פרופסור אשר יהלום מהמרכז האוניברסיטאי באריאל ישראלי הצליח לאשש את הנחות היסוד שבהן השתמש איינשטיין ביחס למימד הזמן בתורת היחסות הכללית * תוצאות עבודת המחקר מתפרסמות בכתב העת FOUNDATIONS OF PHYSICS
מחקר חדש שערך פרופ' אשר יהלום מן המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון בשיתוף עם אוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה, מסביר מדוע שונה מימד הזמן משלושת המימדים האחרים של החלל. המחקר מצביע על דרך לבצע צמצום מהותי של הנחות היסוד של תורת היחסות הכללית, וייתכנו לו השלכות גם על תחומים אחרים בפיזיקה כגון תורת החלקיקים האלמנטאריים. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי FOUNDATIONS OF PHYSICS.
בשיחה עם אתר הידען מסביר פרופ' יהלום: “בהתחלה היה ניוטון, וניוטון אמר שכשיש לנו שתי מסות פועל ביניהן כוח משיכה. הוא נתן לזה ביטוי שמדבר על מכפלת המסות בקבוע גרביטציה אוניברסלי ובחלוקה למרחק בריבוע בין שתי המסות. אבל ניוטון לא הסביר לנו למה הכוח הזה קיים ואז בא איינשטיין ותקף את הבעיה מזוית שונה. לפי תורת היחסות הכללית של איינשטיין אותה פרסם בשנת 1915, עשר שנים לאחר פרסום תורת היחסות הפרטית, זה לא שמסה אחת מפעילה כוח על מסה אחרת אלא שהמסה גורמת לעיקום של המרחב והעיקום הזה מורגש על ידי הגוף השני שנמצא באותו מרחב עקום ככוח משיכה.”
“איינשטיין הציע סט של משוואות שמראות כיצד מסה (ואנרגיה) מעקמות את המרחב. שאני דן במקרה שהמסה הזו לא חסרה כלומר שהמרחב לא עקום אלא דווקא שטוח. מסתבר שמרחב שטוח יכול להיות מכמה סוגים – אנחנו יכולים לחשוב על מרחב אוקלידי שבו יש רק ממדים מרחביים ואין בו ממדי זמן. איינשטיין דיבר על מרחב ארבעה ממדי שיכול להיות מצב שיכלול ארבעה מרחבים ממדיים ואין בו בכלל ממדי זמן. אנו גם יכולים לחשוב על מרחב שיש בו שני ממדים מרחביים ושני ממדי זמן אבל מה שמקובל לחשוב ומה שאיינשטיין הניח, זה המרחב המוכר לנו שיש בו 3 ממדים מרחביים וממד אחד של זמן. ניתן למצוא פתרונות אפשריים למשוואות של איינשטיין גם בואריאציות האחרות של יקום ארבע ממדי אבל איינשטייין החליט לבחור ביקום המוכר לנו בצורה אקסיומטית בלי להסביר, בכל אופן זהו הפתרון הברור מאליו והמתקבל על הדעת –יקום בעל שלושה ממדים של מרחב וממד אחד של זמן אך הוא מעולם לא הסביר מדוע הוא בחר כך מעבר למציאות האמפירית. במילים אחרות הוא הסביר מדוע מהבחינה התיאורטית הטבע בנוי בצורה כזו. ואכן, כבר בשנים הראשונות לאחר פרסום תורת היחסות הכללית, ליתר דיוק ב-1923 הציע ארתור אדינגטון (אותו חוקר שב-1919 אישר את תורת היחסות הכללית של איינשטיין בצפיה בתזוזת הכוכבים על רקע ליקוי חמה בדרום אמריקה), אפשרות תיאורטית למעבר בין יקום של שלושה ממדי מרחב וממד זמן אחד ליקום של שני ממדים מכל סוג.”
“במאמר שפרסמתי בפאונדיישן אוף פיסיקס הוכחתי שרק הפתרון של שלוש פלוס אחד הוא פתרון יציב כמו כדור בקערה . לקחתי פתרון שנותן מרחב שטוח וגרמתי בו להפרעה (פרטורבציה). לאחר מכן בדקתי איך ההפרעה משפיעה (הכל כמובן בתיאוריה ובנוסחאות). הראיתי שרק הפתרון המוכר לנו הוא הפתרון היחיד היציב. כל האחרים לא יציבים (כמו עפרון העומד על חודו), אם כי במקרים פרטיים המשוואות של איינשטיין תהיינה נכונות גם שם.
ומה המשמעות של התגלית?
התגלית מאשרת ואף מחזקת את תורת היחסות הכללית של איינשטיין מהבחינה הזו שמספר האקסיומות וההנחות השרירותיות הוא קטן ביחס לניסוח המקורי. במדע אנחנו מנסים להסביר את חוקי הטבע בעזרת מספר מינימאלי של הנחות ובמקרה הזה אני מראה שאפשר היה לנסח את תורת היחסות של איינשטיין בפחות הנחות ולמעשה להוכיח את קיום הזמן במקום רק להניח אותו. לכך יתכנו משמעויות בהמשך. מכיוון שאנחנו לא שוללים בצורה קטגורית את כל הפתרונות האחרים יכול להיות שבסיטואציות מסוימות, קיצוניות כדוגמת אלו שבהם משתמשים אנשים החוקרים חלקיקים אלמנטריים אפשר יהיה להגיע למציאות שבה לא יהיה קיים ממד של זמן אלא רק ממדים של מרחב. אנשי החלקיקים משתמשים הרבה פעמים במרחב אוקלידי מסוג זה בחישובים שלהם ככלי עזר מתמטי. הם מציגים זאת כזוית חלשה (Weak Angle) שבה ממד הזמן הופך לממד מרחבי.
האם יישום מעשי?
“פעם שאלו את תומפסון לגבי האלקטרון אם יהיה לזה אי פעם שימוש מעשי והוא ענה שכנראה שלא, אבל בינתיים כל הכלכלה שלנו מבוססת על האלקטרון. על פניו אני לא רואה שימוש מעשי אבל ימים יגידו.
כיצד מתקשרת אוניברסיטת קיימברידג' למחקר הזה?
“את העבודה הזו עשיתי כשהייתי בשבתון באוניברסיטת קיימברידג', קרוב מאוד לחדר של אדינגטון עצמו בשנים 2005-2006.”
ספר על עצמך?
“אני פיסיקאי אך אני עובד על תחומי הפיסיקה התיאורטית במסגרת המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במרכז האוניברסיטאי באריאל עוד משנת 1999. קודם לכן סיימתי את כל שלושת התארים שלי באוניברסיטה העברית ועשיתי פוסט דוקטורט באוניברסיטה העברית.” לדבריו, בשנת השבתון בקיימברידג' הוא לא הרגיש בבעיה כלשהי, “הם אוהבים ישראלים. כולם ידעו מאיפה אני בא, ולמרות שיש חוגים שלא אוהבים זאת, זה לא שינה לאנשי האוניברסיטה. גם הקהילה היהודית קיבלה אותי מאוד יפה.
35 תגובות
למה בדיוק ההודעה שלי ממתינה???
נק-צפה
ב-1960 השנייה (ונגזר מזה השעה) הוגדרה כחלק מסויים של שנה מסויימת (במקרה 1900) ולא כחלק מיממה. זמן זה הוא תוצאה של חישוב ובפירוש לא קשור לקצב סיבוב כדור הארץ סביב צירו.
ההגדרה שונתה לאחר מכן לזמן שעון צזיום, כי זו מידה שניתן לשמש בה בפשטות, לכיול שעונים אחרים למשל.
ולהזכיר – כדור הארץ מסתובב על צירו כל 23 שעות ו-56 דקות, פחות או יותר.
