סוד המערה הקסומה

אי־שם בניו זילנד הרחוקה קיימת מערה שמוארת באור כחול מרהיב ביופיו. כל תקרת המערה מנצנצת כמו שמי לילה זרועי כוכבים. איך זה קורה בלי מגע יד אדם? קסמי הטבע

כתבה: אשכר ארבליך־בריפמן

מתוך: גליליאו צעיר, גיליון 199 אוגוסט 2020

ניוּ זילנד היא מדינת איים בדרום מערב האוֹקיינוֹס השקט. היא מורכבת משני איים גדולים שנקראים האי הצפוני והאי הדרומי, ומעוד כמה איים קטנים יותר.

המָאוֹרים, מתיישבים ממוצָא פּוֹלינֵזי, הִגיעו לאיי ניו זילנד בין המאה ה־13 למאה ה־15. הם העניקו לאדמתם את השם אאוֹטֵאָרוֹאָה, שפירושו “ארץ הענן הלבן המוארך”. את השם “ניו זילנד”, על שם מחוז זילנד בהולַנד, העניק למקום מגלה הארצות הבריטי גֵ’יימס קוּק, שהגיע לאיים ב־1769.

שלוש המערות

באי הצפוני של ניו זילנד יש אזור שהִתגלו בו במשך השנים יותר מ־300 מערות שנהרות תת־קרקעיים זורמים בהן. המערות הללו יוצרות מבוך תת־קרקעי עצום.

מתוך 300 המערות האלה, יש שלוש מערות תיירותיות ביותר:
מערת ארנווי נקראה על שם האדם המאורי שגילה אותה בשנת 1910. זוֹהי המערה הקטנה והחבויה ביותר מן השלוש, ולהבדיל מהשתיים האחרות, אין בה זרימת מים. עם זאת, יש בה נטיפים גדולים ומרשימים.

מערת רואקורי (בתרגום ממאורית: “מערת הכלבים”) היא הארוכה מהן. במערה זוֹ אפשר לחוות פעילויות אתגריות כמו שיט באבובים בנקיקים צרים, סנפלינג, טיפוס ואומגה, בין נטיפים, מפלים ונחלים.

מערת וָאיטוֹמוֹ (בתרגום ממאורית: ואי – מים, טומו – חור) היא מערת קַרְסְט (הסבר בהמשך הדברים) גדולה ורחבה, ובה נטיפים וזקיפים. אפשר לשוט בה בסירה, לצפות בתצורות הסלעים המעניינות ובזוהר הזחלים (הסבר בהמשך הדברים).

מהו קרסט?

קַרְסְט הוא צורת נוף שנוצרת בתהליך ארוך ואיטי של המסת סלעים קשים באמצעות מים. היא נקראת על שם אזור בשם קַרְסְט בסלובניה, שצורת הנוף הזאת נפוצה בו במיוחד. דוגמה למערה קרסטית היא מערת נטיפים.

מערת וָאיטוֹמוֹ היא מערה בת 12,000 שנים. זה נשמע הרבה, אבל במונחים גאוֹלוגיים היא נחשבת צעירה. עם זאת, המערה נוצרה בטבע בתוך סלע עתיק בן 35 מיליון שנה.

הסיור במערה מודרך וכולל שיט בנהר התת־קרקעי. בזמן הסיור המדריך מסביר איך זקיפים, נטיפים ועמודים נוצרים, וכמובן כיצד נוצר הזוהר הכחול שעל תקרת המערה.

מי מֵאיר את המערה?

במערת וָאיטוֹמוֹ חיים זחלים זעירים בשם אָרָצְ’נוֹקַמפָּה לוּמינוֹסה (היתושים המְאירים). הם ידועים בשם השגוי “התולעים המְאירות”, אך לאמיתו של דבר מדובר בזחלי יתושים מיוחדים. זחלים אלה מצטיינים בבִּיּוֹלוּמִינֵסֶצנְצִיָּה – תכונה של הפקת אור בתהליכים ביוכימיים. אנחנו מַכּירים את תכונת הבִּיּוֹלוּמִינֵסֶצנְצִיָּה למשל בגחליליות.

משמעות המונח “בּיוֹלוּמִינֵסְצֶנְצִיָה” היא אוֹרוּת ביולוגית. המונח מורכב מהמילים “בּיּוֹ”(חיים) ו”לוּמִינֵסֶצנְצִיָּה” (נהורנות = פליטת אור).

גודל הזחלים כגודלו של יתוש ממוצע, ואורכם עד שלושה סֶנטימטרים. הם חיים קבוע במערה וזוהרים לכל עבר. הם נקראים גם בשם יבחוש הפטרייה. גופם צר וארוך כמו אטרייה. שני שלישים מהגוף דקיק ורירי, והשליש השלישי שקוף כמעט לחלוטין. הזחלים הללו מפרישים קורים דקים שדומים לקורי עכביש באורך של עד 20 סנטימטרים. בעזרת הקורים האלה הם לוכְדים חרקים.

מהיכן הזוהר נובע?

כדי למשוך אל הקורים חרקים, הזחל מֵאיר בחשֵכה באמצעות בִּיּוֹלוּמִינֵסֶצנְצִיָּה. החֶרק נמשך אל האור, מתעופף לעברו ונתפּס בקוּר. אז הזחל מושך אותו אליו, מֵמית את הקורבן שלו באמצעות הפרשת חומר רעל וזולל אותו להנאתו. ככל שהזחל רעב יותר, הוא זוהר יותר. מדובר בתגובה כימית ייחודית.

הזחל מתקיים בצורתו זוֹ כתשעה חודשים: ברגע שהוא בוקע מהביצה, הוא בונה קן ומתחיל לחפש מזון. כשהוא מגיע לגודל של30  מילימטרים הוא עובר גלגול: מתכּסה עור מגן ונהיה גולם. בשלב הבא הגולם נהיה יתוש בוגר. היתושים הזכרים חיים ימים אחדים, ואילו הנקבות מתות בדרך כלל מייד לאחר שהטילו כ־130 ביצים.

הטלת הביצים מתרחשת לרוב בחודש דצמבר, אך לא תמיד. הזחלים בוקעים מהביצים כשלושה שבועות לאחר הטלתן. את הזחלים האלה, שייחודיים לניו זילנד, אפשר למצוא ברחבי ניו זילנד כולה, אך במערת ואיטומו ריכוזם הוא הגבוה ביותר.

המאורים שומרי סוד

במשך שנים שמרו המאורים בסוד את הידע על המערה הייחודית הזאת. בתרבות המאורית אגדות רבות מספרות על המתיישבים הראשונים שגילו את המערה והִתפעלו מתקרתהּ הזוהרת.

את המערה חשפו בשנת 1887 השליט המקומי טיין טינורא וחברו האנגלי פרד מייס. לפי האגדה, השניים בנו יחד רפסודה מגבעולי פִשתן ושטו אל פנים המערה דרך נחל תת־קרקעי. כשנכנסו אליה הם נדהמו לראות את הזחלים הרבים המכַסים את תקרת המערה ומְפיצים אור זוהר לכל עבר.

הם שבו למקום שוב ושוב והוסיפו לחקור אותו. כך הם גילו את הפתח העליון של המערה, שהיום הוא הכניסה הראשית אליה. המערה הייתה לעסק תיירותי משגשג בבעלות פרטית, ובשנת 1906 הִלאימה המדינה את המקום, אך הותירה את ניהול המערה בידי בעליה הקודמים.

אֶשְכָּר אֶרְבְּלִיך־בְּריפְמן היא סופרת ילדים ונוער. פרסמה עד היום 33 ספרים. הספר הראשון בסדרה “ווינטֶר בְּלוּ, ילדת־פיות” תורגם לאנגלית. מנחה סדנאות כתיבה אינטרנטיות לילדים ונוער. בספרה “סיפורים עם כנפיים” תוכלו לקרוא עוד על האגם הקסום ואיטומו ועוד סיפורים רבים. אתר: www.eshkar.com

הצטרפו אלינו בפייסבוק https://www.facebook.com/YoungGalileo