ידענים: החלל והאדם

מאת 3 בנובמבר 2015 תגובה אחת

לוקהיד מרטין (Lockheed Martin), התאגיד האמריקני הענקי המייצר בין השאר מטוסי קרב, טילים וחלליות, מרחיב את הפעילות העסקית בישראל. בימים אלה משתפת החברה פעולה עם חברה ישראלית, STEMRAD, בפיתוח אפוד מגן מפני קרינה לאסטרונאוטים.

הגנה טופוגרפית. דגם של מגן הקרינה העתידי לאסטרונאוטים. צילום: איתי נבו

הגנה טופוגרפית. דגם של מגן הקרינה העתידי לאסטרונאוטים. צילום: איתי נבו

לוקהיד מרטין (Lockheed Martin), התאגיד האמריקני הענקי המייצר בין השאר מטוסי קרב, טילים וחלליות, מרחיב את הפעילות העסקית בישראל. בימים אלה משתפת החברה פעולה עם חברה ישראלית, STEMRAD, בפיתוח אפוד מגן מפני קרינה לאסטרונאוטים.

כח המח
החברה הישראלית פיתחה בעת האחרונה חגורת מגן מיוחדת לאנשי חילוץ והצלה באירועים שיש בהם סכנת קרינה – מפיגועים ועד תאונות בכורים גרעיניים. האפוד, כ-15 ק"ג משקלו, אמור להציל את הנחשפים לקרינת גמא מפני מחלת קרינה קטלנית, באמצעות הגנה על עצם האגן. הקרינה פוגעת בעיקר בתאים המתחלקים במהירות, ובראשם תאי הדם, והמחלה נגרמת בשל המחסור הקשה שנותר בתאים האלה. תאי הדם נוצרים מתאי גזע במח העצם, והמצבור העיקרי של מח עצם אצל בני אדם בוגרים הוא עצם האגן. לכן הגנה עליה מאפשרת גם למי שנחשפו לקרינה לחדש במהירות את תאי הדם, ולהתאושש מהמחלה. אפוד המגן של STEMRAD לא נבחן על בעלי חיים, אבל ניסויים על בובות מיוחדות הוכיחו כי עצם האגן אכן סופגת מנה פחותה בהרבה של קרינה. על סמך הממצאים האלה נמכרו כמה עשרות אפודים לכוחות חילוץ והצלה בישראל וכן בגרמניה, ביפאן וברוסיה, וכיום מנהלת החברה משא ומתן עם מדינות נוספות.

הגנה על האגן. אורן מילשטיין מדגים את אפוד המגן של STEMRAD. צילום: איתי נבו

הגנה על האגן. אורן מילשטיין מדגים את אפוד המגן של STEMRAD. צילום: איתי נבו

יישום בחלל

את הרעיון של הגנה ממוקדת מקרינה מיישמת כעת החברה בפיתוח מוצר חדש עם לוקהיד מרטין – אפוד מגן אישי לאסטרונאוטים. בשונה ממגן הקרינה, המורכב משכבות של מתכת ופלסטיק, אפוד החלל ייוצר מחומרים מרוכבים – חומרים קלים וחזקים שאינם קיימים בטבע, בעלי תכונות פיזיקליות ייחודיות. האפוד לאסטרונאוטים אינו מיועד להגנת מפני קרינת גמא, אלא מפני הקרינה בחלל – הכוללת בעיקר חלקיקים תת-אטומיים הנעים במהירות גבוהה. "לכן, האפוד החדש ייוצר מחומרים עשירים במימן, המסוגלים לקלוט חלקיקים כאלה", מסביר ד"ר אורן מילשטיין, הנשיא והמייסד של STEMRAD. "יתרה מכך, כדי שיהיה קל ככל האפשר, האפוד מעובה באזורים של האיברים הרגישים ביותר לקרינה, ודק יותר באזורים הרגישים פחות. הטופוגרפיה הייחודית מאפשרת לשמור על משקל נמוך ולצמצם את הגבלות התנועה של האסטרונאוטים". האפוד החדש מיועד להגנה על האסטרונאוטים בעל פעילות מחוץ לחללית, אבל גם בעת השהות בתוכה, משום שמיגון מוחלט של חלליות מפני קרינה יהיה יקר מאוד, וכבד מאוד, מה שייקר מאוד את עלויות השיגור. "התפיסה שלנו היא שהאפוד יגן על אסטרונאוטים במהלך משימות ממושכות לעומק החלל, שם החשיפה לקרינה גבוהה יחסית", מסביר מילשטיין. "גם אם אינם לובשים אותו כל הזמן, גם הגנה חלקית מצמצמת את ההשפעה המצטברת של נזקי הקרינה".

מתלהבים מישראל

החברה האמריקנית התלהבה מהפוטנציאל של המוצר החדש, אף על פי שהשוק הכלכלי שלו עדיין מצומצם למדי, ונרתמה לפתחו בשיתוף פעולה מלא עם החברה הישראלית. לוקהיד מרטין משקיעה כמיליון דולר בפיתוח, והצדדים מקווים שכבר בתוך שנה יהיה בידיהם אב טיפוס שאסטרונאוטים יוכלו לבחון אותו. "אנו שמחים מאוד לעבוד עם חברה ישראלית שיש לה מוצר חדשני ומבטיח" אומר ג'ון קאראס, סגן הנשיא של לוקהיד מרטין "נוסף על סטם-ראד אנו בוחנים שיתופי פעולה עם התעשייה האווירית ועם רפאל. התרשמנו מאוד מהיכולות של חברות ישראליות, מהיעילות שלהן ומן היזמות כאן", אומר קאראס, המשתתף השבוע בוועידה הישראלית לאסטרונאוטיקה שמארחת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.

לשוב אל הירח

ספינת הדגל של לוקהיד מרטין היא החללית "אוריון", שהיא מפתחת כעת בעבור נאס"א לטיסות מאויישות. כזכור, ארה"ב ויתרה על היכולת להטיס בעצמה אסטרונאוטים, עם סיום דרכן של מעבורות החלל לפני כארבע שנים. אוריון אמורה להחזיר אסטרונאוטים אמריקנים לחלל, בחלליות אמריקניות, והיא מיועדת בעיקר למשימות ארוכות טווח. "החללית עשתה טיסת ניסוי מוצלחת בשנה שעברה, וניסוי נוסף צפוי בקרוב", אומר קאראס. "אנו מקווים להיות מוכנים לניסויים בטיסות מאויישות בתוך כמה שנים. התכנון הוא לשגר טיסה כזו ב-2021, לא למסלול נמוך סביב כדוה"א, אלא ישירות לירח. החללית לא תנחת עליו אלא תקיף אותו, ותתמקם בנקודת לגראנז' (הנקודה שבה הכבידה של כדוה"א ושל הירח מבטלות זו את זו), שם נוכל לבחון שם את ההשפעות של שהייה ממושכת בעומק החלל על אסטרונאוטים, לקראת טיסה למאדים".

עוד באתר הידען מכנס האיגוד העולמי לאסטרונאוטיקה שהתקיים בירושלים בחודש שעבר:

 

תגובה אחת ל “אפוד לכל אסטרונאוט”

  1. הרצל

    החלק הראשון של הכתבה זה מיחזור של כתבה ישנה, ושם הגבתי שה"אפוד" המדובר הוא פשוט תחתונים מעופרת.
    החלק השני מדבר על תחתונים וגופייה משעווה. אבל איזה אסרונאוט יסכים להיות כל הזמן בתוך בגד עשוי מכמה סנטימטרים של שעווה? יותר מתאים מגן שעווה עגול בקוטר של בערך 60 ס"מ וכאשר יש כמות גדולה של חלקיקים שמגיעה מהשמש בהתפרצות שמשית, האסטרונאוט יעמוד על המגן כך שיהיה בינו ובין השמש. ליום יום אולי צריך לבנות את מיכל המיים של החללית בצורה שיהיה בין האסטרונאוטים והשמש. פעילות מחוץ לחללית יכולה להתנהל כך שרוב הזמן החללית תהיה בין האסטרונאוטים והשמש.
    צריך לבדוק אם האוריון תוכננה בכלל לפעילות מחוץ למגן הקרינה הפרטי של כדור הארץ – השדה המגנטי.

הוספת תגובה

  • (will not be published)