# עד כמה סבירה עילת הסבירות?

> לאור טענות קוראים כאילו אנו מביאים את ההתנגדויות השונות לחקיקה (למשל של וועד ראשי האוניברסיטאות) בלי לצטט את נימוקי הצד השני, ניר להב ערך מאמר המביא את טענות מצדדי החקיקה והנימוקים הנגדיים, שמראים כי התומכים במקרה הטוב לא חשבו על הנושא עד הסוף לפני שהצביעו

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/%d7%a2%d7%93-%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa
- Author: ניר להב
- Published: 2023-07-28T09:01:00+03:00
- Modified: 2025-01-27T18:53:05+02:00
- Sections: דעות - מדע ופוליטיקה, המדע והחברה, שאלות מדעיות נפוצות מוסברות
- Topics: דיקטטורה, דמוקרטיה, עילת הסבירות

## Article

לאור טענות קוראים כאילו אנו מביאים את ההתנגדויות השונות לחקיקה (למשל של וועד ראשי האוניברסיטאות) בלי לצטט את נימוקי הצד השני, ניר להב ערך מאמר המביא את טענות מצדדי החקיקה והנימוקים הנגדיים, שמראים כי התומכים במקרה הטוב לא חשבו על הנושא עד הסוף לפני שהצביעו <img src="https://www.hayadan.org.il/images/content3/2023/07/Depositphotos_659308464_L.jpg" alt="הפגנה של מתנגדי ההפיכה המשטרית בחיפה, 27 במאי 2023. הפגנה של מתנגדי ההפיכה המשטרית בחיפה, 27 במאי 2023. [המחשה: depositphotos.com](https://depositphotos.com.%20) לא מזמן הפנו אותי אותי לסרטון של פרופסור טליה איינהורן כדי שאראה גם טיעונים של הצד שבעד ביטול עילת הסבירות ובעד התוכנית של יריב לוין. אכן, כמו שרשמתי לפני כמה ימים [במאמר על הסכנה שבפופוליזם](https://www.hayadan.org.il/%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%aa%d7%94-%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%9d), מאד חשוב לשמור על דיון רציונלי ובשביל לברר את האמת, תמיד חשוב לבדוק עוד מקורות וטיעונים הפוכים ממה שאנחנו חושבים כדי לראות האם יש משהו שלא חשבנו עליו או שטעינו לגביו. בטח ובטח כאשר אנחנו לא מומחים בתחום. לכן שמחתי על ההזדמנות לראות את את הראיון איתה. https://www.youtube.com/watch?app=desktop&v=YPj1262a7uc&list=LL&index=7 כשאני מנסה לסכם את הטיעונים שלה אני מוצא ארבע טיעונים מרכזיים: - 1. היא מציגה מקרים כדי להדגים מדוע צריך לבטל את עילת הסבירות. - 2. היא טוענת שלא יכול להיות ששופטים יחליטו באופן סובייקטיבי מה סביר לגבי תפקוד השרים והממשלה. - 3. היא טוענת שאם התפקוד שלהם לא יהיה סביר הכלי להשפיע על כך יהיה בבחירות ובפריימריז. - 4. היא טוענת שאין מצב דומה למה שקורה בארץ בשום דמוקרטיה בחו"ל. אני לא מומחה במשפטים ובכל זאת, יש כאן כמה נקודות תמוהות. מאז פרוץ המשבר ישבתי קראתי והקשבתי למומחים בתחום כדי להבין את העומק של החקיקה ולכן יש לי כמה תשובות לטענות שלה: 1. היא בוחרת להתמקד במקרים שנוחים לה ומתעלמת ממקרים חשובים אחרים. אז רק כדי לאזן את התמונה, הנה עוד מקרים בהם עילת הסבירות הייתה סופר חשובה: א. באופן כללי, ניתן לומר שבית המשפט העליון נוטה להתערב בהחלטות של הממשלה, שרים ופקידים בכירים רק כאשר הן נגועות ב"חוסר סבירות קיצוני". לרוב המשמעות היא שהתקבלה תוך התעלמות משיקולים מהותיים או תוך חוסר איזון קיצוני בין השיקולים השונים. על פי נתונים של משרד המשפטים והיועץ המשפט לוועדת החוקה עו"ד גור בליי, בג"ץ משתמש בעילת הסבירות חמש פעמים בשנה בממוצע. ## הלכת דרעי ב. בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, המינוי המרכזי שנפסל מנימוקים של "חוסר סבירות קיצוני" הוא כמובן מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר הפנים והבריאות. בפסק הדין, כתבה נשיאת העליון אסתר חיות כי "צבר ההרשעות הזה מוביל לגישתי אל המסקנה כי כהונתו כשר בממשלת ישראל יש בה משום פגיעה חמורה וקשה בתדמיתן ובמעמדן של רשויות השלטון בישראל ובעקרונות היסוד של ניקיון כפיים וטוהר המידות, שלהם מחויבים נבחרי הציבור". לכן, סברה חיות, "אין מדובר עוד במינוי המצוי 'על גבול מתחם הסבירות', אלא במינוי שחוצה גבול זה באופן ברור". ג. גם בפעם הראשונה שבה דרעי נאלץ להתפטר מתפקיד שר הפנים, כשהוגש נגדו כתב אישום ב-1993 בממשלתו של יצחק רבין, בית המשפט העליון עשה שימוש בעילת הסבירות. באותו פסק דין, נכתב כי "אם יכהן בממשלה שר שהוגש נגדו כתב אישום המאשימו בלקיחת שוחד במאות אלפי שקלים ובשימוש לרעה, באופנים אחרים, במשרות שלטוניות, תהיה לכך השלכה מרחיקת לכת על דמות השלטון בישראל, תום לבו ועל הגינותו. עניין זה משליך במישרין על שאלת הסבירות". זוהי "הלכת דרעי-פנחסי", שחייבה מאותה נקודה שרים וסגני שרים להתפטר מתפקידם במקרה של הגשת כתב אישום. ## מיגון מוסדות החינוך בעוטף עזה ד. ב-2007 קבעה נשיאת העליון דאז השופטת דורית בייניש כי החלטת הממשלה שלא למגן את כל הכיתות ביישובי עוטף עזה ושדרות חרגה ממתחם הסבירות. זאת בעקבות העתירה שהגיש לבג"ץ ב-2006 תושב קיבוץ כפר עזה, אדוארדו ווסר, בדרישה שהממשלה תשלים את מיגון כיתות הלימוד בבתי הספר בעוטף עזה, עקב שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל. ווסר וועד ההורים העירוני של שדרות טענו שאינם מוכנים לשלוח את ילדיהם בחזרה למסגרות הלימודים עד שמיגון בתי הספר יסתיים, משום שזהו סיכון שאינם מוכנים לקחת. מכיוון שבעוטף עזה יש להגיע למרחב המוגן בתוך זמן קצר ביותר בשל הקרבה של היישובים למקום שיגור הרקטות.  הרכב השופטים קיבל את העתירה פה אחד ופסק כי יש למגן את במיגון מלא את הכיתות בבתי הספר בעוטף עזה ובשדרות. ה. דוגמה נוספת מגיעה מהעולם הפלילי, כאשר ב-1986 העליון פסל את החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז יוסף חריש לא להעמיד לדין את ראשי הבנקים ב"פרשת ויסות המניות" מאחר שהיא לוקה ב"חוסר סבירות קיצוני" ולא נתנה משקל מספיק לפגיעה הציבורית בהתנהלותם של ראשי הבנקים. מדובר בפרשה שכמעט הרסה בראשית שנות השמונים את המשק ונחשבה ל"יום הכיפורים של הבנקים". המניות הכי טובות בשוק, 90% מהבורסה, שהיו למכשיר החיסכון הלאומי, קרסו באחת, והמפולת הותירה משקיעים מחוסרי בית. ו. דוגמה נוספת היא המקרה של סיגלית מויסה, אם חד-הורית מאלעד שב-2019 נותקה מחשמל בביתה עקב חוב. מויסה עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה הטיעון היה שיש לה ילד עם צרכים מיוחדים, תסמונת דאון ופיגור בינוני שנאלץ בלילות לישון עם מכשיר שעוזר לו לנשום. בלעדיו זו סכנת חיים. הוא גם זקוק לתרופה ללב שנשמרת במקרר, אחרת תתקלקל.  עתירתה של מויסה התקבלה ב-2021, ובפסק הדין נקבע כי על רשות החשמל לשמוע את טענותיהם של הצרכנים ולאפשר להם להוכיח כי הם סובלים ממצב כלכלי חריג או קושי כלכלי המשתלב עם מצב רפואי, כטעם לאי-ניתוק מאספקת חשמל. ז. באמצעות עילת הסבירות, בג"ץ גם חייב את כפר ורדים להקים ביישוב מקווה טהרה - אחרי שתושבת כפר ורדים יהודית סלע ותושבות נוספות עתרו כי יוקם מקווה טהרה בקרבה לביתן, למרות שרוב האוכלוסייה ביישוב היא חילונית. סלע ותושבות נוספות שומרות-מצוות של המועצה המקומית טענו כי כדי לטבול במקווה הן נאלצות לנסוע ליישוב מרוחק, ועתרו לבג"ץ לאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה סבר כי אין להתערב בהחלטת כפר ורדים שלא להקים מקווה בתחומיו. העתירה התקבלה ב-2014, ובמועצה המקומית נחנך מקווה ב-2017. ח. עוד דוגמה נוגעת לעתירה נגד הצנזור הצבאי הראשי, שהגישו העיתונאים אלוף בן ומאיר שניצר. במסגרת העתירה עמדה לראשונה לביקורת שיפוטית היקף סמכותו של הצנזור, לאחר שפסל קטעים בכתבה שהכין בן לעיתון "העיר" ב-1988, שבהם מתח ביקורת על תפקודו של ראש המוסד דאז, נחום אדמוני. עורך העיתון שניצר הסכים לפסילת הקטעים שהיו עלולים להביא לזיהויו של ראש המוסד, שזהותו באותה תקופה הייתה בגדר סוד, אך התנגד לפסילת הקטעים שמתחו ביקורת עליו. בית המשפט קיבל את העתירה. בפסיקת השופטים, שניתנה פה-אחד ב-10 בינואר 1989, נקבע כי הצנזור הצבאי הראשי אינו מוסמך לפסול ידיעה עיתונאית, אלא אם כן נראה אובייקטיבית שיש בפרסום ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה, שלום הציבור או הסדר ציבורי. ## איזון בין כוחה של הממשלה לזכויות האזרחים מכל הדוגמאות הללו רואים בבירור שעילת הסבירות היא עילה חשובה מאד שנותנת כוח לאזרחים כנגד הכוח העצום של הממשלה. 2. היא טוענת שלא יכול להיות ששופטים יחליטו באופן סובייקטיבי מה סביר לגבי תפקוד השרים והממשלה. זו טענה שנשמעת הרבה מצד תומכי הביטול. לשמחתי היא דווקא ענתה יפה למראיין שטען שאין דבר כזה האדם הסביר. היא הסבירה לו שזה מונח משפטי בו משווים בין הפעולות שבוצעו לבין אמות המידה של איך הדברים אמורים להתבצע. היא הסבירה שדווקא יש אמות מידה כאלה. למשל אם רופא מחליט על ביצוע ניתוח ללא שום בדיקה רפואית לפני, זה משהו שבית המשפט יקבע כלא סביר. עד כאן ההסבר שלה. עכשיו נשאלת השאלה, וחבל שהמראיין לא שאל אותה מיד (אבל יש לי הרגשה שאני למה הוא לא שאל..), אם כך, מדוע המצב שונה עם עבודת השרים והממשלה? מדוע שם אין, לפי דעתה, אמות מידה למה סביר ומה לא? זה תמוה, כי דווקא יש אמות מידה די ברורות. קודם כל, לפני הכל, כל החלטות הממשלה אמורות להיות במסגרת הערכים הבסיסיים של הדמוקרטיה המודרנית. ערכים אלו ידועים [והם מהווים את התשתית של המדינה הדמוקרטית המודרנית](https://www.hayadan.org.il/%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91-%d7%90). אלו הערכים של הזכות של כל אדם לממש את עצמו כל עוד אין פגיעה באחר ומכאן נגזרים זכויות חופש הפרט, חופש הביטוי, שיוויון הזדמנויות וכדומה. מכאן גם נגזרים עקרונות הבסיס של שמירה על אותו חופש של האזרחים בעזרת מגילת זכויות הפרט, בעזרת בחירות כל ארבע שנים, בעזרת הפרדת רשויות וכדומה. כך שבהחלט יש מסגרת כללית מוסכמת לגבי מה סביר ומה לא סביר באופן קיצוני במדינה דמוקרטית. לכן אין סיבה לומר שזה בסדר להשתמש