הצלבנים תיכננו לשוב ולכבוש את ארץ הקודש

פרופ' סילביה שיין, חוקרת התקופה הצלבנית המאוחרת, 2004-1947

אורי דרומי

סילביה שיין

סילביה שיין, אשר מתה מדום לב, נולדה בלודג' שבפולין ועלתה לארץ ב-1957. בנעוריה בחיפה סבלה מיחס הצברים לעולים החדשים, אך כשעלתה לירושלים ללמוד היסטוריה באוניברסיטה העברית הכל השתנה. לדברי חברתה ללימודים סופי מנשה, כיום פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת חיפה, אז החלה לפרוח: היא למדה אצל פרופ' יהושע פראוור, אשר השפיע עליה מאוד, ואף היתה לו לעוזרת הוראה. אחרי שסיימה את לימודי התואר השני בהצטיינות, יצאה לקיימברידג' ובהדרכתו של פרופ' ריימונד סמייל כתבה דוקטורט על אירופה ומסעי הצלב בשנים 1314-1291. היא חזרה לחיפה, לימדה בחוג להיסטוריה כללית ובסוף שנות ה-90 היתה לראש החוג.

שאלות המחקר של שיין היו כיצד השפיעה על אירופה נפילתה של ממלכת הצלבנים (שהתקיימה מ-1099 ועד לנפילת עכו הצלבנית ב-1291) ואילו לקחים הופקו מהמפלה. בספרה "Fideles Crucis" (נאמני הצלב) טענה כי האירופים התכוונו ברצינות לכבוש מחדש את ארץ הקודש, בניגוד למה שסברו חוקרים אחרים. בין השאר, דובר על רפורמה במסדרים הצבאיים, שרבים תלו בהם את המפלה; יצירת בסיסים נוספים באזור, וכיבוש מצרים כתנאי מוקדם לכיבוש הארץ, וכן ברית עם המונגולים ממזרח (כאשר ב-1300 פלשו המונגולים לזמן קצר לארץ ישראל, התעוררו באירופה תקוות לכיבוש מחדש של ארץ הקודש, אפילו יתממש הדבר בזכות לא-נוצרים).

במאמריה בכתב העת "קתדרה" עמדה שיין על רעיונות שהועלו באירופה לקראת הממלכה הצלבנית הבאה, אם תקום: הקמת מעין "מרכזי קליטה" לבאים, למען ינוחו מתלאות הדרך; אפשרות "לבחור באמצעות הגרלה את שמות היישובים החדשים ולכנותם על שם מקומות מוצאם"; הצעה ליישב בארץ הקודש פושעים מאירופה שעונשיהם יומרו בגלות; ואף רעיון שנשאב מהמצאותיו של רוג'ר בייקון: להציב בגבולות הממלכה מראות ענק, כך שכל פעולותיו של האויב ישתקפו בהן.

נושא אחר שעניין את שיין היה מקומן של הנשים במסעי הצלב ואחריהם. כשב-1999 ציין מוזיאון ישראל 900 שנה לכינון ממלכת הצלבנים, בתערוכה "אבירי ארץ הקודש", תרמה שיין את הפרק "שליטות ונשלטות: נשים בתקופה הצלבנית", שבו הראתה כי בניגוד למעמד ולדימוי הנחות שלהן באירופה, נהנו הנשים בממלכה הצלבנית מיחס טוב יותר. גיבורת הפרק היא מליסנדה, אשר היתה המלכה בפועל של הממלכה (1152-1143) ושלפי ההיסטוריון בן התקופה, ויליאם מצור, "התעלתה עד כדי כך מעל למעמד הנשים עד שהעזה לנקוט צעדים חשובים ביותר. שאיפתה היתה למגר את הרוממות של הנסיכים הנכבדים והמיוחסים ביותר ולהראות את עצמה כשוות ערך אליהם".

http://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~809389353~~~159&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן