דובר צה"ל מוסר כי אסף רמון השתתף בטיסת אימון כחלק מקורס אימון מתקדם – השלב שלאחר סיום קורס הטיס

סגן אסף רמון בסיום קורס הטיס. צילום: דובר צה''ל

google machine translation of this page from origin language to english

האסונות ממשיכים לרדוף את בית משפחתו של אילן רמון, אל"מ וטייס בחיל האווויר שנספה בהיותו האסטרונאוט הישראלי בעת טיסה במעבורת החלל קולומביה. לאחר האסון ב-2003 נפטרו הוריו של אילן רמון, וכן גיסו. היום נהרג בנו אסף רמון כאשר השתתף באימון קרבות אוויר במטוס מדגם F16.

להלן הודעת דובר צה"ל

טייס חיל האוויר, סגן אסף רמון, נספה היום (יום א') בהתרסקות מטוס F16A, במהלך טיסת אימון שגרתית מדרום להר חברון, סמוך לישוב פני חבר. אסף רמון, הוא בנו הבכור של האסטרונאוט הישראלי הראשון וטייס חיל האוויר, אל"ם אילן רמון ז"ל, שנספה בהתרסקות מעבורת החלל "קולומביה" ב-1 בפברואר 2003.

אסף רמון השתתף בטיסת אימון שיצאה מבסיס נבטים, כחלק מקורס אימון מתקדם (השלב שלאחר סיום קורס הטיס). בן זוגו ללהק דיווח כי ראה את המטוס צולל לכיוון הקרקע. כוחות גדולים ביצעו סריקות באזור ולבסוף איתרו את הגופה בין שברי המטוס.

אסף רמון סיים את קורס הטיס של חיל האוויר, כחניך מצטיין, בסוף חודש יוני האחרון ושובץ כטייס קרב בטייסת אף-16. במהלך קורס הטיס, בחודש מרץ 2009, נחלץ אסף רמון מתקלה חמורה שאירעה במטוס "סקייהוק", בו ביצע טיסת אימון עם מדריך טיסה. במהלך הטיסה כבה מנועו של המטוס ואסף רמון הצליח להנחיתו בעזרת הוראות המדריך וזכה לשבחים על תפקודו במהלך האירוע.

אסף רמון היה בן 15 כשאביו נהרג בהתרסקות מעבורת החלל מעל מדינת טקסס, בזמן שצוותה ניסה להנחית אותה עם השלמת משימתה בחלל. לאחר מות אביו הביע אסף רצון ללכת בדרכו ולהיות טייס בחיל האוויר. היום עם היוודע דבר האסון הגיעו לביתה של רונה רמון, אלמנתו של אילן, מפקד חיל האוויר, האלוף עידו נחושתן, וראש אכ"א, האלוף אבי זמיר, כדי לבשר לה את הבשורה הקשה.

מפקד חיל האויר, מינה ועדת חקירה בראשות קצין בדרגת אל"מ לבדיקת נסיבות האירוע,. כמו כן, כל טיסות האימונים של מערך מטוסי הF16A הופסקו עד להודעה חדשה.

אילן רמון היה גאה במשפחתו

בראיון שערכתי עם אילן רמון ז"ל ביוני 2002, כחצי שנה לפני האסון, הוא הזכיר את משפחתו מספר פעמים. כאשר שאלתיו איך זה להפוך מטייס שעבודתו פחות או יותר סודית לנציג של ישראל הוא ענה: "התחושה היא מוזרה, לעבור ממצב שבו לא רואים את הפנים שלך ואף אחד לא יודע מה אתה עושה, למצב שבו אתה חשוף, גם בתקשורת ולא רק אתה אלא גם בני המשפחה שלך. זה שינוי גדול. אבל אני חושב שאולי הזכות שניתנה לי ובזכותה אני עובר את זה די בקלות, זה שאנחנו עושים דבר חיובי ואני שמח לשתף את כל עם ישראל באמצעות התקשורת."

בתשובה לשאלה מי יחכה לך בשובך, ענה רמון: "המשפחה. איתם אני מוכן ללכת באש ובמים." האסון היום הראה כי בנו הפנים מסר זה וניסה ללכת בעקבות אביו ולהיות טייס קרב.

במסיבת עיתונאים שהתקיימה ביוסטון לאחר האסון, אמר אסף רמון, אז בן 15 כי הוא מקווה להיות אסטרונאוט ולהמשיך במורשת אביו. היום המילים הללו מקבלות משמעות מצמררת.

באותו נושא:

• ועדת השרים למדע וטכנולוגיה החליטה: תורחב פעילות הקרן להנצחת אילן רמון ז"ל
• הסכמה עקרונית עם נאס"א לשיגור אסטרונאוט ישראלי שני
• "אילן היה שמח לדעת שממשיכים את מורשתו"

תגובות

1. מאת דויד:

   13-09-2009 בשעה 19:25

   עצוב מאוד ,
   שלא ידעו עוד צער
2. מאת עדי:

   13-09-2009 בשעה 19:50

   איזה כואב זה…
   שלא ידעו עוד צער\:
3. מאת אלה חוברה:

   13-09-2009 בשעה 20:06

   מצמרר, שלא ידעו עוד צער ,ת.נ.צ.ב.ה ..
   יהי זכרו ברוך!!!
4. מאת עדי שטרית:

   13-09-2009 בשעה 20:08

   כואב לי הלב!!!
5. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

   13-09-2009 בשעה 20:17

   מסכן יהי זכרו ברוך
   כמה קורבנות במשפחה מסכן היה בחור טוב.
6. מאת אבינתן:

   13-09-2009 בשעה 20:36

   ברוך דיין האמת… הוא היה אדם מאוד חכם וטוב
7. מאת אבירם:

   13-09-2009 בשעה 20:38

   איזה עולם מסריח כאילו רבאק האב ההורים הגיס ועכשיו הבן מה נסגר ועוד לפני ראש השנה כאילו מההההההההה?
8. מאת אבינתן:

   13-09-2009 בשעה 20:43

   רק ה' יודע ומחליט מה יקרה
9. מאת רוני:

   13-09-2009 בשעה 20:46

   יהי זכרו ברוך! אני בטוחה שנשמתו נמצאת בגן עדן
10. מאת עדיה.:

    13-09-2009 בשעה 20:51

    פשוט עצוב, הלב כ"כ כואב.
    יהי זיכרו ברוך.
11. מאת רועי צזנה:

    13-09-2009 בשעה 21:02

    טרגדיה אמיתית. מי יתן ובני משפחתו לא ידעו עוד צער.
12. מאת טופז:

    13-09-2009 בשעה 21:28

    יואי מסכן יהיה זיכרו ברוך שנישמתו תיהיה בגן עדן
13. מאת נועם גולן:

    13-09-2009 בשעה 21:42

    אסף רמון ז"ל

    לאט לך אבי, הנה, פורש אני כנפיי אלייך,
    עדיך מגביה עוף, לחבוק כמיהתי רוגשת,
    מהרי אליי אימי, טרם תסער נפשי מעלה,
    מרכין ראשי אלייך, אוסף נפשי אל שחקים.

    דמעתי לך עצב אימי, כה מתרחקת את,
    אושר דמעותיי בדרכי אליך, אבי,
    מגביה אני עדייך, רוכב על ענני כמיהותיי,
    חבקני אלייך, גם אם השארתי אימי ביגונה,
    והיא, דמעותיה אליי זולגות בחריש כאבה אלייך.

    שאי ידייך אימי, שאיני אל אהבתך במרומים,
    לאט לך אבי, הנה הגעתי עדייך,
    כאבי אלייך אמי, משפיל מבטי אלייך,
    חבוק באהבתך שבמרומים,

    אוהב אותך אימי, שלום לך אבי,
    שלום לך אמי, סגרתי ימיי,
    בזרועות אהבתך – אהבתי,
    ובמרומים כך יחד, אתה ואני,
    לא לבד עוד אתה אבי,
    חבוקה את שם למטה אימי,
    והנה איתך כאן אני – אבי,
    לאט לך אמי,

    הנני ובאתי אליך – אבי…

    אהבתי לך אמי…
14. מאת מיטל:

    13-09-2009 בשעה 21:48

    קשה להאמין!
15. מאת חסוי:

    13-09-2009 בשעה 22:01

    זכרנו לברכה מאוווד עצווב
16. מאת נקודה:

    13-09-2009 בשעה 22:31

    
17. מאת נדב:

    13-09-2009 בשעה 22:48

    עצב חותך
18. מאת אפרת:

    13-09-2009 בשעה 23:00

    כואב ומוזר!!

    יהי זכרם ברוך
19. מאת אגנוס:

    13-09-2009 בשעה 23:22

    יהי זכרו ברוך.
    תנחומים למשפחה.
20. מאת אדי:

    13-09-2009 בשעה 23:58

    כמה חבל!
    במקום שהמקריות הופכת לאי רציונלית, היא פוגשת ברציונליות של האי מקריות. אנו איננו מסוגלים להבין אותה. אנו יכולים רק לכאוב אותה, פעם, ועוד פעם, ועוד פעם…
    יהי זכרו ברוך.
21. מאת ח.א.:

    14-09-2009 בשעה 0:02

    האסון הנורא הזה וכל האסונות שקורים בכל פינה רק מראים שהגאולה של עם ישראל קרובה מאד .כי כמה גרוע עוד יכול להיות ? אין עוד לאן לרדת, זה נורא, נורא ואיום. מכאן אפשר רק לעלות.זהו, זה הסוף של הגלות האיומה הזאת, ואסף רמון ז"ל שנמצא עכשיו קרוב לאלוקים יקום לתחיה ביחד עם אביו הבלתי נשכח ועם כל הנרצחים השם יקום דמם.ונפגש כולנו בקרוב בירושליים.
22. מאת אולי:

    14-09-2009 בשעה 1:00

    עכשיו הוא עם אבא שלו שם למעלה…
23. מאת אני:

    14-09-2009 בשעה 2:51

    הכאב הזה, כאב גדילה, בא להרחיב את רוחניותנו. לומר לנו שדי עם החומריות, די לסגוד לחומר. להעיר אותנו למה שחשוב באמת- הנשמה, הרגש, האהבה. לא סתם אלוהים לוקח לנו אנשים מיוחדים, וגם מוכרים. כדי שיכאב לנו, ומשהו ישתנה בעקבות זה, בתוך כל אחד מאיתנו, לטובה.
    יהי זכרך ברוך- אסף רמון, בחור קסם.
24. מאת באברה:

    14-09-2009 בשעה 3:58

    איוב ממש. טרגדיה רודפת טרגדיה. זה נורא. אין מה לרחם ולכאוב על מותו ומות אביו – הם כבר לא מרגישים כלום. המשפחה היא זו שצריכה להתמודד עם האבל והאבדן הכבד. אני מקווה שאימו של אסף ואשתו של אילן תמצא כוחות נפש להתמודד עם הטרוף הזה.

    מעניין גם לגלות שבאתר הידען יש הרבה קוראים שקטים שמגיבים רק במקרים נדירים וכואבים במיוחד כמו זה. מענין גם לראות את ההקשרים הדתיים שנעשים (תגובות 23-21, 12, 9-6, 3). וגם אני הזכרתי בתחילת תגובתי את איוב מהתנ"ך. בעתות משבר קשים אנחנו מוצאים בקלות הקשרים דתיים לצורכי הסבר או ריפוי.
25. מאת משה:

    14-09-2009 בשעה 7:18

    אם הוא היה טייס מצטיין אז למה הוא התרסק
    אני הבנתי שבנים ממשפחות שקולות לא יכולים לשרת בתפקידים עם סיכון גבוה
    האם היו כאן שיקולים נכונים כשהחליטו להכשיר את אסף כטייס קרב
    האם ההחלטה התקבלה מהבטן והאם החליטו בשביל ההצגה להפכו למצטין

    באמת נדרשת כאן ועדת חקירה אבל חיצונית לחיל האוויר
26. מאת גדעון:

    14-09-2009 בשעה 9:13

    "כי מהרסיך ומחריביך ממך יצאו"
    תמיד היו בתוכנו מיני "בניהו" כאלה,עם שנאה עצמית שהוא נושא למחקר פסיכולוגי.
    גדעון
27. מאת אבי בליזובסקי:

    14-09-2009 בשעה 9:30

    תודה על תגובתך, היו כמה תגובות שחשבתי למחוק אבל אף אחת לא הגיעה רחוק עד כדי כך. כבן לניצולת שואה אני לא מסוגל להשאיר תגובה שיש בה השוואה של צה"ל לנאצים ועוד בידיעה על אירוע טראגי.
    מי שמכיר את דעתי יודע שאני ממש לא ימני, אבל אני סבור שלא יקרה כלום אם בכל זאת נהיה בעד ישראל, במאבק הקיומי שלה.
28. מאת ליאל:

    14-09-2009 בשעה 9:33

    כולנו אבלים וכואבים את צער המשפחה.
    שלא תדעו עוד צער.

    ובאשר ל"בניהו" , מתביישת אני שאנשים כמוך חולקים איתי מדינה.
    לא מגיעה לך ההגנה אותה אתה מקבל מצה"ל.
    הלוואי ולעוד צבאות רבים יהיה חה"א כמו של צבאנו.
    יושב אתה בבית, שופט מבקר ומנסה להתערב לכאורה במה שנכון או לא נכון לעשות. בעוד אתה לא יותר מבור ועם הארץ שאינו מבין ולו דבר מה בביטחון, בסכנות הטמונות לנו-גם לך, היושב בבית, ובמה שנדרש בכדי להשיג זאת.

    "אויב מבית" אתה , כפי שכתבו כאן לפני.
29. מאת דור:

    14-09-2009 בשעה 16:59

    עצוב בהחלט..האירוניה הארורה..אבל..לא אמרתם מה סיבת התסרקותו…מישהו מוכן להגיד?
30. מאת אייל.א:

    14-09-2009 בשעה 17:29

    לשמע הידיעה הכואבת הפה נפער לרגעים ארוכים. כואב עד דמעות אמיתיות.

    דור, נאמר באמצעי התקשורת השונים שככל הנראה מדובר בגורם אנושי לתאונה ולא תקלה טכנית.
    לי נראה שאכן קרה משהו פיזיולוגי ששיתק אותו, למשל איבוד הכרה. גם מהסיבה שהוא לא ענה בקשר וגם שהמטוס המשיך לצלול כאילו אין טייס. אבל את הסיבה כבר יגלו אלה שחוקרים.
31. מאת דם לבן:

    14-09-2009 בשעה 18:31

    זה הרס לי את כל היום כששמעתי על זה (אתמול). פשוט נורא, אין מילים.

    ובבקשה מכל המגיבים: אל תהפכו את הפורום הזה לזירת אגרוף, קצת טאקט
32. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    14-09-2009 בשעה 22:04

    ברוך דיין האמת ,ת.נ.צ.ב.ה
33. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    14-09-2009 בשעה 22:48

    שלא תדעו עוד צער.. יהי זכרו ברוך..

    ובקשר לכל המגיבים חסרי הטאקט איש לא ביקש ממכם להביע בהשתפכות את צערכם אבל לפחות תחסכו את תגובות הנאצה ואל תגיבו כלל..
34. מאת מאיה:

    17-09-2009 בשעה 10:06

    ילד מתוק יפה מלך העולם באמת.באתי לחזרה הגנרלית רק כדי לראות אותו מקבל כנפיים מתוך גאווה כל כך גדולה כאילו היה בני…
    אחרי חודש ראיתי אותו במסעדה בב"ש כל כך רציתי לגשת אבל לא רציתי להציק ,עכשיו אני מצטערת שלא ניגשתי ואמרתי לו כמה אני גאה בו.תהיה נישמתו צרורה בצרור החיים,אמן.
35. מאת איריס:

    20-09-2009 בשעה 15:09

    והצער לא נגמר……………..
36. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    21-09-2009 בשעה 20:46

    הלב נקרע..: (
    שלא ידעו עוד צער
37. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    22-09-2009 בשעה 17:53

    עצווב נוורא : (
    שלא ידעו עוד צערר

    עוולםם חרעע !!
38. מאת עדי:

    23-09-2009 בשעה 20:04

    איזה כאב לב )):
    זה פשוט לא נתפס!
    איזה גבר בכל המובנים
    פשוט פרח שנקטף :[
    יפה תואר גם מבפנים וגם מבחוץ
    מנוחתו בגן עדן יהי זכרו ברוך!!!
39. מאת שמואל:

    22-10-2009 בשעה 18:57

    יהיה זכרם ברוך (אסף + אילן).
    את המקרה עם אסף היה אפשר לימנוע לו המחליטים שלנו לא היו כל כך טיפשים.

הוספת תגובה