד “אני מטיל ספק במדענים”, זה פשוט לא לעניין, לדעתי.
חוסר האמון במדע- מביא פעמים רבות לגילוי האמת. גם בתקפותו של גלילאו היה מודל אחר שנחשב מדעי והסתמך על מתמטיקה מסובכת מאוד.
הטלת הספק היא הבסיס למדע.
ירון
הסתכלתי במקור אחר לגובה …. אבל גם 100 ק”מ לא בדיוק עוזר. אתה באמת רוצה לחכו האסטרואיד יגיע ל-100 ק”מ?
אין קשר למהירות – הרי הטיל לא רודף אחרי האסטרואיד אלא אמור להגיע אליו חזיתי. מעבר לכך, אין מה לדבר על מספרי מאך בחלל – כי אין מושג כזה של מספר מאך מחוץ לאטמוספירה.
תוכנית כמו שלך היא לא מקורית מן הסתם. בוא נדייק קצת בפרטים. כדור הארץ בין 4.5 מיליארד שנה והחיים התחילו לפני 3.7 מילארד שנה. יש ויכוחיםעל התאריכים האלה אבל זה נראה סביר.
אתה לא מאמין במדעים, אבל סומך עליהם לבנות טיל עם ראש נפץ גרעיני שינפץ אסטרואיד שהתגלה ע”י מדענים…… גם כל הסטטיסטיקה שאתה מציין היא של מדענים………..
נראה לי שמה שאתה מתאר בפסקה האחרונה היא התיאוריה הרווחת להיווצרות הירח ע”י אסטרואיד בשם “תאיה” מעט אחרי היווצרות כדור הארץ. הרבה יותר ממיליארד שנה…..
איזו מתקפה שמזכירה קצת את YNET.
חץ 3 עיין ערך
http://en.wikipedia.org/wiki/Arrow_(Israeli_missile). לגבי אמונה במדענים, אני תמיד מטיל ספק.
לא רק במדענים.
נאמר שם:
“weapons of mass destruction, at altitudes of over 100 km (62 mi), ”
כמדומני שזה כפליים ממה שאמרת. נדמה לי גם שאת זה הטיל עושה בחזרה לכדה”א והוא מגיע לגבהים יותר גבוהים.
הרעיון באמת נראה לא מעשי בגלל אספקט המהירות ופחות אספקט הגובה. לחץ יש מאך 7-10, ואילו האסטרואיד 28,000 מאך (8 ק”מ בשניה).
רכב חללי מסוגל להגיע ל 28 מאך, והתבייתות היא טכנולוגיה בת זמנינו וגם נשק גרעיני.
יש לפתח מיירט שממתין למטרה בדרך בדיוק של כ 5 מטר כדי לחפות על זה שמהירותו אלפית זו של האסטרואיד. לא נראה לי בלתי אפשרי אם כי אתגר אדיר. אני סבור שאנו צריכים לעשות יותר מאשר לצפות. אנו ציוויליזציה שלקח 1.5 מליארד שנה ליצר. בין אם החיים נוצרו בכדה”א או פנספרמיה.
לפי המדענים כמדומני כדה”א בן 3.5 מליארד, והחיים אולי 1.5 מליארד. צריך לשמר אותה על כל מגרעותיה ויש מגרעות. אנחנו לא מין נאצל.
ומה עם השברים. ככל שהעצמים יותר קטנים כך הם מתכלים באטמוספירה ביתר קלות בגלל החימום, וגם נזקם מצומצם יותר בשטח. מה עדיף: עצם של 50 מטרים, או עצמים של מטר.
אחת לכ 100 מיליון שנה פוגע סטטיסטית בכדה”א אסטרואיד כמו זה שלפי אחת הסברות האיץ את הכחדת הדינוזאורים לפני 65 מליון שנה. כלומר איננו יודעים מתי זה יקרה. היה סרט בטלוויזיה שהסביר כיצד היווצרות חגורת אסטרואידים במערכת הכוכבים החיצונית של מערכת השמש, וכיצד כוכבי לכת חיצוניים יותר מגינים על כדה”א מפגיעות. וגם הירח וגם האטמוספירה. לפני מליארד שנה. לא היה כל זה וכוכב שלם התרסק בכדור הארץ והתמזג איתו.
