צל על הירח

איתן קרין, חמד”ע

הירח הוא העצם השמימי הקרוב ביותר לכדור הארץ, והיחיד מלבד כדור הארץ שבני אדם ביקרו בו. אבל למרות הקרבה, חוויית השהייה על הירח שונה בתכלית השינוי מן החוויה היום-יומית שלנו כאן על האדמה.
האסטרונאוטים של תכנית החלל “אפולו” בסוף שנות ה-60 וראשית שנות ה-70 הם היחידים שיכולים לספר איך זה להיות על הירח. אבל רבים מן הסיפורים שלהם נשכחו עם השנים. עכשיו, שמדובר שוב על חזרה לירח, אולי כדאי לחזור ולהיזכר בהם.

רכב הנחיתה מטיל צל שחור כשהשמש מאירה בשמים שחורים כזפת

והאסטרונאוטים אכן תיארו עולם שונה ומוזר. ההבדל הראשון שעולה על הדעת הוא שהכבידה על הירח היא רק כשישית מזו של כדור הארץ, ולכן בכל הסרטים על תכנית אפולו נראים אנשי החלל כשהם מקפצים בקלות לגבהים בלתי אפשריים על כדור הארץ.
קיים כמובן הבדל חשוב נוסף: לירח אין אטמוספרה, כלומר אין חמצן לנשימה ואין לחץ אטמוספרי – בלי חליפות חלל היו האסטרונאוטים מתים מיד מחנק, מפיצוץ הראות ומרתיחת הדם בעורקים. אבל לחוסר האטמוספרה השפעות נוספות ומעניינות שלא כולן מובנות מעליהן.
ראשית – השמיים. אנו רגילים לשמיים כחולים ביום, כשהשמש חוצה אותם ממזרח למערב, ולשמיים שחורים וזרועי כוכבים בלילה. על הירח, לעומת זאת, גם ביום (שאורכו, אגב, כשבועיים…) השמים שחורים משחור וזרועי כוכבים, אף על פי שגם השמש מאירה באור זוהר וכמעט מעוור.
אך אם נפנה פנינו בכיוון הנגדי לשמש ונתבונן בצילנו תצפה לנו הפתעה. אם תעשו את הניסוי הזה כאן, על כדור הארץ תוכלו להבחין בקלות בעצמים השוכנים בצילכם: עשב, שפת המדרכה, בהונות הרגליים, יש מספיק אור גם בצל. אבל על הירח הסיפור שונה – הצל שחור משחור וקשה מאוד לראות מה נמצא בו, האסטרונאוטים דימו זאת לתחושה כאילו פיסת לילה דבוקה לכפות רגליכם ועוקבת אחריכם – נשמע די מפחיד.
ההסבר לשתי התופעות נעוץ באטמוספרה – מולקולות האוויר מפזרות את אור השמש. הן מפזרות את האור הכחול יותר מאשר צבעים אחרים ולכן השמים ביום נראים כחולים. האור המפוזר הזה כה עז עד שאיננו יכולים לראות את אור הכוכבים. בלי אטמוספרה השמים שחורים. האטמוספרה מפזרת את האור לכל הכיוונים ולכן חלק ממנו מאיר בתחומי הצל שלנו ומאפשר לנו לראות את הפרטים. ואכן, אם מתבוננים בצל על פני משטח לבן הוא נראה כחול. על הירח אין אור מפוזר ולכן אין מה שיאיר את הצל.
לסיכום אם תעמדו על הירח בצהרי היום תהיה התמונה כזאת: מעליכם שמים שחורים יותר מכל שחור שאתם מכירים, ובכל זאת השמש מאירה באור מסנוור, הצל שלכם כהה מאוד, והסביבה בוהקת בלבן מסנוור – אכן חוויה חוצנית.

הדבר גרם לאסטרונאוטים קשיים בהתקנת ניסויים ובעבודה על פני הירח. ניל ארמסטרונג, האדם הראשון על הירח היה גם הראשון שדיווח על בעיית הצל כבר שירד בסולם רכב הנחיתה של אפולו 11: “די חשוך כאן בצל [של רכב הנחיתה] וקצת קשה לי לראות אם אני מניח את רגלי במקום הנכון על הסולם,” הוא אמר בקשר הרדיו לכדור הארץ.

צל של אסטרונאוט על הירח: ההילה סביב ראשו נגרמת כנראה בגלל המבנה המיקרוסקופי של פני השטח של הירח.

בתקרית אחרת, במהלך הביקור של אפולו 14 ניסה האסטרונאוט אל שפרד לשחרר כמה ברגים תקועים אבל לרוע המזל הם היו שקועים בשקערורית מוצלת. וכך מספר חברו אד מיצ'ל: “אל התבונן בשקערוריות וניסה לראות מה יש בהן. הוא לא הצליח להכניס את המברג ולשחרר את הברגים, הוא פשוט לא ראה אותם. צריך לזכור, על הירח אין אוויר שיחזיר אור – ולכן אם אין אור שמש ישיר אין שום דרך, לעזאזל, לראות משהו. הצל שחור כזפת, זוהי תופעה מדהימה.”

אבל, לאחר זמן מסתגלות העיניים גם בצל הירחי כי מעט אור בכל זאת מגיע, חלקו מוחזר מן הגבעות שמסביב וחלקו מוחזר מהעצם השמימי הבולט האחר בשמי הירח – כדור הארץ. כמו שכאן על כדור הארץ אנו יכולים לראות פרטים גם בחושך באור הירח (שהוא למעשה אור השמש המוחזר מן הירח , כך גם על הירח אנו יכולים לראות “באור כדור הארץ” גם בצל החשוך.

אבל האסטרונאוטים מזהירים: “לא כדאי לעבור מהר מדי מאור לצל, כי זמן ההסתגלות ארוך מאוד.” לידיעת כל המתכוננים לבקר על הירח בקרוב.

לכתבה המלאה, ולתופעות נוספות הקשורות בצל הירחי, כמו למשל ההילה סביב צל ראשו של האסטרונאוט הנראית בתמונה התחתונה מבין השלוש
ידען “בחזרה לירח”
אתר חמד”ע

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~381352455~~~15&SiteName=hayadan