# ניסויי משימת רקיע: הניסויים שביצע איתן סטיבה בתחנת החלל

> סקירת הניסויים המדעיים וההדגמות הטכנולוגיות שתוכננו לאיתן סטיבה במשימת רקיע: בדיקות רפואיות מרחוק, מערכת החיסון, מחקרי מוח, סטייק בחלל וניסויי תלמידים.

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%aa-%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%a2-%d7%97%d7%9c%d7%a7-1-%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a2-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a8
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2022-01-30T16:00:00+02:00
- Modified: 2026-10-24T23:17:03+03:00
- Sections: טכנולוגיה ישראלית בחלל
- Topics: איתן סטיבה, ישראל בחלל, משימת רקיע

## Article

סקירת ניסויים מדעיים והדגמות טכנולוגיות שיתבצעו על ידי איתן סטיבה במשימת רקיע. מתוך 31 משימות שאושרו. איתן סטיבה מתכונן לקראת טיסתו לתחנת החלל הבינלאומית במתקני ספייס אקס. צילום: אורי בורג. איתן סטיבה שיטוס לתחנת החלל הבינלאומית יבצע במבצע רקיע 31 ניסויים. חלקם הגדול - 24 הם בתחום הרפואה. אנו מביאים בזאת את החלק הראשון המפרט את הניסויים שיערוך סטיבה בתחום הרפואי. 1. אבחון מבוסס קריספר של וירוסים וחיידקים במשימות חלל אבחון ברמה הגנטית הוא כלי רב עוצמה לזיהוי מדוייק של וירוסים, חיידקיים, ואף גנים ספציפיים, למשל כאלו המקנים עמידות לאנטיביוטיקה. מערכות קריספר נודעות בעיקר בזכות היכולות שלהן לשמש לעריכה גנטית, גילוי שעבורו הוענק פרס נובל בכימיה ב-2020. אולם מערכות אלו יכולות לשמש גם לאבחון גנטי פשוט ומהיר תוך כדי שמירה על ספציפיות גבוהה. מכיוון שמערכות קריספר הן קומפקטיות ביותר ואינן דורשות מומחיות או ציוד מיוחד, הן עשויות להתאים מאוד לשימוש במשימות חלל ארוכות, למשל בתחנת החלל הבינלאומית או למשימות עתידיות לחקר הירח ומאדים. בניסוי זה נבדוק רכיבים שונים של טכנולוגית הדיאגנוסטיקה הזאת בתנאי מיקרו-כבידה בתחנת החלל הבינלאומית. אנחנו מקווים שיהיה ניתן להשתמש במערכות הקריספר לדיאגנוסיטקה מדוייקת של חיידקים ווירוסים שעלולים לתקוף אנשי צוות במשימות חלל, ובעתיד אף לאבחן מחלות בחקלאות חלל. חוקרים ראשים: ד"ר דודו בורשטיין, אוניברסיטת תל-אביב וד"ר גור פינס, מכון וולקני. 2. Spacetravel - בחינה רב מימדית של תאי T בתנאי חלל לשיפור מערכת החיסון הפרעה בתפקוד מערכת החיסון של הטסים לחלל הינה אחת ההשלכות הפיזיולוגיות של שהות בתנאי מיקרו-כבידה על גוף האדם. ההפרעה עשויה לגרום הן לפעילות ביתר של מערכת החיסון- המתבטאת בתסמיני אלרגיה שונים, והן לירידה בפעילות החיסונית אשר עשויה להביא להתפרצות מחודשת של זיהומים ויראליים רדומים- ולמשל, שכיחה התפרצות הרפס השפתיים בחלל. מתוך רצון להבין את מהות ההפרעה בחלל, ממנפים החוקרים את פריצות הדרך הטכנולוגיות במתן רפואה מותאמת אישית. OncoHost, סטארט-אפ ישראלי, מפתח פלטפורמה לסיוע בבחירת הטיפול המתאים לחולים אונקולוגיים בהתאם למאפייניהם האישיים, ובאמצעות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ואלגוריתמים של למידת מכונה ומספק ניתוח רב מימדי של מערכת החיסון של כל מטופל. כלי העיבוד המתקדמים של פלטפורמת OncoHost יאפשרו ניתוח של ההשפעות הספציפיות של השהות בחלל על מערכת החיסון של כל אסטרונאוט. תובנות אלו יאפשרו פיתוח של אמצעי נגד מתאימים כדי למנוע ולהגיב לתנאים מסכני חיים לאורך מסעות של משימות חקר חלל עמוק. בנוסף, הוכחת הפוטנציאל היקר באפיון מערכות החיסון של אנשים למתן טיפול מותאם צפויה להצית שלב חדש באספקת פתרונות קליניים מותאמים אישית ולהועיל לבני אדם - הן בחלל והן בכדור הארץ. ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות AX1. חוקר ראשי: פרופ' יעקב לורנס, מרכז רפואי שיבא. שותפים: אוניברסיטת תומס ג'פרסון, ארה״ב וחברת ההזנק הישראלית OncoHost. The Human BBB In Space .3: השפעת הטיסה לחלל והחשיפה למיקרו-כבידה על מחסום הדם-מוח כפלטפורמה אפשרית לטיפול באלצהיימר תפקוד תקין של תאי המוח הכרחי לתפקוד הגוף. בכדי להגן על רקמת המוח הרגישה, דפנות כלי הדם המספקים את המוח עטופים ברקמה ייחודית המונעת כניסה של חומרים רעילים וזיהומים מהדם אל המוח, ומאפשרת פינוי פסולת מהמוח לדם- הנקראת מחסום הדם מוח (Blood-Brain-Barrier). פגיעה בתפקודי המחסום מקושרת להתפתחות מחלות נוירודגנרטיביות, כגון אלצהיימר. בנוסף, המחסום מציב אתגר קליני- שכן הוא מונע מעבר תרופות מהדם אל רקמת המוח, הנדרשות לטיפול במחלות נוירודגנרטיביות. במחקר, מבקשים חוקרי המרכז הרפואי שיבא, לבחון האם חשיפה לתנאי מיקרו-הכבידה בחלל מובילה לשינוי בתפקוד מחסום הדם מוח. הטסים לחלל יעברו בדיקות לא פולשניות מתקדמות- פרוטוקולי עיבוד מתקדמים של תוצרי סריקות MRI מוח ומיצוי סמנים חלבוניים מבדיקות דם לפני ואחרי הטיסה, אשר יאפשרו הדגמה של השינויים שחלו בתפקוד המחסום כתוצאה מהמסע בחלל והשהות בתנאי מיקרו-כבידה. התובנות הצפויות להתקבל במחקר פורץ הדרך, יסייעו בפיתוח יכולות השפעה על תפקוד המחסום ומעבר חומרים דרכו- הן בפינוי חלבוני הפסולת הרעילים והן להכנסה של תרופות. יכולות אשר יאפשרו טיפול באלצהיימר ומחלות נוירודגנרטיביות אחרות, ויסייעו למטופלים רבים ברחבי העולם. ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות AX1.  חוקרים ראשיים: ד"ר איציק קופר,PhD, מנהל קבוצת מחסום הדם מוח במרכז למדעי המוח ע''ש יוסף סגול, במרכז הרפואי שיבא ופרופ׳ יעל מרדור, המדענית הראשית וראש קבוצת מחקר הדימות המגנטית (MR) של המכון לטכנולוגיות מתקדמות במרכז הרפואי שיבא. 4. Urinalysis in Space - ביצוע בדיקת שתן וניתוח התוצאות בזמן אמת בתחנת החלל  ככל שמשימות לחלל נעשות ארוכות ונפוצות יותר, האסטרונאוטים בהם יזדקקו למגוון של כלי אבחון לפיקוח על תפקודי הגוף, כולל בדיקת שתן. ניתוח דגימות שתן משמש כשיטה סטנדרטית לבדיקת מצבים בריאותיים שונים, החל מאפיון תהליכים מטבוליים ועד לתפקוד כליות. תפקוד הכליות בחלל הוא נושא שנחקר. עם זאת, מחקרים קודמים היו כרוכים בלכידת שתן בחלל ובדיקתו בחזרה לכדור הארץ. ההצעה מתמקדת בביצוע בדיקת ACR -יחס בין אלבומין לקריאטינין - בדיקת שתן בחלל, שמאפשרת לאסטרונאוטים למדוד את תפקוד הכליות בזמן אמת באופן עצמאי.  חוקר ראשי: Healthy.io. 5. Impact of Space-Travels on the Urinary Microbiome: בחינת השפעת הטיסה לחלל על שינוי באוכלוסיית המיקרוביום של דרכי-השתן ומשמעויותיו הקליניות במסגרת ניסוי זה יבחנו הקלינאים החוקרים במרכז הרפואי שיבא, באוניברסיטת תומס ג׳פרסון, וחוקרים שותפים נוספים, את השינויים באוכלוסיית המיקרואורגניזמים המאכלסים את דרכי השתן (״מיקרוביום השתן״) של צוות משימת AX-1, לאורך כל שלבי מסעם לתחנת החלל הבינלאומית- לפני השיגור, בזמן המסע, ולאחר החזרה לכדור הארץ. באמצעות שימוש בכלי ניתוח גנטי ואלגוריתמים מתקדמים של חברת MicroGenDX, לצד הצלבת ממצאי הניתוח עם הסתמנויות קליניות שונות בזמן המשימה, יספק צוות המחקר לראשונה תובנות אודות המתאם בין מאפייני המיקרוביום בדרכי השתן לבין הופעת סימפטומים ומצבי תחלואה. תובנות אלו יאפשרו פריצת דרך בהבנת הקשר הקליני בין אוכלוסיית המיקרוביום ובריאות מערכת השתן, ויאפשרו מתן טיפול רפואי הולם- הן עבור צוותי משימות בחלל והן עבור מטופלים על פני הקרקע. ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות AX1.  חוקרים ראשיים: ד"ר בן ברוסי, המרכז האונקולוגי, במרכז רפואי שיבא וד״ר פול צ׳אנג, המחלקה האורולוגית בביה״ח האוניברסיטאי תומס ג׳פרסון, ארה״ב.