ידענים: חיידקים | פרסי מדע בישראל

מאת 4 ביוני 2013 תגובה אחת

פרס ויצמן למדעים מדויקים לשנת 2013 יוענק בחודש נובמבר הקרוב לפרופ' אשל בן-יעקב ולפרופ' שמעון ינקלביץ מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל-אביב

מושבת חיידקים מתוך תערוכת הצילומים של פרופ' אשל בן-יעקב "האינטלגנציה החברתית של החיידקים"

מושבת חיידקים מתוך תערוכת הצילומים של פרופ' אשל בן-יעקב "האינטלגנציה החברתית של החיידקים"

פרס ויצמן למדעים מדויקים לשנת 2013 יוענק לפרופ' אשל בן-יעקב ולפרופ' שמעון ינקלביץ – שניהם מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל-אביב. על הפרס, שיוענק לחוקרים בטקס חגיגי בנובמבר הקרוב, החליטה ועדת שופטים מטעם עיריית תל-אביב-יפו: פרופ' חיים סידר (יו"ר), פרופ' שלמה הבלין ופרופ' אורי צ'שנובסקי. הפרס על שם ד"ר חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל, מוענק משנת 1934. במלאת שבעים שנים להולדתו של ויצמן, החליטה מועצת העיר תל-אביב להעניק פרס לחוקרים מובילים הפועלים בישראל בתחום המדעים המדויקים.

פיזיקה של מערכות חיות
בהחלטתם ציינו השופטים, כי הפרס יוענק לפרופ' אשל בן יעקב "על חדשנותו ביישום שיטות פיזיקליות למחקר של קהילות ביולוגיות, כגון חיידקים, רשתות עצביות וגידולים (סרטניים). עבודתו מתאפיינת בחשיבה מחוץ לקופסה ותרמה תרומה חשובה לבנייתו של תחום מחקר חדש".

"את המחקר שלי בפיזיקה של מערכות חיות התחלתי לפני למעלה מעשרים שנה בחקירת עקרונות הארגון-העצמי של מושבות חיידקים", מספר פרופ' בן יעקב. "כשהתחלתי, אנשים קיבלו בספקנות רבה את הרעיון שחיידקים הם יצורים מתוחכמים המשתמשים בשפה כימית לקיום חיי חברה מורכבים. כיום ברור לרבים, שכדי להבין איך פועל גופנו – בבריאות ובחולי – עלינו להבין תחילה את פעילויות החיים של החיידקים, כי מהם ירשנו רבים מהמנגנונים המקיימים אותנו. פענוח העקרונות של עיבוד מידע מבוזר וקבלת ההחלטות של חיידקים חברתיים הוביל אותי לחקר המוח ולפיתוח שבב זיכרון עצבי, ובשנים האחרונות גם לחקר הסרטן. פיתחתי הבנה חדשה של הסרטן כקהילת-על עם תקשורת ואסטרטגיות השתלטות מורכבות, ומכאן עלה הרעיון שכדי להילחם בסרטן צריך לנקוט 'לוחמת סייבר' ולשבש את התקשורת בין תאיו. חשיבות הפרס, מבחינתי, היא כאמצעי להביא להכרת הקהילה המדעית והרפואית בארץ בחשיבות המחקר בפיזיקה של מערכות חיות".

משאלות היסוד העמוקות של הפיזיקה
בהחלטתם ציינו השופטים, כי הפרס יוענק לפרופ' שמעון ינקלביץ "על תרומותיו החשובות והייחודיות לחקר תורות שדה בכלל ותורות כיול ותורות כיול סופר-סימטריות בפרט". תורת הכיול היא המסגרת התיאורטית שמאפשרת לאחד את תורת הקוואנטים עם תורת היחסות הפרטית ולתאר נכונה את הפיזיקה של החלקיקים היסודיים. בנוסף, ציינו השופטים את "מחקריו בעלי הערך והמשפיעים בחקר תורת המיתר ובפרט בחקר הדואליות שבין תורת מיתר/כבידה ותורות שדה". תורת המיתר הינה מסגרת לבנות תורה קוואנטית מאחדת של כל החלקיקים וכל הכוחות בטבע.

"האתגר להבין את 'עולם' החלקיקים היסודיים ביותר ואת הכוחות הבסיסיים הפועלים ביניהם (לרבות כבידה) הינו משאלות היסוד העמוקות של הפיזיקה, והוא גם מטרת המחקר שלי", אומר פרופ' ינקלביץ. "המחקר שלי, מקורו ותכליתו ברצון ובסקרנות האנושית להבין את העולם שסביבנו ואת החוקים היותר בסיסיים שפועלים בו. זהו אותו רצון ואותה סקרנות שהביאו לתגליות המדע הגדולות ביותר במהלך ההיסטוריה האנושית". פרופ' ינקלביץ הוסיף כי "היקום משתרע על פני מרחב אינסופי כמעט מבחינת תפיסתם של רוב בני האדם, וכפי שידוע לנו, הוא גם מתפשט. אך היקום הנראה, גדול ככל שיהיה, הינו סופי. מה שאינו סופי הוא מרחב הסקרנות, הרצון והיכולת האנושית לחקור את צפונותיו. זה מה שמאתגר אותי ומוביל אותי במחקר שלי".

הוספת תגובה

  • (will not be published)