לפי הדוח שפורסם אתמול, בשנת 2020 שיעור ההתייעלות האנרגטית שיעור ההתייעלות הצפוי בצריכת החשמל בשנת 2020 היה 7.5% לעומת יעד של 20% שנקבע בשנת 2008 * רק 2% מהמבנים הנמצאים בבניה קיבלו אישור תקן בנייה ירוקה
מדינת ישראל התחייבה במסגרת הסכמים בין-לאומיים, להשתתף במאמץ העולמי להשגת המטרות שנכללו באמנת המסגרת של האו”ם בנושא שינויי האקלים. כך עולה מפרק שעסק בהתייעלות אנרגטית בדוח מבקר המדינה 71 א’ שפורסם אתמול. זה רק פרק אחד מתוך שלושה פרקים שעוסקים באנרגיה. השניים האחרים (עליהם נדווח בידיעות נפרדות) עוסקים באי העמידה של ישראל בדרישות המעבר לאנרגיות חלופיות ובצמצומו של תקציב המו”פ בתחום האנרגיה.
מחויבותה של ישראל התבטאה, בין היתר, בהצבת יעדים להתייעלות אנרגטית. לשם כך חוקקה המדינה חוק, התקינה תקנות וקיבלה כמה החלטות אופרטיביות שכללו הקצאת תקציבים לא מבוטלים, אולם חרף מאמציה היא לא הצליחה לעמוד ביעדי ההתייעלות שהיא הציבה לעצמה. בשנת 2020 שיעור ההתייעלות האנרגטית שלה היה פחות ממחצית משיעורה לפי היעד.
התייעלות אנרגטית היא המפתח להבטחת משק אנרגיה עתידי בטוח, אמין, זול ונקי, תורמת לחיסכון בעלויות, לשיפור איכות החיים, להפחתת זיהום האוויר ומקורות המים, ובמישור הלאומי – להפחתת הנטל הכלכלי והתלות ביבוא אנרגיה ולקידום העצמאות האנרגטית של המשק הישראלי. בדוח הביקורת נמצא, בין היתר, כי למרות שיעד ההתייעלות האנרגטית שנקבע בשנת 2008 לשנת 2020 עמד על 20%, ההפחתה בפועל עמדה על 7.5% בלבד.
הנתונים מלמדים כי היקף הנזק השנתי המשוער מפליטות גזי חממה בישראל בשנת 2019 עמד על 10.9 מיליארד ש”ח. שיעור ההתייעלות הצפוי בצריכת החשמל בשנת 2020 היה 7.5% לעומת יעד של 20% שנקבע בשנת 2008. נכון להיות יעד ההתייעלות האנרגטית של ישראל לשנת 2030 עומד על 17%.
בביקורת נמצא כי 47% ממשרדי הממשלה לא דיווחו למשרד האנרגיה על צריכת האנרגיה שלהם ו-44% מהרשויות המקומיות לא דיווחו לו על צריכת החשמל שלהן בשנת 2018, כמתחייב בחוק ובתקנות.
בחודשים יולי 2019 עד ינואר 2020 בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות שנקטו משרדי ממשלה להתייעלות באנרגיה במשק ולהשגת יעדי הממשלה בנושא. בין היתר בדק משרד מבקר המדינה את ההתייעלות בסקטור החשמל והתחבורה, בסקטור הציבורי, וענף הבנייה. הביקורת בוצעה במשרד האנרגיה, בחברת החשמל לישראל בע”מ (חח”י), ברשות החשמל, במשרד להגנת הסביבה (הג”ס) במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (משרד התחבורה), ברשות המיסים בישראל (רשות המיסים), במינהל התכנון, במשרד הבינוי והשיכון, וכן במשרד האוצר – באגף התקציבים (אג”ת) ובאגף החשב הכללי (חשכ”ל).
