את הלקחים הראשוניים ממשימת החלל STS-114, תוך בחינת ההיבטים הטכניים/הנדסיים של המבצע, השלכות תוצאותיו על עתידה של תוכנית מעבורת החלל ותחנת החלל הבינלאומית, ועל נאס”א כולה. מאמר ראשון מתוך שניים
טל ענבר
צוות המעבורת דיסקוורי בתמונה קבוצתית בעת האימונים לקראת המשימה
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/inbar220905.html
משימת מעבורת החלל דיסקאברי המכונה STS-114 הייתה המשימה הראשונה של מעבורת חלל מאז אסון מעבורת החלל קולומביה מ-1.2.2003. המשימה הוגדרה מראש כמשימת ניסוי, שנועדה לספק מידע על בעיות שונות הנוגעות למערכת הבידוד הטרמי של החללית, לבחון את השיפורים במערך העקיבה הצילומי אחר מעבורת החלל (מהקרקע, מהאוויר ומהחלל), לבחון בצנאי חלל הליכי תיקון שונים של מעטה הבידוד, ולהעביר ציוד ואספקה אל תחנת החלל הבינלאומית.
במאמר זה אציג את הלקחים הראשוניים ממשימת החלל STS-114, תוך בחינת ההיבטים הטכניים/הנדסיים של המבצע, השלכות תוצאותיו על עתידה של תוכנית מעבורת החלל ותחנת החלל הבינלאומית, ועל נאס”א כולה. יש להדגיש, כי מאמר זה נכתב כחודש לאחר סיום המשימה, ומלוא ההערכה של המשימה תוכל להתבצע באופן מלא לאחר ניתוח של כלל תוצאות השיגור והמשימה, שטרם פורסמו במלואם. זוהי איפה סקירה ראשונית של המשימה, שנועדה להצביע על הגורמים המרכזיים בה.
מהי מעבורת החלל?
מעבורת החלל היא חללית רב פעמית, שפותחה בארה”ב החל משנת 1972, וטסה לראשונה לחלל בשנת 1981. כל מעבורת החלל תוכננה למאה טיסות, והיא מורכבת משלושה חלקים עיקריים :
• החללית עצמה,שהיא בעלת כנפיים לצורך הדאייה חזרה לכדור הארץ ( Orbiter )
• מיכל דלק ענק המכיל דלק וחמצן נוזליים (ET – External Tank )
• שני מאיצים בעלי דלק מוצק. ( SRB – Solid Rocket Booster )
כל מרכיבי מעבורת החלל צריכים לעבוד בתיאום מושלם, על מנת להשיג הצלחה במשימה. מעבורת החלל יכולה להגיע אל מסלול נמוך מסביב לכדור הארץ, לשגר לווינים, להחזיר לווינים מהחלל אל כדור הארץ, לתקן בחלל לווינים ומערכות שונות, ולעגון בתחנת החלל הבינלאומית, שהמעבורת משמשת עבורה גורם מרכזי בהעלאת המכלולים השונים, העברת ציוד, אספקה וצוותים.
בעת השיגור, פועלים שלושה מנועים המונעים במימן ובחמצן נוזלי ובנוסף מוצתים שני מאיצי העזר המכילים דלק מוצק. כשתי דקות לאחר ההמראה, מושלכים המאיצים לאחר שהתרוקן בהם הדלק והם צונחים אל האוקיינוס, נאספים ומוחזרים לשימוש לאחר שיפוץ מקיף. מעבורת החלל ממשיכה בכוח מנועיה לטפס אל החלל ולאחר כשש דקות נוספות של טיסה מושלך גם מיכל הדלק אשר נישרף באטמוספירה ושבריו נופלים לים. מיכל הדלק הוא החלק היחיד ממעבורת החלל שאינו ניתן לשימוש חוזר. משימה ממוצעת של מעבורת החלל נמשכת כשבועיים, במהלכם היא מקיפה את כדור הארץ בגובה נמוך באופן עצמאי או שהיא עוגנת בתחנת החלל הבינלאומית. לאחר גמר המשימה, מפעילה המעבורת מנועים קטנים המאטים את מהירותה וגורמים לה לאבד גובה. ככל שגובה הטיסה של המעבורת הופך נמוך יותר – עולה הטמפרטורה של האוויר מסביב לה ומגיעה לשיא של כ- C
