ידענים: זמן | כדור הארץ

מאת 1 ביולי 2015 3 תגובות

במקום חצות (00:00:00) שעון גריניץ' היתה השעה 23:59:60 וזאת כדי לפצות על השינויים האקראיים בתנועת כדור הארץ

סיבובו של כדור הארץ מאט במקצת, כך שתוספת של שניה היא דרך להתחשב בכך, אומר דניאל מקמילן ממרכז טיסות החל גודארד של נאס"א במרילנד, בהודעה לעיתונות של הסוכנות.

"כל אחד יודע שאורכה של היממה הוא 24 שעות, או 86,400 שניות ואולם הזמן שנדרש לכדור הארץ להסתובב סביב צירו עד שהוא מגיע לאותה נקודה יחסית לשמש – יום שמשי (או אורך היום הממוצע) הוא כ- 86,400.002שניות. הדבר קורה בגלל ההאטה שנגרמת מכוח בולם הנוצר כתוצאה מה'מאבק' בין כדור הארץ השמש והירח.
כוחות פלנטריים אלה גרמו לכך שהיממה לא ארכה בדיוק 86,400 שניות מאז שנת 1820.

שתי מילישניות ביום לא נשמעות כמו זמן משמעותי, אך בחישוב שנתי מגיעים לכמעט שניה. ואולם המציאות יותר מסובכת. כדור הארץ אמנם מאט בהדרגה אך אורכם של ימים ספציפיים עשוי להשתנות בדרכים בלתי צפויות. בין הגורמים השולטים באורך היום – שינויי מזג אוויר יומיים ועונתיים יכולים להשפיע על אורכו של היום בכמה מילישניות בשנה, גם גיאות בים ובאוויר ושוניות באטמוספירה, האוקיאנוסים, מקווי המים הפנימיים וכמות הקרח. גם תופעה אקלימית מחזורית כמו אל ניניו שנגרמת בשל החלשות רוחות הסחר באוקיאנוס השקט, ולהתחזקותן בקווי הרוחב הבינונים יכולה להאט את סיבוב כדור הארת ולהוסיף מילישניה ליום.
גם תופעות גיאולוגיות כגון פיזור מחדש של מסה ותנע זויתי בחלקים שונים של כדור הארץ עשויות להשפיע על אורך היממה. לדברי צ'ופו מה גיאופיזיקאי בגודארד. "כאשר המסה או התנע מתפזרים מחדש, קצב הסיבוב של כדור הארץ יכול להשתנות כמו שקצב הסחרור של גולש גלגליות יכול להשתנות אם ידיו פתוחות לצדדים.

המדענים מתעדים את אורך היממה בכל יום באמצעות שיטה המכונה – אינטרפרומטריית קו בסיס ארוך ((VLBI. המדענים פיתחו את VLBI בשנות השישים כדי לצפות בקוואזרים – מרכזים בוהקים של גלקסיות שחומר נופל לתוך החור השחור שלהם. ואולם החוקרים הבינו שמכיוון שהקוואזרים בקושי זזים העצמים הבוהקים הללו יכולים לשמש כנקודות ייחוס.
כעת משמש ה-VLBI המורכב מצלחות רדיו הפרוסות ברחבי העולם, לקביעת תנועתו היחסית של כדור הארץ לעומת הקוואזרים.

זמן יקום מס' 1 (UT1) מבוסס על מדידות סיבוב כדור הארץ. מכיוון שזמן זה אינו קבוע, הוא נסחף מדי פעם מזמן היקום המתואם (UTC) לשעבר שעון גריניץ', המבוסס על שעון אטומי מדוייק. החוקרים מבקשים לשמור את UT1 ו-UTC במרחק של 0.9 שניות זה מזה לכל היותר ולפיכך הם מוסיפים שניה כאשר נדרש, בדרך כלל ב-30 ביוני או ב-31 בדצמבר.
ביום רגיל אחרי השעה 23:59:59 מגיעה השעה 00:00:00 של היום הבא ואולם הדקה האחרונה של 30 ביוני זמן גריני'ץ היתה בעלת 61 שניות ולפיכך השעון נע מ-23:59:59 ל-23:59:60 לפני שעבר לשעת האפס של היום הבא.

הקפיצה הזו, שלרוב לא מתוכננת זמן רב מראש עלולה לגרום לבעיות במחשבים, שעלולים לגרום לגלישת נתונים שתפריע למשל לסוחרי מניות, מתכנתים וחברות תעופה אלא אם המערכות שלהן מוכנות לשינוי.
הוספת השניה ב-2012 גרמה לבעיות לחברות כגון Reddit, LinkedIn, Gizmodo ואחרות.
המדענים הוסיפו שניה לכל אחת מהשנים 1972-2000 אך מאז הואט הקצב וההחלפה של היום היתה בסך הכל הרביעית מאז שנת 2000.
בשל כך ובשל ההפרעה למערכות המיחשוב שוקלים באיגוד התקשורת העולמי להפסיק את הנוהג, או למצוא פתרון טכנולוגי לבעיית סינכרון המחשבים. הנושא יועלה לדיון בועידה הבאה של האיגוד בז'נבה בנובמבר השנה.

להודעה לעיתונות באתר נאס"א

 

עוד בנושא באתר הידען

הדקה האחרונה של 2005 תארך 61 שניות

 

3 תגובות ל “מדוע היה ה-30 ביוני ארוך בשנייה?”

  1. תומר

    משה,
    אני מבין מה הטעה אותך, בכתבה בעברית יש נתון שגוי (שלא מופיע במקור) שמדבר על זמן הקפת כדור הארץ את השמש. אבל הנושא הוא סיבוב כדור הארץ סביב צירו.

  2. תומר

    למשה: לא.
    מדובר בסיבוב כדור הארץ סביב עצמו, לא בסיבוב סביב השמש.

  3. משה

    אם אנחנו מאטים – אז אנחנו גם אמורים להתקרב אל השמש?

הוספת תגובה

  • (will not be published)