אבי
אני לא הייתי קורא לזה “חוסר אמון במדע”. הייתי קורה לזה משהו הרבה יותר בוטה…
נסים, חוסר האמון הזה במדע הוביל לתפוצה הגדולה של האמונה התפלה לפיה סוף העולם יגיע ב-21 בדצמבר 2012, למרות ש-4 שנים מראש כתבתי שאין שום סיבה לכך.
למדענים הם לא מאמינים, אבל הם מוכנים לשלם הרבה כסף לכל מגוון המשתתפים בזמן מיסטיקה (אסטרולוגים, נומרולוגים, קוראי קלפי טארוט וכיוב’)
ירון
אל תזלזל באנשים אחרים ואל תחליט מה אנשים אחרים חושבים. “כשאומרים שאין סיכוי אנחנו מתחילים לדאוג” – אני דוו’א הייתי דואג אם היו אומרים שיש סיכויי. אבל אולי זה רק אני…..
אין כאן יהירות – יש כאן חוסר ידע שלך. על סמך מה החלטת מה גודל השגיאה של החישוב שלהם??
על מה אתה רוצה להלביש ראש נפץ גרעיני?? על איזה טיל בדיוק? חץ מגיע לגובה של 50 קמ בערך. סאטורן 5 יש רק במוזיאון. על מה בדיוק אתה מדבר?
ובוא נניח שנפגע באסטרויד הזה – מה יקרה לשברים? לאן הם ינועו?
ברור לי שהם אומרים שאין סיכוי על סמך נתונים בליסטיים. כשאומרים שאין סיכוי אנחנו מתחילים לדאוג, כי יש בזה סוג של יהירות שאינה לוקחת בחשבון אי-וודאויות שמקורן בהעדר ידע מלא.
אבל אם יש חץ 3 שמגיע לחלל הקרוב וטילי סטורן לחלל עד הירח, ואלה אמורים לתפוס עצמים קטנים יותר, מה הבעיה להלביש על זה ר.ק. גרעיני. כאן עוד לא צריך יכולת חפירה ונחיתה כמו בסרט ארמגדון זה לא כוכב של ק”מ-ים.
פעם אחרונה שבדקתי פצצה גרעינית משמידה 50 מטר של קרח ובוץ.
כלומר למה לא לפתח מיירט בטכנולוגיה של היום.
1. לגבי סכנת התנגשות – לא קיימת. ע”פ ויקיפדיה האסטרואיד יחלוף במרחק 31000 ק”מ ממרכז כדור הארץ (שרדיוסו כ-6300 ק”מ), והתחזית בדיוק של +-150 ק”מ כלומר שאין סכנה. עוד ע”פ ויקיפדיה אם אסטרואיד בגודל דומה יפגע בכדה”א הוא ייצר פיצוץ בעוצמה של 2.5 מגהטון TNT, לעומת האסטרואיד של טונגוסקה שהיה בעוצמה של בין 3 ל-20 מגהטון.
2. לגבי פגיעה בלווינים – רוב הלווינים נמצאים בגובה של כמה מאות ק”מ מפני הקרקע. ברצועה הגיאוסטציונרית, בגובה של כ-36000 ק”מ נמצא ריכוז לווינים נוסף, בגלל שבגובה הזה מהירות הלווינים היא בדיוק יממה אחת להקפת כדה”א. כלומר, שאם נטיית המסלול שלהם היא 0, כלומר מעל קו המשווה, הם תמיד יישארו מעל אותה נקודה בכדה”א. לכן, אם האסטרואיד יחלוף במרחק זה אך לא בקו המשווה, דבר שאני מניח שחישבו באופן די מדויק, אין סכנה ללווינים.
3. לגבי כניסה למסלול סביב כדה”א – לא ייתכן, מהירותו הנוכחית גבוהה מדי, כדה”א בקושי יסיט אותו ממסלולו הנוכחי סביב השמש.
4. לגבי תצפיות בארץ – מישהו כתב כאן “הפלנטריום ברמת גן”, אני מניח שהכוונה הייתה למצפה הכוכבים בגבעתיים. גם מאזורים חשוכים יהיה לא קל לאתר אותו. סביר להניח שתהיה תצפית כלשהי בארץ, או בגבעתיים או במקום חשוך, יותר סביר שבמקום חשוך.
מקס פאואר, כתוב כאן שאין סכנת התרסקות, ולכל היותר, במידה ויתרסק – אנו לא יודעים היכן. מי יודע מה יקרה אם יתרסק בים?