שותפים: בית החולים האוניברסיטאי תומס ג׳פרסון, פנסילבניה ארה״ב, האוניברסיטה הטכנולוגית של טקסס, טקסס ארה״ב, בית החולים האוניברסיטאי קווינס, אונטריו קנדה, ובתמיכת חברת MicroGenDx, טקסס, ארה״ב. לשאר חלקי הסדרה: 5. אפיון השינויים החלים בתאים סרטניים בתנאי מיקרו כבידה בחלל, במטרה לפתח טיפולים חדשניים ללוקמיה בילדים  לוקמיה היא מחלת  הסרטן השכיחה ביותר בילדים, המחייבת טיפול ממושך ואגרסיבי. הטיפול הקיים כיום יעיל ברוב המקרים, אך יעילותו גובה מחיר של רעילות גבוהה הגורמת לתופעות לוואי קצרות וארוכות טווח. כדי למצוא אלטרנטיבה לטיפולים הקיימים,  המערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר החליט לבדוק את השפעת תנאי המיקרו-כבידה על תאי לוקמיה לימפובלסטית חריפה מסוג T, באמצעות שליחת התאים לחלל במעבדה מזערית. ממצאי הניסוי יושוו לניסוי זהה שיערך על פני כדור הארץ, תוך ניטור השינויים בביטוי הגנים בתאים. מאחר וניסויים מקדימים בתנאי מיקרו-כבידה הראו רגישות יתר לתאי סרטן, תוצאות המחקר יכולות לתרום להבנה של מנגנונים תאיים המושפעים ממיקרו-כבידה. הבנה זו תסייע לאופן בו יפותחו טיפולים חדשניים שיכולים לספק מענה טיפולי לסרטנים אגרסיביים ועמידים, ולהפחית את תופעות הלוואי של הטיפולים המקובלים כיום.  הניסוי ייעשה בשילוב ושיתוף של ילדים המטופלים במערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר. חוקרת ראשית: ד"ר יהודית בירגר, המערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים. שותפים: המרכז החינוכי במרכז שניידר, מכון המחקר פלזנשטיין, אוניברסיטת תל אביב, חברת ספייס פארמה. : SpacePharma ,Space Applications . 6. ההשפעה של טיסה לחלל על בריאות הלב וכלי הדם של האסטרונאוטים ההשפעה של טיסה לחלל על בריאות הלב וכלי הדם של האסטרונאוטים במשימת רקיע. באדיבות פרופ' רן קורנובסקי, ד"ר יעלה טלמור-ברקן, פרופ' ערן סגל, ד"ר איתמר מחול. היעדר כוח הכבידה בחלל משנה את מבנה הלב ואת גודל חללי הלב. בנוסף חשיפה לקרינה בחלל עלולה להאיץ התקדמות של טרשת עורקים ואף לגרום להסתיידויות בכלי הדם. לכן על המועמדים לטיסה לחלל לבצע בדיקות מקיפות של מערכת הלב וכלי הדם ובכך רכשנו כבר ניסיון. טכנולוגיות מולקולריות חדשניות מאפשרות לנו לזהות מצבי בריאות שונים בגוף האדם. באמצעות בדיקה יסודית של דגימות ביולוגיות (דם, רוק, שתן וצואה), גילינו שאחוז משמעותי מהחומרים הביולוגים (מטבוליטים) הנמצאים בזרם הדם הם תוצר ייחודי של חיידקים מהמיקרוביום (סך החיידקים המאכלסים את גוף האדם המצויים במערכת העיכול). המיקרוביום משתנה בעקבות שהייה בחלל ושינוי תזונתי בחלל וכתוצאה מכך אנו צופים שישתנו גם המטבוליטים בדמם של האסטרונאוטים הטסים לחלל.  בשנים האחרונות יצרנו את אחד מבסיסי הנתונים הגדולים בעולם של חולי לב ובהשוואה לאנשים בריאים. באמצעות מודלים מתמטיים ולמידת מכונה (machine learning) אפיינו מסלולים מטבוליים המתווכים על ידי חיידקי המעי וקשורים למערכת הלב וכלי הדם שלא היו ידועים עד כה. במחקר שנערוך כעת בית החולים בילינסון ובשיתוף עם מכון וייצמן, נחקור אצל האסטרונאוטים את אותם מסלולים מטבוליים שגילינו באנשים "רגילים" שאינם טסים לחלל. תכנית המחקר שלנו היא לבנות מפה מטבולית אישית מדוייקת לכל אסטרונאוט המבוססת על המיקרוביום והמטבוליטים מדגימות ביולוגיות שנאסוף מהאסטרונאוטים בנקודות זמן שונות לפני ואחרי הטיסה. מפה מטבולית זו תאפשר לנו להעריך את השינוי בסיכון הקרדיו-וסקולרי עבור כל אסטרונאוט בעקבות טיסה לחלל ובכך להבין באופן מקיף ומדויק יותר את ההשפעה של שהייה בחלל על המערכת הקרדיו-וסקולרית. זהו מחקר חלוצי ופורץ דרך ואנו שמחים על ההזדמנות שניתנה לנו לשתף פעולה עם פרוייקט "רקיע" ועם הישראלי שני בחלל - הטייס איתן סטיבה. ניסוי זה אינו נכלל ברשימת הניסויים הנבחרים בקול הקורא בחודש מאי 2021, אך אושר והתווסף על ידי הועדה המדעית טכנולוגית בספטמבר 2021 בשל חשיבותו ותרומתו למחקר מקיף בבית החולים. ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות AX1. חוקרים ראשיים: פרופ' רן קורנובסקי, ד"ר יעלה טלמור-ברקן, פרופ' ערן סגל, ד"ר איתמר מחול. 7.Gene Expression - אפיון מנגנון הביטוי הגנטי העומד בבסיס השפעת תנאי החלל על עלייה באלימותם של חיידקים מחוללי מחלות חיידקי סלמונלה אנטריקה, פתוגנים נפוצים הגורמים מחלות באדם ובחי, מהווים אחד הגורמים העיקריים להרעלות מזון בארץ ובעולם. מחקרים קודמים, ובכללם ניסוי שנעשה על ידי צוות החוקרים משיבא, מצאו כי בתנאי מיקרו-כבידה ישנה עליה משמעותית ביכולתם של החיידקים לגרום לתחלואה משמעותית- באמצעות עליה במנגנוני האלימות שלהם ושיפור בעמידותם לאנטיביוטיקה. הבנת המנגנונים אשר עומדים בבסיס התופעה נדרשת לטובת פיתוח טיפולים רפואיים הולמים, ולהתמודדות עם התחלואה והעליה בעמידות החיידקים לטיפולים האנטיביוטיים הנוכחיים. משימת רקיע מהווה הזדמנות יוצאת דופן להמשך מחקר הנושא. במסגרת המחקר יגודלו תרביות חיידקים מחוללי מחלות בחלל, ותרביות זהות יגודלו במקביל גם על פני כדור הארץ. חוקרי המרכז למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא, יערכו השוואה של מאפיינים שונים בין התרביות- כגון ההבדלים בקצב ובאופן הגדילה בין תרביות הפתוגנים, לצד ניתוח השינויים שחלו בביטוי הגנטי העומדים בבסיס העליה באלימותם של החיידקים. ובכך, התובנות ממחקר זה צפויות לספק מידע משמעותי אודות המנגנונים המובילים לעלייה באלימות החיידקים, ולסייע בפיתוח דרכי התמודדות וטיפולים כנגד התחלואה הנגרמת ממחוללים אלו. ניסוי זה מהווה חלק בלתי נפרד ממשימת 'רקיע' ועבר את סקרי התיכון והבטיחות, אך בשל פערים טכנולוגיים, הניסוי מתוכנן להתבצע בתחנת החלל במאי 2022 במסגרת טיסת המטען Spx-25 ומלווה על ידי משימת רקיע. חוקר ראשי: פרופ' אוהד גל- מור , המרכז למחלות זיהומיות בשיבא תל השומר. עוד בנושא באתר הידען: - [קרדיוסנס, אולטרסייט ומונפורט שולחות מוצרים למשימת החלל של איתן סטיבה](https://www.hayadan.org.il/%d7%a7%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a0%d7%a1-%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%98%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%98-%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%98-%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%9e) - [שלושה ניסויים מהטכניון ישוגרו לתחנת החלל הבין-לאומית](https://www.hayadan.org.il/%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9%d7%94-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%92%d7%a8%d7%95-%d7%9c%d7%aa%d7%97%d7%a0%d7%aa-%d7%94) - ["איתן סטיבה מעלה איתו את אומת הסטארט-אפ לחלל"](https://www.hayadan.org.il/%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%9c%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%98%d7%90%d7%a8%d7%98-%d7%90%d7%a4) - [חוקרים גידלו מחסום דם מוח אנושי מחוץ לגוף, באופן המאפשר לחזות חדירת תרופות אל המוח בהתאמה אישית  ](https://www.hayadan.org.il/researchers-have-raised-a-human-brain-blood-barrier-outside-the-body-1106192) ## מחקרים בתחום המוח ניסוי EEG שיבחן את מוחו של איתן סטיבה. צילום: חברת brain.space ## Neurowellness in Space - הערכה קוגניטיבית של האדם בתנאי מיקרו-כבידה באמצעות מערכת EEG מתקדמת עם התכנון למשימות חלל ארוכות טווח, מעקב אחר רווחתם של אסטרונאוטים לאורך תקופות ארוכות הופך להיות הכרחי. בפרט, קיים צורך קריטי לפקח על פעילות המוח ועל התפקוד הקוגניטיבי של השוהים בתנאי מיקרו-כבידה לאורך זמן. מטרת הניסוי היא ניטור הפעילות המוחית של איתן סטיבה בכדור הארץ (לפני ואחרי) ובמהלך שהותו בתחנת החלל במצב מנוחה ובעת ביצוע פעולות קוגניטיביות שונות. בדיקות EEG (אלקטרואנצפלוגרפיה) יבוצעו על ידי מערכת EEG חדשה של חברת [brain.space](http://brain.space/) ברזולוציה גבוהה מבוססת חיישנים יבשים, המתאימה עצמה באופן אוטומטי לראש הנבדק. נתונים שיאספו ינותחו באמצעות מגוון מדדים מוחיים מתקדמים על ידי המעבדה של ד"ר אורן שריקי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות AX1. חוקרים ראשיים: חברת brain.space: אמיר שטיינברג, ישראל דויטש וד"ר ערן פריבמן. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: ד"ר אורן שריקי, אופיר אלמגור ועופר אבין. ## Remote Evaluation of Emotional Distress - זיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית ומצבי סטרס  הקשר בין הגוף והנפש הדוק- ומוכר כי מצוקה רגשית עשויה לגרום השלכות חמורות לא פחות מאשר תחלואה גופנית. אך בעוד שישנם פתרונות המאפשרים אבחון מצבי תחלואה גופנית מרחוק, כיום עוד אין פתרון טכנולוגי המאפשר זיהוי התפתחות מצוקה רגשית ומתח. ובעידן בו המגמה מעודדת אשפוז וירטואלי ומתן טיפול רפואי מרחוק, היכולת לנטר את שלומם של מטופלינו נדרשת אף יותר. ישנם מספר אתגרים המקשים על פיתוח פתרונות אבחון מצוקה רגשית מרחוק, שכן לא ניתן לצפות מראש חשיפה לאירועים הגורמים לסטרס ומצוקה. אך בניגוד לחיי השגרה, משימות חלל הינן סביבה מבוקרת ומנוטרת. ובמהלכן אירועים סטרסוגניים משמעותיים (לשם דוגמא, שיגור על גבי טיל במשקל 500 טון) צפויים ומתוכננים מבעוד מועד. לכן, הקלינאים והחוקרים בARC- המרכז לחדשנות רפואית בשיבא, במחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי שיבא ושותפיהם באוניברסיטת תומס ג׳פרסון בארה״ב, רותמים את ההזדמנות הייחודית במשימת רקיע לתחנת החלל הבינלאומית, על מנת לבדוק את השיטה לניטור מרחוק של מצוקה רגשית באמצעות שימוש באפליקצייה חדשנית ובחיישנים מתקדמים אשר מפותחת במרכז לחדשנות רפואית בשיבא. לאורך כל שלבי המשימה לחלל, צוות המשימה יעשה שימוש באפליקציית R-CARE. האפליקציה, שפותחה במיוחד למשימה, מכילה אוסף משחקים קצרים המאתגרים ביצועים קוגנטיביים שונים- מטלות זיכרון שונות, ביצועים מוטוריים, ואת תחושת האמפתיה. באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ינוטרו מדדים פיזיולוגיים שונים של הטסים לחלל- דפוסי השינה, מדדים חיוניים, והתפקוד החושי.  בנוסף, במסגרת ניסוי זה תבוצע הדגמת טכנולוגיות חדשניות המשלבות יכולת חישה וניטור מרחוק המפותחות בידי סטארטאפים ישראליים, וצפויות להעשיר את ארסנל הכלים הקליניים המאפשרים מתן רפואה מרחוק. הממצאים השונים- הביצועים במשימות היומיות, ניטור השינה, תפקודי הראיה והשינויים במדדים הביו-פיזיולוגים- יוצלבו עם רשומות משימת AX-1 ויומני תחנת החלל הבינלאומית, וביצועי הצוות יושוו לאירועים משמעותיים לאורך המסע לחלל. הזדמנות ייחודית זו לבחינת השפעות מצבי עקה בסביבה מבוקרת ומפוקחת, אשר תאפשר המשך פיתוח טכנולוגיות ומתודולוגיה לזיהוי מרחוק של התפתחות מצבי מצוקה רגשית. פתרונות אלו צפויים להוות נדבך משמעותי ביכולת לנטר את שלומם של חולים, ולאפשר מתן רפואה מיטבית למטופלינו באשר הם- מאושפזים במחלקות שיבא השונות, מטופלי בית החולים הוירטואלי Beyond, ואפילו בחלל החיצון. ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות AX1.  חוקר ראשי: ד"ר הראל בריס, ARC Space Lab של המרכז לחדשנות רפואית במרכז הרפואי שיבא. שותפים: אוניברסיטת תומס ג'פרסון,וחברות ההזנק הישראליות X-Trodes ו-Sroke-Alert. טרם השיגור ולאחר החזרה לכדור הארץ, יבוצע ניטור מעמיק של דפוסי השינה של הטסים לחלל באמצעות ערכת Advanced Home Sleep Monitoring של חברת X-trodes. החברה, המפתחת חיישני עור-מלאכותי, פיתחה טכנולוגיה לבישה המאפשרת ניתוח מעמיק של שלבי השינה השונים לצד פרמטרים פיזיולוגיים נוספים, הנוחים לשימוש ומאפשרים ניטור גם בסביבה הביתית. תוצאות הערכה יאפשרו הערכה של רמות המתח הנפשי, כפי שמתבטאות בשינויים בארכיטקטורת שנת הלילה של סגל משימת AX-1. הדגמה טכנלוגית זו היא חלק מן המחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות משימת רקיע.  חוקר ראשי: חברת Xtrodes.  ## Stroke-Alert- נספח ב' לניסוי זיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית ומצבי סטרס חברת Stroke-Alert: החברה, אשר מפתחת ערכה לבישה לזיהוי שבץ מוחי, עושה שימוש בחיישן מתקדם וכלי למידת מכונה. לאחר חזרת המשימה לכדור הארץ, הטכנולוגיה תשמש להערכת התאוששות מערכת הלב וכלי הדם, ותסייע בזיהוי חזרה למצב הפיזיולגי הבסיסי. הדגמה טכנלוגית זו היא חלק מן המחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות משימת רקיע. ## השפעת מיקרוכבידה על הזדקנות המערכת החיסונית ומחלת האלצהיימר הצוות של פרופ' שוורץ חוקר השינויים החלים בהבנת אינטראקציות בין מוח/ מערכת חיסון, מתוך הכרה שלמערכת החיסון תפקיד מפתח בתפקוד ושיקום המוח לכל החיים, כמו גם בעמידות למצבי לחץ. הצוותהראה שהזדקנות חיסונית היא גורם מפתח שקובע את העיתוי, חומרתה ומהירות ההתקדמות של דמנציה, כולל מחלת אלצהיימר. בנוסף נמצא כי מערכת החיסון אינה הגורם העיקרי לדמנציה, תפקוד לקוי או תשישות שלה תורמים להאיץ את המחלה. תשישות המערכת החיסונית עשויה להיות מואצת על ידי גורמים סביבתיים כולל תזונה, חוסר שינה, מחזור צירקדי ומצב נפשי. במסגרת משימת "רקיע", הצוות של פרופ' שוורץ מציע לחקור אם מצבים נטולי כוח הכבידה עשויים להשפיע על מערכת החיסון, עם השפעה על תפקוד המוח. אפיון השינויים האימונולוגיים הקשורים לתנאי כבידה נמוכה עשוי לסייע בזיהוי גורמים תזונתיים שיכולים להגן מפני השפעות אלו. התוצאות עשויות לזהות מסלולי הפעלה חדשים ועשויות להדגיש הזדמנויות להתערבויות טיפוליות העשויות לשמש כדי להאט את הכשלים במערכת החיסון שיש להן השפעה על אובדן קוגניטיבי מואץ הקשור להזדקנות ומחלת אלצהיימר. ניסוי זה אינו נכלל ברשימת הניסויים הנבחרים בקול הקורא בחודש מאי 2021, אך אושר והתווסף על ידי הועדה המדעית טכנולוגית בספטמבר 2021 בשל חשיבותו ותרומתו למחקר מקיף במכון ויצמן. ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות AX1. חוקרת ראשית: פרופ' מיכל שוורץ, המחלקה לנוירוביולוגיה, מכון ויצמן, רחובות. [ניסויי משימת רקיע חלק 1: ביצוע בדיקות מרחוק והשפעת השהות בחלל על מערכת החיסון](https://www.hayadan.org.il/%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%aa-%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%a2-%d7%97%d7%9c%d7%a7-1-%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a2-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a8) ## שאר הניסויים הרפואיים, סטייק בחלל וניסויי התלמידים איתן סטיבה ואמיר אילן, שף Aleph Farm. צילום: Aleph Farms ## Ocular Imaging - ביצוע הדמיה עינית בזמן אמת בתנאי מיקרו-כבידה למטרת אבחון בעיות רפואיו צילום המקטע הקדמי של העין ברזולוציה גבוהה באמצעות סליט-טרק יאפשר זיהוי מוקדם ובזמן אמת של פתולוגיות בעיניים, במערכת העצבים המרכזית ובמערכת הלב והדם שמופיעות בלמעלה מ-70% מהאסטרונאוטים. מחקר החלל במשימת רקיע בשיתוף המרכז הרפואי שיבא ואוניברסיטת תל אביב עם יעוץ מקצועי של המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה, יתעד באמצעות סליט טרק את עיני האסטרונאוטים לפני הטיסה לחלל, במהלך השהייה בתחנת החלל ולאחר השיבה לכדור הארץ. הצילומים ינותחו באמצעות אלגוריתמים מתקדמים של עיבוד תמונה ולימוד מכונה לזיהוי שינויים בזמן ובמרחב בחלק הקדמי של העין. הניסוי יוביל להבנה מעמיקה של השינויים הפיזיולוגיים המתרחשים בגוף האדם בזמן השהייה בחלל. מערכת סליט-טרק צפויה לסייע בזיהוי מוקדם וניטור המצב הבריאותי של אסטרונאוטים במשימות עתידיות למאדים ולרפואה מרחוק בכדור הארץ.  חוקרים ראשיים: פרופ' יגאל רוטנשטרייך, מרכז רפואי שיבא תל השומר, פרופ' חיים סוכובסקי, אוניברסיטת תל אביב. ## Evaluation of visual functions during space flight  - הבנת והערכת השינויים בתפקוד הראייה במהלך טיסת חלל דוחות רפואיים מטיסות בחלל קודמות הציגו תוצאות של שני מבדקים של תפקודי ראייה של הטייסים : חדות הראייה לרחוק וקרוב ומבדק של תפקוד הרשתית באמצעות לוח AMSLER. תפקודי הראייה השונים ניתנים להערכה באמצעות מספר מבדקים נוספים. כולם ביחד יכולים לתת תמונה מושלמת האם חוסר כוח המשיכה משפיע על מערכת הראייה. המבדקים שיבוצעו בנסיעה זו יהיו:ראיית צבעים,ראייה תלת מימדית,רגישות לראיית להבדל מטרה-רקע, שדה ראייה, לוח AMSLER , חדות ראייה לרחוק ולקרוב.       ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות AX1.  חוקר ראשיים: פרופ' אריה סולומון,המכון לחקר העין, אוניברסיטת תל אביב. ## The eye in orbit - בדיקת שינויים אנטומיים ופונקציונליים עיניים המקושרים לטיסה לחלל באמצעות אמצעי הדמיה מתקדמים לתנאי מיקרו-כבידה יש השפעה גדולה על האנטומיה של העין. ההשערה הנוכחית מבוססת על שינויים בלחץ בתוך עצב הראייה ומסביבו. ניקוז דם ברשתית ובשכבה הדמית עשוי להיעשות בסביבה של מיקרו כבידה. לאחרונה, שיטת הדמיה חדשה, אנגיוגרפיה טומוגרפיה קוהרנטיות אופטית (OCTA), הצליחה לחשוף שינויים מיקרו-וסקולריים ברשתית ובשכבה הדמית. עד כה לא פורסמו בדיקות הדמיה עיניות במיקרו-כבידה באמצעות OCTA. מטרת הניסוי היא לאפיין את כלי הדם בשכבה הדמית וברשתית באמצעות OCTA בכדי להבין טוב יותר את השינויים הקשורים לפיזיולוגיה של העין בסביבת חלל. ניסוי זה הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי צוות AX1. חוקר ראשי: ד"ר גל אנטמן, המרכז הרפואי רבין. שותפים: חברת ספרינג ביומד ויז׳ן, חיפה. ר בית החולים סנט. ג׳ון לעיניים, ירושלים.  ## Reflective Eye Test - בדיקת עיניים באמצעות יישומון ייחודי חשיפה ממושכת בתנאי מיקרו-כבידה במהלך משימות חלל עלולה לפגוע בראייה ולגרום לתסמונת נוירו-עיני. התסמינים המדווחים כוללים ירידה בראייה, שינויים בעצב הראייה, ברשתית, ושינוי בשגיאת השבירה.  מטרת המחקר במשימת החלל רקיע של אוניברסיטת בר אילן בשיתוף המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה לבחון את השפעת תנאי המיקרו-כבידה על תפקוד הראייה, באמצעות בדיקת ראייה פונקצוינלית דיגיטלית במחשב טאבלט. הבדיקות ישולבו בטכנולוגיה בדוקה וקיימת בחסות חברת  Cortex Therapeutics (Glassesoff) . חוקר ראשי: פרופ' אורי פולת, אוניברסיטת בר אילן. שותפים: פרופ' יוסי מנדל, אוניברסיטת בר אילן וד"ר ערן שנקר, המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה (IAMI). ## Overhead Spectacles- בחינת טכנולוגיית משקפיים חדשנית לאסטרונאוטים עם זוקן ראייה (Presbyopia) זוקן ראייה היא חוסר היכולת של העין המזדקנת להתמקד במרחקים קרובים. הפתרון הנפוץ הינו שימוש בעדשות תוספות מתקדמות (PALs) המספקות שיפור אופטי בחלק התחתון של העדשה ומאפשרות ראייה ברורה למרחק קרוב. Shamir OverHead PALs מציעים פתרון לאסטרונאוטים בעלי זוקן ראייה במהלך משימות חלל באמצעות עיצוב ייחודי המשלב אזור ראייה קרוב הממוקם בחלקה העליון של העדשה. מטרת הניסוי היא בחינת השימוש בעדשות אלו כדי לאפיין ראייה ברורה של אובייקטים קרובים הנמצאים מתחת ומעל לגובה העיניים של האסטרונאוט, כמו מכשירים ופאנלים עיליים.       חוקר ראשי:  שמיר אופטיקה. ## סטייק בחלל Meat For Space - בחינת יכולת התמיינות של תאי פרה לתאים הבונים את רקמת השריר – הסטייק – בתנאי מיקרו כבידה שהייה ממושכת בחלל מוגבלת ביכולת לספק תזונה איכותית לאסטרונאוטים. חברת אלף פארמס (Aleph Farms) מפתחת פלטפורמה טכנולוגית לייצור של סטייקים מתאים של פרה בתהליך הצורך חלק קטן משמעותית מן המשאבים הדרושים לגידול בעל חיים שלם לשם בשר. בנוסף, מבוצע התהליך בתנאי סביבה סטריליים המבטיחים את יעילותו, את תדירותו ואת בטיחות המוצר הסופי. החברה ערכה ניסוי ראשון מוצלח בתחנת החלל הבינלאומית בספטמבר 2019 בו הצליחה להרכיב רקמת בשר באמצעות ביו-הדפסה תלת מימדית. בניסוי הנוכחי, במסגרת משימת רקיע, נחקור את השפעת חוסר הכבידה על התרבות והתמיינות של תאי פרה, לכדי התאים הבונים את רקמות השריר, אבני הבניין של הסטייק. הבנת תהליכים אלו תקדם את יכולתה של החברה לפתח תהליך שלם של ייצור סטייק מתורבת למשימות חלל ארוכות טווח מחד, ומאידך לבניית תהליך ייצור יעיל המצמצם את טביעת הרגל הסביבתית בכדור הארץ. חוקר ראשי: ד"ר נטע לבון, CTO and VP R&D, אלף פארמס (Aleph Farms). חוקר משני: ד"ר צביקה תמרי -  ראש צוות חקר חלל, אלף פארמס (Aleph Farms). שותפים: SpacePharma ,Space Applications . ## ניסויי התלמידים בנוסף לניסויים של אוניברסיטאות וחברות ישראליות יבצע איתן סטיבה גם ארבעה ניסויים של תלמידי תיכון שאושרו לצורך העלאה לחלל. ## מיקרוביוטה הניסוי יבדוק את השפעת מיקרו-כבידה שבחלל על חיידקי המיקרוביוטה שנמצאים במעי, וכמו כן את השפעת האנטיביוטיקה על מיקרוביוטה בתנאי מיקרו-כבידה. כלומר, אנו הולכים לבדוק את השינויים שיתקבלו בחיידקים, ומכך להסיק על תפקוד המיקרוביוטה בחלל כנגד אנטיביוטיקה- בניסיון לייעל את השתלות המיקרוביוטה בכדור הארץ וגם בחלל. ניסוי זוכה גמר תוכנית ספייסלאב 2021 – תיכון חדש ע"י יצחק רבין תל אביב. חוקר ראשי: בית הספר תיכון חדש תל אביב, כחלק מתכנית ספייס-לאב של קרן רמון, בשיתוף המעבדה של פרופ' קובי מורן-גלעד, אוניברסיטת בן גוריון.  ## התכלות פלסטיק בחלל ע"י חיידק Ideonella Sakaiensis מטרת הניסוי לבדוק את השפעת המיקרו-גרביטציה על קצב ההתכלות של פלסטיק על ידי החיידק Ideonella Sakaiensis. לאחרונה התגלו שישנן בקטריות שכאשר שוכנות בתנאי מיקרו גרביטציה הן עוברות תהליך שינוי בגנום שלהם (מוטציות), שמקנה להן יכולות מפותחות. בקטריות אלו הופכות לחזקות, גדולות ויכולת התרבות שלהן מהירה יותר בהשוואה לחיידקים אחרים. החיידק אותו אנו חוקרים (Ideonella Sakaiensis) הוא מסדרה של חיידקים שעוברים תהליך זה. לכן, אנו משערים כי גם Ideonella Sakaiensis תעבור את אותה התפתחות בחלל ובעקבות כך יוכל לכלות יותר פלסטיק לעומת חיידקים שלא עברו את המוטציה. ניסוי זוכה גמר תוכנית ספייסלאב 2021 – תיכון שמעון בן צבי גבעתיים.  חוקר ראשי: בית הספר שמעון בן צבי גבעתיים, כחלק מתכנית ספייס-לאב של קרן רמון, בשיתוף המעבדה של ד"ר פרחי וקסמן,אוניברסיטת בר אילן.  ## בחינת ישימות הסידן האמורפי (ACC) לטובת הארכת שהייה אנושית בחלל   המאה ה-21 תתמקד בהזדמנויות מחוץ לכדור הארץ אשר יאפשרו מחקרים מדעיים ובעתיד התיישבויות בחלל. אחד מהאתגרים שבני אדם מתמודדים איתם במימוש שאיפה זו היא התגברות על התדלדלות עצם ושריר אשר מתרחשים בעקבות שהייה ארוכה (6< חודשים) בתנאי מיקרו כבידה . Amorphical  מייצרת נוסחה ייחודית של סידן פחמתי אמורפי  (ACC)  שבמחקרים קליניים ופרה קליניים הוכיחו ספיגה משופרת באופן משמעותי של המוצר ביחס לפתרונות אחרים ובהתאם עלייה במסת עצם כמו גם בשרירים . הניסוי יבוצע באמצעות-Lab on a chip שבחלקו יהיו תאי שריר אנושיים  (ניסוי ובקרה) ובחלקו תאי עצם אנושיים  (כנ"ל) שלהם תוזרם מדיה הכוללת ACC ותיבחן התמיינות התאים עם וללא סידן אמורפי .את הניסוי תוציא לפועל  SpacePharma  המתמחה בניסויים ביולוגיים בחלל. זהו ניסוי המשך לניסוי קודם שבוצע באמצעות פרויקט ספייסלאב של קרן רמון לפני כחמש שנים באמצעות תאי עצם של עכבר . חוקרים ראשיים: חברת Amorphical – דר' יגאל בלום, יוסי בן , מוטי טיקוצ’ינסקי , אורית איכר, שרה נוימן , יוסי ימין וצוות SpacePharma . ## Nano Ghosts  נאנו תאי רפאים (Nano Ghost) הינם תאים נאנומטרים (נאנומטר - יחידת מידה של אורך ששווה מיליארדית המטר) המופקים מקרומי תאי גזע מזנכימליים (תאי גזע הם תאים אשר לא עברו התמחות לסוג מסויים של רקמה) הנמצאים בכל אברי הגוף וידועים כתאים בעלי התפקידים הבאים:  ריפוי איבר פצוע בגוף עצמו, יצור חומרים המסייעים לתאים אחרים לשרוד ולהתחלק ועצירת  תגובות חיסוניות. במילים אחרות, מטרתם לסייע בעצירת התפשטות זיהומים. בניסוי זה יבחנו את התאים בתנאי מיקרוכבידה, הן  כשהם עטופים בפולימר PEG  והן כשהם אינם עטופים בפולימר PEG לשם השוואה. ניסוי זוכה גמר תוכנית ספייסלאב 2021 – דקל וילנאי מעלה אדומים.  חוקר ראשי: בית הספר דקל וילנאי מעלה אדומים כחלק מתכנית "ספייס-לאב" קרן רמון. בשיתוף המעבדה של  פרופ' מרסל מחלוף, טכניון.  [ניסויי משימת רקיע חלק 2: מחקרים בתחום המוח](https://www.hayadan.org.il/%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%aa-%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%a2-%d7%97%d7%9c%d7%a7-2-%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%9e) [ניסויי משימת רקיע חלק 1: ביצוע בדיקות מרחוק והשפעת השהות בחלל על מערכת החיסון](https://www.hayadan.org.il/%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%aa-%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%a2-%d7%97%d7%9c%d7%a7-1-%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a2-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a8) הכתבה עודכנה באוקטובר 2026: שלושת חלקי הכתבה, שפורסמו במקור בנפרד, אוחדו לכתבה אחת.