סין שיבצה את הפאנל האחרון בטלסקופ הרדיו הגדול בעולם

20 תגובות

1. יש מצנח..

   היתרון הוא יחס הספק/עילוי טוב יותר מהדגמים הקיימים. אפקט מגנוס עלק.

   בניתי משהו דומה לפני 25 שנים אך הוא לא היה חזק מספיק והתפרק ולא המשכתי. ראה התכתבות עם אלי, פרופסור מהרווארד מלפני שנתיים:

   —–Original Message—–
   From: israel shapira
   To: eli
   Sent: Thu, Jun 19, 2014 7:32 pm
   Subject: Re: מכונה מעופפת – שים לב לתאריך הפטנט

   On Jun 19, 2014, at 2:48 PM, Eli Tziperman wrote:

   that’s your flying machine! amazing… what is the date, I didn’t
   see it explicitly mentioned there

   2014-06-19 14:10 GMT+02:00 :

   —–Original Message—–
   From: snuz21
   To: zgerony
   Sent: Thu, Jun 19, 2014 5:06 am
   Subject: מכונה מעופפת – שים לב לתאריך הפטנט

   מתוך ויקיפדיה

   http://en.wikipedia.org/wiki/FanWingPatrick Peebles developed the FanWing concept in 1997. He formed the FanWing Company and applied for patents on his idea in several countries where aircraft are manufactured. In July 2005 the company advertised that the first FanWing aircraft was in development in the United Kingdom.

   אני ביקרתי אצלך עם הדגם המוקטן בוייצמן בערך באותו זמן. הדגם הגדול יותר נמצא אצלי בבית בקיבוץ כבר מ95

   .הבעיה הייתה תמיד האיזון – בגלל מהירות הסיבוב הגבוהה הגליל הכבד פשוט יצא מהציר והיווה סכנה, אז נאלצנו להפסיק

   .דבר דומה קרה לי בשבוע שעבר עם הניסויים בלייזרים: בדקתי עם מד סיבובים את מהירת הסיבוב הזוויתית של דיסקה מסתובבת. להכל היינו מוכנים חוץ מדבר אחד: שבמהירות זוויתית גבוהה במיוחד הדיסקית פשוט נחצתה לשניים בגלל הכוח הצנטריפוגלי

   .זה היה די מפחיד: הייתי במרחק 20 ס”מ מהדיסקית כשפתאום נשמע בום גדול. חשבתי שהמנוע התפוצץ, אבל מה שקרה הוא שכל חצי עף לצד אחר, ואחד מהם פשוט חתך את דלת המחסן, כולל ציפוי המתכת שלו

   .אבל בשניה לפני הפיצוץ הספקתי לראות שהדיסקית הסתובבה רק ב8000 סל”ד, מה שעדיין משאיר סיכוי שה”ניסויים הטריוויאלים” עדיין יניבו תוצאות חיוביות. סיכוי קטן מאוד. אני צריך מהירות של 20,000 סל”ד וגם אז אין הרבה תקווה

   .אבל מישהו חייב לבצע את הניסויים האילו, ובאותה המידה זה יכול להיות גם אני. חבל שאין לי מעבדה נורמלית, אבל זה מה יש

2. ישראל
   לא הכרתי! לא הייתי רוצה לטוס בזה בעצמי ….. כביית מנוע ואתה מת 🙁

3. ניסים

   שמעת על מטוס שנקרא Fan Wing

   https://www.youtube.com/watch?v=kgOAwzG9Fd0

4. ישראל
   עבדתי עם קופסה דומה – שם היה רשום 200 ננו. השתמשנו בזה לסנכרן מערכות מרוחקות.

5. ניסים

   מצאתי את זה:

   http://www.arbiter.com/catalog/product/model-1088b-gps-satellite-precision-time-clock-40ns.php

   נקווה שהם לא יותר מדי גנבים..

