אי אפשר ללמוד מדע וטכנולוגיה בלי וולטר

חדשנות לא יכולה לשגשג בלי השכלה במדע, בטכנולוגיה ובמדעי הרוח

מאת עורכי המהדורה הבין־לאומית של סיינטיפיק אמריקן, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 18.10.2016

מושל מדינת קנטקי, מאט בווין, רוצה שהמדינה תסבסד את לימודיהם של סטודנטים להנדסת חשמל ולא את לימודיהם של מי שרוצים ללמוד נושאים כמו ספרות צרפתית. בווין אינו יחיד בניסיונו לדחוק את ההשכלה הגבוהה לעידוד לימודים המבטיחים לסטודנטים סיכויים טובים יותר למציאת עבודה בעתיד. הסנטור מרקו רוביו מפלורידה, שהיה בעבר מועמד לנשיאות ארה”ב, ניסח זאת באופן בוטה ב-2015 כשקרא ליותר רתכים ופחות פילוסופים.

קידום החינוך המדעי והטכנולוגי על חשבון מדעי הרוח עשוי להישמע כמו רעיון טוב, אבל הוא שגוי באופן מהותי. סיינטיפיק אמריקן היה מאז ומתמיד תומך נלהב בהוראת מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM). אבל אסור שלימוד יחסי הגומלין בין גֶנים או עיסוק בפרויקט לתואר שני לפיתוח תוכנה למכוניות ללא־נהג ידחקו לשוליים תארים בלימודים קלאסיים או בהיסטוריה של האמנות.

הצורך ללמד גם את תורת המוזיקה וגם את תורת המיתרים הכרחי אם הכלכלה של ארה”ב שואפת להמשיך להוביל את החדשנות הטכנולוגית בעולם. הדינמיות שאין דומה לה של עמק הסיליקון והוליווד דורשת את קיומם של קשרים הדוקים בין “שתי התרבויות“, כפי שכינה המדען והסופר ס’ פ’ סנואו את האמנות והמדעים.

סטיב ג’ובס, שכיהן במשך שנים כגיבור טכנולוגי, לא היה רק מתכנת וגם לא רק מהנדס חומרה. הוא בלט בין עמיתיו באליטה הטכנולוגית מפני שהוא הביא לתחום מודעות אמנותית שאפשרה לעצב מחדש את הטלפונים הניידים המסורבלים ואת המחשבים השולחניים. וכך הכריז ג’ובס ב-2010: “הדנ”א של אפל קובע שאין די בטכנולוגיה לבדה. רק כשהטכנולוגיה מחוברת למדעים החופשיים, וכשהם מחוברים למדעי הרוח, אנו מקבלים תוצאה הגורמת ללבבות שלנו לשיר.”

אפשר להיווכח בקשר בין חדשנות ובין השכלה רחבה במדינות ששברו את הקשר הזה. בבריטניה ובגרמניה, תכניות הלימודים באוניברסיטאות מדגישות לימודי מיומנויות המכוונות למקצועות או לעיסוקים מסוימים. שני עמודי התווך האירופיים האלה מדורגים נמוך יותר מארה”ב וממדינות כמו שבדיה וישראל במדדי השקעות הון סיכון. (בתי הספר בשבדיה ובישראל שמים דגש על יצירתיות ועל חשיבה ביקורתית.)

אם בווין ותומכים אחרים בתכנית לימודים על טהרת המדע והטכנולוגיה יבחנו את הנושא לעומק, הם יגלו שסטודנטים שיסיימו את לימודי התואר הראשון בפיזיקה וגם בשירה עשויים, למעשה, להיות בדיוק המועמדים לעבודה שמעסיקים מחפשים היום. ב-2013 פרסם איגוד הקולג’ים והאוניברסיטאות בארה”ב תוצאות סקר שערך בקרב 318 מעסיקים שיש להם 25 עובדים או יותר, שהראה שכמעט כולם ראו ביכולת “לחשוב באופן ביקורתי, לנהל תקשורת בהירה ולפתור בעיות מסובכות” – בדיוק הנושאים שבהם מתמקד החינוך במדעים החופשיים – הייתה חשובה יותר מן התואר האקדמי המפורש של המועמדים.

יותר מכך, המיומנות האלה בדיוק הן המיומנויות הנדרשות לחיבור שבין עיצוב אמנותי ובין שכלול הנדסי החיוני ליצירת הבחנה בין מכוניות, בגדים או טלפונים סלולריים מתקדמים לבין שפע המתחרים השגרתיים בשוק. ולמעשה, זהו גם סוג ההתמחויות שהכי פחות סביר שמחשבים, רובוטים ושאר גנבי משרות יאיימו עליהן. “חשבו על תעשיית הבידור הענקית של אמריקה, הבנויה סביב סיפורים, שירים, עיצוב ויצירתיות,” כתב הפרשן פריד זכריא, מחבר הספר בזכות ההשכלה הליברלית, בטור שכתב בוושינגטון פוסט. “כל זה דורש מיומנויות שהן הרבה יותר רחבות ממה שמציעה תכנית לימודים צרה במדע וטכנולוגיה.”

סטודנטים לתואר ראשון, המסוגלים לתכנן מערכת שעות שתכרוך יחד קורסים במדע וטכנולוגיה עם קורסים במדעי הרוח, עשויים לעתים לזכות בגמול עשיר. מארק צוקרברג, ממייסדי פייסבוק, היה סטודנט חרוץ בקורסים ביוונית ובלטינית (ולאחרונה גם בסינית מנדרינית) בנוסף לתואר השני שלו בשפת התכנות C++. יותר מכך, אותם פקידי ממשל הקוראים לשינוי בסדרי העדיפויות החינוכיים אמורים לדעת היטב שלא כדאי לדחוק לשוליים את המדעים החופשיים. קחו לדוגמה את קריאתו של בווין להימנע מספרות צרפתית: לבווין עצמו יש חוב אישי למדעי הרוח. הוא סיים את הקולג’ שלו עם תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה.

הדרך לעודד את תעשיית ההי-טק לעבור לקנטקי, או לכל מדינה אחרת, אינה כרוכה בזלזול בוולטר ובאלבר קאמי. במקום זאת, המטרה חייבת להיות בנייה של מערכת חינוך מדינתית מן המעלה הראשונה וסלילת דרך פיננסית שתאפשר לתלמידים להגיע אליה, גם אם הם באים מן הרקע הצנוע ביותר. המשרות יגיעו בעקבות זאת, אם במנגנוני הממשל ואם בחברות הזנק של רשתות חברתיות.