# האם יש צדדים "חיוביים" להתחממות?

> לפני כ-56 מליון שנים בתקופת הביניים שבין הפלאוקן לאאוקן Palaeocene–Eocene התרחש במשך כ 15.000 שנים תהליך שנקרא "התחממות מירבית". העניין הוא שאז לא היה את האדם שיכרות ויצוד יש לקוות ולהניח כי לסכנות שבהתחממות העולמית קיימת מודעות רחבה,גם אם אין הסכמה על הסיבות להתחממות ההשפעות השליליות כבר נותנות אותותיהן בכל: סערות קיצוניות, המסת קרחונים, עלית מפלס המים באוקינוסים, מידבור, עלית חומציות האוקינוסים … אלה הם רק חלק מהתהליכים שההתחממות ועלית…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/1311104
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2010-12-13T00:10:28+02:00
- Modified: 2010-12-11T19:13:56+02:00
- Sections: ההתחממות: ההיבט המדעי, יערות הגשם
- Topics: גיאולוגיה, ההתחממות הגלובלית, התחממות כדור הארץ, יערות הגשם

## Article

לפני כ-56 מליון שנים בתקופת הביניים שבין הפלאוקן לאאוקן Palaeocene–Eocene התרחש במשך כ 15.000 שנים תהליך שנקרא "התחממות מירבית". העניין הוא שאז לא היה את האדם שיכרות ויצוד יש לקוות ולהניח כי לסכנות שבהתחממות העולמית קיימת מודעות רחבה,גם אם אין הסכמה על הסיבות להתחממות ההשפעות השליליות כבר נותנות אותותיהן בכל: סערות קיצוניות, המסת קרחונים, עלית מפלס המים באוקינוסים, מידבור, עלית חומציות האוקינוסים … אלה הם רק חלק מהתהליכים שההתחממות ועלית ריכוז הדת"פ גורמים להעצמתם ולתיגבורם. יש מי שמראה כי הטבע מצליח להתגבר על הקילקולים שהאדם גורם, או איך הסביבה הטבעית מתפתחת למרות או בגלל ההתחממות. יערות הגשם של האיזור המשווני מהווים נשוא בכל דיון סביבתי, ההנחה המקובלת היא כי "בגלל עלית רמת הדת"פ וההתחממות יתדלדל מגוון מיני הצמחים ביערות הגשם", זאת בגלל חוסר הסתגלותם של הצמחים להתחממות המהירה. אלא שמחקר חדש מציע שאולי ההפך הוא הנכון לפחות מראיה הסטורית של לפני היות האדם? שכן בעבר הרחוק "עלית ריכוז הדת"פ באטמוספירה והתחממות גרמו להתפתחות מינים רבים יותר מאלה שנכחדו ", כך לפחות טוענים חוקרים (פלאוביולוגים) ממכון מחקר בפנמה Smithsonian Tropical Research Institute in Panama החוקרים בראשות קרלוס ג'רמילו Jaramillo שפרסמו את ממצאיהם ב- Science חזרו לעבר הרחוק כדי להבין איך מגוון המינים מושפע מעליה בדת"ף ובמגביל התחממות. לפני כ-56 מליון שנים בתקופת הביניים שבין הפלאוקן לאאוקן Palaeocene–Eocene התרחש במשך כ 15.000 שנים תהליך שנקרא "התחממות מירבית", (להלן ה.מ.) Thermal Maximum (PETM). ריכוזי הדת"פ עלו לרמות כפולות מהרמות היום ובזמן קצר (יחסית) הייתה התחממות של כ 3 עד 5 מעלות, התנאים החמים נמשכו כ 200.000 שנים. כדי לראות את השפעת ה ה.מ. בדקו החוקרים שרידי אבקה מאובנים, בעזרת תיארוך שכבות הסלע הבטיחו החוקרים כי האבקה נאספת מתקופות שלפני ה ה.מ. בזמן ה ה.מ. ואחריה, נמצא כי למרות שמספר לא קטן של מיני צמחים נעלמו, מינים חדשים רבים התפתחו, כלומר עליה ברמות הדת"פ והתחממות המריצו את גיוון המינים, "מגוון המינים ביער הגשם גדל בזמן קצר". משפחות חדשות כמו ההדסיים (Myrtaceae - אקליפטוס, הדס, גואיבה), או "צמחי התאווה" Passifloraceae חיבות את הופעתן ל ה.מ. ריבוי המינים החדשים העלה את היער המשווני לבית הגידול בו מגוון המינים הגדול ביותר מאז (ה.