6. ישראל
   דיוק הזמן של שעוני ה-GPS הוא 10 ננו. בפועל, שעונים המבוססים על GPS מספקים דיוק של 200 ננו. קראתי שיש היום שעונים של 40 ננו דיוק, אבל לא עבדתי עם כאלה.

7. יריב
   השיטה שאתה מציע קיימת במספר מערכות. יש שתי שיטות עיקריות. אחת משווה תבליט שמתקבל ממכ”מ לתבליט שנשמר בזכרון. השנייה משווה תמונות ממצלצה אופטית לתמונות שנשמרות בזכרון.

   בעקרון, הטכניקה פשוטה – מה שכל טייס לומד – “שעון, מפה, שטח”: הסתכל בשעון, הסתכל מה אתה מצפה לראות עכשיו במפה, ועכשיו הסתכל החוצה.

8. היה פרויקט של ניווט לוויני אירופאי-גלילאו נדמה לי..ושם יש רעיון של השוואה מול מערכות ניווט אחרות ושעון אטומי כמו שניסים הזכיר.כיום יש רק שתי מערכות גלסנוס(רוסית),וג’פי אס(אמריקאית).בידו הסיני והארופי לא רצניים

9. ניסים

   באיזה דיוק הזמן של הGPS משודר?

   מיקרו, ננו, פיקו..

10. מה לגבי ניווט לפי תוואי הקרקע? אם הטיל (למשל) מכיל בראשו את מפת הנוף ממקום שיגורו ועד היעד (איזור היעד ברזולוציה גבוהה) האם הוא לא יכול לנווט עצמאית ללא צורך ב GPS ?

    (בעזרת מצלמות או מכ״ם)

11. יוסי
    האינטואיציה אכן אומרת שלוש. הבעיה היא שלמקלט ה-GPS אין שעון מדוייק. אם היה לנו שעון מדוייק – יכולנו למדוד ישירות מרחק לכל לווין, ואז היינו מבצעים חיתוך של שלושה כדורים כדי לקבל מיקום.
    אבל – אין לנו שעון כזה, אז אין לנו דרך למדוד מרחק. בעזרת לווין רביעי וטריק חשבוני, ניתן לפתור את הבעיה.

12. כן. כולנו מסכימים שבהיעדר מערכת לוויינים נצטרך ניווט אינרציאלי. אני נוטה לקבל שב-3 מימדים צריך אולי חיתוך 4 לווינים למרות שהאינטואיציה המתימטית אומרת 3. לגבי דיוק זמן נכון. מעבר לזה נדרש כמו שאמרתי דיוק מדידי תאוצה ברמה שאין אולי היום.

13. יוסי
    צריך לפחות 4 לווינים….

    הבעיה העיקרית בניווט אינרציאלי הינו הדיוק של המדידים: גם מדידי הקווים וגם המדידים הסיבוביים אינם מספיק מדוייקים כדי להתקרב לדיוק של GPS. הגדלת דיוק מדידית הזמן פחות חשובה.

    בעיה מישנית היא איתחול מערכת ניווט אינרציאלית: המערכת צריכה לזהות את ציר הסיבוב של כדור הארץ כדי לבטל את הסיבוב הזה בזמן האינטגרציה.

14. הוראות הניווט למערכות צבאיות מלבד היותן מדויקות יותר הן מוצפנות עם מפתחות (סיסמאות). קיימות כיום שיטות הצפנה שייקח שנים ארוכות לפצחן. אין דבר חסין היות והגורם האנושי של ההאקרים הוא יצירתי, והגורם האנושי של המגן – ניתן לקחת ממנו מידע. הצפנה קוונטית למחצה ותדר נושא מידע מקפץ- לא ניתן לפצחם בקלות כזו.

15. ג’ירוסקופ ושעון סינכרון זמן יכולים למדוד תאוצה רגעית בזמן ולחשב את גרף המיקום בתלות בזמן. זה נקרא ניווט אינרציאלי. לפני 30 שנה אלו היו מערכות הניווט. היום יש GPS ברזולוציה צבאית ואזרחית, ואינני יודע אם יש ג’ירוסקופים. החיסרון של ניווט אינרציאלי הינו שאי-הדיוק של שעון הזמן ואי הדיוק במדידת תאוצה ב-3 צירים, יוצרים שגיאת מיקום וזו מצטברת. ב GPS, המערכת מקבלת קואורדינטות מרחביות בשגיאה קבועה וקטנה, היות והיא מתקבלת מחיתוך 3 קואורדינטות מ-3 לווינים בכל רגע נתון. ישנו פרויקט שיצא לדרך בשיתוף מדענים ישראליים ומדינות מערביות (ארה”ב?) כמדומני ליצירת שבב מיוחד שמודד לפחות זמן מדוייק ואולי גם תאוצות. שבב זה מפותח כעת, בדיוק מהבנת מדינות המערב לאחר שסין פוצצה לווין שלה בחלל ע”י טיל, שאם סין תפגע בלווינים שלהם, הם יחזרו אחורה טכנולוגית לתקופת האבן.
    האנשים לא יושמדו, אבל כל התחבורה, מערכות הנשק, ועוד יושבתו. הכתבה כאן לכן איננה הזוייה. אם הרדיו-טלסקופ ישמש לשיבוש לווינים של אויבים זה מה שיקרה.

16. יוסי
    כדי לשבש GPS מספיק מכשיר שניכנס לכיס ועולה כמה מאות שקלים.
    מצד שני, אלא אני לא מבין איך שעון אטומי מונע את התלות בלווינים. הלווינים עצמם אינם המקור למידע המדוייק שהם מספקים – אלא תחנות קרקעיות שמשדרות ללווינים.
    עקרונית – אפשר לנווט ישירות מתחנות קרקעיות, אבל אז טווח הכיסוי מוגבל מאד. לזה לא צריך שום שעון אטומי מקומי.

17. בקיצור – הרשת המודרנית שברירית, והרשת הפרימיטיבית של מטוסים עם ג’ירוסקופים ומגדל פיקוח – פחות שברירית לסוג כזה של איום. שידור ממגדל פיקוח אפשר להצפין באופן שיקשה על הפיענוח.לא משהו פשוט עם סיסמא, כי את זה ההקרים הסינים פותחים בקלות. הצפנה קוונטית למחצה (אין הצפנה קוונטית עדיין), עם תדר שידור מקפץ – נראה יותר בכיוון.

18. אם הכוונה לשיבוש לוויינים צבאיים ואזרחיים בעימות, זה מקור לדאגה. אם זה יקרה חד משמעית יהיה צורך להשמיד את האתר, כי כול הניווט של כלי נשק, כל המודיעין הלווייני, כל מערכת הטיסות האזרחיות ואפילו WAZE בנויים על GPS. למען האמת העולם נערך לזה כבר עתה ע”י פיתוח שבב שעון אטומי שיאפשר ניווט אינרציאלי מדוייק שהשגיאה המצטברת שלו מרגע היציאה מנקודה וודאית עד למטרה, תהיה מספיק מדוייקת להימנע מהצורך ב GPS. זה להערכתי לא יספיק ויהיה צורך לחזור לג’ירוסקופים של שנות ה 80 כמערכת עיקרית.

19. כדי להאזין לאסטרונאוט על הירח, או אפילו גלשושית מסביב לצדק או לשבתאי לא צריך מפלץ מהסוג הזה. מספיק טלסקופ רדיו צנוע למדי.

20. זו יכולה להיות אנטנה אדירה לקשר עם טייקונאוטים(אנשי חלל בסינית)שישוגרו לירח/מאדים,או לקליטת אותות מגשושיות שישוגרו למקומות במערכת השמש.כך שזה לא לגמרי בזבוז.הרי טלסקופי רדיו לא גילו משהוא דרמטי זמן רב

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.