האישה חיה יותר מגבר, אך מרוויחה הרבה פחות

כך עולה ממגוון מחקרים שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האישה

תקציר המחקרים

• בתחילת שנת 2006 חיו בישראל 2,572,200 נשים בנות 15 ומעלה.
• יחס המינים: 106 נשים בנות 15 ומעלה ל 100 גברים בני 15 ומעלה.
• כ-920 אלף נשים הן אמהות לילדים עד גיל 17, מהן 10% עומדות בראש משפחה חד-הורית.
• הגיל הממוצע של אישה בנישואים ראשונים – 24.5.
• מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה –2.8 ילדים לאישה, כמעט כפול מזה של נשים אירופאיות.
• שיעור ההשתתפות של נשים בגילים 15 ומעלה בכוח העבודה האזרחי בישראל ממשיך לעלות בהתמדה והגיע בשנת 2006 ל-50.4% (45.6% ב-1996), לעומת 61.1% בקרב הגברים בישראל.
• בשנת 2005 ההכנסה לשעת עבודה של אישה שכירה -37.4 ₪ לעומת הכנסה לשעה של גבר – 44.9 ₪. כלומר, הכנסת אישה הייתה 83% מהכנסת גבר.
• 46% מהנשים הגדירו את פעילותן העיקרית “עבודה” בשנה שקדמה לסקר (2005), לעומת 64% מהגברים.
• 20% מהנשים הגדירו את פעילותן העיקרית “טיפול בבית או בבני המשפחה” לעומת אחוז אחד בלבד מהגברים.

מספר הנשים והגברים

בסוף 2005 חיו בישראל 2,572,200 נשים ו- 2,437,800 גברים בני 15 ומעלה, יחס של 106 נשים ל-100 גברים.
מספר הבנים הנולדים בכל שנה גדול ממספר הבנות, ולכן בקרב הצעירים קיים עודף זכרים על נקבות. מגיל 35 והלאה יחס המינים מתהפך , יש עודף של נשים על גברים. עודף זה הולך וגדל עם העלייה בגיל, עקב תוחלת החיים הגבוהה יותר של הנשים (82.3).

לוח 1. אוכלוסיית נשים וגברים לפי גיל ויחס מינים, סוף 2005 – אלפים

פנויות ופנויים

אחוז הפנויות (רווקות, גרושות ואלמנות) בקרב כלל האוכלוסייה ובקרב ה”יהודים והאחרים” מגיל 17 עד 34 נמוך מאחוז הפנויים . לאחר גיל זה המגמה מתהפכת ואחוז הפנויות גבוה מאחוז הפנויים, כאשר הפער הולך וגדל עם העלייה בגיל. בקרב הערבים היחס משתנה להיות לטובת הנשים כבר בגיל 31 ואילך.

לוח 2. אחוז פנויים ופנויות לפי קבוצות אוכלוסייה וגיל, סוף 2004

הסיבה לתופעה זאת היא שבגילים הצעירים אחוז הפנויות נמוך בהשוואה לגברים כתוצאה מגיל נישואים נמוך יותר בקרב הנשים. עם העלייה בגיל המגמה מתהפכת כתוצאה מדוֹחַק בשוק הנישואין (חוסר איזון בין המינים המתבטא בחוסר גברים פוטנציאלים לנישואין) הגורם להישארות נשים ברווקות. גורם נוסף הוא תוחלת חיים גבוהה יותר של נשים בהשוואה לגברים, המתבטאת באחוז אלמנות גבוה יותר מאלמנים בגילאים המבוגרים.

אמהות לילדים

בשנת 2005 כ-923 אלף נשים (לא כולל גרות במוסדות, בקיבוצים ומחוץ לישובים) היו אמהות לילדים עד גיל 17. כ-10% מהן עמדו בראש משפחות חד-הוריות. כ-% 60 מהאמהות החד-הוריות הן גרושות, 12%-אלמנות, 13%-רווקות ו-15% נשואות החיות בנפרד מבעליהן. אחוז גבוה יותר מהנשים הערביות הן אמהות לילדים עד גיל 17, בהשוואה לנשים היהודיות (כ-50% לעומת 35%). בין האמהות היהודיות אחוז גבוה יותר עומדות בראש משפחות חד-הוריות בהשוואה לאמהות הערבית (כ-11% ו-4% בהתאמה).

נישואין ופריון

נישואין בישראל, הגיל הממוצע בנישואין ראשונים נמצא בעלייה רצופה מאז שנות ה- 70. בשנת 1970 הגיל הממוצע בנישואין ראשונים של האישה הישראלית היה 21.7, וב- 2004- 24.5 (נמוך מזה של הנשים באירופה כ -28 שנים). בנישואין ראשונים, נשים יהודיות מבוגרות בכ- 3 שנים וחצי בממוצע מנשים מוסלמיות ודרוזיות, ובכשנה מנשים נוצריות. משנת 1970 ואילך השינוי הגדול ביותר בגיל הממוצע בנישואין ראשונים היה בקרב היהודיות (עלייה של 3.6 שנים) והקטן ביותר בקרב המוסלמיות (עלייה של 1.7 שנים).

לוח 3. גיל ממוצע של האישה בעת הנישואין הראשונים, לפי דת ושנה

ילודה

כ-139.9 אלף נשים ילדו במהלך שנת 2005, בכ-1% פחות בהשוואה לשנת 2004.
בישראל מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) הוא 2.8 (כמעט כפול ממספר הילדים שאישה אירופאית צפויה ללדת -1.5).
לכשליש (31.1%) מהנשים שילדו בשנת 2005 הייתה זו הלידה הראשונה, בדומה לשנת 2004 (31.4%). בשנת 2005 היה גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון 26.6 (גבוה מגילן של נשים תושבות מזרח אירופה כדוגמת ארמניה 22.5, רומניה 24.6 ובולגריה 24.8, אך נמוך מגיל הנשים ממערב אירופה -בריטניה 27.5, הולנד 29.4 וגרמניה 29.7).

רמת השכלה

בשנת 2006 ל-14.5% מכלל הנשים בנות 18 ומעלה היה תואר ראשון, לעומת 11.9% מכלל הגברים בני 18 ומעלה.
ל-7.9% מהנשים היה תואר שני, לעומת 7.7% מהגברים, ול-0.7% מהנשים היה תואר שלישי לעומת 1.2%מהגברים. ל-24.1% מהנשים תעודת הבגרות הייתה תעודת ההשכלה הגבוהה ביותר אותן קיבלו, לעומת 21.3% מהגברים. 15.1% מהנשים בנות 18 ומעלה סיימו בית ספר תיכון ללא תעודת בגרות, לעומת 20.1% מהגברים.
4.0% מהנשים בנות 18 ומעלה לא למדו כלל, לעומת 1.8% מהגברים.

עבודה

שיעור ההשתתפות של נשים בגילים 15 ומעלה בכוח העבודה האזרחי בישראל ממשיך לעלות בהתמדה והגיע בשנת 2006 ל-50.4% (45.6% ב-1996), לעומת 61.1% בקרב הגברים בישראל.
אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכלל כוח העבודה ירד מ-9.5% ב-2005 ל-9.0% ב-2006. הפער בין נשים לגברים הצטמצם אולם הוא עדיין גבוה – אחוז הגברים הבלתי מועסקים בשנת 2006 ירד ל-7.9% (לעומת 8.5% ב-2005).
61.5% מכלל המועסקות בשנת 2006 עבדו בדרך כלל עבודה מלאה, ו-38.3% עבדו בעבודה חלקית, בקרב הגברים לעומת זאת, 86.5% מהמועסקים עבדו בדרך כלל בעבודה מלאה ו-13.2 עבדו בדרך כלל בעבודה חלקית. מבין הנשים שעבדו בעבודה חלקית (פחות מ-35 שעות בשבוע) 23.4% עבדו חלקית שלא מרצון, כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת אך לא מצאו. מבין הגברים שעבדו חלקית בדרך כלל 21.8% עשו זאת שלא מרצון.

לפי משלחי יד: הנשים ממשיכות להתרכז במשלחי יד נשיים מסורתיים המאופיינים בשכר עבודה נמוך.כמו בעבר גם בשנת 2006, כמחצית מהנשים מועסקות בששה משלחי היד עיקריים: “מטפלים”, “עובדי הוראה בבתי ספר יסודיים ובגני ילדים ומדריכים חברתיים”, “עובדי מזכירות”, “פקידים אחרים”, “מוכרים זבנים ודוגמנים” ו”עובדי ניקיון במבנים, עובדי מטבח ועובדי מכבסות”, בכולם, מהוות הנשים למעלה מ-70% מהמועסקים במשלח היד. יצוין שאחוז זהה מן המועסקות נמצא באותם ששה משלחי היד ,גם אם בסדר פנימי שונה, החל ב 1988 ועד 2006.
זאת ועוד, מבין עובדי פקידות 75% הן נשים, ומבין סוכנים, עובדי מכירות ועובדי שירותים 55% הן נשים, במשלח יד אקדמי מגיע אחוז הנשים ל- 49% ומבין המנהלים 29% בלבד הן נשים.
80.5 אלף נשים עבדו בהיי-טק ב-2006 והן מהוות 32.9% מכלל המועסקים בהיי טק.

91% מהנשים המועסקות הן שכירות ו-7% הן עצמאיות, מעבידות או חברות קאופרטיב, 83% מהגברים המועסקים הם שכירים ו-16% הם עצמאים, מעבידים או חברי קואפרטיב.

חלקן של הנשים בקרב המועסקים באמצעות חברת כוח אדם (כולל קבלני כוח אדם שאינם קבלני משנה), שבדרך כלל מציעה תנאי העסקה נחותים באופן משמעותי מאלו הקיימים בתעסוקה ישירה, גבוה מחלקן בקרב כלל השכירים: 51% מועסקות באמצעות חברות כוח אדם מכלל המועסקים בדרך זו. בהשוואה ל-49% שכירות מכלל השכירים, ב-2006.
חלקן של הנשים המתייאשות מחיפוש עבודה מכלל המתייאשים ב-2006, נמוך בהשוואה לחלקם של הגברים: 41% לעומת 59%. מספרן של הנשים שהתייאשו מחיפוש עבודה הגיע ב-2006 ל-22.3 אלף .

אמהות במשפחות חד הוריות שייכות לכוח העבודה האזרחי יותר מאשר אמהות נשואות – 74.7% לעומת 65.3%, אולם אחוז המועסקות ביניהן נמוך יותר – 88.1%, לעומת 93.1%, בהתאמה, כך שאחוז הבלתי מועסקות בקרב האמהות במשפחות חד הוריות גבוה יותר מאשר בקרב אמהות נשואות – 11.9%, לעומת 6.9%.

בריאות

בשנת 2005 תוחלת החיים של הנשים בישראל הייתה 82.3 שנים ושל הגברים 78.3 שנים. תוחלת החיים של נשים יהודיות הייתה 82.6 שנים ושל נשים ערביות – 78.7. בקרב הגברים, תוחלת החיים של היהודים הייתה 79.1 שנים ושל הערבים – 75.0. תוחלת החיים עלתה מסוף שנות השבעים ועד לתחילת העשור הנוכחי (1975-1979 עד 2000-2004) ב-6.8 שנים בקרב נשים וב-6.3 שנים בקרב גברים.

מאז קום המדינה, תוחלת החיים בקרב נשים גבוהה יותר מאשר בקרב גברים ב-3.5 עד 4 שנים. בעשור האחרון גדל מעט הפער בתוחלת החיים בין נשים וגברים, אך הוא עדיין קטן יחסית להבדל בין נשים וגברים במדינות מתועשות (לדוגמה, הפער הממוצע במדינות האיחוד האירופי הוא 6.2 שנים, ובארה”ב 5.8 שנים). הגידול בפער נובע מכך שבשנים האחרונות קצב הירידה בתמותה של הנשים גבוה במעט מזה של הגברים.

בהשוואה בין-לאומית של תוחלת חיים בלידה, הנשים בישראל מדורגות גבוה יחסית אך הן אינן בין המדינות המובילות בתוחלת חיים וזאת לעומת הגברים הישראליים הנמצאים בקבוצת המדינות עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר. בדו”ח של ארגון הבריאות העולמי לשנת 2006 אשר מפרסם נתונים לשנת 2004, תוחלת החיים של הנשים הישראליות נמוכה בארבע שנים (מעוגל) מזו של המובילה – יפן (86 שנים). לנשים ביוון, אוסטריה, פינלנד, גרמניה, נורווגיה, ניו-זילנד וסינגפור תוחלת חיים דומה לזו של הנשים בישראל. לגברים הישראלים תוחלת חיים הנמוכה בשנה אחת בלבד מיפן (79 שנים), הנמצאת במקום הראשון. לגברים בקנדה, שוודיה, שווייץ, איטליה ואוסטרליה תוחלת חיים דומה לזו של הגברים בישראל.

נתונים מתוך “סקר הכנסות משולב וסקר הוצאות משק הבית” – 2005

הכנסות שכירים : גברים לעומת נשים

בשנת 2005, ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מעבודה שכירה של גבר הייתה 8,575 ₪ ושל אישה 5,419 ₪ לחודש. כלומר, הכנסת אישה הייתה 63% מהכנסת גבר.
חלק מהפער בהכנסה החודשית מוסבר על ידי העובדה שנשים עובדות פחות שעות בחודש בממוצע מגברים.
( 190.9 שעות עבודה בחודש לגבר לעומת 144.8 שעות עבודה בחודש לאישה ).
ההכנסה לשעת עבודה של גבר שכיר בשנת 2005 הייתה 44.9 ₪ לשעה ושל אישה שכירה 37.4 ₪ לשעה, כלומר, הכנסת אישה הייתה 83% מהכנסת גבר.

פער גבוה בהכנסה ברוטו לשעת עבודה בין נשים לגברים, קיים ב”בעלי משלח יד אקדמי”. גבר “בעל משלח יד אקדמי” הרוויח בשנת 2005 74.2 ₪ לשעת עבודה לעומת 57.4 ₪ לשעה שהרוויחה אישה “בעלת משלח יד אקדמי” (הכנסת האישה מהווה 77% מהכנסות הגבר). הפער הקטן ביותר בהכנסה ברוטו לשעת עבודה קיים במשלח יד “עובדים בלתי מקצועיים” גבר במשלח יד זה הרוויח 24.9 ₪ לשעת עבודה לעומת 21.3 ₪ לשעת עבודה של אישה ( הכנסת האישה מהווה 86% מהכנסת הגבר).

לוח 4. הכנסה כספית ברוטו של עובדות שכירות לפי מצב משפחתי- 2005

הכנסתן החודשית של נשים נשואות ללא ילדים גדולה פי 1.4 משל נשים רווקות ללא ילדים ( 5,915 ₪ ו- 4,286 ₪ בהתאמה). ככל שמספר הילדים לאישה גדל, מספר השעות שהיא עובדת בחודש קטן.

הוצאה לתצרוכת במשקי בית של גברים ומשקי בית של נשים3

חלוקה למשקי בית בודדים של גברים ולמשקי בית בודדים של נשים מלמדת שההוצאה לתצרוכת במשקי בית של גברים היא 6,649 ₪ לחודש לעומת 5,881 ₪ לחודש במשקי בית של נשים.

הרכב הוצאות לתצרוכת במשק בית של בודדים-2005

פשיעה

נשים מהוות 10% מכלל העבריינים – 12% באוכלוסייתה יהודים ואחרים ו-5% באוכלוסייה הערבית.
בעבירות מרמה חלקן היחסי של הנשים הוא 18% – החלק היחסי הגבוה ביותר מבין כל סוגי העבירות.
עם העלייה בגיל עולה חלקן של הנשים בין העבריינים – 7% מהעבריינים עד גיל 29, 10% מבני 30-39, 13% מבני 40-59, ו-17% מהעבריינים בני 60 ומעלה.
בקרב עבריינים חדשים (שהורשעו בעבירה ראשונה) חלקן של הנשים הוא 16%, בהשוואה ל- 5% בקרב עבריינים מועדים (עבריינים שהורשעו בעבר).

שביעות רצון

נתונים מתוך ה”סקר החברתי”- 2005
81% מהנשים בישראל דיווחו כי הן מרוצות מחייהן, 48% מרוצות ממצבן הכלכלי, 52% מהגברים.
שביעות רצון מעבודה והכנסה: נשים מרוצות יותר מהעבודה אך פחות מההכנסה. 86% מהמועסקות מרוצות מעבודתן לעומת 81% מהגברים.47% מהנשים המועסקות מרוצות מההכנסה מעבודה לעומת 53% מהגברים.
כמעט מחצית (47%) מהנשים המועסקות עובדות מחוץ לישוב המגורים לעומת 60% מהגברים.
73% מהנשים ציינו את הגורם “אנשים שנעים לעבוד אתם” כחשוב מאוד בעבודה לעומת 68% מהגברים. 64% מהנשים טענו כי ההכנסה הנה גורם חשוב מאוד.
הגורם “שעות נוחות” נמצא כחשוב מאוד בקרב הנשים בשיעור של 48% לעומת 37% בקרב הגברים.
46% מהנשים הגדירו את פעילותן העיקרית “עבודה” בשנה שקדמה לסקר (2005), לעומת 64% מהגברים.
20% מהנשים הגדירו את פעילותן העיקרית “טיפול בבית או בבני המשפחה” לעומת אחוז אחד בלבד מהגברים.
עמדות בנושא גיל פרישה: 38% מהנשים חושבות כי גיל הפרישה מעבודה צריך להיות זהה לנשים וגברים. יותר ממחצית (54%) מהנשים חושבות שגיל הפרישה לנשים צריך להיות 60 או יותר, לעומת 49% מהגברים אשר סבורים כי גיל הפרישה לנשים צריך להיות 60 או יותר.
ציפיות לעתיד: למעלה ממחצית (52%) מהנשים מעריכות כי חייהן יהיו טובים יותר בשנים הקרובות, הגברים
(50%.). 39% מהנשים מעריכות כי מצבן הכלכלי יהיה טוב יותר בשנים הקרובות לעומת 42% מהגברים.

מידע נוסף אודות נתונים מתוך הסקר החברתי ניתן לראות באתר האינטרנט בכתובת:
http://10.58.70.7/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=569