# עונת הסתיו הפכה להמשך של הקיץ

> הסתיו הולך ונעלם והופך להמשך של הקיץ. מחקרים הראו שבישראל ובסביבתה ההתחממות היתה הרבה יותר גדולה מהממוצע העולמי. מחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי הראה קשר בין שינויי האקלים באיזור לבין מלחמות אזרחים באיזור. משבר האקלים כבר מזמן אינו נושא תיאורטי

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/%d7%a1%d7%aa%d7%99%d7%95-%d7%97%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2021-09-22T11:41:55+03:00
- Modified: 2026-05-25T21:35:52+03:00
- Sections: משבר האקלים וישראל
- Topics: הגירת אקלים, התחממות כדור הארץ, משבר האקלים, סתיו

## Article

הסתיו הולך ונעלם והופך להמשך של הקיץ. מחקרים הראו שבישראל ובסביבתה ההתחממות היתה הרבה יותר גדולה מהממוצע העולמי. מחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי הראה קשר בין שינויי האקלים באיזור לבין מלחמות אזרחים באיזור. משבר האקלים כבר מזמן אינו נושא תיאורטי בעודנו מציינים היום (22 בספטמבר 2021) את יום השוויון של הסתיו, בני הדור שלי (60) זוכרים כי בשנות השבעים היו סתווים קרים וחורפים שהגשם ירד בהם בחלוקה שווה פחות או יותר. גם היורה – אותו גשם סתווי חזק שפותח את עונת הגשמים, ירד בספטמבר ואני אפילו זוכר סוכה שהוצפה. הסתיו של היום אינו הסתיו של פעם. בהדרגה ואחר כך ביתר שאת מתחילת שנות האלפיים אנו רואים שכחלק ממשבר האקלים שנוצר כתוצאה מפליטות פחמן שיצרה האנושות למעשה הסתיו נעלם, והפך להיות חלק מהקיץ. בזכרון הקולקטיבי שלנו נחרט החורף של 2010 שהתעכב, ובדצמבר פרצה השריפה הגדולה בכרמל שהביאה גם אסון שעלה בחיי אדם רבים. לפני חודשים אחדים דיווחנו על [מחקר שהתפרסם בכתב העת Climatic Change](https://www.hayadan.org.il/%D7%9C%D7%90-%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%9A-%D7%95%D7%99%D7%A9-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A1),  שקבע חד משמעית לפי נתוני המשקעים בישראל שמשטר הגשמים השתנה, והוא יורד כעת במשך תקופה קצרה יותר – מה שהיה קודם שיא החורף וכעת הפך לעונת החורף כולה, ומכיוון שכמויות הגשמים לא השתנו, הדבר גורם לשטפונות שגם הם עלו לא מעט בחיי אדם. המחקר בהובלת ד"ר אפרת שפר מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם ד"ר רון דרורי מהאוניברסיטה העברית, ד"ר ברוך זיו מהאוניברסיטה הפתוחה ופרופ' הדס סערוני וגב' עדי אטקין מאוניברסיטת תל אביב, בחן האם עונת הגשם בישראל עוברת תהליכי שינוי בשנים האחרונות, מבחינת כמויות הגשם או פיזור הגשם לאורך העונה? צוות החוקרים ניתח את מגמת השינוי בעונה הגשומה בעזרת נתוני המשקעים היומיים מ-51 תחנות מדידה של השירות המטאורולוגי בין השנים 1975-2020, לרבות כמות הגשם השנתית, אורך העונה, מספר ימי גשם לעונה. כמו כן, בדקו החוקרים את הקשר בין המגמות של משטר הגשמים לפעילות ותדירות של סוגים שונים של סופות שיוצרות את אירועי הגשם. תוצאות המחקר מראות באופן ברור כי כמות הגשם השנתית לא השתנתה ב-45 השנים שנבדקו, אולם ניכרת מגמה של הפחתה במספר ימי הגשם וכן התקצרות של עונת הגשם.  בנוסף, נמצא במחקר כי רוב הגשם השנתי יורד באמצע החורף ופחות גשם יורד בסתיו ובאביב וכתוצאה מכך העונה היבשה מתארכת. פרופ' קולין פרייס, ראש בית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב כתב במאמר עבור [המכון למחקרי בטחון לאומי (INSS)](http://inss.org.il/he/publication/climate-change-and-israel/) כי בישראל ובסביבתה העליה במידות החום היתה הרבה יותר גדולה מהממוצע העולמי.  ישראל כידוע שוכנת בסביבה בעייתית של מדינות עניות שהיכולת שלהן להתמודד עם אתגרי האקלים ובמיוחד אספקת מזון לתושביהן קלושה. כמו בסוריה המחסור במזון יביא להגירת אוכלוסין אל הערים, שאינן ערוכות לכך, ואותם אנשים עניים יהיו מטרה נוחה למגייסי ארגוני טרור. לא צריך ללכת רחוק. זה בדיוק מה שקרה בסוריה. "ביטוי נוסף לשינויי האקלים הוא השפעתם על הגשמים. עם זאת, כאשר מנתחים את נתוני הגשמים של ישראל, התוצאות פחות מוחלטות. ב-30 השנים האחרונות אנו עדים למגמה של ירידה בכמות המשקעים בכל ישראל באופן שעולה בקנה אחד עם המגמות בכל אזור הים התיכון, אולם מגמות ארוכות טווח אלה בכמויות המשקעים עדיין אינן מובהקות סטטיסטית (מחקר זה נכתב בשנת 2020, לפני המחקר הראשון עליו דיווחנו, שמראה שהממוצע אינו חזות הכל, וגם אם כמות המשקעים לא השתנתה – הפיזור שלהם כן. א.ב.). בכל זאת, בתרחישים העתידיים, כאשר משווים לתקופת השנים 1961–1990, אנו יכולים לצפות לירידה של עד 25% בכמויות המשקעים עד שנת 2100. משקעים מופחתים בשילוב עם אידוי מוגבר יחמירו את מחסור המים באזור וישפיעו על זמינות המים, במיוחד במדינות שכנות שבהן עדיין לא נעשה שימוש נרחב בהתפלת מים. לכך תהיה השפעה ישירה על היבול החקלאי בשל ריבוי בצורות והשלכות על ביטחון המזון באזור, לצד הגידול הנמשך באוכלוסיית ישראל והאזור. משקעים מופחתים וטמפרטורות עולות יביאו לשריפות גדולות והרסניות יותר בישראל ובאזור, וישראל חוותה דוגמה לכך רק לאחרונה. "הטמפרטורה הממוצעת השנתית בישראל עלתה ב-1.4 מעלות צלזיוס בתקופת השנים 1950–2017, כאשר ההתחממות הגדולה ביותר התרחשה בשלושת העשורים האחרונים (0.53~ מעלות צלזיוס בכל עשור). הטמפרטורות החלו לעלות באופן שיטתי החל משנות השמונים. זאת בהשוואה להתחממות גלובלית של כ-1 מעלה צלזיוס במהלך 130 השנים האחרונות! מכאן שההתחממות בחלק הזה של העולם מהירה הרבה יותר. בתרחיש "עסקים כרגיל", כלומר אם המגמות הנוכחיות יימשכו כפי שהן, הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות מכיום (2020) ועד שנת 2050 בעוד 1.2 מעלות צלזיוס." עוד בנושא באתר הידען: - [עכשיו שלכת](https://www.hayadan.org.il/exfoliation-271006) - [תיזהרו מהשקעות בסתיו](https://www.hayadan.org.il/beware-of-autumn-investments-1412085) - [אימפֶּריית השמש](https://www.hayadan.org.il/empire-of-the-sun-0709156)