מ.) ועד היום. על-פניו אלו חדשות טובות, אלא ש גיא הרינגטון Guy Harrington פלאוביולוג מאונ' בירמינגהם University of Birmingham, UK, מזהיר כי "כל גורם חיובי למגוון מינים יכול להתבטל במידה וההתחממות תהיה מהירה מכושר ההסתגלות של הצמחים", כמו כן חשובה זמינותם של מים, בתקופת ה ה.מ. לא היה חוסר מים, בימינו - לא ברור איך שינויי האקלים ישפיעו על כמות הגשמים באזור המשווני? גם אם יקבלו היערות המשווניים מספיק מים, הרי שהתועלת מההתחממות תהיה מוגבלת לאזור המשווני בלבד, הרינגטון בדק מאובנים מאותה תקופה בצפון אמריקה ולדבריו רבים מהמינים מתו ונעלמו כאשר המעלות עלו, כנראה בגלל חוסר מים. הרינגטון חושש כי ספקנים למיניהם ישתמשו בממצאים ה"חיוביים" כטענות נגד הצורך לפעול. ג'רמילו מסכים אבל טוען כי הסכנה העיקרית ליערות אינה ההתחממות אלא הכריתה וההשמדה (הישירה) בידי האדם. בדומה ליערות הגשם, דב הקוטב הוא "מין דגל/כרזה" שדמותו משמשת כסמל לפגיעת ההתחממות, כולנו ראינו את התמונות של דב ששוחה עשרות ק'מ בים פתוח, פתוח מאחר והקרחונים נמסים, על הקרחונים (שאינם) רובצים כלבי-ים שמהווים את עיקר מזונו של טורף היבשה הגדול בעולם, למרות ששמו המדעי Ursus maritimus ("דוב ימי") - אין הוא צד במים, הוא זקוק למשטח יציב שימשוך את טרפו, הקרח משמש כמשטח פעילות ומנוחה לכלבי ים שמהווים "מזון דובים", המסת הקרחונים מאלצת את דובי הקוטב לחפש מזון על היבשה, (להגיע ליבשה מוקדם מהרגיל), כלומר להתרחק ממקום חיותם הטבעי ל"מחוזות חדשים". החשש הוא כי בגלל חוסר במזון תיפגע אוכלוסית הדובים … ותיכחד. אלא שיתכן שזה חשש שווא. בתצפיות אביביות באזורים יבשתיים בחוג הקוטב (הצפוני) ניצפו דובי-קוטב מלקטים ביצים באתרי הטלה של אווזי שלג Chen caerulescens. האווזים נודדים צפונה ויוצרים מושבות הטלה בנות מיליוני פרטים, מסתבר כי הדובים לומדים להגיע למושבות בתקופה המתאימה (אביב) ובמקום לצוד כלבי-ים (שאינם) מהקרח (שנמס) הם אוכלים ביצי אווזים בהדמיית מחשב שנעשתה ע"י חוקרים במוזיאון האמריקאי לטבע American Museum of Natural History (AMNH) התברר כי ביצי האווזים מהווים תחליף טוב לצייד המסורתי של הדובים, תפריט "עשיר בביצים" מספק לדובים את האנרגיה והשומן שמאפשר להם לעבור את תרדמת החורף. אווזים דוגרים באביב ועד לפני שנים מס' דובים הגיעו ליבשה לקראת תום תקופת הקינון זאת מאחר והאווזים נודדים על פי אורך היום ואילו "נדידת" הדובים מוכתבת על פי המסת הקרח, החידוש נוצר מאחר ובגלל ההתחממות הקרח נמס והדובים מגיעים לחוף מוקדם יותר וכך נפרש לפניהם "מזנון" חדש. בעקבות התצפיות נוצר חשש כי תהיה פגיעה באוכלוסיית האווזים אלא שהדמית המחשב הראתה כי בגלל ריבוי אזורי הקינון ובגלל זימון שונה בין האזורים ובתוכם : הבדלים גדולים בזמני ההטלה אצל פרטים,התפריט הדובי לא יפגע באוכלוסית האווזים, כך שליקוט ביצי אווזים יציל את אוכלוסית דובי הקוטב. כל זאת אינו אומר שההתחממות חיובית שכן יש לעשות למניעה ולהפסקת התהליך בשל ההשלכות השליליות המרובות בהרבה על אלו החיוביות. שכבר אמרתי כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה. [לתקציר המאמר של קרלוס ג'רמילו בסיינס](http://www.sciencemag.org/content/330/6006/957.abstract?sid=f0f31c20-2e7f-4123-b62f-5d0a4f9502fa)