ידענים: נוגה

מאת 27 בספטמבר 2010 תגובה אחת

החללית ונוס אקספרס, הנמצאת במסלול סביב נוגה, כבר חקרה את תופעת הברקים בנוגה בפרטים באמצעות המגנטומטר שלה, היא בחנה את שיעורי פריקת המטען החשמלי, את הצפיפות ואת הפיזור המרחבי של הברקים בשדה המגנטי, בגבהים שבין 200 ל-500 ק"מ.

תפיסת אמן של סופות ברקים על נוגה. איור: סוכנות החלל האירופית

תפיסת אמן של סופות ברקים על נוגה. איור: סוכנות החלל האירופית

נוגה היא עולם שלא מיועד לבעלי לב חלש. על פני השטח הייתם צריכים לעמוד בטמפרטורות גבוהות אינטנסיבית, בלחץ אוויר של אטמוספירה עבה המורכבת מחומצה גופרתית. בנוסף היה עליכם להתמודד עם ברקים וסופות. סופות אלה דומות באופן מפתיע לסופות ברקים על כדור הארץ, למרות ההבדלים הגדולים בין אטמוספירות של שני כוכבי לכת. "נוגה וכדור הארץ נקראים לעתים קרובות כוכבי לכת תאומים בגלל הדמיון בגודל, במסה ובמבנה הפנימי", אומר ד"ר כריסטופר ראסל מאוניברסיטת קליפורניה, אשר הציג את ממצאיו בקונגרס האירופי למדעים פלנטריים המתקיים ברומא השבוע. "יצירת ברק היא אחת הדרכים שבה רואים שנוגה וכדור הארץ הם תאומים, אף כי לא זהים."

המדענים יודעים שיש ברקים על נוגה מאז המשימות הפלנטריות הראשונות לשם כגון ונרה ופיוניר ונוס. גם החללית גלילאו דיווחה על גלים אלקטרומגנטיים הנפלטים מנוגה שאפשר שהם מיוצרים על ידי ברקים. עובדה זו אומתה גם על ידי טלסקופים קרקעיים שצילמו אורות מהבהבים על נוגה.

עכשיו, החללית ונוס אקספרס, הנמצאת במסלול סביב נוגה, כבר חקרה את תופעת הברקים בנוגה בפרטים באמצעות המגנטומטר שלה, היא בחנה את שיעורי פריקת המטען החשמלי, את הצפיפות ואת הפיזור המרחבי של הברקים בשדה המגנטי, בגבהים שבין 200 ל-500 ק"מ.

ראסל אמר כי האותות האלקטרומגנטיים ברום אטמוספירת נוגה הקשורים בפריקת ברקים חזקים יותר מאשר האותות על הקרקע בתדרים אלה משום שהשדה המגנטי שברקע חלש בהרבה והגלים נעים יותר לאט, אך שטף האנרגיה האלקטרומגנטית דומה לזה שעל פני כדור הארץ.
פעימות חזקות וקצרות של אותות שאמורים להיות מיוצרים על ידי ברקים נראו כמעט מיד עם הגיע החללית לנוגה. וזאת למרות האורינטציה הלא טובה בדרך כלל לכניסת אותות ליונוספירה של נוגה, מקום בו עורכת ונוס אקספרס את המדידיות." אמר ראסל .

הגלים האלקטרומגנטיים מונחים בחוזקה על ידי השדה המגנטי של נוגה, והם יכולים רק להיות מזוהים על ידי החללית רק כאשר השדה המגנטי מוטה במרחק אופקי של יותר מ-15 מעלות. זאת בניגוד גמור למצב על כדור הארץ, שם אותות הברקים נעזרים בכניסתם ליונוספירה על ידי השדה המגנטי האנכי כמעט.

כאשר נוצרים עננים, על כדור הארץ או על נוגה, אנרגית השמש הנאגרת באוויר יכולה להשתחרר בפריקת חשמל חזקה. כאשר חלקיקי הענן מתנגשים, הם מעבירים מטען חשמלי לחלקיקים גדולים וקטנים, כאשר חלקיקים גדולים נוטים ליפול בעוד חלקיקים קטנים נסחפים כלפי מעלה. הפרדת המטענים מובילה למכת ברק. תהליך זה חשוב לאטמוספירה משום שהוא גורם להעלאת הטמפרטורה והלחץ באיזורים קטנים של האטמוספירה לכדי ערך גבוה, כך שמולוקולות יכולות להיווצר, דבר שאחרת לא היה מתרחש. זו הסיבה לכך שמדענים מעריכים כי לברקים היה תפקיד חשוב בסיוע לחיים להיווצר על כדור הארץ.

"ניתחנו 3.5-שנות כדור הארץ של נתוני ברקים בנוגה באמצעות שימוש בנתונים של ונוס אקספרס מגובה נמוך, הנאספים במשך כעשר דקות מדי יום" אמר ראסל. "באמצעות השוואת גלים אלקטרומגנטיים המיוצרים על שני כוכבי הלכת, מצאנו אותות מגנטיים חזקים על נוגה, אבל כאשר ממירים זאת למונחי שטף אנרגיה מצאנו כי עוצמת הברקים דומה" אמר ראסל.
כמו כן נראה כי ברקים נפוצים יותר בצד היום של כוכב הלכת מאשר בצד הלילה, ומתרחשים לעיתים יותר קרובות בקווי רוחב נוגאיים נמוכים בהם השמש מחממת חזק יותר את האטמוספירה."

קישור למקור הכתבה

תגובה אחת ל “סופות הברקים בנוגה דומות לאלו שבכדור הארץ”

הוספת תגובה

  • (will not be published)