# "מגוון הגזעים האנושי נובע גם מהעדפות אסטתיות"

> כך אומר פרופ' יואל רק, חבר האקדמיה למדעים ואחד המרצים בכנס המקוון "מוצאו של המין הומו סאפיינס" שיתקיים ביום דארווין - 11/2 בזום. לדבריו, יש אינסוף גזעים בלי גבול ברור ביניהם אבל השינויים שישנם מאפשרים לשחזר את מסע האדם. בכנס ישתתפו גם פרופ' אראלה חוברס וד"ר אסף מרום

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/%d7%9e%d7%92%d7%95%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%92%d7%96%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%99-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%9e
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2021-02-07T00:15:00+02:00
- Modified: 2021-02-07T00:22:23+02:00
- Sections: אבולוציה - עליית האדם
- Topics: אבולוציה, האקדמיה הלאומית למדעים, היציאה מאפריקה, יום דארווין, עליית האדם

## Article

כך אומר פרופ' יואל רק, חבר האקדמיה למדעים ואחד המרצים בכנס המקוון "מוצאו של המין הומו סאפיינס" שיתקיים ביום דארווין - 11/2 בזום. הוא מודע לנפיצות המונח גזעים, אך אומר גם כי אין גזע אחד עליון על האחר וכולנו בפנים דומים. חקר המגוון הזה תוכל לסייע בשיחזור מסע המין האנושי לאחר צאתו מאפריקה פרופ יואל רק. באדיבות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים "מגוון הגזעים האנושי יכול ללמד אותנו המון על הגירת ההומו סאפיינס מאפריקה" כך אומר פרופ' יואל רק, חבר האקדמיה למדעים ואחד המרצים בכנס המקוון  "מוצאו של המין הומו סאפיינס" שיתקיים ביום דארווין - 11/2 בשעה 17:30 בזום ללא תשלום. במפגש ישתתפו גם פרופ' אראלה חוברס  וד"ר אסף מרום. האירוע יועבר בזום ללא תשלום. [יש להירשם מראש באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים](http://www.academy.ac.il) פרופ' רק, מאוניברסיטת תל אביב וחבר האקדמיה הלאומית למדעים, הוא המומחה הישראלי המפורסם ביותר החוקר את מוצא האדם. הוא חקר רבות באתיופיה וגילה גם שלדים של מיני אדם קדמונים ושל ההומו סאפיינס הראשונים ברחבי העולם. "בהרצאה בכנס, אספר מה הגנטיקאים אומרים לנו בנושא, מה המאובנים אומרים לנו בנושא, ועיקר ההרצאה יוקדש להתייחסות לשונות הפנטסטית של הגזעים האנושיים היום, ממה היא נובעת ומה המשמעות שלה." בשיחה עם אתר "הידען" הוא מסביר כי גם אם קשה להשתמש במילה הרגישה "גזעים", מה גם שאין רק מספר קבוע ומצומצם של גזעים, חקירת האבולוציה של ההבדלים הללו יכולה לספר את סיפור התיישבות האדם מאפריקה ברחבי העולם. "אני מנסה להימנע מתקינות פוליטית. גזעים זו מציאות ביולוגית, אפשר לקרוא להם תת מינים. אני מודע היטב למושג הטעון הזה אבל בכל אופן המציאות היא שאנחנו מחולקים לתתי מינים מאוד שונים אחד מהשני מבחינת חזותם האנטומית למרות הדמיון הגבוה מכל בחינה אחרת וכמובן שאין לגזע אחד עליונות על גזע אחר. השאלה הגדולה היא מה המשמעות של הדבר הזה." "ראשית אתחיל בהגדרה האנטומית המאוד שכיחה של הומו סאפיינס, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשלד שלו משום שאנו מוצאים בעיקר שלדים ורק מעט DNA. ההגדרה המקובלת של הומו סאפיינס היא: יצור מהלך על שתיים בעל נפח מוח גדול מאוד 1,300-1,400 סמ"ק. נפח מוח כה גדול מביא לחזותה המאוד עגולה של קופסת המוח. לא רק שחזותה של קופסת המוח היא עגולה אלא שנפח המוח הזה מביא לכך שהמצח זקוף מאוד. נפח המוח דוחק את המצח קדימה ומעלים את רכסי גבות העיניים הפרימיטיביים המאפיינים יצורים אחרים כולל מיני בני אדם שאנחנו מכירים כמאובנים." "בנוסף, מערכת הלעיסה של הומו סאפיינס התכווצה לממדים המיניאטוריים ביותר שאנחנו מכירים בעולם החי. ההתכווצות הזו מותירה את הפנים שלנו, ורק את שלנו, עם שני מבנים בולטים – האחד זה הסנטר בקדמת הלסת והשני הוא האף הגרמי בחלק העליון יותר. שני המבנים האלה הם תוצר לוואי של ההתכווצות של אותו חלק של הפנים שנמצא בין שני המבנים האלה. ההתכווצות הזו מותירה את שני המבנים הללו כמשהו בולט וזהמאפיין רק אותנו." ## באפריקה נמצאת השונות הגנטית הגדולה ביותר "כעת לגבי מוצאו של הומו סאפיינס" מסביר פרופ' רק: "הגנטיקאים הם אלה שפתרו לנו את הבעיה.  השונות הגנטית של הומו סאפיינס באפריקה היא כל כך גדולה, בניגוד לסטראוטיפ שגדלנו עליו. יותר גדולה מאשר השונות שמאפיינת את כל שאר גזעי האדם על פני הגלובוס. מכיוון שאנחנו יודעים ששונות באבולוציה היא ביטוי לזמן שעומד מאחורי היצור ההולך ומתפתח. ככל שעובר זמן כך גם השונות הולכת וגדלה מטבע הדברים." "מסתבר שהאפריקנים הם המקור לכל שאר הגזעים, מוצא כולנו בעצם מאפריקה ואכן המאובנים מסייעים לנו מאוד באישוש אותה טענה. מאובני הומו סאפיינס הקדומים ביותר שאנו מכירים התגלו באפריקה. כאמור אנחנו מזהים אותם לפי הסנטר. כשהייתי סטודנט בברקלי, המורים שלי פרופ' וינסנט סאריץ' ופרופ' אלן וילסון, הם אלו שהציעו את מה שקרוי השעון המולקולרי. הם עסקו בזמנו בנקודת הפיצול שבינינו ובין השימפנזים אבל אחת התלמידות, בקי כהאן שמה וכיום פרופסורית ידועה, עסקה גם בשעון המולוקולרי המיטוכונדריאלי של האדם המודרני." "כהאן והמנחה שלה הגיעו למסקנה בזמנו שגילו של הומו סאפיינס הוא כ-160-200 אלף שנים. זו בעצם המסגרת שבתוכה אנחנו קיימים היום. הכל נראה מתאים, הן הממצא הגנטי, הן הממצא המורפולוגי כלומר ממצא המאובנים. השאלה המסקרנת מאוד, היא איך משוני גנטי כל כך קטן יוצא שוני חיצוני כל כך גדול? ## אנשים נדדו לצפון, הלבינו, צאצאים שעברו להודו כהו בחזרה <img src="https://www.hayadan.org.il/images/content3/2021/02/Depositphotos_21425229_l-2015-500x333.jpg" alt="המגוון האנושי. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.comהמגוון האנושי. [המחשה: depositphotos.com](https://depositphotos.com.%20) זו דרך אגב היתה סוגיה שאיתגרה את מה שמכונה האנתרופולוגיה הקלאסית, מה המשמעות של העיניים המלוכסנות, או השיער הלבן או תכונות נפוצות אחרות. ברור שחלק מהתכונות הן תוצר של הסתגלות לתנאים מסוימים כמו למשל, העור הלבן שמאפיין את הגזעים שנמצאים בצפון (ויש יותר מגזע לבן אחד א.ב.), משום שיש לתכונה יתרון הסתגלותי גדול מאוד. איבוד פיגמנט העור במקום שבו קרני השמש נדירות , אך הן חשובות כדי לאפשר לגוף לסנתז את הוויטמינים. "הנה לנו הסבר מאוד הגיוני וסביר למה ככל שאנחנו מצפינים העור הופך להיות יותר ויותר לבן, וככל שהולכים ומדרימים במהלך האבולוציה של האדם, העור חוזר להיות שוב כהה – בהודו למשל. בכל האיזורים שבהם השמש יוקדת, יש חשיבות להגנה שמקנה הפיגמנט מפני קרני השמש." כאמור, באבולוציה אין המשמעות היא ששינוי כזה מתרחש בחיי אדם בודד. פשוט לאורך הזמן, צאצאים שהיה להם יתרון רלוונטי למקום שבו הם נמצאים, שרדו טוב יותר מאלו שנשאו את היתרונות של האיזור הקודם ממנו הגיעו הוריהם. יש גם תכונות שנוצרו בצורה אקראית כתוצאה מנדודים של קבוצה קטנה של בני אדם שמהם התפתחה קבוצה גדולה בהמשך. פרופ' רק מסביר כי באותה תקופה קלאסית היו ניסיונות, חלקם הזוים לגמרי להסביר כל אחת מהתכונות המאפיינות אותנו באמצעות יתרון הישרדותי מסוים, דברים שהגיעו לידי גיחוך  – למה העיניים  של תושבי מזרח אסיה מלוכסנות? בגלל קרני השמש, בגלל קרני הירח או כל מיני טיעונים מגוחכים אחרים. ## השפעה תרבותית לדברי פרופ' רק, על האבולוציה האנושית משפיעים גם גורמים תרבותיים. "בנדודי הרבים באפריקה עבדתי ליד נהר האומו באתיופיה. רואים שבצדו האחד של הנהר חיים סודנים גבוהים, דקים ושחורים מאוד, ומהצד השני רואים את האתיופים שהם הרבה יותר בהירים ובעלי מבנה גוף שונה לגמרי. קשה לייחס לסביבה את ההבדלים הללו בין שני עברי אותו נהר. תושבת מקומית סיפרה לי שבילדותה, כאשר נולד לסודנים ילד שקצת בהיר מהסטנדרט שמוערך כאסתטי הם היו מטביעים אותו בנהר. אפשר לתת לברירה הטבעית לעבוד גם בדרכים הרבה פחות אכזריות. אם יש קבוצה שסטנדרט היופי שלה זה עיניים מלוכסנות, למי שיש את התכונה הזו יהיה קל יותר להביא צאצאים. בררנו את הקבוצות שלנו בדרך דומה לזו שבררנו את גזעי הכלבים השונים, אף כי בתת מודע. זאת הסיבה שמסיבה גנטית אנחנו כולנו שייכים לאותו מין, מזדווגים ברצון ומעמידים צאצאים פוריים אבל מבחינת החזות שלנו אנחנו שונים מאוד אחד מהשני." "למרבה הפלא, הגנטיקאים ובין היתר מורי, היו החלוצים ואמרו שהתופעה הזו של התפצלות לגזעים היא תופעה חדשה יחסית. אם אנחנו רואים גולגולת בסין שגילהּ 30 אלף שנה, לא יודעים להגיד שזו גולגולת סינית וכך גם באפריקה ובאירופה. אפילו המאובנים מעידים על כך שהתופעה הזו יחסית צעירה והדבר המעניין הוא, שבערך באותו זמן – 30-40 אלף שנה, מופיע גם ביטוי אחר לאותה אסתטיקה - האמנות הפנטסטית שמאפיינת את הומו סאפיינס – ציורי המערות, פסלונים, חרוזים למיניהם. יש חרוזים לפני הרבה שנים אבל באותו הזמן זהו ביטוי מאוד דרמטי של התופעה. יש דברים שתלויים אחד בשני: האסתטיקה של הקבוצה והאמנות." ## הפרכת מיתוסי שלושת הגזעים וההתפתחות הנפרדת מהומו ארקטוס במקומות שונים "בעבר הסברה המקובלת היתה שיש שלושה גזעים המייצגים את מה שרואים באפריקה, אירופה ואסיה, ואולם כשהחלו משלחות של המערב לסייר בעולם העתיק - הם העלו את המספר לחמישה. כיום ניתן לומר שיש אינסוף גזעים ואין גבול ברור ביניהם, זה עדיין לא מונע מאיתנו