סמן שפותח במחקר ישראלי חדש של אוניברסיטת בר אין ומיושם על ידי חברת הסטארט-אפ איזוטופיה לא רק ייקבע אם זה גידול ממאיר או שפיר אלא גם ייקבע עד כמה הוא אגרסיבי, וכל זה ייעשה בדימות אחד וימנע ביופסיה
שימוש בסורקי PET-CT ו- PET-MRI הולך וגדל בישראל ובעולם, שווי השוק הגלובאלי נאמד היום על 1.01 מיליארד דולר בשנת 2019 וצפוי לעלות בקצב שנתי של 4.7% עד 1.4 מיליארד דולר בשנת 2026.
השימוש בדימות PET-CT/MRI משפר את איכות ההדמיה, מסייע לרופא להעריך את היקף המחלה, לאבחן צורות שונות של סרטן, לקבוע אם הטיפול עובד, ולזהות אם יש גידולים חוזרים ונשנים.
פיתוח מוצרים חדשים והגדלת השקעות במו”פ על ידי חברות רבות, ממשיכות לתרום לצמיחה והכנסות של השוק.
המניעים העיקריים שצפויים להניע את שוק זה הינם עליה גוברת בשכיחות של מחלות כרוניות ברחבי העולם וחדירה גוברת של מכונות הדמית PET, כמו כן עלייה בביקוש לטכניקות אבחון יעילות של מחלות ברחבי העולם והרחבת יישומים עבור PET בתחום האונקולוגי אשר צפויים עוד יותר להגביר את הצמיחה של שיטת ההדמיה.
מחקר ישראלי חדש מתבצע בימים אלה על ידי חברת איזוטופיה בהובלתה של פרופ’ שרון רוטשטיין, מהמחלקה לכימיה, אוניברסיטת בר-אילן, מנסה לפתח סמן רדיואקטיבי להיפוקסיה (תופעה של חוסר חמצן בתאים) המבוסס על האיזוטופ Cupper 64– זיהוי תאים מחוסרי חמצן. מחקרים הראו כי ריכוז החמצן בתא הוא ביחס ישיר לאגרסיביות של הגדול הסרטני. ברדיוטרייסר (סמן הרדיואקטיבי) להיפוקסיה לא רק ייקבע אם זה גדול ממאיר או שפיר אלא גם ייקבע כמה הוא אגרסיבי, וכל זה ייעשה בדימות אחד וימנע ביופסיה. היום אין מוצרים מתחרים המאבחנים בביומארקר הזה.
כבר למעלה מעשור ידוע שתאים סרטניים הם מחוסרי חמצן (היפוקסיים). המחסור בחמצן גורם לתאים סרטניים להיות הרבה יותר אגרסיביים. כימות ריכוז החמצן בתאים סרטניים הוא הכרחי על מנת לאפיין כמה הגידול אגרסיבי ועל מנת להתאים את הטיפול לחולה בצורה טובה יותר. עד היום אין רדיוטרייסר המאפשר מעקב אחרי תאים מחוסרי חמצן. ישנם מספר סיבות לכך: הראשונה היא שרדיוטרייסר שמפותח למעקב אחרי כמות החמצן צריך לעבור תהליך חמצון חיזור ולכן יש להבין היטב הן את התהליך הכימי והן את המנגנון הביולוגי שלו. רוב הרדיוטרייסרים שפותחו לוקח להם זמן רב לעבור את תהליכי החיזור חימצון ובזמן זה הם
כבר נפלטים אל מחוץ לתא ולכן הסיגנל מתוך התא ההיפוקסי הוא מאוד קטן ובגבול הרעש ולא ניתן למדידה. בנוסף רוב הרדיוטייסרים שפותחו נקלטים על-ידי התא באופן פסיבי – דבר המוריד משמעותית את הסיגנל שלהם.
במעבדה של פרופ’ רוטשטיין פיתחו רדיוטרייסר על בסיס נחושת המשתלב במנגנון יוני הנחושת בתוך התא. כלומר: הוא משתלב בצורה אקטיבית בתוך מחזור יוני הנחושת ולכן נקלט במידה רבה על ידי התא. המעבדה אפיינה את מנגנון פעילות הרדיוטרייסר בתאים היפוקסיים ונורמוקסיים. מכיוון שהפיתוח נעשה על ידי הבנה ברורה של המנגנון הכימי והביולוגי- הסיכוי שרדיוטרייסר זה יעבור את הקליניקיה הוא גבוה ביותר.
היפוקסיה נמצאת לא רק בגדולים סרטניים אלא גם בחסימת כלי דם (שבץ) , אגרגטים של אמילואידים (מחלות נוירולוגיות). ולכן פיתוח ביומרקר להיפוקסיה הוא הכרחי. המוצר שלנו ייתן מענה גם לדדיקטציה וכימות גידולים סרטניים וכן לאפיון מחלות נירולוגיות ושבץ.” אומרים בכירים בחברה איזוטופיה
המחקר מתבצע במסגרת תוכנית “מגנטון” של “הרשות לחדשנות”, ( לשעבר “לשכת המדען”) המתקצבת את המחקר מתוך מטרה לעודד העברת ידע טכנולוגי שנצבר באקדמיה לשימוש בתעשייה על ידי יצירת שיתופי פעולה בין חברה ישראלית לקבוצת מחקר אקדמית לפיתוח מוצרים פורצי דרך. גיוס הכספים עבור “המגנטון” (עבור אוניברסיטת בר אילן ) נעשה על ידי חברת “ביראד- חברה למחקר ופיתוח בע”מ.
קרן מושקוביץ, מנהלת הפיתוח העסקי של החברה” בשנים האחרונות איזוטופיה משקיעה משאבים רבים באיתור טכנולוגיות חדשניות ובשיתופי פעולה עם אוניברסיטאות בארץ ובעולם על מנת לסייע להן להגיע למחקרים קליניים. הידע שיש היום באיזוטופיה, הנגישות לאיזוטופים השונים ואנשי מקצוע המתאימים מהווים קרקע פורייה לתמיכה בפיתוח הראדיותרופות הבאות. אנו רואים היום בעולם פיתוח הולך וגובר של פיתוחים טרגנוסטיים המאפשרים דיאגנוסטיקה ותרפיה במודל משלוב ממוקד מטרה לטיפול בסוגי סרטן שונים. איזוטופיה שותפה לתהליכי פיתוח בארץ ובחול בתחום התרגנוסטיקה. לאחרונה רכשה החברה מפעל תרופות והיום אף יכולה להציע ייצור מסחרי .”
פרופ’ רוטשטיין מציינת, “מאז 1998 מנסים לפתח ביומרקר להיפוקסיה ועד היום לא הצליחו. הבעיה נעוצה בכך שעל מנת לפתח ביומרקר להיפוקסיה יש להבין את המנגנון הביולוגי שהרדיוטרייסר משתלב בו, והן את המנגנון הכימי ותהליך חמצון חיזור. לכן רק קבוצה מוליטידיספלינרית, שיש לה הן את היכולות הביולוגיות והן את היכולות הכימיות וכן את השיטות הביופיסקליות להבנת תהליך מורכב זה, יכולות לפתח ביומרקר יעיל. מכיוון שאין הרבה קבוצות שיש להן את היכולות שלנו והידע שנצבר על מחזור יוני הנחושת בתאים בשנים האחרונות, אנו נמצאים במצב שאין לנו מתחרים וכנראה גם לא יהיה לנו מתחרים בעתיד הקרוב לפיתוח מוצר זה.”
עוד בנושא באתר הידען:
