“חשש למחסור של חצי מיליארד קוב במשק המים של ישראל בשנת 2010”

 הצעת מדיניות שהוכנה עבור נציבות המים, מעריכה כי בתוך שלוש שנים, צפוי מחסור חמור במים בין הירדן לים וממליצה על הפניית כל המים היקרים, שמקורם בהתפלת מי ים, לשימוש ישיר של האוכלוסיה שמתגוררת לאורך החוף, בירושלים ובבאר שבע

גידול האוכלוסייה בישראל ועליית רמת החיים ועלייה גוברת בחיוניות הצרכים הסביבתיים, עלולים לגרום למחסור של כחצי מיליארד קוב במשק המים בשנת 2010. עד לשנת 2020, המחסור צפוי לגדול למיליארד קוב. זוהי אחת מהערכות ששמשו כרקע  להצעת פרוגרמת המים לישראל, שהוכנה עבור נציבות המים. הפרוגרמה הוצעה כשלב מקדים להכנת תוכנית אב ארוכת טווח למשק המים. על פי הערכות הרקע, צפוי לחץ משמעותי לייקור מחיר המים לחקלאות וצמצום ההקצאות עבורה. שני תהליכים אלו עלולים להביא לחיסולה של החקלאות יוצרת הנוף בארץ.
פרטים אלה נחשפו על ידי מתכנן הפרוגרמה, גיורא שחם, יועץ לתכנון אסטרטגי במשק המים, שהציג את מסקנות העבודה, במהלך יום עיון מטעם מכון גרנד לחקר המים בטכניון. יום העיון הוקדש למייסד המכון פרופסור אורי שמיר במלאת לו  70 שנה ועסק בשיטות ומודלים לסיוע בקבלת החלטות בניהול משק המים. באירוע השתתפו המומחים הבולטים בתחום, שכמעט כולם הם סטודנטים לשעבר של פרופסור שמיר.
“משק המים בארץ עומד ממש על סיפה של תקופה בה ילך ויחריף הקונפליקט בין הרכיבים הציבוריים של הגידול באוכלוסייה וברמת החיים, הצרכים הסביבתיים ולחץ של מחסור במי המדינות הסובבות אותנו”, אמר שחם, “ישראל מחוייבת בכניסה מסיבית ובלתי נמנעת להתפלת מי ים, שעלותם יקרה לאין שיעור מעלות ייצור המים מהמקורות הטבעיים. המדיניות המוצעת, ממליצה על הקמת 7-8 מתקני התפלה, שישמשו כמקור העיקרי למי השתייה ל-85% מהאוכלוסייה – זו המתגוררת בתל אביב, חיפה ובמרחבי באר שבע וירושלים.
השימוש במים הטבעיים יהיה לשמירה, טיפוח ופיתוח הטבע והחקלאות יוצרת הנוף הירוק, לגיבוי והשלמת האספקה למתקני ההתפלה העירוניים ולאספקת מים ליישובים המרוחקים מקו החוף. ספקי מים ימכרו מים לשימוש חקלאי במחיר המשקף את מלוא עלות ההפקה, ההולכה והחלוקה באיזור אספקתם. התמיכה הממשלתית במחירי מים לחקלאות תהיה במספר איזורים ממוקדים, בהם לממשלה יש עניין ציבורי, או התיישבותי. מחירי המים לשימוש ביתי ולתעשייה ישקפו את מלוא עלות ההתפלה”.
שחם, שתיכנן וביצע את הפרויקט הסביבתי הגדול ביותר במשק המים בישראל – הצפת החולה, ואת תכנית האב לניקוז מים בתל אביב, מתח ביקורת על כך שבעשורים האחרונים מתנהל משק המים ללא הכוונה ציבורית כוללת, שלוקחת בחשבון את כלל השיקולים הציבוריים הדרושים להנחיית תוכניות הפיתוח וההסדרה של משק המים.
בתמונה העליונה, המושבה כנרת, מראשית המאה שעברה  (1918) – ללא אף עץ בשטח, אל מול תמונה שצולמה השנה, ע”י גיורא שחם, מאותה הנקודה בדיוק. הבתים נותרו כשהיו, רק החקלאות יוצרת הנוף השתנתה.