# שלוש מחשבות על שינוי האקלים – בראי וירוס הקורונה

> התבקשתי לאחרונה להקליט הרצאה קצרצרה שתשמש לפתיחת כנס בנושא שינוי אקלים. הנה מה שכתבתי – ואשמח לקרוא מה דעתכם, ולקבל רעיונות למחשבות נוספות בנושא!

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%99-%d7%95%d7%99%d7%a8
- Author: ד"ר רועי צזנה
- Published: 2020-09-05T00:10:10+03:00
- Modified: 2020-11-03T21:19:39+02:00
- Sections: ההתחממות: היבטים פוליטיים, המדע והחברה
- Topics: COVID-19, מגפת הקורונה – סיקור מיוחד באתר הידען, מלחמה על המדע, ממשל טראמפ, משבר האקלים, שינויי האקלים

## Article

התבקשתי לאחרונה להקליט הרצאה קצרצרה שתשמש לפתיחת כנס בנושא שינוי אקלים. הנה מה שכתבתי – ואשמח לקרוא מה דעתכם, ולקבל רעיונות למחשבות נוספות בנושא! מפגינה ליד משרדי האיחוד האירופי בבריסל, 27/6/2020. הפגנה ירוקה בצל הקורונה. צילום: shutterstock ## מחשבה ראשונה: הקורונה תשנה את ההתמודדות עם שינוי האקלים – לטוב ולרע הכירו את מוישה, מתכנת בן חמישים שגר בראשון לציון. מוישה היה נוסע לעבודה בתל-אביב ובחזרה כל יום ברכבו הפרטי. כשהוא היה צריך לעשות קניות, הוא היה נוסע לסופרמרקט במרכז המסחרי ומחפש חניה בחניון במשך דקות ארוכות. כשהוא היה צריך לקבל טיפול רפואי במרפאה, הוא בילה לפעמים כמעט שעה בניסיון למצוא חניה ברחוב. ועכשיו? מוישה עובד ארבעה ימים מהבית, ורק ביומיים האחרים מגיע למשרד. הוא מזמין את הקניות דרך הרשת, והמשלוחים מגיעים אליו באופן יעיל וחסכוני באנרגיה ובזיהום אוויר. כשהוא צריך לקבל טיפול רפואי, הוא מדבר קודם עם הרופא דרך הרשת, ובמקרים רבים מגלה שאין צורך בכלל להגיע למרפאה… וגם את התרופות שהוא צריך הוא יכול להזמין דרך הרשת. המשמעות של כל השינויים האלו, כשמרחיבים אותם ממוישה לאורנה, לסנדיפ, לבריטני ולז'י שונג, היא שכולם צורכים פחות אנרגיה – ופולטים פחות גזי חממה. כבר בתחילת המשבר היו טענות שהקורונה תשפיע על שינוי האקלים, בין היתר כתוצאה מהירידה החדה במספר הנוסעים במטוסים ובכבישים. התופעה הייתה דרמטית כל-כך שהיא כונתה – Carbon Crash – התרסקות פליטות הפחמן. לפי תחזיות סוכנות האנרגיה הבינלאומית, העולם ישתמש בשישה אחוזים פחות אנרגיה השנה[[1]](https://madaduhcom.wpcomstaging.com/2020/08/29/climate_change_corona_thoughts/?fbclid=IwAR2LD60fHKpq6kQwIjbKuJcinX6NLujItSgrCrJDhCeVedhhLAO--58EtIs#_ftn1) – שווה ערך למחיקת מרכז ודרום אמריקה מכדור-הארץ[[2]](https://madaduhcom.wpcomstaging.com/2020/08/29/climate_change_corona_thoughts/?fbclid=IwAR2LD60fHKpq6kQwIjbKuJcinX6NLujItSgrCrJDhCeVedhhLAO--58EtIs#_ftn2). המשמעות תהיה שגם פליטות הפחמן יהיו נמוכות דרמטית מכפי שהיו בשנים האחרונות. החדשות הטובות הן שחלק מהשינויים עומדים להישאר. גם אחרי שהנגיף ייעלם, מוישה יוכל להמשיך ליהנות מהשירותים שפותחו לנגישות מרחוק ב- 2020 ואחריה. אנו נעבוד, ניהנה ונחיה ביעילות אנרגטית גבוהה יותר, וצריכת האנרגיה ופליטת גזי החממה יושפעו מכך באופן בלתי-נמנע. החדשות הפחות-טובות הן שהירידה בצריכת האנרגיה הביאה גם לנפילה חדה במחירי הנפט, לשליש בלבד מהמחיר ב- 2012. זה הגיוני: אם יש פחות ביקוש לנפט, אז גם המחיר ירד. הבעיה היא שמחירי נפט גבוהים היוו דרך מצוינת להפעיל לחץ על השוק החופשי לעבור לאנרגיה מתחדשת. עכשיו שמחירי הנפט ירדו, מדינות רבות ירכשו מספיק מהזהב השחור כדי למלא את מאגרי הנפט שלהן לשנה-שנתיים הקרובות, או שיחתמו על חוזים ועסקאות לשנים הקרובות בהסתמך על המחירים הנמוכים העדכניים ועל הצורך של ספקיות נפט – כמו רוסיה – לקבל מזומנים במהירות כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי. החדשות הממש-רעות הן שהעולם נכנס למשבר כלכלי חמור – אולי החמור ביותר שידענו מאז השפל הגדול של 1929. בעשורים האחרונים מקובלת הדעה – במיוחד במעגלים הירוקים יותר – שאם רק נעצור את תרבות הצריכה ואת הכלכלה, הרי שכדור-הארץ ישתקם. האמת מורכבת יותר. חיים כיום כמעט שבעה וחצי מיליארד בני-אדם על פני כוכב-הלכת, ואנחנו צריכים למצוא דרכים להאכיל את כולם ולספק להם רמת חיים משביעת-רצון. הכלכלה העולמית היא זו שבזכותה אנו מספקים להם מזון, אינטרנט, מחשבים ושאר צרכי-קיום בסיסיים. היא גם זו שמאפשרת לנו להשקיע כמעט 1.7 טריליון דולרים במחקר ובפיתוח של טכנולוגיות יעילות יותר להפקת מזון, לטיהור מים, ליצירת אנרגיה ועוד[[3]](https://madaduhcom.wpcomstaging.com/2020/08/29/climate_change_corona_thoughts/?fbclid=IwAR2LD60fHKpq6kQwIjbKuJcinX6NLujItSgrCrJDhCeVedhhLAO--58EtIs#_ftn3). ברור שחשוב שלא להפריז בצריכה, אבל קריסה דרמטית של הכלכלה הגלובלית תפגע אנושות במדע ובטכנולוגיה שאמורים לחלץ אותנו מהמשבר האקלימי הנוכחי. הוסיפו לנקודה זו את המשבר המחריף ביחסים בין המדינות ואת התערערות הגלובליזציה והסדר העולמי הקודם שהיה מבוסס על האימפריום בחסות ארצות-הברית (מומלץ להקשיב לפודקאסט "המשחק הגדול" בנושא זה), ותבינו למה נגיף הקורונה עלול דווקא לשבש את ניסיונות ההתמודדות שלנו עם משבר האקלים, במקום שיסייע להם. ## מחשבה שנייה: הסיכוי להתחזקות המדע משהו מוזר בנגיף הקורונה. הוא אינו תוקף כל מדינה באופן שווה. מתוך 25 מיליון החולים המאובחנים בנגיף, בערך 12 מיליון – חצי מכל החולים – מגיעים ממדינות שמנהיגיהן מסרבים בעקשנות להתייחס למה שיש למדע ללמד אותנו אודות שינוי האקלים. אני מתייחס ספציפית לארצות הברית, לברזיל ולרוסיה. ובאותו הזמן ממש, מדינות שמתייחסות לשינוי האקלים ברצינות, כמו ניו זילנד ויפן, מצליחות למגר את הנגיף בקלות יחסית. אם היינו מאמינים באמונות טפלות או בהשגחה עליונה, הרי שהיה לנו ברור שמישהו שלח את הנגיף מגבוה כדי למגר את מוקדי ההתנגדות האחרונים להבנה שכדור-הארץ מתחמם ושעלינו לנקוט בפעולה דחופה כדי למתן, לעכב ולעצור את שינוי האקלים. כנראה שהפרשנות הזו אינה נכונה. האמת הפשוטה יותר היא שאנו מגלים בעתות משבר עד כמה גדולה הסתמכותנו על המדע, ומה קורה כשאיננו הולכים לאורו. השיטה המדעית פגומה מיסודה – היא מבוססת על התנצחויות וקרבות אינסופיים בין מדענים, המיושבים רק לאורך שנים ארוכות באמצעות זיקוק האמת מתוך ניסויים במעבדות. למרות זאת, היא השיטה המוצלחת ביותר שאנו מכירים שמאפשרת לנו להתקרב לאמת האובייקטיבית של המציאות. בזכותה אנו יכולים לפתח מודלים שיחזו את העתיד, וגם אם אלו אינם מדויקים לעתים קרובות, עדיין הם טובים יותר מעצימת עיניים ומהתעלמות מוחלטת מהמתרחש. מנהיגים אנטי-מדעיים דומים למנהיגים אנטי-דמוקרטיים: כל עוד אין השלכות מיידיות על הנתינים, אף אחד לא מתרגש ומעטים יוצאים לרחובות. אבל כשפתאום יש משבר והמצב הכלכלי מחמיר, אז מעמדם של השליטים מתערער קשות. זו הייתה הבעיה האמיתית עם משבר האקלים: מנהיגים פופוליסטיים יכלו להתכחש אליו, ומכיוון שהשינוי מגיע כל-כך באיטיות, הם לא היו נושאים בהשלכות ארוכות-הטווח. קיים סיכוי – למרות שמוקדם עוד להעריך כמה הוא ממשי – שנגיף הקורונה יסייע לנו לבתק את המעגל הזה. עכשיו כבר צריך להיות ברור ששליטים שאינם מתייחסים למדע ברצינות, חושפים את מדינותיהם לנזקים גדולים – בין שבשל נגיף הקורונה, או בשל משבר האקלים. אפשר לקוות שגם אחרי שנגיף הקורונה ייעלם מן העולם או שהשפעתו תתמתן בעוד מספר שנים, עדיין יזכרו אנשים מה המשמעות האמיתית של הכחשת מדע, ויפעלו כנגד מנהיגים שמנסים לעשות זאת בכל נושא שהוא, כולל שינוי האקלים. האם זה מה שיקרה? אפשר לקוות. ## מחשבה שלישית: הבנת האפשרות לאסונות גלובליים בתחילת השנה, נגיף הקורונה החל להתפשט במזרח הרחוק. איטליה, בבריטניה, ארצות הברית, נותרו שאננות. לא רק ברמת המנהיגים, אלא גם ברמת האזרחים עצמם. "נו, אז יש וירוס חדש במזרח הרחוק. אז מה?" דברים שרואים שם, לא רואים כאן. בפברואר, כבר היה ברור שהנגיף הגיע לאירופה. מדינות סגרו שערים והחלו להיערך למגיפה. בארצות הברית – טראמפ עדיין היה משוכנע שהנגיף פשוט ייעלם. חודש לאחר מכן, אפילו טראמפ כבר שינה את הטון בזמן שהמדינות השונות בארצות הברית סגרו את בתי-הספר והחלו לריב על ציוד רפואי. בכל אחד משלבי ההתפשטות של הנגיף, המנהיגים והאזרחים לא הבינו מה משמעותו של עולם גלובלי. הם ידעו שהם יכולים לקבל משלוח מ- UPS תוך 24 שעות מסינגפור לארצות הברית, אבל הם לא הפנימו וקיבלו שגם נגיף יכול להגיע באותה מהירות – וביחד עם אותו שליח. הם לא הצליחו להתמודד עם האמת הפשוטה, שאנו מזערנו את העולם וצמצמנו את המרחקים בין היבשות כמעט לאפס. הטכנולוגיה של המין האנושי איפשרה לאסון גלובלי להתרחש. משבר האקלים הוא אסון גלובלי דומה. הוא מתקדם בקצב איטי יותר, אבל כדי להתמודד עמו אנחנו צריכים קודם לקבל שלאדם כיום יש יכולת להשפיע על העולם בקנה-מידה שלא היה אפשרי לפני מאה שנים בלבד. אנחנו חייבים להתנער מהתפיסה שכל מדינה היא אי בפני עצמה, ולאמץ את ההבנה החדשה שכולנו עלולים לטבוע ביחד, אם לא נגיע להסכמים גלובליים ונאמץ דרך פעולה משותפת. אפשר כמעט לטעון שהיה לנו מזל עם נגיף הקורונה: דרך התמודדות פשוטה ויעילה היא סגירת הגבולות והתבדלות מהסביבה. אי אפשר להתמודד עם משבר האקלים באמצעות פתרון שכזה. הדרך היחידה היא לפעול ביחד כנגדו. האם נצליח? זה כבר תלוי בכולנו. במנהיגים שלנו, בוודאי, אבל גם בנו שנדע ללחוץ עליהם ולדרוש מהם להתמודד עם המשבר שבפתח. בהצלחה לכולנו. [[1]](https://madaduhcom.wpcomstaging.com/2020/08/29/climate_change_corona_thoughts/?fbclid=IwAR2LD60fHKpq6kQwIjbKuJcinX6NLujItSgrCrJDhCeVedhhLAO--58EtIs#_ftnref1) [https://www.iea.org/reports/global-energy-review-2020](https://www.iea.org/reports/global-energy-review-2020) [[2]](https://madaduhcom.wpcomstaging.com/2020/08/29/climate_change_corona_thoughts/?fbclid=IwAR2LD60fHKpq6kQwIjbKuJcinX6NLujItSgrCrJDhCeVedhhLAO--58EtIs#_ftnref2) [https://en.wikipedia.org/wiki/World_energy_consumption](https://en.wikipedia.org/wiki/World_energy_consumption) [[3]](https://madaduhcom.wpcomstaging.com/2020/08/29/climate_change_corona_thoughts/?fbclid=IwAR2LD60fHKpq6kQwIjbKuJcinX6NLujItSgrCrJDhCeVedhhLAO--58EtIs#_ftnref3) [http://uis.unesco.org/sites/all/modules/custom/uis_applications/apps/visualisations/research-and-development-spending/](http://uis.unesco.org/sites/all/modules/custom/uis_applications/apps/visualisations/research-and-development-spending/) עוד בנושא באתר הידען: - [להאכיל את העולם בזמן משבר](https://www.hayadan.org.il/feed-the-world-in-times-of-crisis-2704202) - [עת הקורונה, עידן משבר האקלים](https://www.hayadan.org.il/corona-era-the-era-of-the-climate-crisis-1305201) - [שריפות הענק באוסטרליה: התקשורת מצניעה את הקשר למשבר האקלים](https://www.hayadan.org.il/giant-fires-in-australia-once-again-illuminate-the-link-between-the-climate-crisis-and-weather-dependent-disasters-so-why-is-the-media-humbling-this-connection-0301202) - [הטבע נגד אסונות אקלימיים](https://www.hayadan.org.il/nature-against-climatic-disasters-2111191)