ניסים: “אני לא מבין את ההגדרה שלך לשעה. כדור הארץ לא מסתובב בקצב אחיד, ובכל מקרה, זמן סיבוב כדור הארץ על צירו אינו 24 שעות.”
זה בדיוק מה שאמרו ב 1960 – אז הועדה למשקלות ומידות נטשה את ההגדרה שהיתה דומה למה שחיים כתב, ועברה להגדרה דומה למה שאתה כתבת..
חיים אבגד
אני לא מבין את ההגדרה שלך לשעה. כדור הארץ לא מסתובב בקצב אחיד, ובכל מקרה, זמן סיבוב כדור הארץ על צירו אינו 24 שעות.
ההגדרה של יחידת זמן היא בעזרת שעון צזיום ללא קשר לסיבוב כדור הארץ.
נראה שיש כאן מגיבים אחדים עם ידע פיזיקאלי חלקי וקלוש.
למשל “שלושה מרחבי זמן: עבר הווה ועתיד” (מאחת התגובות, אך לא רק שם, אלא גם בתגובות אחרות)
לא שאני מתנגד להם. אדרבא. ברוכים הבאים.
אלא שהם “מתחצפים” במתן הרצאות מתוך מוחם הקודח, במקום להציג שאלות על הנושאים שבהם אינם מבינים מספיק. (כתלמיד ישיבה תיכונית לשעבר – אני מזהה כאן את הדפוס הפולמוסי של התלמוד. שם מציגים דמיון כעובדה וגם גוזרים ממנו מסקנות. דרך זו אינה דרכו של המדע)
כך או כך: כשאינך בעל ידע בנושא מסויים מן הראוי שלא תתן הרצאות. אלא השח ראשך. שאל, הקשה, התעניין. ואולי יענו לך.
(נראה שגם מיכאל רוטשילד שם לב למצב המגוחך)
לאלימלך
אני מגדיר שעה באופן כזה שלוקח לכד”א לחוג יחסית לשמש 24 שעות בדיוק.
ואתה מקשה: “אולי בכל ניסוי – ארץ תנוע מהר יותר או לאט יותר ?”
אלא שאתה מניח הנחה סמויה כאילו קיים שעון אחר, אמיתי יותר שיחסית אליו אתה קובע “מהר יותר”. הנחה זו סותרת את ההגדרה.
אני אנסה לשפר את השאלה שלך. אם הזמן של תופעה א שווה לזמן של תופעה ב בניסוי מספר 1, מניין לנו כי כך יהיה בניסוי מספר 2.
אלא שגם כאן מסתבר שהזמן “אחיד”. לאחר שהגדרנו “שעה”, “דקה”, “שניה”, “שנה”. יכולנו למדוד אורכן של תופעות במונחים אלה. תורת ניוטון ותורת היחסות פותחו ע”ס הידע שהצצטבר.
זמן במשמעות הראשונית הוא בבחינת תקופת חיים ,מה שאנו מכנים זמן הינו למעשה מדידת גרמי שמים , כאשר לכל תנועה ברצף הענקנו שם אקסלוסיבי שניה דקה שעה וכו’ וכאן עולה ונובעת שאלה בסיסית ומעניינת ,לפחות אותי , האם בכל ניסוי או מצב שהוא גרמי השמים השמש והירח ינועו מהר יותר או לאט יותר ? כי אם לא (אני מניח שלא וכן שגם לא התווספה לחייו של אף יצור ולו שניה על פי מדידת גרמי השמים שמהם נגזר הזמן והשעון , ) כיצד אפשר לומר שהניסוי השפיע על הזמן ? בדיוק כפי שאורי גלר עצר את השעון ולא את הזמן 🙂 אשמח להסבר …..
רק עכשיו שמתי לב לשטויות שבתגובה 24.
בידור אמתי.
אלון:
יש הרבה שאלות שעדיין אפשר לשאול אחרי איינשטיין אבל אלו אינן השאלות שלך.
כוח אינו אלא הנגזרת של הפוטנציאל. זה מה שתמיד היה וזה מה שתמיד יהיה. אם יש הפרשי פוטנציאל הרי שמתוך הגדרה יהיה כוח.
גם אין צורך בממד נוסף.
לא נראה לי שבאמת התעמקת בנושא.
“אבל ניוטון לא הסביר לנו למה הכוח הזה קיים ואז בא איינשטיין ותקף את הבעיה מזוית שונה”.
נכון חלקית.
איינשטיין אכן תקף את הבעיה מזוית שונה אך גם הוא לא הסביר לנו מדוע הכוח הזה קיים.
הוא לא פתר את הבעיה אלא רק העביר אותה לבעיה מסוג אחר.
נניח שמסה מעוותת את המרחב ויוצרת “בור פוטנציאל”.
עדיין, בשביל שמסה אחרת תימשך לאותו בור פוטנציאל, דרוש כוח משיכה.(אחרת מה מפריע לה להישאר במנוחה על השיפוע?)
כלומר, איינשטיין לא פתר את הבעיה. כעת, נחוץ לנו כוח גלובאלי אורתוגונלי למרחב התלת מימדי בו אנו חיים על מנת שהגרביטציה תעבוד.
ומכיוון שהכוח הזה אורתוגונלי למרחב תלת מימדי, הוא חייב להגיע ממימד מרחבי(לא כולל זמן) רביעי.
יש לי דרך מאוד פשוטה להסתכל על זה, חוסר ההבנה נובע מחוסר היכולת להסתכל על
הדבר בצורה לא משוחדת בגלל הדעות המוקדמות על מוסג ה”זמן”.
עצם השם “זמן כמימד הרביעי” מטעה וגורם לחשוב על הזמן כעוד מימד נוסף לשלושת מימדי המרחב המוכרים,
בעוד שהוא למעשה אינטרפטציה נוספת לאותה התופעה של מרחב(שלושת מימדי המרחב)
אפשר אפילו להגיד זמן = מרחב מרחב = זמן
“זמן” זה הזמן שלוקח למשהו (חומר אנרגיה) לעבור מנקודה A לנקודה B בחלל
ללא מרחב אין זמן כי כול המרחב הוא אותה הנקודה (סינגיולרטי) ואם זו אותה הנקודה
כול דבר שקורא שם קורא באותו “הזמן” ואז כמובן אין זמן,
ללא הפרש יחסי בין שני ארועים בזמן (מה שבעצם מגדיר את תופעת הזמן) אין מרחב ואין זמן
בואו נחזור ל אנרגיה = חומר חומר = אנרגיה
את החלק הזה כבר כולם מבינים מדובר פה על סוג של “””תופעה””” במרכאות
משולשות
בוא נקרא לתופעה הזו פשוט X
חומר זו פרשנות ל X וגם אנרגיה זו פרשנות אחרת בנסיבות אחרות לאותה התופעה
” X ”
אותו ההגיון עובד גם בזמן ומרחב או בשמו היותר ידוע ” זמן-חלל” “SPACE-TIME”
(לא השתמשתי במילה חלל כי גם למילה זו יש דעות קדומות)
במילים פשוטות
מהירות האור היא המהירות האבסולוטית!
שום “חומר” או “אנרגיה” לא יכול “לנוע” מהר יותר “במרחב”
אלה ארבעת האינטרפטציות של אותה תופעת ה- ” X ”
בואו נקרא ל תופעת ה X בשם אחר,
האתר או שדה ההיגס (שאישית אני לא מאמין שהוא עשוי מחלקיקים למרות שכמה דוקטורנטים יחלקו עלי) או זמן-חלל
למעשה שדה ההיגס הוא הזמן חלל ונוחכותו מאפשר את קיום התופעות
כשמשהוא נע בתוך שדה ההיגס הוא יכול לגרום לאינטראקציה איתו או לא
אנרגיה כידוע נעה בו ללא התנגדות במהירות האור או ליתר דיוק
האור נע בשדה ההיגס ב “קבוע של איינשטיין” המהירות האבסולוטית ללא התנגדות
בעוד שחומר נע במהירות יותר נמוכה מכיוון שהוא יוצר אינטראקציה אם שדה ההיגס אשר
מאיטה אותו (סוג של חיכוך) תופעה שמכנים “מסה” (התנגדות לתנועה בחלל)
ובתגובה החומר גם מעקם את שדה ההיגס (יוצר בו הפרעות) תופעה אשר אנו
מכנים “כבידה”.
חוסר היכולת להבין את העקרונות הללו נובע מדעות קדומות על מושגים
שנאלצים להשתמש בהם בישביל לתאר את התופעות שאנו צופים בהן
הדרך היחידה להבין באמת היא לזנוח את הדעות המוקדמות ולבוא נקי
מה שלאדם שכול חייו למד במסגרת ונאלץ לספוג דעות קדומות יהיה מאוד קשה
וכמו שכתב אחד הפילוסופים הגדולים של העת החדשה
ג’אן לואי סימביון
I am your negotiator
I sit here without bias nor prejudice
This is the simple truth of my presence
Not luck nor fame
גם אני חושב שצריכים להפוך את מכללת השומרון לאוניברסיטה ברשות עצמה.
אגב, קשקשנו כאן הרבה אבלאני מקווה שלפחות חלקכם יודעים להעריך את העובדה שבאמת מדובר כאן מגילוי מסעיר.
נקודה:
ואיפה הבלבול עליו דברת?
דבריך אמנם נכונים אבל אינני רואה כיצד הם קשורים לדיון.
לערן, לא אמורה להיות בעיה, בטח לא בממדים שתיארת. כנראה נכנסת כשהשרת היה עמוס בגלל הידען או בגלל השכנים שלו לשרת. אבל בכל אופן האם נסית להכנס עם פיירפוקס? האתר מותאם היטב גם לפיירפוקס ולא רק לאקספלורר.
נראה שיש פה בלבול.
למרחב יש N מימדים אם צריך N מספרים (וקטור) כדי לתאר את כל הנקודות במרחב.
גם בזמן ניוטון היינו צריכים 4 מספרים (3 מרחבים ו1 זמני) לתאר נקודה ביקום.
עד איינשטיין חשבו שאנו נעים במהירות קבועה דרך מימד הזמן, ושתנועות במימדים המרחביים לא משפיעים או מושפעים מהתנועה במימד בזמן. (כלומר אנו נעים תמיד לעתיד בקצב קבוע ומשותף לכל היקום, כלומר הזמן הוא מוחלט).
החידוש של איינשטיין הוא בכך שהראה שכולנו נעים במהירות קבועה שהיא מהירות האור דרך המרחב ה4 מימדי. ולכן יש השפעה בין כל מימד לאחר. ככל שאני נע מהר יותר במימד מרחבי כך אני נע פחות מהר במימד זמני (כי סה"כ וקטור המהירות צריך להיות מהירות האור).
נקודה מענינת נוספת היא שהזמן בוקטור שונה מהמרחב בכך שהוא מוכפל במספר המדומה i. כלומר הזמן הוא מימד מדומה. והכל אשליה אחת גדולה.
מסכים השרת חלש וגם התוכנה ומסד הנתונים
ערן
זה פונקציה של כסף השרת של האתר חלש.
האתר עצמו גם לא כתוב באופן אופטימלי וגם יש לו המון חורי אבטחה.
אולי אם הוא יכניס פרסומות יהיה לו כסף לשדרג.
אוי! כמה פיספוסי מקשים בתשובה קצרה אחת!
מתן:
לדעתי התשובה לשאלתך חיובית.
מתן:
לדעתיט נתשובה לשאלתך היא חיובית.
ערן:
זו הוכחה לשקילות הממדים:
אם יש לך יותר רוחב פס או יותר נפח זיכרון אתה יכול לחסוך זמן טעינה.
עדן:
הממדים מגדירים את המרחב כולו וקובעים את כל המקומות שבהם ניתן להיות ולא רק איפה אנחנו עכשיו.
הרי אתה במקום אחר ממני ובמקום שאני יושב ישב פעם מישהו אחר.
אוופס, אני ערן אחר, לא המגיב הקודם….
אבי, אם כבר מדברים על זמן, האם אתה מודע לכך שזמן הטעינה של האתר הזה מאד מאד מאד איטי? בניגוד ל YNet לדוגמה שעולה תוך 5 שניות בערך למסך, לאתר זה לוקח לפעמים יותר מחצי דקה עד שמופיע משהו, ולא רק זאת אלא שבכל הזמן הזה האתר תוקע את כל המחשב ולא ניתן לבצע שום פעולה אחרת במחשב עד שדף הידען נטען…..
לידיעתך,
תודה.
אז המסקנה הסופית מהתגובות שלכם שאתם אומרים שעכשיו השניה הזאת שאתם נמצאים בה אתם נמצאים בארבעת המימדים במקביל…
אז למה לעשות את החילוק הזה למימדים?
עדן:
אתה טועה מאד ויהודה צודק.
המשל שאתה מביא איני דומה לנמשל.
חשוב על ממדי המרחב כך:
ממד א: מדרום לצפון
ממד ב: ממזרח למערב
ממד ג: מלמטה למעלה
שלשת מצבי הזמן של עבר הווה ועתיד דומים כאן ל:
בממד הראשון: מדרום לך, אצלך, מצפון לך.
בממד השני: מזרחה לך, אצלך, מערבה לך.
בממד השלישי: תחתך, אצלך, מעליך.
התיאור שאתה מתאר כתנועה במרחב אינו תנועה על ממד אחד של המרחב אלא על כל שלושת הממדים ולכן לא נכון להמשילו לתנועה בממד האחד של הזמן שבו כבר יש לנו (ללא תוספת ממדים) עבר, הווה ועתיד
עדן
ההבדל בין השילובים של מספר ממדי המרחב והזמן מתבטא בטופולוגיות השונות שניתן לשכן במרחבים הללו. סוגים שונים של יריעות וזרימה של עקמומית שונות כגון טורוסים וקשרים שונים. ההשלכה עבור הזמן עצמו יכולה להתבטא בחיבורים שונים של רצף הזמן. כלומר שיתכנו טופולוגיות המאפשרות לזמן לדלג מההווה לעבר או מהעתיד להוווה או כל מיני לולאות מוזרות ברצף הזמן. בטיול בתוך טופולוגיה מסוג כזה לדוגמא אתה עשוי למצוא עצמך מזדקן במהירות רבה בפניה מסויימת ובפניה הבאה הופך לינוקא בחתולים או אפילו חוזר אחורנית באבולוציה ומוצא עצמך מפצח בוטנים על עץ בג’ונגל.
אם המימדים הם אורך,רוחב ועומק אז שאתה זורק חפץ מסויים הוא עובר בכל המימדים? וכל מה שפועל בצורה מעגלית פועל בשני מימדים במקביל? או שיותר נכון להתייחס אליו בשלושה מימדי זמן כמו מטוטלת בזמן X רואים אותה במקום X? וזה לפי צפיפות המסה שלה האנרגיות והלחץ!
וכמו כדור הארץ שהוא מסתובב סביב השמש הוא קובע לנו את עונות השנה אז מה נכון לומר לומר עכשיו(הווה) כדו"הא נמצא באביב לפני(עבר) הוא היה בחורף ועוד מעט(עתיד) יהיה קיץ?
אלה שלושת הזמנים שיכולים להיות אבל אם להתייחס אליו לפי התנועה שלו ברגע שהוא זז לדוגמא:
אם הוא לא יזוז והוא ישאר במקום נישאר בהווה? לא פשוט יהיה עתיד אחר… אפשר לומר שהתנועה קובעת את העתיד שאנחנו משנים את העתיד שלנו אנחנו מודעים לעבר אבל אם בעבר היה קיץ בזמן X אז בגלל שינוי התנועה אין יותר קיץ בזמן X.
אם יפגע עצם בכדור הארץ וכדור הארץ יסטה ממסלולו תהיה תנועה חריגה אבל המימדים הם לפני שהחריגה נוצרה(עבר,הווה ועתיד)אחרי שהחריגה נוצרה(עבר,הווה ועתיד) חריגה אחרת(עבר,הווה ועתיד) אלה שלושה אופציות שיכולות להיות אם היה או לא היה או היה אחרת…
או שמה שאתה אומר אם היינו פונים שמאלה(עבר,הווה ועתיד) ימינה(עבר,הווה, ועתיד) קדימה(עבר,הווה, ועתיד) אחורה(עבר, הווה ועתיד) למעלה(עבר,הווה ועתיד) כי ברור שכל כיוון לסטיה היה יוצר עתיד אחר בסופו של דבר! גם אם זה במימד 1 כפי שאתה אומר הוא יכול לעשות 2 תנועות ימינה ושמאלה לדוגמא וכל אחד היה יוצר עתיד אחר.
אפשר ליצור ככה הרבה מימדים אבל אם אתה ממקד את זה לזמן רואים שאם העצם בתנועה קבועה(עבר,הווה ועתיד) אם העצם חורג מהתנועה ועוצר(עבר, הווה ועתיד) ואם הוא חורג אחרת וסוטה ממסלולו(עבר,הווה ועתיד) יש 3 אופציות סה"כ…
אשמח לתשובות מפורטות יותר…
יום טוב.
עדן.
2 מימדי מרחב (כאן ושם) ו2 מימדי זמן (פעם ועכשיו)
לעידן,
🙂
לעדן
שלושה מימדי זמו אינם עבר הווה ועתיד. זה מימד זמו אחד. כל מימד מכיל עבר הווה ועתיד, ואמורים להיות שלושה כאלה.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
ואם היינו עושים שלושה מימדי זמן (עבר,הווה ועתיד)
ומימד מרחב אחד? זה לא נשמע הגיוני? המסה שמעקמת את המרחב תלויה בצפיפות המסה האנרגיה והלחץ ככל שהם יותר גדולים המרחב נמתח יותר וזה מאריך את הדרך ואם צפיפות המסה האנרגיה והלחץ קטנים יותר זה מקצר את הדרך… ומה שזה אומר שככל שהדרך יותר קצרה הזמנים יותר קצרים להגיע אליה ובדיוק להפך… לפיכך ליד שדה כבידה הזמנים מתקצריםמתארכים תלוי בשדה הכבידה שאותו כמובן מחשבים לפי צפיפות המסה האנרגיה והלחץ!
דעה: לפי הניסוי של איינשטיין אם תחשבו על יריעת הגומי שנמתחת אם היא לא הייתה מתוחה אז כל הכדורים מתקרבים ובסופו של דבר נצמדים לכדור הגדול ביותר…
מה שמלמד אותנו על היקום שהיקום שלנו לא מתרחב כנראה הוא נמתח כי אם לא היינו ב"דרכנו" אל השמש…
המרכז צריך להיות אוניברסיטה, אין למנוע זאת רק בגלל המיקום – אריאל,נהפוך הוא!לא פעם אחת מתפרסמים מאמרים מכובדים.
"תחומים אחרים בפיזיקה כגון תורת החלקיקים האלמנטאריים" מזו התאוריה הזאת זה קוונטאום ??תודה למסביר