למגיב “אולי” אנני מומחה לאסטרואידים ,לרוב מהירותם כ- ארבעים אלף קמ”ש והם מאיצים כשהם נלכדים בשדה הכבידה של כדור הארץ, אסטורואיד בקוטר של חמישים מטר ישמיד עיר בגודל של טהרן, ( הלוואי) .
מקס פאואר..
לפי מה שקראתי פה:
https://www.hayadan.org.il/disaster-calculator-2004041/
המטאור שפגע באריזונה הוא 20 מטר עשוי ברזל.
ומי יודע את מהירותו?
ונניח שיודעים את מהירותו…
איך נדע שמסתו הייתה קטנה(פרוסה על 20 מטר) ומהירות כלשהי “גבוהה”, ולא הפוך?
כלומר מסה גדולה(נניח 100 מטר?) ומהירות “נמוכה”?
המכתש באריזונה ארה”ב נוצר כתוצאה מפגיעת אסטואיד בקוטר 50 מטר, קוטר המכתש כ- 1800 מטר, עוצמת הפגיעה הייתה כ- 20 מגטון T.N.T אז לא לזלזל.
50 מטר? גם עם יכנס לאטמוספירה לא יעשה יותר מידי נזק(תלוי בהרכב שלו) עד לא יעשה כלום, מעט מאוד ממנו יגיע לקרקע בחתיכה אחת.
1. “אין סכנת התרסקות” – האם זה בטוח?
2. נניח שיתרסק, מה תהיה מידת הנזק?
אם הלווינים מקיפים את כדה”א, והאסטרואיד יהיה קרוב מהם, ישנן 3 אפשרויות:
א. כמו שאמרתם – לא יפגע,
ב. הוא יכנס למסלול מסביב לכדה”א,
ג. יכנס למסלול, ותוך כדי יחדור לאטמוספרה ויתנגש (איפשהו).
מדובר בנשק סודי של ישראל שיוסט ברגע האחרון למסלול התרסקות על מתקן הגרעין האיראני בפורדו.
לא.בן נר …..
האם כוונת ראשי התיבות ח”ן זה חכמי הנסתר ?
תגיד אולי לא שמת לב שאתה נמצא באתר מדעי ?
לחסוי
א. אני שמח שיש לפחות מתעניין אחד.
ב. כשכתבתי שזה יוצא בדיוק עם כניסת השבת הכוונה הייתה ….בדיוק-בערך.
ג. חוץ מזה אולי אפשר למצוא איזשהו הקשר עם ניחוח אלוהי.
הרבה פעמים נתקלתי שיודעי ח”ן מוצאים הקשרים מתוחכמים
של כל מני דברים עם פרשת השבוע.
אולי תוכל לתרום את תרומתך לפרשת התרומה ?
ממתי בדיוק השבת נכנסת בשעה 19:26 בחורף? (ולא מדובר בשעון ישראל, האסטרואיד יחלוף ב-15.02.13 בשעה 19:26 בשעון גריניץ’)
יש מחשבון שרשת שמחשב את הנזק שיגרם בכל מני פרמטרים, במקרה הזה שווה ערך ל1 מגהטון בערך. רדיוס הרג
לכל המתעניינים
זה יוצא בדיוק עם כניסת השבת
פרשת “תרומה”
האם האסטרואיד יחטיא בוודאות את כדור הארץ או שעדיין קיימת סכנת התרסקות, ובמידה ויתרסק, מה עלולה להיות מידת הנזק?
משהוא יודע אם יש אפשרות ללכת למקום כלשהו (כמו הפלנטריום ברמת גן או משהו), כדי לראות אותו בטלסקופ?
יש מקומות כאלה בארץ?….
הוא מרוחק מכדי להרגיש באיזושהי השפעה אטמוספרית. כדי לחוש השפעה משמעותית כזו, שיכולה לגרום לו להתרסק הוא צריך להיות בערך במרחק של כמאה ק”מ מכדוה”א, בעוד שהוא יגיע למרחק של בערך 27 אלף קילומטרים מכדוה”א.
מה קרה? לירח נמאס לספוג בשבילנו?
שאלה: נניח אפילו שהוא נכנס אלינו, האטמוספירה לא מכסחת אותו? הוא לא מתפוצץ עליה כמו שאני אתפוצץ על המים במהירות כזו?