# האם השעון הגיאולוגי הבנוי על מחצית החיים של חומרים רדיואקטיביים צריך לעבור כיול מחדש?

> האם אירועים בעבר הרחוק, כדוגמת הכחדת הדינוזאורים קרובים אלינו בזמן בכעשרה אחוזים? ואיך זה קשור להתפרצויות שמש? כך עולה ממחקר מתמשך של קבוצה בראשותו של פרופ' יצחק אוריון מאוניברסיטת בן גוריון. בראיון עם אתר הידען מסביר פרופ' אוריון גם את תפקידו של חלקיק הנויטרינו בתופעה

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%97%d7%a6%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%99
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2021-03-09T00:10:00+02:00
- Modified: 2021-03-08T20:57:54+02:00
- Sections: כדור הארץ
- Topics: אוניברסיטת בן גוריון, גלאי ניטרינו, יצחק אוריון, ניטרינו

## Article

האם אירועים בעבר הרחוק, כדוגמת הכחדת הדינוזאורים קרובים אלינו בזמן בכעשרה אחוזים? ואיך זה קשור להתפרצויות שמש? כך עולה ממחקר מתמשך של קבוצה בראשותו של פרופ' יצחק אוריון מאוניברסיטת בן גוריון. בראיון עם אתר הידען מסביר פרופ' אוריון גם את תפקידו של חלקיק הנויטרינו בתופעה פרופ' יצחק אוריון, צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב קבוצת מחקר בראשותו של פרופ' יצחק אוריון מהיחידה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון גילתה מתאם שלילי בין התפרצויות שמש לבין הקרינה שנפלטת מחומרים רדיואקטיביים. המחקר החל כשיתוף פעולה עם ד"ר גדעון שטייניץ ז"ל מהמכון הגיאולוגי לישראל ולצוות שותפים גם הדוקטורנט, יונתן ואלך והסטודנטים לתואר שני, אנטולי רודינאנסקי ויעל פלג, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בראיון לאתר הידען מסביר פרופ' אוריון, כי הניסוי המתמשך במעבה האדמה הוכיח זאת, וכעת אולי יוכלו הגיאולוגים ליישב אי תאימות בין הגיל המתוארך של השכבה והמאובנים שבתוכה. במעבדה תת קרקעית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, קבוצת חוקרים גילתה שהגורם המביא לירידה בקרינה רדיואקטיבית הוא פליטת חלקיקי ניטרינו בעת התפרצות שמש. התגלית מעלה שאלות לגבי גילו של כדור הארץ וגילם של שרידי הדינוזאורים. כאמור השורה התחתונה, ייתכן שהאירוע המפורסם התרחש לא לפני 66 מיליון שנה אלא כ-58-60 מיליון שנה.  עוד יותר אחורנית, גם הדינוזאור הראשון הילך על האדמה 20-50 מיליון שנה מאוחר יותר מההערכה עד כה. ## גלאי נייטרינו על שולחן <img src="https://www.hayadan.org.il/images/content3/2021/03/Depositphotos_50880353_l-2015-500x333.jpg" alt="התפרצות שמש - הנייטרינו שנפלט חוצה את כדור הארץ. . <a href="https://depositphotos.com. ">איור: depositphotos.comהתפרצות שמש - הנייטרינו שנפלט חוצה את כדור הארץ. . [איור: depositphotos.com](https://depositphotos.com.%20) עד היום נטען כי החומר הזעיר בטבע, ניטרינו, חסר מטען ולכן אין אפשרות לזהות אותו בתצפיות אלא באמצעות שימוש במאות טון של חומר נקי. עם זאת, קבוצת המחקר של פרופ' אוריון מהיחידה להנדסה גרעינית בנתה גלאי זעיר, ולמרות זאת הצליחה בעזרתו לגלות אירועי פגיעת נייטרינו. באמצעות סדרת ניסויים בה הציבו גלאי בגודל של בקבוק ליטר וחצי ובסמוך לו הניחו חומרים רדיואקטיביים בגודל קטן עד מזערי, אחת לרבע שעה נמדדת קרינת הגמא של אותו מקור זעיר. החוקרים הצליחו לאשש לא רק חומרים רדיואקטיביים רבים מושפעים ישירות מהתפרצויות שמש, אלא שעקב שינויים בשטף הניטרינו מהשמש, משתנה זמן מחצית החיים של החומר  וכאמור, למעשה הפעילות הרדיואקטיבית מואטת במקצת. לדברי פרו'פ אוריון התופעה לא היתה צפויה, שכן ההנחה היתה שהגלאי יקלוט קרינה מוגברת, ולא מופחתת כתוצאה מעליה בקרינה שמגיעה מהסביבה. במקום זאת קיבלנו ירידה בקריאות הרדיואקטיביות, אותם השווינו מול בסיס נתונים אודות התפרצויות שמש שנמדדו בלוויינים של נאס"א. הוא מוסיף כי התופעה היתה עקבית כאשר החוקרים השתמשו במספר סוגים של חומרים רדיואקטיביים. ההבדל היחיד היה בזמן שלוקח לפעילות לקטון לאחר סופת השמש. במקרה של רדון למשל מדובר בשעות. הממצאים החדשים מטילים ספק באמינות שיטות התיארוך שננקטו עד כה מכיוון שככל שהולכים אחורה בזמן, סופות השמש היו חזקות יותר, מכיוון שגם היא עוברת תהליך אבולוציוני. ## תיארוך גיאולוגי עושה שימוש בזמני מחצית חיים של חומרים