אסנת זומר-פן היא דוקטורנטית לביואינפורמטיקה מאוניברסיטת ת”א, גילי ביסקר היא דוקטורנטית לננוטכנולוגיה בטכניון וד”ר אפרת שמע-יעקובי חוקרת במכון ויצמן בתחום הביולוגיה המולקולארית וחקר הסרטן
שותפות אונסק”ו-לוריאל “למען נשים במדע” (L’ORÉAL-UNESCO For Women In Science) – מיזם רב-לאומי לקידום נשים במדע – חוגגת 14 שנה לפעילותה.
השנה בחר צוות השופטות הבכיר, בראשות כלת פרס ישראל פרופ’ רות ארנון, שתי מדעניות ישראליות צעירות מובילות: ד”ר אפרת שמע-יעקובי ממכון וייצמן ואסנת זומר-פן מאוניברסיטת תל-אביב. הזוכות יקבלו פרס כספי שיסייע להן במחקרן, וכן תהיינה המועמדות הישראליות למלגת אונסק”ו-לוריאל הבינלאומית 2012. בנוסף, צוות השופטות החליט השנה להעניק באופן מיוחד פרס שלישי לסטודנטית צעירה בטכניון, גילי ביסקר, על מנת לתמוך בקידום הקריירה המדעית שלה.
לרתום את המחשב לטובת “מרדף אחר נגיפים”
אסנת זומר-פן היא דוקטורנטית לביואינפורמטיקה מאוניברסיטת ת”א בת 31, נשואה ואם לשני ילדים, מתגוררת ברמת גן.
אסנת עוסקת בביולוגיה חישובית, תחום מדעי צעיר יחסית המשלב בין ביולוגיה ומדעי המחשב. במהלך הדוקטורט, במעבדתו של פרופ’ טל פופקו, אסנת פיתחה כלים ממוחשבים על מנת לחקור את האבולוציה של וירוס ה-HIV הגורם לאיידס, ולהשוות את הגנומים של זנים שונים של הוירוס אשר נפוצים באזורים גאוגרפיים שונים. מטרת המחקר הינה להבין כיצד התפתח הגנום הויראלי על מנת להתחמק ממערכת החיסון וכיצד הנגיף התאים את עצמו לאוכלוסיות שונות מסביב לעולם. להבנת ההבדלים בין הזנים השונים יש משמעות בפיתוח תרופות מותאמות ספציפית לזן.
לימוד ממאות ילדים אוטיסטים: הבנת הבסיס הגנטי של אוטיזם
המחקר עליו זוכה זומר-פן בפרס אונסקו-לוריאל “למען נשים במדע” יעסוק בגנטיקה של אוטיזם.
בשנים האחרונות חלה עליה ניכרת בשכיחות מקרי האוטיזם המאובחנים. כיום ידוע כי לתסמונות הקשת האוטיסטית יש מרכיב תורשתי מובהק אך הבסיס הגנטי של האוטיזם עדיין ברובו לוט בערפל, למרות מחקר אינטנסיבי בתחום, וברור שמדובר בתורשה מורכבת.
במחקרה, אשר יחל בקרוב באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, תנתח זומר-פן רצפים גנומים שנאספו ממאות משפחות שבהם יש ילד אוטיסט. על ידי השוואה של הגנומים של הילדים האוטיסטים לגנומים של הוריהם אשר אינם אוטיסטים, תנסה החוקרת להבין ממה נובע ההבדל בין הילד להוריו.
בכך, מקווה אסנת לנסות ולפצח את התעלומה של מקרי אוטיזם שאין להם היסטוריה משפחתית (אוטיזם ספוראדי) ולסייע בהבנת המורכבות הגנטית של המחלה. להבנות אלו יש השלכות ישירות על פיתוח בדיקות גנטיות לאבחון אוטיזם במהלך ההיריון ולאחריו.
הוריה של אסנת עודדו אותה מאז שהיא זוכרת את עצמה לחשיבה עצמאית וביקורתית. לדבריה, התמיכה של המשפחה כולה ובמיוחד של בעלה, רועי, הם שאפשרו לה להגיע להישגים במחקר תוך כדי גידול שני ילדים ובזכותם יש לה הכוחות הדרושים על מנת לעשות את הצעד המאתגר של עקירת המשפחה לארצות הברית לצורך הפוסט-דוקטורט. “אני מאחלת לכל אישה למצוא בן זוג שיהיה שותף מלא בהורות, ולכל גבר לקחת חלק משמעותי בגידול ילדיו. המחקר גורם לי לסיפוק וענין רב, והמשפחה גורמת לי לאושר רב ואני שמחה שאינני נדרשת לוותר על אף אחד מהם”.
“טיל מונחה מזהב” לחיסול הסרטן
גילי ביסקר, סטודנטית לדוקטורט בתוכנית הבין יחידתית לננו-מדעים וננו-טכנולוגיה בטכניון.
בת 30, נשואה לדן, סטודנט לדוקטורט במדעי המחשב בטכניון, ואם לבת, שרון. נולדה ומתגוררת בחיפה.
במסגרת עבודת הדוקטורט, גילי חוקרת ומפתחת שיטות טיפול חדשות בסרטן המבוססות על שחרור מבוקר של תרופות מננו-חלקיקים מזהב באמצעות פולסים קצרים של לייזר.
לשם כך, מכינים ננו חלקיקים מזהב מצופים במולקולות תרופה לסרטן. מולקולות אלו הן בעצם נוגדנים הנקשרים ספציפית לקולטנים על פני תאים סרטניים ובכך הן מביאות את החלקיקים המצופים להיקשר לאותם תאים שנרצה להשמידם.
לננו חלקיקים מזהב תכונות אופטיות מיוחדות: כאשר מאירים אותם בלייזר בתדר התהודה שלהם, עוצמת האור בסביבתם הקרובה מוגברת בכמה סדרי גודל. לאחר שהחלקיקים המצופים בנוגדנים נקשרים לתאים הסרטניים, מאירים אותם בלייזר בתדר המתאים, ועוצמת האור המוגברת סביבם גורמת לשני תהליכי הרג מקבילים: קריעת ממברנות התאים אליהם החלקיקים צמודים המביאה למותם, ובנוסף, שחרור שכבת הנוגדנים המצפה את פני החלקיק, כאשר הנוגדנים שהשתחררו נקשרים לתאים סרטניים נוספים ומסמנים למערכת החיסון להשמידם.
פגיעה ישירה – ללא נזק משני (כפי שקורה בהקרנות)
העבודה היא בעוצמות לייזר נמוכות, כך שהארה בלייזר בלבד לא גורמת לפגיעה ישירה בתאים ללא נוכחות ננו-חלקיקים. בכך אנו מבטיחים שאין נזק לרקמות בריאות, אלא רק באזורי הגידול המסומנים על ידי החלקיקים.
גילי ביסקר היא בעלת תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה בהצטיינות ראויה לשבח ובוגרת תוכנית המצוינים של הטכניון. גילי בעלת תואר שני בפיזיקה בהצטיינות, גם מהטכניון. בנוסף, זכתה גילי בפרסים במהלך לימודיה וביניהם: פרס מטעם כנסת ישראל על הצטיינות בלימודים אקדמיים, מלגת הועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת) בתחום הטכנולוגיות המשולבות, ופרס מתרגלת מצטיינת. במהלך השתלמותה, גילי ביסקר ייצגה את הטכניון כסטודנטית לתואר גבוה במשלחת דיקן הסטודנטים לגיוס תרומות בארצות הברית.
על ד”ר אפרת שמע-יעקובי, חוקרת במכון ויצמן למדע בתחום הביולוגיה המולקולארית וחקר הסרטן, במעבדה של פרופ’ משה אורן כתבנו לפני ימים אחדים.
אונסק”ו-לוריאל “למען נשים במדע”
בשנת 2008 אף התכבדנו לראשונה בכלת פרס ישראלית, פרופ’ עדה יונת ממכון ויצמן למדע – ששנה לאחר מכן אף זכתה בפרס נובל.
השותפות הייחודית של אונסק”ו ולוריאל “למען נשים במדע” נועדה להכיר בתרומתן של מדעניות בולטות לקדמה המדעית, ולעידוד שיתופן של נשים במחקר המדעי. מאז ייסוד שותפות אונסק”ו-לוריאל “למען נשים במדע”, הוכרו עד כה מאות חוקרות מ-43 מדינות, אשר פיתחו דרכים חדשות, לעתים מהפכניות, לשיפור איכות החיים של האנושות.
לפרויקט שני חלקים: הכרה בינלאומית ב-5 מדעניות מובילות בכל שנה (בו זכתה פרופ’ יונת), ומתן מלגות ל-15 מדעניות צעירות ומבטיחות – בו זכתה לפני שנתיים בפרס הבינלאומי הגר גלברד-שגיב ממכון וייצמן, ולפני שנה ד”ר נעמה גבע-זטורסקי מאוניברסיטת תל-אביב. חבר שופטים בינ”ל, המורכב ממדענים בעלי שם – וביניהם זוכי פרס נובל – בוחן את המועמדויות ומכריז על הזוכות בפרסים ובמלגות. בשנים האחרונות מיושם פרויקט מלגות אונסק”ו-לוריאל למדעניות הצעירות גם בישראל. מטרת הפרויקט לקדם שילוב נשים במדע הישראלי ולהכיר בתרומתן החשובה.
