הפאנלים מכילים רכיבי ננוטכנולוגיה שנועדו להגדיל את יעילות הקולטים. החשמל שייוצר ישמש לצריכה עצמית של מפעל החברה, המייצר את הקולטים בפארק המדע ברחובות
מייק ספלינטר, נשיא חברת אפלייד מטיריאלס העולמית, שמבקר השבוע בישראל, השיק (20.1.08) פרויקט חדשני, ראשון מסוגו בישראל שבמסגרתו יותקנו פאנלים סולאריים להפקת חשמל מאנרגיית השמש, בבנייני אפלייד מטיריאלס ישראל בפארק המדע ברחובות. האנרגיה הסולארית החלופית תשרת את פעילויות אפלייד מטיריאלס ישראל, שמפתחת ומייצרת מערכות בקרת איכות ואיתור תקלות המשמשות את כל יצרני השבבים הגדולים בעולם. הפרויקט יאפשר הפקת עד 1,000,000 קילו-וואט שעה של חשמל מידי שנה.
פרטים על הפרויקט הייחודי נחשפו היום (20.1.08) בפני נשיא המדינה שמעון פרס בפגישתו עם נשיא אפלייד מטיריאלס העולמית. ספלינטר דיווח לנשיא על פיתוחיה פורצי הדרך של אפלייד מטיריאלס העולמית בתחום מערכות להפקת אנרגיה סולארית שהוכיחו שיפור בכדאיות הכלכלית, לצד תרומתן הגדולה לשימור הסביבה. “יש בישראל שילוב ייחודי של מובילות טכנולוגית ואקלים שמתאים מאוד להפקת אנרגיה מהשמש, והיא יכולה וצריכה להיות מנהיגה אמיתית בתחום הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים בכלל ומאנרגיה סולארית בפרט. באמצעות ההתקנה של המערכת על הגגות של אפלייד מטיריאלס ישראל ברחובות, אנו ממחישים הן את היתרונות האמיתיים של אנרגיה סולארית שהיא נקייה, בטוחה ואמינה – וכן את המחויבות שלנו כחברה לאיכות הסביבה.”
אפלייד מטיריאלס העולמית שהיא היצרנית הגדולה בעולם של ציוד לתעשיית המוליכים למחצה ולייצור מסכים שטוחים, הפכה תוך תקופה קצרה ליצרנית הגדולה בעולם של קווי ייצור להפקת אנרגיה סולארית.
החברה נכנסה בשנת 2006 לתחום הציוד למערכות פוטו-וולטאריות Photovoltaic (PV) שמאפשרות הפקת אנרגיה חשמלית על ידי קליטת קרינה אלקטרומגנטית מהשמש. המערכות הפוטו-וולטאריות מכילות מוליכים למחצה שממירים את אנרגיית השמש לאנרגיה חשמלית. החברה משתמשת בידע ובטכנולוגיות המתקדמות מתחומי המוליכים למחצה והמסכים השטוחים שמאפשרים לייעל את תהליך ההמרה של אור השמש לאנרגיה ולהוזיל את מחיר הפקת החשמל.
המערכות של אפלייד מטיריאלס ישראל שמפותחות ומיוצרת בפארק המדע ברחובות וכן במפעלים של שותפים עסקיים בצפון הארץ, מהוות תשתית לפיתוח, תכנון וייצור דורות חדשים של שבבים קטנים יותר, מהירים יותר, וזולים יותר.
16 תגובות
eli:
חום מוגזם פוגע בפעילותם של לוחות פוטו וולטאיים והיצרן ממליץ לקרר אותם (על ידי התזת קצת מים) בימים חמים במיוחד.
בקולטים של היום – החום עצמו אינו משמש להפקת חשמל אבל בעתיד זה כנראה יקרה.
יש לי שאלה?
האם החום שנוצר בקולט פוטואלקטרי פוגע בזרם החשמלי שנוצר?
האם רק האור הוא שתורם ליצורו של הזרם? או שגם החום?
האם יש טווח חום רצוי שיגרום לזרם אידיאלי/מקסימלי?
תודה מראש על העזרה…
אלי
במקום לשלוף משפטים שגויים ומטעים, תבררו קודם מה הדבר שאתם רק משערים שהוא. לדוגמה: יש אתר נחמד שיעניין כנראה את כולכם וכתובתו http://www.howstuffworks.com וכשמו כן הוא. תקישו בחיפוש photoelectric cells או משהו בסגנון ותבינו במה מדובר.
פה זה אתר הידען, וכשמו כן הוא. זה לא YNET. שם מגיבים ושוכחים (על משקל שגר ושכח).
ולתוכנה של הידיעה: אור בעיני כשקראתי אותה… מבנה בסדר גודל של יותר מבית פרטי שמספק לעצמו חשמל נקי זו חדשה עולמית אם אני לא טועה. שוב-בסדר הגודל המדובר כאן. אמנם מדובר בחברה שקל לה יחסית לבצע פרויקט מסוג זה, היות וההשקעה הכלכלית בו מינימלית שכן זה אחד המוצרים שלה.
באשר ל"נקיון" החשמל המיוצר בשיטת התאים הפוטוולטאיים, מדובר אולי באחת השיטות הנקיות/ירוקות הקיימות כיום ואשר יתקיימו בעתיד.
אני רואה בשיטה זו כשיטה בעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר לייצור חשמל באופן שהוא בלתי מזהם. אכן, צריך ליצור את הלוחות הללו ממשהו, ע"י מכונות כאלה ואחרות שדורשות אנרגיה. אבל כך עם כל דבר אחר שבני אדם מייצרים. ולמעשה כאן תם שלב ה"זיהום" של שיטה זו- עם סיום הייצור ששוב, אינו מזהם יותר מאשר ייצור של כל דבר אחר…כמו לייצר נגיד מסך LCD.
רק שלוח פוטווולטאי לא דורש שום אנרגיה לאחר ייצורו. להיפך! הוא פה כדי להתחיל לייצר אנרגיה! וכן, לא מדובר במוצר סטטי-הולכים ומשפרים את יכולותיו-בדיוק מה ש"אפלייד מטריאלס" עשתה כאן וזו אחת הסיבות לפרוייקט: שיש לה קולטים פוטוולטאיים יותר טובים, יותר כדאיים.
לסיכום: 1)התאים האלה עובדים היום יותר טוב מאי פעם, והם עוד ילכו וישתפרו רבות.
2) הסיבה שלא משתמשים בהם כיום בצורה המונית היא כי הם פשוט יקרים לייצור כיום וביחס לתפוקתם הם לא כדאיים לרוב היישומים והצרכנים.
3) לא רלוונטי לייחס אליהם אחריות לזיהום סביבה. לא בייצורם, ובטח שלא לאחר מכן (שהרי הם פשוט עושים את התהליך ההפוך בדיוק מלזהם, בניגוד לשאר השיטות לייצור אנרגיה כולל רוב אלו המוגדרות "ירוקות").
4)לא רלוונטי לדבר על אורך חיים בתאים אלו. זו לא מנורה שנשרפת אחרי שנה וגם אחת חכמה שנשרפת אחרי שמונה שנים. מדובר בהתקן סטטי- ללא רכיבים נעים- פשוט מאוד במחינה מאקרוסקופית (ומתוחכם מיקרוסקופית) גבוהה כמו גם עובד בתנאים סביבתיים בלתי קיצוניים בעליל, ועוד כהנה וכהנה סיבות שניתן למנות לטובת שרידותו ובכלל אופן פעולתו ותועלתו.
מבחינתי, אתם כבר יכולים להסיק לבד, לא ירוק כהה ולא ירוק בהיר. מ-ו-ש-ל-ם.
תודה לעונים,
לגבי השיטות,ראיתי פעם תוכנית על בניית קולטים מאצות אני לא יודע אם זה היה קולט לדוד שמש או ליצירת חשמל..השאלה שלי האם הטכנו’ הזאת עדיין קיימת או שהיא התנדפה לה?
שימי
מה שאינך מבין הוא שהפקת חשמל מאור, אף כי היא יוצרת פחות אנרגיה מזו שמושקעת בה היא יוצרת אותה בחינם.
הכיצד?
פשוט מפני שאור השמש הוא האנרגיה המושקעת ואנרגיה זו מגיעה אלינו בכל מקרה ואם לא תנוצל היא תתבזבז.
במילים אחרות – האנרגיה המושקעת, אף כי היא רבה מן האנרגיה המופקת, היא אנרגיה שהולכת לאיבוד בכל מקרה – בין אם נשתמש בה ובין אם לא.
שימי שלום,
אתה מבלבל בין האנרגיה שהושקעה בקולט לבין האנרגיה שהקולט מפיק. חוק שימור האנרגיה קובע שבעת הפקת אנרגיה אינך יכול לקבל יותר אנרגיה ממה שהושקעה בתהליך. ז"א, אם הקולט מפיק אנרגיה חשמלית מהאור, הוא לא יכול להפיק מספיק חשמל כדי להאיר עיר שלמה ע"י קליטת אור מפנס רחוב שמאיר עליו. לעומת זאת, אם ביום חורף בהיר הקולט יקלוט אנרגיה, הוא יוכל בהחלט להמירה לחשמל במידה כזו או אחרת, התלויה בנצילות שלו.
לפי מה שהבנתי יש חוק בפיזיקה(אל תסמכו עליי,12 שנות לימוד אין לי) שאומר שאתה לא יכול לייצר יותר אנרגיה גבוהה מזאת שהשקעת??? יכול להיות?
ואם כן אז מה עשינו פה? חוץ מלתת עוד כמה מיליונים לאחינו הגדולים והעשירים שמזמן שכחו אותנו?
לדודי, אם תקרא את הידיעה, במפעל ברחובות שבו מייצרים את הקולטים הסולאריים ישתמשו לצורך הפקת אנרגיה (כנראה שעדיין לא במאה אחוז) מ… קולטים סולאריים.
משתמשים ועוד איך משתמשים בנפט/פחם.
כאשר אנו שואלים, "האם משתמשים בנפט?", אין הכוונה לשאול "האם הקולט הסולרי, הוא תוצר של דלק מאובן".
והתשובה לכך היא (כמעט תמיד) כן!!!
בעת ייצורו של תא פוטואלקטרי מפעיל המפעל המייצר מכונות צורכות אנרגיה (כמו על פס יצור אחר).
אנרגיה זו היא בד"כ אנרגיה חשמלית (חשמל) שמקורה (ברוב מוחלט של המקרים) בשריפת דלקים מאובנים – פחם או נפט.
מכאן, כי בכל תהליך יצור של תא סולרי, אנו שורפים דלק ופולטים לאטמוספירה הרבה שחור.
ככה שתא סולרי הוא סוג של ירוק כהה, מאוד כהה.
הפתרון הוא בהשקעה מוסדית (מדינות) במחקר תאים כללו. כך שיצורם יצרוך הרבה פחות אנרגיה ממה שהוא צורך כיום, ושניצולתם תהא כלכלית ללקוח.
לא משתמשים בנפט. משתמשים במוליכים למחצה, זה סיליקון או גרמניום עם יסודות מטור שלישי או חמישי בטבלה המחזורית. לרוב חנקן או זרחן
אני מניח שכדי ליצר תאים סולאריים אלו משתמשים בנפט
כמו כן לתאים סולאריים אלו יש זמן חיים מסויים.
כמה אחוז קילו-וואט חשמל באמת ירוק.
אני לא בטוח שיש ניצולת לדברים האלה ואם יש זה תלוי איך אתה מגדיר אותה. בגדול, זה תלוי בחומרים שאתה משתמש. בלי להיכנס יותר מדי, כי גם הידע שלי מוגבל, אתה יכול לבחור מה האורך הגג המקסימלי שתקלוט לפי החומרים וכמות הסימום של המל"מים שתבנה מהם את התא. ככל שאורך גל יותר קצר יש לפוטון שאתה קולט יותר אנרגיה, ותוכל להגיע למתחים יותר גבוהים, אבל אתה תקלוט הרבה פחות פוטונים. לעומת זאת אם אתה מעדיף זרם גבוה במתח נמוך, תוכל להשתמש באורכי גל יותר גדולים.
הבעיה שתא וולטאי תלוי מאוד במזג אויר. למשל עננים, עונות, סופות חול יכולות להשפיע המון על עוצמת האור שמגיעה לתאים עצמם.
אני די בטוח שזה נכון, אבל קח את זה בערבון מוגבל.
מה אחוז הניצול של השיטה הפוטואלקטרית הזאתי?
אולי עדיף בכלל להשתמש בשיטה כמו של דוד (לחמם מים) ובעזרת החום לגרום לתנועה שתתחבר לדינמו שייצר חשמל.
פשוט זה לא זול לבנות תא פוטואלקטרי למטרות אנרגיה, ואני לא בטוח עד כמה שזה משתלם (יש לי הרגשה שהניצול שלו נמוך..)
קרינה אלקטרומגנטית זה במילים אחרות אור…
אתה שם שני מוליכים למחצה אחד מסוג n (שלילי), והשני מסוג p. אור זה פוטונים, כאשר פוטון בעל אנרגייה מסויימת פוגע במוליך מסוג n, הוא יכול לגרום לאלקטרון “לקפוץ”, ולעבור למל”מ מסוג p. כלומר אתה מגיע למצב שבו יש לך הפרש בין כמות המטענים בכל חומר (בהתחלה הכמות בכל חומר שווה, כלומר מספר מטענים חיוביים שווה למס’ מטענים שליליים). הפרש המטענים יוצר לך מתח בין שתי השכבות. ע”י חיבור מעגל חשמלי בינהם אתה גורם לאלקטרונים לחזור מהמוליך מסוג P למוליך מסוג n, וחוזר חלילה.
אם עדיין לא מובן, או רוצה יותר פירוט
להסבר יותר מפורט על מוליך למחצה
תהנה!
"הפקת אנרגיה חשמלית על ידי קליטת קרינה אלקטרומגנטית מהשמש" ,
איך נראים קולטי קרינה אלקטרו מגנטית ?
איך זה עובד ?
שהחיינו