לקבוע שאחד שונה מהשני." "כיום יודעים שההומו סאפיינס יצא מאפריקה בכמה גלים. קדמו לו גלים של הומנידים (מיני אדם קדומים) שיצאו מאפריקה ובהם הומו האביליס שמצאנו לא מכבר גולגולת שלו בגאורגיה, ואולי הומו ארקטוס ולבסוף ההומו סאפיינס. כל המגוון האנושי שיש היום יצא מאפריקה לפני כשישים אלף שנה, ללמדנו שהדיפרנציאציה ביניהם היתה מהירה." "היתה תיאוריה בזמנו שנקראה 'המשכיות אזורית', לפיה הומו סאפיינס התפתח בצורה סימולטנית בכמה מקומות מההומו ארקטוס שהתפשט בעולם מהגל הקודם שיצא מאפריקה. אין סיבה לצפות שמין אחד יהפוך למין אחד במקום אחד ולאותו מין במקום אחר. התיאוריה הזו בטלה לגמרי היום." "התסריט כפי שאני רואה אותו היום: הומו ארקטוס יצא מאפריקה, הוא אבינו מולידנו, אבל יצא מאפריקה והתפזר על פני כל העולם הישן ובסופו של דבר נכחד בכל מיני מקומות בעולם. באפריקה אחת הקבוצות שלו התפתחה להומו סאפיינס, ההומו סאפיינס יצא לעולם הרחב וכך הגיע למקומות שקודם ישבו בהם ההומו ארקטוס והחליפו אותם." "במאות השנים האחרונות המגוון הזה הולך ומתערבב. אמריקה הצפונית ובמיוחד הדרומית הפכו להיות כור היתוך אחד גדול. במציאות הלא מודרנית, ילידי אוסטרליה לדוגמה היו הופכים למינים אחרים. זה לא יקרה משום שהמיזוג כל כך גדול וחילופי הגנים כבר משבש את הייחוד של כל האוכלוסיות האלה." "אין שלושה גזעים, הערבוב משנה את הרכב המין האנושי וכל מה שנותר זה לחקור את ההבדלים בינינו רק מסקרנות אינטלקטואלית – שיחזור מסעו של האדם המודרני והתפשטותו ברחבי העולם." פרופ' רק מדגיש לסיום: "אף אחד לא מדבר כאן על עליונות או על פיגור של גזעים אלו או אחרים. כולנו בני מין אחד. אין בכלל שאלה לגבי הדבר הזה." עוד בנושא באתר הידען: - [פרופ' מרקוס פלדמן: כולנו אובמה](https://www.hayadan.org.il/marcus-feldman-we-all-obama-3105116) - [ההומו סאפיינס ותיק בשליש מההערכה עד כה: בן כ-200 אלף שנה](https://www.hayadan.org.il/%d7%94%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%95-%d7%a1%d7%90%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%a1-%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%a7-%d7%91%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9-%d7%9e%d7%94%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%a2%d7%93-%d7%9b%d7%94) - [היכן משתבץ מין האדם שהתגלה בדרא"פ בעץ האבולוציה האנושי, ואולי בכלל היה ענף צדדי?](https://www.hayadan.org.il/where-homo-naledi-fits-into-the-human-family-1109150) - [ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב חשפו כי אדם מודרני שהתגורר במערת קסם לפני 400-200 אלף שנים פיתח טכנולוגיות מודרניות לתקופתם](https://www.hayadan.org.il/moern-homo-sapiens-200-400-tousand-years-old-0410111) - [המהגרים הראשונים מאפריקה נצמדו לחופים בדרכם מזרחה](https://www.hayadan.org.il/first-migration-150505) - [גם הגנום האנושי מוכיח: מוצא האדם מאפריקה](https://www.hayadan.org.il/dna-variation-prove-african-origin-2502082)