# הסגר גרם לשינוי מבני באיזורי הלחץ והחרדה במוח

> כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. החוקרים סרקו לפני ואחרי הסגר הראשון את מוחם של 50 נבדקים בריאים בגילאי 30 שלא חלו בקורונה. התוצאות מצביעות על עלייה, בין היתר, בנפח האמיגדלה – אזור במוח האחראי על ויסות רגשי

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/%d7%94%d7%a1%d7%92%d7%a8-%d7%92%d7%a8%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%9e%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%96%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%9c%d7%97%d7%a5-%d7%95%d7%94%d7%97%d7%a8
- Author: אוניברסיטת תל אביב
- Published: 2020-09-24T00:10:51+03:00
- Modified: 2020-11-03T21:28:48+02:00
- Sections: המוח - מחקרים בסיסיים
- Topics: COVID-19, לחץ, תום שינברג

## Article

כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. החוקרים סרקו לפני ואחרי הסגר הראשון את מוחם של 50 נבדקים בריאים בגילאי 30 שלא חלו בקורונה. השינויים הושוו לסריקות קודמות אצל נבדקים שנסרקו בשתי נקודות זמן טרום תקופת הקורונה. התוצאות מצביעות על עלייה, בין היתר, בנפח האמיגדלה – אזור במוח האחראי על ויסות רגשי. החוקרים: "הממצאים מהווים ככל הנראה ביטוי מוחי לאי הודאות, לחרדה וללחץ בו היו הנבדקים שרויים כתוצאה מפריצת המגפה והסגר" חרדה. המחשה: shutterstock חוקרים באוניברסיטת תל אביב ביצעו סריקות MRI במוחם של 50 נבדקים צעירים (הגיל הממוצע 30) ובריאים – לפני פרוץ מגפת הקורונה בישראל וכחודשיים לאחר מכן, מייד לאחר היציאה מהסגר הראשון, ומצאו עלייה משמעותית בנפח האמיגדלה – אזור במוח האחראי על ויסות רגשי. המחקר נערך בהובלת פרופ' יניב אסף מבית הספר לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה בפקולטה למדעי החיים, מרכז שטראוס להדמיה עצבית ממוחשבת  ובית הספר סגול למדעי המוח. פרופ' אסף: "הנפח המוגדל של האמיגדלה העיד ככל הנראה על אי הוודאות, המתח והחרדה שחוו המשתתפים בתקופת הגל הראשון והסגר. חשוב מאוד שמקבלי ההחלטות יתייחסו גם להיבט הנפשי של הקורונה." כמו כן במחקר השתתפו החוקרים: ד"ר עידו תבור הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, ד"ר תום שינברג הפקולטה למדעי החיים, המחלקה לנוירוביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה ובית הספר סגול למדעי המוח, תום סלומון מהמחלקה לנוירוביולוגיה, ומרכז מיינדיוקייט, עדי כהן, גל בן-צבי, רני גרא, שירן אורן, דנה רול, גל רוזיק, אנסטסיה סליי, ניב תיק וגליה צרפתי. לדבריו של פרופ' יניב אסף, התפרצות הקורונה היוותה עבור החוקרים הזדמנות ייחודית להשוות סריקות של מוחות של אנשים צעירים, בריאים פיזית ונפשית ולבחון כיצד משבר בסדר גודל עולמי משפיע על מבנה המוח: "במסגרת המחקר השגרתי שלנו באוניברסיטת תל אביב אנחנו עוסקים בחקר המוח, ומבצעים לשם כך סריקות MRI במוחם של נבדקים בריאים ", מסביר פרופ' אסף. "אנו סורקים נבדקים כל העת למחקרים שונים, וכשלפתע פרצה הקורונה החלטנו לחזור לאותם נבדקים ולאתר שינויים במבנה המוח כתוצאה מהקורונה". במסגרת כך, החוקרים ביצעו לאחר הסגר הראשון של הקורונה בישראל סריקה חוזרת ב-50 נבדקים שהשתתפו במחקרים שונים חודשים ספורים לפני מגפת הקורונה. כמו כן החוקרים ביקשו מהמשתתפים למלא שאלונים בנוגע למצבם בימי הסגר. הנבדקים היו גברים ונשים צעירים, בני כ-30 בממוצע, ללא מחלות רקע, שגם לא חלו בקורונה". הממצאים היו מרתקים: ההשוואה בין סריקות ה-MRI לפני הקורונה לבין אלה שבוצעו לאחר הסגר מצאה בעיקר עליה בנפח האמיגדלה – אזור במוח האחראי על ויסות רגשי. ממחקרים בעבר ידוע כי תופעה זו מתרחשת בדרך כלל במצבי לחץ וחרדה, ולכן החוקרים מסיקים כי הממצאים מהווים ככל הנראה ביטוי מוחי לאי הודאות, לחרדה וללחץ בו היו הנבדקים שרויים כתוצאה מפריצת המגפה והסגר. ד"ר תבור: "כשסרקנו את המוחות של הנבדקים הראשונים הופעתנו מאוד שכן שינוי כפי שראינו במבנה המוח תוך חודשים ספורים זה נתון חריג שמעיד על שינוי משמעותי. אנחנו אומנם בדקנו את אותם נבדקים, אך לפי התוצאות זה נראה כאילו השווינו בין אנשים בריאים לאנשים עם הפרעות חרדה". ד"ר שינברג המתמחה בחקר הבסיס המוחי של שינוי התנהגות: המחקר ממחיש את ההשלכות שיש לאירוע עולמי גם על אנשים צעירים שפתאום חווים תחושות לא מוכרות של אי ודאות, לחץ וחרדה. המחקר מראה שככל שהתרחקנו מהסגר כך חזרו איזורי המוח לנפח הקודם. לקראת הכניסה לסגר השני אנו מציעים למקבלי ההחלטות לקדם קמפיין הסברה חיובי, נסיכת אמון וחשיבות הקפדה על הנחיות ולא קמפיין שלילי הנשען על הפחדה ואיומים שניתן לראות שלא הוביל לשינוי התנהגות הרצוי באוכלוסיה ושעשוי לגרום למצוקה נפשית בקרב האזרחים". מסכם פרופ' אסף: "המחקר שלנו ממחיש את השפעתו של אירוע דרמטי שהיתה למגפת הקורונה על בריאותו הנפשית הציבור. מקבלי ההחלטות עוסקים בדרך כלל למשמעות פגיעת הנגיף הבריאותית ולכלכלה, אבל חשוב מאוד להתייחס גם לבריאות הנפשית בעת קבלת החלטות ואי ודאות הכרוכה בקבלתן." עוד בנושא באתר הידען: - [חוקרים ישראלים גילו מנגנון מוחי שאחראי לחרדה ולרגישות יתר אצל אנשים שלא ישנים מספיק](https://www.hayadan.org.il/brain-mechanism-connect-bewtween-slpelessness-and-anxiety-2901161) - [עתיד נגיף הקורונה – בעולם ובישראל](https://www.hayadan.org.il/future-of-corona-1203206) - [הקורונה: מענק מחקר של גוגל לאוני' ת"א, שגם זכתה במכרז לבדיקות בצה"ל](https://www.hayadan.org.il/%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%a0%d7%a7-%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%a9%d7%9c-%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%aa%d7%90-%d7%a9%d7%92%d7%9d)