עדות עב”ם של תחותמס השלישי

העדות העתיקה ביותר נוגעת לפרעה תחותמס השלישי ששלט במצרים בין 1450-1504 לפנה”ס. זו עדות רשמית שנכתבה כמו שאר החומר הכתוב של אותה תקופה על פפירוסים

הערה: כתבה זו נכתבה בימים הראשונים של אתר הידען, כאשר הקריטריונים היו שונים מאלו של היום (2012). אין לראות בכתבה זו עדות מדעית כלשהי.

אחד מפרקיו של דו”ח ועדת קונדון לבחינתה של תופעת העב”מים מוקדש לעדויות מהעת העתיקה. העדות העתיקה ביותר נוגעת לפרעה תחותמס השלישי ששלט במצרים בין 1450-1504 לפנה”ס. זו עדות רשמית שנכתבה כמו שאר החומר הכתוב של אותה תקופה על פפירוסים.
היא נשתמרה בחלקה ובמשך שנים רבות הוחזקה במוזיאון המצרי של הוותיקן ולאחר מכן הוחזקה בארכיון הפרטי של פרופסור אלברטו טולי אוצר המוזיאון. תרגומה של תעודה זו נעשה על ידי הנסיך בוריס דה ראשווילץ ועל פי תרגום זה נאמרו במסמך הדברים הבאים:

“בשנה ה-22 לשלטונו של פרעה, בחודש השלישי של החורף, בשעה השישית של היום&#;8230 הפקידים של בית החיים שמו לב לכך שעיגול של אש בא מכיוון השמים&#;8230 לא היה לו ראש, לנשימה מהפה שלו היה ריח רע. אורכו של הגוף היה רוד אחד (5.4 מטר) ורוחבו גם כן היה רוד אחד. לא היה לו שום קול. הבטן של הפקידים היתה מבולבלת בשל כך: לאחר מכן הם נשכבו על בטניהם&#;8230 הלכו לפרעה כדי לדווח לו&#;8230 הוד מלכותו ציווה&#;8230 נבחן&#;8230 באשר לכל מה שנכתב במגילות הפפירוס בבית החיים. הוד מלכותו הרהר על מה שקרה. לאחר שחלפו מספר ימים, דברים אלה הופיעו במספרים גדולים בשמים יותר מאשר בעבר. הם זהרו יותר מאשר השמש והתפרסו עד לגבולות של ארבעת תומכי השמים. נוכחותם של עיגולי האש בשמים היתה רבת עוצמה. חיילי פרעה ופרעה ביניהם צפו מעלה. היה זה לאחר ארוחת הערב. לאחר מכן נסקו גבוה יותר ופנו דרומה, דגים וחומרים נדיפים נפלו מהשמים. פלא שלא נראה לפני כן מאז היווסדה של הארץ. פרעה ציווה להעלות קורבן כדי להביא שלום לארץ&#;8230 וניתנה הוראה לרשום את אשר אירע ברשומות של בית החיים&#;8230 כדי שייזכר לתמיד”.

בין מסמך זה לבין התיאורים המופיעים בספר יחזקאל היו מי שמצאו דמיון רב, מה שעורר הרבה תהיות באשר לאוטנטיות שלו. לפיכך נשלח מברק לאגף המצרי של מוזיאון הוותיקן בכדי לקבל מידע על הפפירוס. התברר שהפפירוס אינו נמצא יותר ברשות מוזיאון הוותיקן וכי אי אפשר לעקוב אחריו. ד”ר קונדון לא הסתפק בתשובה זו והוא שלח מכתב לד”ר וולטר רמברג הנספח המדעי בשגרירות ארה”ב ברומא ותשובתו היתה כדלהלן: “המנהל הנוכחי של האגף המצרי במוזיאון הוותיקן, ד”ר נולי ציין שפרופסור טולי השאיר את עזבונו לאחיו ששימש אותה עת ככומר בארמון הלתרני. סביר להניח שהפפירוס המפורסם עבר לידיו של הכומר, אולם לרוע המזל גם הוא נפטר. העיזבון שלו עבר ליורשיו, אשר ניסו להיפטר מהפפירוס מכיוון שלא יחסו לו ערך רב”, ד”ר נולי ציין שפרופסור טולי היה רק “חובב” וכי הנסיך בוריס דה ראשווילץ לא היה מומחה בכלל, הוא חושד כי טולי ביצע הונאה וכי הפפירוס אינו אלא זיוף.

על פניו פפירוס טולי נראה בעייתי. אי אפשר יותר להשיגו ומתעוררות שאלות באשר למהימנותם של האנשים שהיתה להם נגיעה לענין. אולם קיימת אפשרות לבצע בדיקה נוספת והיא בדיקת תוכן הנאמר בפפירוס בבחינת ניתוח . חשוב לציין שהאירוע המתואר נמסר במונחים של בני התקופה וניתוחו נעשה במונחים של המאה ה.-20 יש כאן באורח בלתי נמנע פער בין עולמות ידע ועולמות תוכן שונים. מה שנעשה בניתוח זה הוא נסיון להבין את המתואר בהסתמך על ידע שקרוב לוודאי לא היה בנמצא באותה תקופה. מניתוח זה עולות המסקנות הבאות:
.1 האירוע התרחש בחורף. במרבית ימיה של עונה זו של השנה השמיים מעוננים בדרך כלל במלואם או בחלקם. הצופים הצליחו להבחין בצורה ברורה הן בעיגול הבודד והן בעיגולים הרבים.

.2 העיגול הבודד הלך והתקרב ולכן עם התקרבותו הוא נראה יותר ויותר גדול ומשעה שהיה סמוך לקרקע, הפקידים הצליחו לאמוד את מידותיו. מכיוון שהמידות הן שוות לאורכו ולרוחבו ברור שהוא סימטרי. עדות מסייעת לכך היא שלא היה לו ראש. בניגוד לחיילים שעליהם נמסר כי היו מרוכזים במקום אחד, לא נמסרת שום עדות ממין זה ביחס לפקידים. מכאן שהם היו מפוזרים על פני שטח נרחב יחסית, כנראה ברחבה גדולה שנמצאה סמוך לבית החיים. המידות המדווחות נמסרו על ידי כולם. כלומר הגוף סימטרי מכל כיווניו. על גובה העיגול לא נמסר שום דבר. נראה שמדובר בתצורה של כדור או דיסקה.

.3 הפריט היחידי שיש עליו דיווח הוא הפה של העיגול. אבחנה כה ברורה אפשרית רק כאשר צופים כלפי מעלה. הפה היה מעליהם וממול הקרקע כלומר ב”גחון” של הגוף. רעש לא נשמע אך מכיוון הפה באה נשימה מלווה בריח רע ובלתי נסבל. היתה אם כן זרימת אויר מהפה  כלפי הקרקע. לא נמסר שום דבר על נגיעת הגוף בקרקע. העיגול ריחף במקום זמן ממושך. ריח רע יכול לבוא מהפלטות כימיקלים בפאזה גזית או כחלקיקים. ממצאים אלה מובילים לאפשרות אחת והיא שהפה המתואר אינו אלא מנוע ולכן מדובר בכלי טיס.

.4 מדובר בכלי טיס קטן ש-2-3 חוצנים יכולים לפעול בתוכו בתנאי רווחה יחסיים, זאת בהנחה שגובהם הוא בקירוב כגובהו של אדם ממוצע.

.5 יש כאן התייחסות לשני אירועים. אירוע ראשון שבו הופיע כלי טיס אחד ואירוע שני שהתרחש כעבור מספר ימים ובו היתה הופעה מסיבית של כלי טיס. כלי הטיס הראשון מתואר כעיגול אש ועל ההופעה המסיבית נאמר שהעיגולים זהרו יותר מהשמש ולאחר מכן הם מתוארים כעיגולי אש. יתכן שמדובר בהפעלה סימולטנית של מנועיהם שעה שנסקו מעלה. אין התייחסות לזהירה בזמן הנסיקה. יכול להיות שהחזר האור המצטבר מדפנותיהם של כלי הטיס יצר אפקט של זהירה גדולה יותר מזו של השמש. מה שיכול לתמוך באפשרות זו הוא שעל האירוע הראשון בו נראה היה כלי טיס אחד בלבד לא נמסר שום דבר על זהירה, לפחות לא בקטע התיאור המובא כאן.

.6 באירוע השני יש מספר שלבים. שלב ראשון התפרסות כלי הטיס לכל הכיוונים ושלב שני נסיקה לגובה רב יותר. מאחר שהתפרסות של מספר רב של כלי טיס היא על כל השמיים ובהתחשב בכך שניתן היה לעקוב אחריהם, הרי שהם טסו באיטיות יחסית. ראוי לציין שכל זה התרחש לאחר ארוחת הערב ומכיוון שבחורף הימים קצרים, הרי שמדובר בשעת בין ערביים סמוך לחשכה. לאור העובדה שבתחילה נמסר שהם זהרו יותר מהשמש, יש להביא בחשבון שהמצג נמשך יותר משעה, מאחת השעות של אחר הצהריים עד לכניסת הלילה.

מהנסיקה הבו זמנית של כלי טיס אלה ופנייתם דרומה אפשר להבין שמדובר בטיסת מבנה. יש בכך כדי להזכיר את טיסות המבנה של עב”מים שנצפו בלובוק ארה”ב באוגוסט ובספטמבר .1951

.7 התופעה המוזרה ביותר היא נפילת דגים וחומרים נדיפים. סביר להניח שהיה לכך קשר להופעה של כלי הטיס, אך לא ברור מה טיבו.

מתיאור התנהגותם של הצופים מתבררים הפרטים הבאים:

.1 הפקידים היו מפוחדים ונבוכים.

.2 הצבא ופרעה עמדו במקום וצפו באירוע בלי לזוז. מצב לא אופייני לחיילים מכיוון שבין שהם במתקפה או במגננה הם לעולם לא עומדים קפואים על מקומם לאורך זמן.

.3 פרעה היה עד לחשיבות האירוע וציווה לתעדו על מנת שייזכר לדורות.

.4 בעקבות האירוע פרעה פעל להשכנת שלום בארץ, מה שאומר שאירוע זה היה כה מרשים ובעל השפעה כה רבה עליו, עד כדי נכונות להפסיק את הפעילות המלחמתית. מבחינה היסטורית תחותמס המשיך במסעותיו הצבאיים, אך לפחות לפרק זמן מסויים הוא הניח את נשקו.

ממצאים אלה באשר להתנהגותם של הצופים, מורים על האפשרות שבכל זאת מדובר באירוע שהותיר עליהם רושם. מה הוא היה באמת, קשה לדעת בהתחשב בכך שהעצם, כשמו לא זוהה.