רדיואקטיביים תיארוך גיאולוגי בשיטות רדיואקטיביות עושה שימוש בזמני מחצית חיים של חומרים רדיואקטיביים. הנחת היסוד העומדת בבסיס שיטת התיארוך הגיאולוגי הוא שזמן מחצית חיים הוא קבוע שאינו מושפע מדבר שהוא, אך לאור הממצאים החדשים עולה השאלה- האם כך הוא באמת? "הגיאולוגיה נתקלת לא מעט בקשיים בגלל אי התאמה בין גילאי סלעים דרך תיארוך גיאולוגי לבין הממצאים בשטח", מסביר פרופ' יצחק אוריון. "יתכן ופריצת הדרך המדעית שהושגה כאן תכניס סדר חדש בנושא התיארוך הגיאולוגי, לא רק בדבר הגיל האמיתי של הדינוזאורים, אלא בכל מה שאנו יודעים היום על הכרונולוגיה של כדור הארץ". "את התופעה גילה לראשונה הפיסיקאי פרופ' אפרים פישבך מאוניברסיטת פורדו בארה"ב, אך הוא לא ידע למה לשייך אותה" מסביר פרופ' אוריון. אנחנו פרסמנו את התוצאות שקיבלנו למעשה בכתב עת וגם בקובץ בכנס בינלאומי. סיפקנו  שני סוגי תוצאות משני מקורות וציינו שאנחנו מצליחים לזהות את הקשר בין הירידות לבין התפרצויות שמש. מכיוון שהמערכת מוגנת בתוך מעטפת בטון בעובי 5 מטרים ובנוסף המערכת עצמה מוקפת בעופרת, החלקיק היחיד שעשוי לעבור דרכה ולהפריע הוא הנייטרינו. למעשה אנו יכולים באמצעות מדידת הקרינה מהמקור המוצמד לגלאי למדוד את השפעות הניטרינו שמתרחשות בעת התפרצות שמש." האם פיתחתם למעשה גלאי נויטרינו קומפקטי וזול? מדובר במכשיר שנפחו כמה ליטרים. שולחן קטן ועליו המקור הרדיואקטיבי וגלאי בגודל של בקבוק ליטר וחצי. קשה אמנם לגלות נייטרינו אבל החידוש הוא אנחנו מראים שאפשר למדוד בקלות את ההשפעה שלו על מקורות רדיואקטיביים. אם מקור קרינה סובל מירידות בשיעור הקרינה ולא פולט את הקרינה המצופה ממנו גם מחצית החיים שלו משתנה. זה מוביל אותנו להסיק מכך שכאשר מתארכים סלעים מתחת לאדמה בתיארוך גיאולוגי ומשתמשים במקורות הרדיואקטיביים הטבעיים שנמצאים בתוכם, תהיה סטיה לא מבוטלת באשר לתאריך שבו הסלע נוצר. לכן פנינו גם לבדוק חומרים הנפוצים בסלעים עתיקים, למשל תוריום או אשלג שהם רדיואקטיביים באופן טבעי, וגילינו שגם החומרים הללו, המשמשים לביצוע  תיארוך גאולוגי, מושפעים מהתפרצויות השמש. מכיוון שאינני גיאולוג אבל שוחחתי רבות עם גיאולוגים, למעשה התנעת התהליך התחילה בקשר שהיה לי עם ד"ר גידי שטייניץ ז"ל שהיה בעבר ראש המכון הגיאולוגי. ## נייטרינו מחור שחור לפני כשבועיים דיווחנו באתר הידען על מחקר בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן, שהיו שותפים בפרויקט בינלאומי במסגרתו [נמדדו חלקיקי נייטרינו מאירוע התפרצות חור שחור שהדיה הגיעו אלינו בשנת 2019.](https://www.hayadan.org.il/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%96%d7%95%d7%94%d7%94-%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%a7-%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a2-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a0) https://www.hayadan.org.il/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%96%d7%95%d7%94%d7%94-%d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%a7-%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a2-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a0 נייטרינו מהתפרצות חור שחור במרכז גלקסיה פרופ' אוריון נכנס למאמר המדעי המקורי, ונטל משם את הנתונים על מועד הגעת הנייטרינו, ומסתבר שבאותו תחום הזמן אכן היתה חריגה במדידות שלא ניתן היה להסביר אותה באמצעות התפרצות שמש, מסתבר שגם נייטרינו מהחלל העמוק יכול להתגלות במתקן הזעיר הזה. וכמובן, לפני שהבריאתנים יתחילו לשמוח על כך שכדור הארץ, או לפחות החיים על פניו, צעירים יותר ממה שסברנו עד כה. גם הפחתה של עשרות מיליוני שנים לא ייכנסו למסגרת הזמן של 6,000 שנה שמקצה לכך סיפור הבריאה שבתנ"ך. [למאמר המדעי](https://gsconlinepress.com/journals/gscarr/content/solar-flare-detection-method-using-rn-222-radioactive-source) עוד בנושא באתר הידען: - [חלקיקים מהחלל בעומק הקרח](https://www.hayadan.org.il/neutrino-deep-in-the-ice-2311135) - [ורן הימר לא נכון](https://www.hayadan.org.il/vern-wrong-bet-1904056) - [סופרנובות המטירו חומרים רדיואקטיבים על כדור הארץ](https://www.hayadan.org.il/supernovae-showered-earth-with-radioactive-debris-1004169)