מה גורם לנו לסכן את הכסף שלנו?

פרופ` דן זכאי מאוניברסיטת ת”א מסביר למה חשוב לדעת מהו הגורם לנטיות שלנו להסתכן? על פסיכולגיה, בריאות והנטיה שלנו לסכן השקעות

האם החלטות ההשקעה שלנו או של מנהל התיקים שלנו רציונאליות? האם תכונות חיצוניות או הרגלים מסוימים עשויים להעיד על רמות הסיכון שניטול או על הנטייה שלנו חסוך לעתיד? ניתוח היבטים ותהליכים פסיכולוגים בעולם ההשקעות, היא תופעה ההולכת ומתפתחת בשנים האחרונות. מסתבר שישנם לא מעט גורמים המשפיעים על הנטיות שלנו לקחת סיכון.

פרופ` דן זכאי מאוניברסיטת ת”א ערך כמה מחקרים בעזרתם הצליח להגדיר כמה גורמים כאלו. גורם אחד כזה הוא המודעות לרמת הסיכון. על פי תוצאות מחקר שביצע פרופ` זכאי מסתבר שקשישים החוצים כביש במעבר חציה מרומזר מסתכנים יותר מאשר אלו שעוברים שלא במעבר חציה. הסיבה לכך היא שאותם זקנים מרגישים בטוחים כשהם עוברים במעבר חציה ולכן הם נוטים להיות פחות זהירים וזאת למרות שישנם סיכונים גם שם.

תוצאות המחקר הראו שלעיתים אנשים נוטלים סיכונים למרות שהם כלל לא חשים שהם נוטלים סיכון. “תפיסת הסיכון שלהם אומרת להם שהם נמצאים במצב בטוח”, אומר זכאי, “והשאלה היא עד כמה האדם באמת לוקח סיכון אם הוא לא מודע לזה שהוא לוקח סיכון בכלל”. גורם נוסף ללקיחת סיכונים הוא ההשפעה של מוקד הקשב הפסיכולוגי. “אדם יכול להיות ממוקד ברמת השאיפות שלו, לדוגמא, אדם שרוצה להשיג 100 אלף שקל כדי לעשות טיול מסביב לעולם. לחילופין, אדם ממוקד ברמת הישרדות, כגון אדם שאומר לעצמו `אני לא מוכן בשום אופן להגיע למינוס בבנק` וזה מה שמנחה אותו”.

לדברי זכאי, ניסוי שערך מראה כי אנשים עם אותו סכום כסף ועם אותו מצב כלכלי ייטלו רמות שונות של סיכון בהתאם למה שהם ממוקדים בו: כאשר אדם ממוקד ברמת השאיפות שלו במה שהוא רוצה להשיג (כגון טיול מסביב לעולם), הוא יטה לקחת יותר סיכונים בכסף שיש לו. אחרי שהוא יגיע לסכום שהציב לעצמו הוא יפחית את הסיכון, כי הוא כבר לא רוצה לאבד את מה שהשיג. לעומת זאת, אדם שמוקד הקשב שלו זה הישרדות – פחד מהמינוס, הוא יטה לקחת הרבה פחות סיכונים. “אנו רואים כאן גורם נוסף המשפיע על לקיחת סיכון: במה הקשב של האדם ממוקד – בשאיפה למשהו או בהימנעות מנקודת סיכון”.

עוד גורם אותו מציין פרופ` זכאי הוא עד כמה אנחנו עוסקים בנושא שיש לו משמעות של הישרדות לחיים, לקיום של ממש. לדוגמה, מחקר שנעשה על חולים, כאשר נתנו להם אפשרות לבחור אחד משני טיפולים: הראשון יעניק תוחלת חיים ארוכה אך רמת הסיכון בו גבוהה יחסית. השני יעניק תוחלת חיים קצרה אך רמת הסיכון בו קטנה יחסית. התוצאות היו שאנשים העדיפו את הטיפול שמעניק תוחלת חיים קצרה, שכן הם חששו לקחת סיכון הואיל ומדובר בחשש לקיצור חייהם.

הלחץ החברתי – לא בצעירים בלבד

זכאי מוסיף ומציין גם את הגורם החברתי: “מסתבר שאפילו אדם שמודע לזה שהוא הולך לקחת סיכון והוא לא רוצה לקחת סיכון, יכול למצוא את עצמו בפועל לוקח סיכון בגלל לחץ חברתי. “חייל צעיר שחוזר לסופ”ש הביתה, הוא לא מעוניין לקחת כל סיכון מיותר, אך הלחץ החברתי מעודד אותו לנהוג בשכרות. דוגמה נוספת: יש רמזור אדום במעבר החציה אך פתאום שני אנשים מתחילים לעבור, במקרה זה, גם אנשים אחרים נוטים לעבור. כך, גם בתחום ההשקעות, כשיש פאניקה של מכירות כולם מוכרים בלי לשים לב אם כדאי למכור ואם זה נכון לעשות זאת. וכן בכיוון ההפוך – אם מתחילה אווירה של אופטימיות ושל קניות אתה רואה שכולם נכנסים (לבורסה) למרות שבעצם הם לוקחים סיכונים וזה בדיוק התופעה של לקנות כשזה גבוה מדי ולמכור כשזה נמוך מדי”.

הדרך לקמפיין מוצלח

למרות שעיקר הגורמים המשפיעים על ההחלטות בנוגע לנטילת סיכונים הם פסיכולוגיים, פרופ` זכאי מציין גם גורם פיזיולוגי-מוחי ולא פסיכולוגי. “יש לנו מנגנונים שמזהירים אותנו לפני סכנות ויכול להיות שכתוצאה מזה שאותם מנגנונים מתכהים, רמת הזהירות יורדת”. זכאי מדגים זאת באוכלוסיית הקשישים “הם הרבה פעמים קורבן למעשי נוכלות כספיים. למשל בארה”ב יש סטטיסטיקה שההונאות הכספיות של קשישים זה בהיקפים של מיליארדים”.

כלומר, כל נטיה של אדם לקחת סיכונים נובעת מאחד הגורמים הללו?

“אם נרצה לסכם, נראה שמאד קשה להבין את המניע של אדם לעשות מעשה מסוכן, זה קרקע למחקר שיצטרך לבחון את כל הגורמים הללו יחד ולהבין את ההשפעה המשותפת שלהם. יש הרבה מאד מצבים שבהם פעולה מסויימת נובעת מכמה גורמים ולא רק מגורם אחד”.

מה זה בעצם משנה אם הנטיה נובעת מגורם אחד או כמה גורמים?

“יש לזה השלכות, למשל אם מנסים לעשות חינוך או תעמולה נגד לקיחת סיכונים, צריך להבין טוב את כל הגורמים המשפיעים וההשלכות שלהם לפני שמובילים מהלך כזה”.

לדברי זכאי גופים ממשלתיים ואחרים מנסים להוביל קמפיינים שונים כנגד נטילת סיכונים כגון “רפואה מונעת” או “הצורך לחסוך לפנסיה – אם לא תהיה הבנה של אותם גורמים משפיעים בצורה שתינתן להם מענה בקמפיין כזה, סיכויי ההצלחה שלו קטנים.