בעילת הסבירות בבית המשפט במקרים של התנהלות רופאים למשל, אך לא במקרים של התנהלות הממשלה. ## מבחן אובייקטיבי ולא סויבקטיבי יותר מזה, אהרון ברק הגדיר בפסיקת דין כיצד בוחנים חוסר סבירות, וטען כי מדובר ב"מבחן אובייקטיבי" ש"נמדד על פי אמת המידה של האדם הסביר". לדבריו, "השאלה אינה מה הרשות המינהלית עשתה בפועל, אלא מה היא הייתה צריכה לעשות. האדם הסביר בהקשר זה הוא עובד הציבור הסביר, העומד במקומו של עובד הציבור שקיבל את ההחלטה". ניתן כמובן להתווכח על מקרים אפורים ועד כמה חזקה צריכה להיות עילת הסבירות, אבל אי אפשר לומר שאין כאן אמות מידה בדיוק כמו במקרה של רופאים. לכן, כמו שבמקרים אחרים, כמו רפואה, יש עילת סבירות, גם לגבי עבודת השרים והממשלה אמורה להיות עילת סבירות. תמוה בעיני גם ההתעלמות שלה לגבי ההחלשה של הדמוקרטיה בישראל בעקבות ביטול עילת הסבירות. הדמוקרטיה בישראל תחלש ותמצא בסכנה בגלל שביטול עילת הסבירות מרכז כוח רב בידי הממשלה ומבטל את היכולת של שומרי הסף (כמו היועצים המשפטיים) לבקר ולרסן את הממשלה. כי הם יידעו שיש חרב מתנופפת מעל לצווארם וברגע שהם יעשו משהו שהממשלה לא אוהבת הם יוכלו להיות מפוטרים מיד ואין את עילת הסבירות שתשמור על עצמאותם. ככה הממשלה תוכל לפטר את מי שהיא רוצה ולמנות אנשים מתאמה. זהו תפקוד ששמור למלכים ולדיקטטורים ולא לדמוקרטיות. יש כאן הפרה בוטה של הפרדת רשויות. ואכן, ניתן להרגיש את השפעתה של עילת הסבירות בהרבה צמתים. אחד מאותם צמתים הוא כאמור עניין המינויים, שלא מתחיל ונגמר בשרים. למשל, מפכ"ל שמבקש למנות לתפקיד בכיר במשטרה אדם שיש לו הרשעות בעבירות פליליות חמורות או עבירות משמעת - לא יכול לעשות זאת כיום בשל עילת הסבירות במתכונתה הנוכחית, מאחר שהחלטה שכזו מתעלמת או נותנת משקל נמוך לפגיעה שתיווצר במנהל התקין ובאמון הציבור. חשוב לזכור שהממשלה הנוכחית קיימת רק חודשים ספורים, אך כבר שריה שמו על הכוונת מספר עובדי ציבור בתפקידים בכירים מאוד - בהם מנכ"לית רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים, יו"ר דואר ישראל מישאל וקנין ומנכ"ל רכבת ישראל מיכאל מייקסנר וכמובן היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. גם אם הממשלה לא תפטר אף עובד ציבור בכיר, בהיעדר עילת הסבירות היא עשויה להתעלם כליל מעמדת גורמי המקצוע במשרדים השונים. חוקים רבים מטילים על הממשלה או על השרים חובת היוועצות בגופים מקצועיים, או בבעלי תפקידים, טרם קבלת החלטה. אם החובה לפעול בסבירות תיעלם מן העולם - עמדות מקצועיות יאבדו מחשיבותן, אנשי מקצוע יאבדו ממעמדם, ושיקולים פוליטיים שאינם רלוונטיים להחלטה עצמה עלולים לקבל משקל מכריע, אולי אפילו בלעדי, בעבודת הממשלה על כלל זרועותיה.  ואם ממשלה מכהנת לא חייבת לפעול בסבירות, כך גם ממשלת מעבר - דבר שעלול להסיר כמה מהמגבלות החלות על פעולות הממשלה בתקופת בחירות. סיכון משמעותי בהקשר הזה הם כמובן מינויים שמתקבעים בתקופת ממשלת מעבר, אך גם למשל "כלכלת בחירות" שמוכוונת להעלאת הפופולריות של מרכיבי הממשלה - לדוגמה על ידי הורדת מחירים של מוצרים בפיקוח ללא הצדקה מקצועית. לא ברור לי איך יכול להיות שהיא התעלמה מכל הנקודות המהותיות הללו. אבל נמשיך הלאה לטענה הבאה שלה. 3. היא טוענת שאם התפקוד שלהם לא יהיה סביר הכלי להשפיע על כך יהיה בבחירות ובפריימריז. נשמע כמו טיעון סביר, הבעיה היא שבפועל זה לא מה שקורה. יש כבר כמה דוגמאות של מדינות כמו הונגריה, פולין, רוסיה וטורקיה שעשו צעדים דומים של החלשת כוחו של בית המשפט כך שהוא לא יכול להתערב אם הממשלה מפטרת את שומרי הסף שאמורים לרסן אותה, או ממנה מינויים מטעם, וראו איזה פלא. למרות שיש שם עדיין בחירות ופריימריז, עדיין השחיתות קפצה ומפלגת השלטון שולטת ללא הפרעה וללא מעצורים מאז כיאה לדיקטטורה. איך זה יכול להיות? אם יש שם בחירות, איך זה שאי אפשר להעניש את השלטון אם הוא פועל בצורה לא סבירה? התשובה היא על ידי ניכוס עוד ועוד כוח לידי הממשלה ומפלגת השלטון עד שהדמוקרטיה מתרוקנת מתוכן. בדיוק כמו שגם בסוריה ואיראן יש כביכול בחירות, כך גם במדינות אלו, יש כביכול בחירות, אבל הן לא משקפות את רצון העם יותר אלא את רצון המפלגה. לפי הניסיון מהמדינות הללו, מה שצריך לעשות כדי לקבל דיקטטורה כזו זה קודם כל להחליש את כוחו של בית המשפט כך שהוא לא יכול לרסן את ההחלטות הממשלה ולא את החקיקה של הפרלמנט. אז הדרך פנויה לפטר את שומרי הסף ולשים במקומם בובות מטעם המפלגה. אז אפשר גם לייבש את הכספים שהממשלה נותנת לגופים שונים ולהתנות את קבלת הכסף רק אם הגופים הללו יתמכו בממשלה (למשל עושים זאת לגופי תקשורת, כך שעכשיו רק מי שמהלל את הממשלה מקבל תקציבים). נשמע כמו התנהלות מאד לא סבירה, אבל זה בדיוק העניין, אין שם לבית המשפט שום כוח יותר כדי לרסן ולפקח על הממשלה ולכפות עליה לשנות את ההחלטות שלה כדי שכן יהיו סבירות. אז אפשר גם לפגוע בטהרת הבחירות על ידי מינוי ועדת בחירות מרכזית מטעם מפלגת השלטון. והופ, הגענו למצב בהונגריה ופולין לדוגמה של דיקטטורה. מה אכפת להם? הם יכולים לעשות הכל ואין שום כוח לבית המשפט לרסן אותם. הנה מספר סרטונים שמסבירים על התהליכים שנעשו בהונגריה ופולין ועל הקשר בין כל המדינות בהן הפופוליזם השתלט: זהו סרטון בו מראיינים מומחה פולני שמסביר כיצד אנו עדים למשטרים פופוליסטיים שקמים בכל רחבי העולם ומנסים לרוקן את הדמוקרטיה בארצם מתוכן. מדהים לראות איך כולם משתמשים באותם מהלכים שמתחילים מהחלשת בית המשפט העליון,[ואז כשאין כלים לרסן את הממשלה הם עושים השתלטות פוליטית על בתי המשפט ועל התקשורת:](https://www.facebook.com/Nir.Lahav/videos/1202421057120728/?mibextid=Nif5oz%D7%95%D7%92%D7%9D:) בין אפריל 2010 לאפריל 2011, השתלט ויקטור אורבן על מערכת המשפט בהונגריה. יריב לוין, עוד ב-2017, מציע ליישם את השיטה שהצליחה בהונגריה (וגם בפולין) - הורדת גיל הפרישה של שופטים. [הנה שלבי ההשתלטות](https://www.facebook.com/Nir.Lahav/videos/206481338797292/?mibextid=NnVzG8). וגם: [התהליך שהתרחש הונגריה מתוך תוכנית הצינור.](https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10163243513749554&id=646649553&mibextid=CDWPTG) סרטון על איך בכל העולם יש תהליך דומה להפיכת דמוקרטיות לדיקטטורות ואיך הם משתפים פעולה ביניהם: https://www.youtube.com/watch?v=pAZywfigd4s  אחרי שראינו שמצבים כאלה כבר קרו בימינו בכמה מדינות ולמרות שמדובר במדינות שונות, עדיין, בכולם התהליכים דומים, מאד תמוה בעיני איך היא עדיין אומרת שהבחירות הן הדרך לקבוע מה סביר ומה לא. נשמע לי כמו אמירה מאד לא מקצועית ולא אחראית. אגב, מעניין לציין שיש קשרים טובים בין הממשלה הנוכחית ובין הממשל ההונגרי. בנוסף, לפי הבנתי יריב לוין כתב בספרים שלו שאחרי ביצוע כל השינויים שהוא מציע אכן מפלגת השלטון תישאר בשלטון ולא תוחלף. הממ, מעניין למה הוא התכוון בזה? 4. בטענה האחרונה שלה, היא טוענת שאין מצב דומה למה שקורה בארץ בשום דמוקרטיה בחו"ל. עוד אמירה מאד מוכרת. יריב לוין בעצמו טען משהו דומה מעל בימת הכנסת. גם זו אמירה מאד תמוהה. כדי לראות למה, הנה עובדות מתוך מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המשווה את מנגנוני האישור והביקורת השיפוטית על מינויים על ידי הממשלה בעולם. מהמסמך עולה כי ברוב המכריע של המדינות שבסקירה, יש הליכי ביקורת משמעותיים על מינויי הממשלה, שלא קיימים בישראל. גם במדינות שבהן הפיקוח לא נעשה על ידי בתי המשפט, יש מנגנוני פיקוח בפרלמנט - שלא קיימים בכנסת. בקנדה קיימת התייעצות עם קבינט ואישור של הפרלמנט, בניו זילנד יש סמכות לבית המשפט לבקר מינויים, בצרפת יש חלוקת סמכויות בין הממשלה לנשיא, רוב התפקידים נעשים במכרז ולא כמינוי. כמו כן, המינויים של הנשיא מחויבים בהתייעצות פומבית עם הוועדה הרלוונטית בפרלמנט, ואישור ברוב מיוחד. ובארה"ב, כמעט כל התפקידים מאושרים בסנאט, רובם גם עוברים תהליך מול ועדות של הסנאט. המסקנה היא שבכל דמוקרטיה בעולם יש הליכי ביקורת משמעותיים על מינויי הממשלה. דווקא בישראל אין כמעט הליכים כאלה ולכן ישראל מסתמכת על עילת הסבירות. ביטול של עילת הסבירות תהפוך את ישראל למדינה בה לא יהיו הליכי ביקורת משמעותיים על מינויי הממשלה וזה מצב חמור שאין בשום מדינה דמוקרטית שהיא! התמונה העובדתית שמתקבלת מכל המידע הזה מאד ברורה. ביטול עילת הסבירות מסכנת את הדמוקרטיה בישראל ונראה שהיא הצעד הראשון כדי להכשיר את הקרקע להמשך הצעדים כמו שנעשה במדינות כמו הונגריה, פולין ורוסיה כדי להקנות לממשלה כוח בלתי מוגבל כמעט וכך לשנו את המשטר בישראל ממשטר דמוקרטי למשטר דיקטטורי. השאלה היא האם אנחנו יכולים לקחת את הסיכון הזה ולא לעשות דבר? עוד בנושא באתר הידען: - [נשיאי אוניברסיטאות המחקר בישראל: אנחנו חרדים מהתנכלויות של הממשלה לאקדמיה, שאת ניצניה והשפעותיה אנחנו רואים כבר כעת](https://www.hayadan.org.il/%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%90%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%98%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0) - [פוסט טראומה בעוטף עזה](https://www.hayadan.org.il/post-trauma-in-surrounding-gazza-1304092) - [ארבע דרכים שבהן הפופוליסטים מסכנים את הדמוקרטיה](https://www.hayadan.org.il/%d7%90%d7%a8%d7%91%d7%a2-%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%91%d7%94%d7%9f-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa) - [שישה מכוני מחקר מובילים בגרמניה הוציאו הודעה החוששת לחירות ולאוטונומיה של המדע והמחקר בישראל](https://www.hayadan.org.il/%d7%a9%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%9e%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%92%d7%a8%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%90)