בביקורת נמצא כי על פי יעד ההתייעלות האנרגטית שנקבע בשנת 2008, ההתייעלות האנרגטית בשנת 2020 תושג באמצעות הפחתת צריכת החשמל החזויה בשנה זו ב-20% (מצריכה צפויה של 80 טרה ואט שעה (TWh) ל-62TWh ). יעד זה לא הושג במלואו כך שצריכת החשמל בפועל בשנת 2020 אמנם הופחתה לעומת הצריכה הצפויה, אך נותרה גבוהה מכפי שנקבע ביעד (והיא צפויה לעמוד על 74 TWh בשנה זו במקום 62 TWh כפי שנקבע ביעד). באופן זה ההפחתה בפועל עמדה רק על 7.5%, במקום על 20% כפי שנקבע כיעד. בנוסף, בהיבטי התוכנית להתייעלות אנרגטית, נמצא כי צמצום צריכת החשמל בשנים 2016 – 2030 אינה כוללת יעדי ביניים, תקציבים, מדדים לבקרה ולמעקב אחר מידת העמידה ביעדים.
בבחינה של מיזם מנייה חכמה, עלה כי שיעור המונים החכמים המותקנים בישראל בשנת 2019 היה כ- 2.8% מכלל המונים. משרד האנרגיה ורשות החשמל לא קבעו משנת 2010 ועד למועד סיום הביקורת אם וכיצד יקודם מיזם מנייה חכמה.
בנוסף, בשנים 2015 – 2018 נרשם גידול של 15% בהיקף הנסועה הפרטית, בעוד שנרשם גידול של 2% בנסועה הציבורית. לפיכך לא הושגה עמידה ביעד הסטה של 20% מהנסועה הפרטית לתחבורה ציבורית עד 2020. תוכנית שהכין משרד התחבורה לצמצום הנסועה הפרטית אינה מביאה לעמידה ביעד הפחתה של 20% עד שנת 2030, ונדרשת תוכנית אסטרטגית לפיתוח אמצעים משלימים.
עוד עלה בביקורת כי משרד האנרגיה ואגף החשכ”ל במשרד האוצר הקצו בין היתר, תקציב של 500 מיליון ש”ח להלוואות בערבות מדינה לשם השקעה במיזמים להתייעלות אנרגטית והפחתת פליטות גזי חממה לעשר שנים אולם אלו טרם מומשו.
בנושא דיווח צריכת אנרגיה נמצא כי 47% ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך לא דיווחו למשרד האנרגיה על צריכת האנרגיה שלהם בשנת 2018, כמו כן 44% מהרשויות המקומיות לא דיווחו למשרד האנרגיה על צריכת החשמל שלהם באותה שנה, שלא בהתאם לנדרש בחוק.
בנוסף, על אף התועלת הגלומה בבנייה ירוקה, ואף שהטמעת הבנייה הירוקה בתחילת תהליך התכנון כדאית יותר משיפוץ מבנים, היקף הבנייה הירוקה בישראל נותר קטן. בשנת 2018 רק 2% מסך יחידות הדיור שנבנו קיבלו הסמכה לפי תו תקן ירוק 5281. יצוין כי במרץ 2020 המועצה הארצית לתכנון ובניה החליטה על אימוץ תקן בניה ירוקה כתקן מחייב החל משנת 2021. כמו כן, לגופי התכנון במדינה לא הייתה מדיניות עקבית בנוגע ליישום תקן בניה ירוקה בתוכניות שונות שהם יזמו, לדוגמא בתוכנית “מחיר למשתכן” לא אומץ התקן, לעומת זאת תכנית “דירה להשכיר”, מחייבת עמידה בתקן.
עם זאת צוין לחיוב כי בסקטור החשמל נרשמה ירידה בפליטות פד”ח מ- 59% מכלל הפליטות בשנת 2000 ל- 55% בשנת 2018, הפחתה הנובעת בין היתר מהמעבר לשימוש בגז טבעי במקום פחם וסולר וכי פורום ה- 15 מעודד תכנון יחידות דיור ב- 15 הערים הגדולות לפי תקן בנייה ירוקה.
תחזיות הביקוש לחשמל לשנים 2017-2030, לפי גורמים שונים, לעומת יעדי התייעלות אנרגטית
עוד בנושא באתר הידען:
