הואיל וההומוסקסואליות היא תכונה גנטית ובעלי תכונה זו מתברכים בפחות צאצאים מהסטרייטים, נשאלת השאלה מדוע לא פחת מספרם במהלך הדורות. התשובה לכך היא בתועלת האבולוציונית של ההומוסקסואליות
(הערת העורך: המאמר פורסם בשנת 2003 ונכתב קודם לכן לראשונה. מאז מתאפשר לבני זוג מאותו המין להביא ילדים במסגרות שונות, ובעיקר פונדקאות (רלוונטי לזוגות גברים). יהיה מעניין לראות את ההתפתחות. א.ב, יוני 2013.)
כידוע, תופעת ההומוסקסואליות נפוצה בקרב המין האנושי, אצל זכרים ונקבות, כמו גם בקרב מינים אחרים של בעלי חיים. כעשרה אחוזים מבני האדם הם הומוסקסואליים – גם אם לא יצאו מהארון וגם אם הם מקיימים אורח חיים הטרוסקסואלי, ביסקסואלי, או נמנעים בכלל מקשרים. נתון זה לא השתנה לאורך ההיסטוריה, והוא זהה בקרב גזעים, תרבויות וחברות שונות.
יצוין שאנו מתייחסים כאן להומוסקסואלים, זכרים ונקבות נורמלים ואין אנו דנים במסגרת זו בתופעות כמו בעיות הורמונליות בהיריון, בהם היילודים הם בעלי מגדר גנטי אחד, אך בעלי סימני מין של המגדר השני.
בניגוד למה שחשבו בעבר, ההומוסקסואליות אינה סטייה נפשית המוסברת על ידי גורמים פסיכולוגיים שונים ולפיכך היא אינה ניתנת לטיפול באמצעים פסיכולוגיים.
זוהי תכונה מולדת – כלומר גנטית, פשוט נולדים כך ואין מה לעשות. ואכן קראנו לאחרונה בפרסומים שונים על גילוי גנים אופייניים להומוסקסואלים.
ההבנה כי ההומוסקסואליות היא מולדת, כמו גם מהפכים בתפיסות תרבותיות, שינו את היחס של החברה להומוסקסואלים. כזכור, היה בזמנו בארץ חוק המגדיר קיום יחסים הומוסקסואליים כמעשה פלילי. כבר לפני שנים רבות, נתן היועץ המשפטי לממשלה הנחיה שלא להגיש תביעות על פי חוק הזה – עד אשר הוא בוטל. למרבה הצער, החוגים השמרניים והדתיים עדיין מתייחסים להומוסקסואליות בשאט נפש. כידוע משכב זכר אסור לפי דיני התורה. עם זאת אין צורך להזכיר שהומוסקסואליות נפוצה אצל דתיים, בדיוק כמו בשאר האוכלוסייה. מעניין לציין שהתורה, כמו גם דתות אחרות, לא התייחסו להומוסקסואליות של נשים. מן הסתם בזמנים עברו, עת מעמד האישה היה נמוך, לסביות לא מימשו במקרים רבים את נטייתן, או שהמימוש לא בא לידי ביטוי בפומבי.
השאלה מדוע בכלל יש הומוסקסואליות, נשאלת מבחינה גנטית. לכאורה, אין יתרון אבולוציוני לתופעה זו – להיפך, כולם יסכימו, כי להומוסקסואלים יש הרבה פחות צאצאים מאשר לסטרייטים. גם אם היום הומוסקסואלים מביאים ילדים לעולם באמצעים מלאכותיים, הרי שתופעה זו אינה כה נפוצה ולאורך רוב מהלך האבולוציה, אפשרות זו לא הייתה קיימת. ברור גם שלא רבים מההומוסקסואלים מביאים או הביאו צאצאים לעולם בדרך של קיום יחסי מין הטרוסקסואליים.
לאור כל זאת הגנים להומוסקסואליות היו אמורים להיכחד כבר מזמן – במהלך מאות אלפי הדורות מאז הופעתם של מיני האדם הראשונים – ואפילו במהלך כעשרת אלפי הדורות מאז הופיע ההומו-ספיינס-ספיינס על כדור הארץ.
אם כך, מדוע הגנים להומוסקסואליות לא נכחדו ויש הומוסקסואלים? האם ייתכן שיש לתכונה זו יתרון אבולוציוני כלשהו?
מסתבר שכן.
כנראה, במהלך האבולוציה, הומוסקסואלים ולסביות שלא היו להם צאצאים משלהם, סייעו בהשגת מזון וטיפול באחיהם ובקרובים צעירים אחרים שלהם והדבר העלה את סיכוייהם לשרוד. מהיותם קרובים של ההומוסקסואלים, נשאו אותם קרובים בחלקם את הגנים לתופעה זו, גם אם לא תמיד היא באה לידי ביטוי אצלם. לפיכך גנים אלה המשיכו להתקיים באוכלוסייה.
העובדה ששיעור ההומוסקסואלים באוכלוסייה קבוע, מעידה על כך ששיעור כזה של הומוסקסואליות באוכלוסייה, היווה אסטרטגיה יציבה מבחינה אבולוציונית. מה פירוש? נניח שאחוז ההומוסקסואלים היה עולה, אז התועלת שהם היו מביאים בסיוע לקרוביהם הייתה מתקזזת עם העובדה שלהומוסקסואלים עצמם אין (או יש פחות) צאצאים. לפיכך קיים אחוז אופטימלי מסוים של הומוסקסואלים שסייעו לקרוביהם, אבל לא יותר מדי גבוה, שהיה גורם להתמעטות האוכלוסייה. בקיצור – יש סיבה לכך שיש הומוסקסואלים ומדוע האחוז שלהם באוכלוסייה הוא קבוע.
בתקופה האחרונה – ואנו מדברים כאן על סדר גודל של אלפי שנים, שהם כאין וכאפס לעומת מיליוני שנות האבולוציה של האדם – חדלנו להיות חברה של לקטנים–ציידים והפכנו להיות לחברה חקלאית וטכנולוגית. אם המין האנושי והתרבות האנושית ימשיכו להתקיים, בעשרות ומאות אלפי השנים הקרובות, נהיה עדים, כנראה, לירידה הדרגתית ומתמשכת של אחוז ההומוסקסואלים, שכן היתרון האבולוציוני שלהם כבר הפסיק להתקיים. הואיל וילודה אצל הומוסקסואלים כרוכה בפעולות ויוזמות מיוחדות – מעבר לסתם קיום יחסים עם פרטנר מהזוויג המועדף – תמיד יהיה שיעור הילודה שלהם נמוך מאשר של שאר האוכלוסייה.
48 תגובות
איזה שטויות אתם מדברים ממתי קיימים גנים כאלו על פי איזה מחקר אתם מביאים את הטיעון הזה הרי ידוע שרוב ההומואים היו פעם סטרייטים לדוגמא רן דנקר שהיה עם עשרות בנות לפני שיצא מהארון ידוע גם שמדובר בסטייה שנובעת מחוסר ביטחון ופיקפוק עצמי שאדם מתחיל לראות את התופעה ושואל את עצמו אולי הוא גם כזה וככל שהוא חסר ביטחון והוא נחשף לתכנים שגורמים לו יותר ויותר לחשוב שהוא כזה הסיכוי שלו יותר גבוה להיית כזה. אני מכיר אישית מישהו שסיפר לי את הסיפור שלו והוא עצמו היה סטרייט שנים והוא אומר על עצמו שהוא חולה וכשהוא נחשף לזה באינטרנט הוא נמשך מסקרנות ולאחר שעשה את המעשה לא הצליח לחזור אחורה להיות סטרייט כי הסטיה הזאת אצלו חזקה מ״הסטיה״ לנשים
השאלה החשובה נשאלה והתשובה מוזרה ולא יכולה להיות נכונה.
מדוע במשך תקופה כל כל ארוכה שבה להומואים יש חיסרון בנושא ההתרבות, התופעה לא נגמרה. היא נוצרת מחדש גם מהורים שאינם הומואים.
התופעה היתה להיעלם. ואם לא אז יש סיבה אמיתית.
יש כל כך הרבה הומואים משני המינים שניתן לבצע מחקר מדויק ולקבל תשובה. אז לא להתאצל.
ללכת למעבדה.
לתופעה הזו יש בוודאי הרבה גורמים אפשריים. אני מאמין שהגורם הגנטי אינו ספציפי ליצירת הומואים כי אם מספר גדול של גנים שצרוף שלהם יוצר תופעה וצרוף אחר לא.
לא נכון כלל וכלל.
הומואים לסביות – משיכתם המינית נוצרת בעיקר עקב פגיעה מינית שעברו ע”י גברים אלימים ואכזרים.
אחוזים מזעריים שייכים לאלו שנולדו עם נטייה מינית לבני מינם.
אכן מבחן התוצאה – ע”פ רוב, הומו זמין יותר ומוריש כספים. גנטי – למה שאעדיף לשחק גומי ולא כדורגל או כדורסל? למה שאעדיף מוזיקה רגשנית יותר? למה קולות של זמרות עושות לי את זה יותר? למה אני רגיש ואמפטי יותר?
קיבלתי מראש תכונות נשיות. על חלקם רואים את זה פיזית ממש! את זה מקבלים בגנים לא בתנאי גידול כאלה או אחרים.
הכי חשוב, הטבע אוהב מגוון, זה מחזק יכולת הישרדות אז הוא שולח לכל עבר תכונות חיים.
התופעה לא תיעלם, שכן תמיד יהיה יתרון משפחתי לאח הומו או אחות לסבית – ראשית או סופית יותר נכון יקבלו ירושה. כל השאר זה בונוס, אחיינים מרגישים שאין להם מתחרים כשהם פוגשים את הדוד הגיי שאין לו ילדים ודמויות חזקות וטובות במשפחה מייצרות חוויות ילדות טובות לאחיינים.
הערך “סדר הלידה במשפחה” בויקיפדיה נותן תשובה נוספת, לפי מיתה הבנתי, משמעותית יותר:
“במחקרים נמצא כי לבן שני במשפחה, שיש לו אח בכור, קיים סיכוי הגבוה ב-33% להיות הומוסקסואל מזה של אחיו, והסיכוי עולה עם כל לידה של בן נוסף במשפחה[7][8], בעוד שכמות הבנות במשפחה אינה משפיעה. התאוריה המקובלת המסבירה ממצא זה גורסת כי בזמן ההיריון, בעוברים הזכריים קיים חלבון בשם HY המעורב בתהליכים הראשוניים של הפיכת המוח לזכרי יותר. כיוון שהחלבון נמצא רק בזכרים, המערכת החיסונית של האם מזהה אותו כגוף זר ומנסה לתקוף אותו. ככל שהמערכת החיסונית של האם נחשפת יותר לחלבון, כלומר – ככל שההריונות כוללים יותר עוברים זכרים, כך המערכת החיסונית תוקפת את החלבון בצורה יעילה יותר; כתוצאה מכך עשויה להתרחש פגיעה בתהליך הפיכת מוחו של העובר לזכרי, מה שעשוי לגרום להומוסקסואליות”
ה 10% להט”בים הוא שקר עתיק שהקהילה הלהט”בית מפיצה. חבל שהכותב לא טרח לעבור על מחקרים רציניים, ולא מטעם. הלהט”בים מהווים כ- 2% בסה”כ באוכלוסיה.
1. הומו שרוצה ילדים.. ויודע מאיפה הם מגיעים.
יגיע להסכם עם אישה. אתה לא חייב להמשך אליה.. אתה יודע. גם את אליו.
2. העובדה שאנחנו יודעים זאת כבר כמה אלפי שנים.. די יצרה בעצה ברירה מינית לגברים שרוצים להיות הורים במקרה של נמשכי חד מיני.
3. היה כאן מישהו שאמר מליון סוגים של הומואים. אלו טראנסים. ואז לא באמת מדובר הטראנסים אלא רוצי צומי ואנשים שאין להם באמת מגדר. לפחות לא בהקשר של הכרה פנימית. אלא רק בהקשר חיצוני. כמו אשה שעונבת עניבה היא עכשיו גבר או משהו.
מגדר הוא הצורך למלא תפקיד מגדרי. כשתמצאו לנזילות קוסמית(. כן זה אחד מהם) תפקיד. נדבר על אלו בתור מגדרית ולא צומי.
נקודה? הומו זה אומר גבר שנמשך לגברים. אם אני נחמד לטראנסים אני יכול להוסיף כאן את האלמנט של מגדר. אבל האמת היא..
יהודים לא התאבדו בשואה. גם לא עבדים באמריקה.
או שבויי מלחמה.
אנשים נכים נפשית מתאבדים בעיקר.
למרות מה שאנשים אוהבים להגיד.. הומואים לא מתאבדים באופן מיוחד. גם לא לסביות. או דו מיניים.
טראנסים לעומת זאת. לפני המעבר. אחרי המעבר. זה לא מציל אותם. והרבה פעמים הם חוזרים בחזרה.
ואז מגלים שאי אפשר לחזור באמת.
בום. בום. בום.
אני לא אכתוב את המתבקש.
4.העובדה שהתנ”ך טרח בכלל לאסור בעונש מוות סקס בין גברים ומצווה להתחתן..
לא מעיד שנראה להם בזמנו שהומואים הם דבר נדיר במיוחד. נראה שזה היה די נפוץ.
העובדה שהגוף ישנן התאמות שהנן הגיוניות רק בהקשר של מין אנאלי. בין גברים ובכלל..
די מראה שהומואים היו מאוד שימושיים.
ופרט לכך אין שום הוכחה חד משמעית שהנטיה ההומואית היא גנטית.אין להמעיט מכורמים פסיכולוגיים שהם בעיקר ההשפעה על האדם וההסביבה שמאפשרת למרכיב הגנטי להתבטא אם בכלל.
אם זה גנטי ועוד לא נמצא שום גן הומוסקסואלי ,אז זה לא יותר מ 30 אחוז השפעה גנטית וגם היפרזתי בנתון.עדין יש 70 אחוז השפעה של סביבה ופסיכולוגיה על הנטיה.
ועובדה יש מיליון סוגי הומואים ולכן זה מראה שכל אחד בוחר מה נוח לו ומה הוא מעדיף לדוגמא הומו שמביא ילדים עם אשיה ומגדל אותם יחד ,הונו שאין לו ילדים ,הומו שלא שוכב עם בנים ,הומו ששוכב עם בנות גם ,הומו שמביא ילד מפונדקאית ,הומו שיש לו מיליון חברות,הומו שאין לו אף אישה בחייו ובקרבתו ועוד מיליון סוגים .הרי ברור לכם כבר aזה לא גנטי טהור כי שכתוב בכתבה .לא ככה ?
נתונים לא נכונים .כיום מדברים על 1.7 אחוז ועד 3.5 אחוז הומואים וגם יש בעיה מה ההגדרה של הומו יש הרי מיליון סוגים.חוץ מזה הומואים חיות בטבע כן קימו יחסים מיניים עם הנקבה ולכן שרדו.
הסבר דחוק ולא מספק. באותה מידה אפשר לומר שכמו שיש אנשים חרוצים או לא, חכמים או לא, בעלי צבע עיניים כזה או אחר, נטייה התנהגותית כזו או אחרת, או אפילו מידת החשיפה לטראומה – יש אנשים שבמהלך חייהם מוחם מושפע כך שהמשיכה מופנית כלפי בני מינם. זה הכל, זה אפילו לא חייב להיות גנטי, ורב הסיכויים שזה לא גנטי או בעיקר לא גנטי.
מאיה
תודה (וכמובן גם לאריה סתר)! את תיאורית המלכה האדומה הכרתי בהקשר של פיתוח טכנולוגיה – אותו הרעיון 🙂
ניסים,
תוכל לקרוא על כך גם כאן:
http://www.livescience.com/5773-s***ex-fend-parasites.html
יש להוריד מהקישור את 3 הכוכביות, בלעדיהן התגובה נחסמת.
אריה
כן, התיאוריה היא של המילטון. אני התייחסתי לבחור בשם לייבלי שיושב באינדיאנה (לא באריזונה) ועושה עבודה ניסיונאית בנושא (ולא תיאורטית בלבד) שזה לא מאד נפוץ בתחום.
ניסים / מאיה וכל מי שרוצה לגגל בנושא. תיאוריית הטפיל כדחף לעבר רבייה מינית, היא של המילטון.
ניסים,
כן, זה למעשה תת נושא של סביבה משתנה. האורגניזם שאליו נטפל הטפיל צריך להשתנות במהירות ואז הוא חסין אבל אז הטפיל צריך להשתנות במהירות וכו’ וכו’ מעין מירוץ חימוש כזה שמביא לשום מקום (כמו כל מירוץ חימוש…) יש לזה כינוי חיבה: “היפותיזת המלכה האדומה” כי אתה רץ רץ רץ רק כדי להישאר באותו המקום כמו שאמרה דמותה של המלכה האדומה בספרו של לואיס קרול.
עשו הוכחות חמודות על הנושא הזה אני רק לא מצליחה לזכור כרגע על איזה אורגניזם (איזשהו סוג של רכיכה) הבחור שעובד על זה הרבה (שגם את שמו אני, כמובן, לא זוכרת אבל יכולה למצוא בקלות אם זה מעניין אותך) יושב באריזונה והחיות אותן הוא בודק דווקא יושבות איפשהו באוסטרליה.
מאיה
קראתי פעם שיש יתרון לרבייה מינית בהקשר של טפילים. את מכירה את הנושא?
יריב
מסכימה. אתה בהחלט יכול לעשות את זה, אבל קח בחשבון שסימולציות קודמות (הראשוניות שנעשו) ממש לא הצליחו למצוא שום יתרון לרבייה מינית, אפילו כאשר אין שום עונש לרבייה המינית. בהתחלה הם אפילו לא שילבו מוטציות בתהליך ולדעתי, הסטורית, המהפך הראשון הגיע כאשר שילבו מוטציות בתהליך ומצאו שרק עבור קצב מוטציות גדול מספיק אפשר למצוא יתרון (אם כי עדין לא יתרון שמסביר את העונש הגדול שמלווה לרבייה מינית).
מאיה, אוקיי.
ולגבי הסימולציה לא היה לי ספק שכבר נכתבו בעבר דברים דומים, אבל אף פעם אין כמו מראה עיניים.
יריב
1. נכון, זה חלק מהתנאים…
2. אתה יכול לכתוב את הסימולציה אבל נכתבו כבר רבות כאלה לפניך (כולל סימולציות שאני בעצמי כתבתי בדוקטורט…) ושוב, יש יתרון לרבייה המינית בתנאים שונים. חלק מהתנאים שנבדקו ובהם נמצא יתרון לרבייה מינית הם: אוכלוסיות קטנות, קצב מוטציות גבוה, תנאי סביבה משתנים וקשרים של אפיסטזיס שלילי קל בין גנים. בתנאים “נורמלים” קשה מאד למצוא יתרון לרביה מינית. אחת הסיבות לכך היא שרבייה מינית באה עם עונש גדול של 50% על פני רבייה א-מינית. ברבייה א-מינית כל אורגניזם הוא “נקבה” ונושא את צאצאי הדור הבא ולכן אוכלוסיה כזו תתרבה באופן אקספוננציאלי. באוכלוסיה מינית, לעומת זאת, רק 50% מהאוכלוסיה הם נקבות שנושאות את צאצאי הדור הבא ולכן אוכלוסיה כזו תשמור על גודל קבוע. קשה להתחרות עם המספרים האלה ולכן צריך יתרון נוסף לרבייה ויתרון זה מגיע מכל הנ”ל שתיארתי למעלה.
3. אחד הדברים המקושרים לרבייה מינית אשר מהווים חלק אינטגרלי במנגנון הוא הרקומבינציה (שחלוף) של הגנים. זה בעצם אומר ששני אללים שהיו מקושרים זה לזה (על אותו הכרומוזום, לדוגמא) במשך שנים של אבולוציה ולמדו לעבוד יחד בצורה מיטבית, יכולים להפסיק להיות מקושרים זה לזה (עוברים להיות על כרומוזומים שונים) בגלל הרקומבינציה שקורית במיוזה. כלומר, סט של אללים שהיה השילוב המיטבי עד עכשיו בהתאם לתנאים מפסיק להיות משולב. הרבה פעמים זה יכול להוות מכה קשה מאד לאורגניזם.
אויי טעיתי בכתבה, התכוונתי לכתבה על הניסוי בחיידקים שהחלו לצרוך פחמן דו חמצני ולייצר ממנו סוכרים.
ניסוי ממש מגניב לדעתי, אהבתי מאד את הרעיון, את הביצוע ואת התוצאות.
ככה עושים מדע.
מאיה,
תודה על ההארות –
1. ״רוב האורגניזמים בטבע עדין מקיימים רבייה א-מינית״, נכון אבל אל תשכחי שיש להם יתרון במספרים, בדרך כלל מדובר ביצורים חד תאיים או רב תאיים מיקרוסקופים שקצב ההתרבות שלהם מאד מהיר ויכול להיות שזה מפצה על השונות הגנטית הקטנה.
2. בהזדמנות הראשונה שתהיה לי אני מתכוון לכתוב סימולציית מחשב פשוטה שתבדוק את העניין. שתי אוכלוסיות באותו הגודל, אותו קצב מוטציות, אותו קצב התרבות, קבוצה אחת מתרבית ברבייה דו-מינית והשניה ברבייה חד מינית.
נריץ כמה פעמים ונראה לאיזו קבוצה יש יתרון, אני מהמר על הקבוצה הדו-מינית.
3. ״אל תשכח שהמגוון הספציפי שהתפתח (הקשרים הספציפיים בין הגנים) התפתחו כך לא במקרה אלא תחת לחץ מתמיד של הברירה הטבעית. שינוי של הקשרים האלה יהיה, לכן, לרוב מאד בעייתי״
לא ירדתי לסוף דעתך, איזו בעייתיות לדעתך לרוב קיימת? (למשל באוכלוסיה של בני אדם, או יונקים אחרים שמתרבית בדרך של רבייה דו מינית).
יריב
לא מדויק ותלוי בתנאים. רביה מינית יכולה דווקא להפחית את המגוון תחת תנאים מסוימים. בנוסף, אפילו אם היא מעלה את המגוון נשאלת השאלה האם זה תמיד דבר טוב. אל תשכח שהמגוון הספציפי שהתפתח (הקשרים הספציפיים בין הגנים) התפתחו כך לא במקרה אלא תחת לחץ מתמיד של הברירה הטבעית. שינוי של הקשרים האלה יהיה, לכן, לרוב מאד בעייתי. למעשה השאלה של התפתחות הרבייה המינית היא שאלה עתיקת יומין בביולוגיה אבולוציונית ושעדין אין עליה תשובה חד משמעית (במקרה זו גם השאלה עליה בצעתי את מחקר הדוקטורט שלי…) יש הרבה מקרים ספציפיים בהם הראו עדיפות לרבייה מינית על פני רבייה א-מינית, אך זה ממש לא נכון באופן כוללני. לראייה, רוב האורגניזמים בטבע עדין מקיימים רבייה א-מינית, גם אם רובם מסוגלים לקיים גם רבייה מינית בחלק מהזמן, בתלות בתנאים.
אנונימי,
אני לא חושב, לרבייה דו מינית יש יתרון אבולוציוני גדול, היא יוצרת מיגוון הרבה יותר גדול של תכונות וזה הבסיס להתפתחות ולהישרדות.
ברבייה א-מינית כל הצאצאים זהים כמעט לחלוטין להורה, קשה לאוכלוסיה להתפתח כך לכיוונים חדשים.
לא היה עדיף מבחינה אבולוציונית ליצור א-מיניים?
הרצל:
האבולוציה פועלת באופן עיוור.
היא עושה ניסיונות.
רובם לא משפיעים באופן משמעותי, חלקם מקנים לנשאיהם יתרון על פני מתחריהם וחלקם מכשילים את נשאיהם במירוץ העמדת הצאצאים.
במסגרת זו נוצרים גם עקרים ולא רק הומוסקסואלים.
קשה לך לקבל?
עדיף שתתאמץ כי זו המציאות.
לא מבין גדול בתורת האבולוציה, לא מבין מה גורם לאנשים להימשך לבני מינם. אם הדחף האנושי התת מודע הוא להתרבות, למה שגבר או אישה ימשכו לבן בת מינם, קשר שאינו יכול להניב ריבוי טבעי. אני מבין מהפוסט שיש באבולוציה עניין חברתי / קולקטיבי והאינטרס הפרטי, האינדיבידואלי בטל ב60 לעומת האינטרס הכלל חברתי, ובכל זאת, כמי שמאמין שכל אדם הוא עולם ומלואו קשה לי לקבל תופעה כה שכיחה כהומוסקסואליות שסותרת בבסיסה את שימורו הגנטי של האינדווידואל
נתנאל:
שום הסבר לא יעזור למי שכמוך – החליט לא להבין ולהישאר בור עד אחרית הימים
מי החליט את כל הדברים הנאמרים ממש נראה שהרגע המציא אותם כי כולנו יודעים איך התחילה דרכם של ההומאים בהתחלה זה היה תאווה לנשים ואח”כ לגברים חוץ מזה אני יכל להבטיח שאם בתורה מוזכר שאסור להיות הומו אז גם מי שכבר כזה יכל לצאת מזה ועוד חזון למועד אסביר דברי בארוכה
הומוסקסואל נוצר מסטרייטים על ידי גנים או דבר אחר כך שאין קשר להמשכיותם על ידי נישואין
שרון:
אתה פשוט טועה.
לא שאסור לטעות אבל הזלזול שלך באחרים בזמן שאתה מנופף בטעויותיך הוא מגוחך.
יש הרבה מחקרים המעידים על כך שההומוסקסואליות היא גנטית.
חלק ממחקרים אלה גם מראים שככל הנראה מגיעה הנטייה הגנטית של הבן להומוסקסואליות דווקא מצד האם.
אבל בלי שום קשר למחקרים אלה (שאולי לא ידעת עליהם) – גם המסקנה ה"לוגית" שלך שגויה.
יש תכונות גנטיות שנוצרות בילדים מבלי שהוריהם סבלו מהן.
דוגמה בולטת לכך היא תסמונת דאון.
תופעה זו נגרמת בדרך כלל על ידי עותק נוסף של כרומוזום 21 שנוצר כתוצאה מתקלה ביצירת תאי המין.
הטענה בדבר התניה חברתית היא קשקוש בלבוש וכל מי שעסק פעם בהתבוננות פנימה יודע זאת.
מעבר לעדויות הרבות מאד שיש נגד טענה זו ראוי לציין שהומוסקסואליות קיימת גם בבעלי חיים שאינם חיים חיי חברה כלל ובחלק מהמקרים יודעים איך אפשר ליצור תנאים פיזיים שייגרמו לה.
אני מניח שאינך הומוסקסואל.
אני מציע לך לנסות לשוות לנגד עיניך גורם חברתי שהיה הופך אותך להומוסקסואל.
לגבי עצמי אני יודע שפשוט אין סיכוי שבעולם שהייתי יכול "לבחור" בהתנהגות כזאת.
כשם שאני איני יכול לבחור בהעדפת גברים (מה זה לבחור בהעדפה?! צריך קודם כל להתגבר על הסלידה וגם זה בלתי אפשרי!) כך מרבית ההומוסקסואלים אינם יכולים לבחור להעדיף נשים.
הנטייה היא מולדת ברוב המכריע של המקרים.
מה זה השטויות הללו – איו אף מחקר רציני אחד שאומר שהומוסקסואליות או נטייה הומוסקסואלית היא גנטית, המחקרים אמרים את ההפך הגמור!
הומוסקסואליות הערכה כנטיה לה כ10% מכלל האוכלוסיה ע"י קינסי בזמנו, לימים הובהר לא אחת שהערכתו היתה מוגזמת.
הואסקסואליות מגדרת כהבניה חברתית ולא כגנטית, או לכל היותר כמשפעת מהורמוניזציה בתהליך ההריון – אין עדות גנטית לנטייה.
מכל מקום
מה שכתבתה אינו מבוסס בשום דרך שהיא – ידידי לך לקרא קצת מגדר וסוציולוגיה.
אילו היתה הומוסקסואליות גנטית אזי היא גנטית כמו יהדותם של יהודים ובכך במה אתה שונה מהנצים! שחיפסו ביסוס גנטי לשנאה!
כתבה מטומטמת, כמו שתגיד שאוהבי זקנות נכחדו מהעולם כי הם לא הולידו ילדים כמובן, ומה עם אוהבי חיות למיניהן שנשארו באחוז קטן באוכלוסיה?
גיל:
אתה צודק. למעשה אם תסתכל על הדיון כולו תראה (בתגובה השלישית) שזה דיון המשך לדיון המוצבע מתגובה זו ובדיון ההוא דברו על הכתבה שאתה מזכיר. כאן, לבקשת אריה, חזרה ועלתה גירסה מעודכנת של אותו מאמר.
איך שלא יהיה, אני נוטה שלא להסכים לאמור בו אבל זה כבר סיפור אחר.
