התפרצויות השמש משליכות מיליארדי טונות חומר אל החלל
סוכנות החלל האמריקנית נאס”א שיגרה בסוף השבוע שתי חלליות המיועדות לספק סרטים תלת ממדיים של השמש. משימת סטריאו תחקור את ההתפרצויות האלימות מהשמש הידועות כפליטות המאסיביות של העטרה.
ההתפרצויות הללו יוצרות ענני ענק של חלקיקים אנרגטיים המסוגלים לגרום לסופות מגנטיות, לשבש את אספקת החשמל על כדור הארץ ולהפריע לתקשורת האלחוטית והלווינית. המשימה צפויה לסייע לחוקרים לחזות סופות מגנטיות.
ההתפרצויות הללו מהעטרה הן הדוחפות את הפיסיקה של השמש כיום” אמר מייק קייזר, המדען הראשי בפרויקט סטריאו במרכז גודארד של נאס”א. “בעזרת סטריאו, אנו מבקשים להבין כיצד מתחילות ההתפרצויות וכיצד הן נעות לתוך מערכת השמש.
שתי החלליות שוגרו מטיל דלתא 2 אחד מקייפ קנוורל. המדובר בשתי חלליות כמעט זהות שיקיפו את השמש, אך אחת מהן תנוע מהר יותר מחברתה כדי לספק תמונות סטראוסקופיות. תקלות טכניות גרמו לדחיית נסיונות שיגור קודמים.
התפרצויות מרתחרשות כאשר “לולאות” של חומר מהשמש יוצאות מהשמש בפתאומיות, ודוחקות פלסמה בטמפרטורה של מאות אלפי מעלות אל החלל. הפלזמה מורכבת מאלקטרונים ויונים של מימן והליום. התפרצות טיפוסי מכילה מיליארד טונות של חומר והיא נעה הרחק מהשמש במהירות של כ-400 קילומטרים לשניה. במרבית המקרים, ההתפרצויות הללו מכוונות הרחק מכדור הארץ, אך כמה מהן נעות לכיווננו. כאשר קורה הדבר, החלקיקים והמטען המגנטי שהם נושאים, עלולים לגרום לתוצאות לא רצויות.
“כאשר סופה חזקה פוגעת והתנאים האחרים מתאמים, מקבלים הפרעות לקווי המתח הגבוה ולחלליות החשופות לאלקטרונים ופרוטונים עתירי אנרגיה. אמר ד”ר קייזר.
חלקיקים אלה מסוכנים לאסטרונאוטים ואפילו חברות תעופה שמסלוליהם עוברים מעל הקוטב מודאגים מהם משום שהן עלולות לעוור את התקשורת במטוסים, ולהגדיל את כמות הקרינה שחוטפים אנשי הצוות והנוסעים. “אילו היינו יודעים מתי הסופות הללו עומדות לפגוע אנחנו יכולים לנקוט בצעדי מנע”. אמר.
עד כה, מכיוון שמצפי השמש מסתכלים ישירות על השמש, לא ניתן לקבוע את הכיוון המדויק של ההתפרצות. באמצעות הצבת שתי חלליות הצופות על מסלול כדור הארץ משני מיקומים נפרדים, יוכלו האסטרונומים לצפות בסופות מהצד ולדעת במהירות אם ענן של פלסמה מתקרב לכדור הארץ.
“בפיסיקת השמש אנחנו יכולים להגיע לתובנות חדשות בין אם באמצעות ייצור מכשירים חדשים בעלי רזולוציה גבוהה יותר, המאפשרים לצפות עמוק יותר לתוך השמש או לראות מבים שלא ניתן היה לראות קודם לכן, או ללכת לנקודות תצפית אחרות” אומרת ד”ר ליקה גוהתקורטה, אף היא מדענית בפרויקט.
“כאשר יחלו לפעול חלליות סטראו, זו לא תהיה פריצת דרך בתחום המכשירים במונחים של רזולוציה, אך אם נראה את השמש בכל הדרה התלת ממדי לראשונה – כל הדרך מפני השטח ועד לכדור הארץ, זה הולך להיות מרהיב.”
חלליות סטראו מכילות כל אחת 16 מכשירים לרבות טלסקופים להדמית השמש בתחומים שונים של רוחב פס, וטכנולוגיות לנטילת דגימות חלקיקים מן ההתפרצויות.
עתיד האסטרונאוטים
חלליות סטראו ישדרו את נתוניהם לנאס”א ול-NOAA, הסוכות האחראית על תחזית מזג האוויר החללי ומשם תשמש את כל מפעילי הלווינים ואת חברות התעופה. המידע החדש צפוי לשפר את ההתראה המוקדמת מכמה שעות כיום ליומיים-שלושה. “בשל התלות הגוברת בחלליות ובלווינים לצורך תקשורת וניווט, משימת סטראו מגיעה בזמן.
השדה המגנטי של כדור הארץ נותן לכוכב הלכת ולתושביו רמה סבירה של הגנה, אך בשל הכוונה של סוכנויות החלל לשגר אסטרונאוטים לירח או אף למאדים בעשורים הבאים, ישנו לחץ ללמוד ולהגיע להבנה מלאה של פעילות השמש. בסיסים על הירח ומאדים יצטרכו לשלב גם מקלטים כנגד קרינה ואסטרונאוטים יידרשו לעצה טובה לפני שהם יוצאים מחוץ לטווח ההגנה של בסיסם.
באוגוסט 1972 נצפתה סופת שמש חזקה, אך היא התחרשה בין שתי משימות אפולו. אילו היו אסטרונאוטים על הירח באותו זמן, הם היו עלולים לחטוף קרינה בעוצמה של 400 רם
rem (Roentgen Equivalent Man). הם היו עלולים לחטוף מחלת קריאה וללא טיפול רפואי מהיר עלולה רמת קרינה כזו להיות קטלנית. האנרגיה של סופות השמש מגיעה לעשר בחזקת 24 ג'אולים. פי מיליארדי מיליארדים מאוטובוס הפוגע בקיר במהירות של 50 קמש. ופי 100 מהאנרגיה האצורה בכל ארסנל הנשק הגרעיני ברחבי העולם.” אמר.