ביחס ל"מתרשם" שהתרשם שרושמים להרשימו – הוא באמת ניסה להפנות לכאן את הפוביות שלו אבל ראית איך הגיב כשאמרתי לו את זה. אני בטוח שאם לא יגיב לדבריך ולתגובתי – זה רק מפני שלא קרא אותם.
אפשר בבקשה להפנות את כל הפוביות והחרדות הקליניות למקום אחר? (למשל, על ספת הפסיכולוג?) כאן זאת לא הפלטפורמה לכך. תודה!
והידיעה עצמה מעניינת. אני חושב שגרסה דומה לה ומפורטת יותר הופיעה כאן בעבר, לפני מספר שנים.
מיכאל
לא ממש מתרשם
מתרשם:
צר לי לאכזב אותך.
אני נשוי באושר ויש לי שלשה ילדים.
תצטרך לחפש במקום אחר
מיכאל
הומו?
מתרשם:
אינני יודע, אבל בכל מקרה אני מקווה שאיננו ביתם של הומופובים כמוך.
תודה מיכאל.
אגב כך, מאז שכתבתי את התגובה שלי כבר הספקתי להעלות השערות ביני ובין עצמי בכך שמדובר במעין תקלה במנגנון.
הרבה תודה!
מתרשם שהאתר הזה הוא ביתם של ההומואים
אריה:
אכן כתוב.
העובדה שהשאלה עלתה גרמה לי לחשוב שזה לא נאמר ולכן עניתי.
למגיב המגניב ולמיכאל.
במשפט השני במאמר כתוב "כעשרה אחוזים מבני האדם הם הומוסקסואליים…"
למגיב המגניב ולמיכאל.
במשפט השני במאמר כתוב "כעשרה אחוזים מבני האדם הם הומוסקסואליים…"
סליחה, טעות בניסוח:
בתגובה הקודמת כתבתי "בניגוד לטענת אריה" בהתייחסי לטענה שאריה כלל לא טען.
מדובר בטענה של Septem שבאה להגן על טיעון של אריה בדרך שלדעתי לא מגנה עליו.
Septem:
אני מגיב לתגובתך בדיון שזה דיון ההמשך שלו. הדיון הקודם כאן:
https://www.hayadan.org.il/a-new-way-to-think-about-earths-first-cells-1006088/#comment-58049
אינני מפספס.
גם אם היו צאצאים להומוסקסואלים הרי שסיכויי ההולדה של הומוסקסואל היו פחותים משל אדם רגיל ולכן, בניגוד לטענת אריה, לא היה הדבר מקנה להם יתרון אלא חיסרון.
בכלל – כל הנושא של נישואין ושל דוגמות על נטיות מיניות הוא תוצר של התרבות. במשך רוב שנות האבולוציה, כפי שאמרתי, לא הייתה לדברים אלה כל השפעה. בוודאי שאין להם השפעה בין זבובים.
בוודאי שבמובן מסוים מדובר פה בתוצר לוואי. אין זו תוצאת לוואי הכרחית (כמו אלטרואיזם) אלא תוצאה שמתרחשת רק במצבי "תקלה" מסוימים. זו תוצאת לוואי של העובדה שהמנגנון שיוצר בנו את הצורך ביחסי מין/אהבה איננו חופף לחלוטין את המנגנון המזהה עבורנו את בני הזוג "הנכונים".
אגב, למען הדיוק ההיסטורי, אני הזכרתי כאן את נושא תופעות הלוואי כבר מזמן ואפילו ציטטתי את דוקינס בעניין – למרות שדברתי על כך (בהרבה מקומות, כולל ב"גליליאו" וכולל אפילו באוזניו של דוקינס עצמו) עוד לפני שדוקינס כתב זאת בספרו.
המגיב המגניב:
עד כמה שידוע לי מדובר בערך ב 10%
מהו אותו שיעור קבוע של הומוסקסואלים שאתה מדבר עליו?
ולמה אתה כל כך בטוח שההומוסקסואלים (הנשים והגברי) הם היו כל כך איכפתיים לגבי הזולת?
אפשר להעביר את הדיון בנושא הומוסקסואליות – גנטיקה ואבולוציה, מהכתבה "מודל חדש של תאים ראשוניים", לפה.