סיקור מקיף

אוניברסיטת קולומביה

תהליך הפיכת דו תחמוצת פחמן לסיבי ננו פחמן. מתוך המאמר המדעי

שתי ציפורים במכה אחת – הפיכת פחמן דו-חמצני לננו-סיבי פחמן

  • 4 תגובות
הרעיון של לכידת פחמן דו-חמצני או המרה שלו לחומרים אחרים, זאת בכדי להיאבק בשינויי האקלים אינו חדש. אולם, סתם לאחסן פחמן דו-חמצני במתחם מסוים עלול להוביל לדליפתו לסביבה
כיתוב ארוך של תמונה זוהי חלקה של סקר המדע המוקדם של אבולוציית היקום (CEERS), המורכבת ממספר נקודות בתחום האינפרא-אדום הקרוב ממצלמת NIRCam (מצלמת האינפרא-אדום הקרוב) שבטלסקופ החלל ג'יימס ווב. התצפיות הללו נערכות באותו אזור שנחקר על-ידי טלסקופ החלל האבל, הידוע כרצועת גרות המורחבת. חצים המציגים את הכיוונים צפון ומזרח מראים את כיוון התמונה בשמים. יש לשים לב כי היחס בין צפון למזרח בשמים (כפי שנראה מלמטה) הפוך לעומת חצי הכיוונים במפה של כדור הארץ (כפי שנראה מלמעלה). התמונה מציגה אורכי גל של אינפרא-אדום קרוב בלתי נראים שהומרו לצבעים נראים לעין. מפתח הצבעים מראה אילו מסנני NIRCam שימשו באיסוף האור. צבע שם כל מסנן הוא הצבע הנראה לעין שמייצג את האור האינפרא-אדום שעובר דרך מסנן זה. סרגל הקנה מסומן בארק-שניות שהן מדד למרחק זוויתי בשמים. ארק-שנייה אחת שווה למדידה זוויתית של 1/3600 ממעלה אחת. ישנם 60 ארק-דקות במעלה ו-60 ארק-שניות בארק-דקה. (הירח המלא מחזיק קוטר זוויתי של כ-30 ארק-דקות.) הגודל האמיתי של עצם שכוסה ארק-שנייה אחת בשמים תלוי במרחקו מהטלסקופ. קרדיט: נאס"א, הסוכנות האירופית לחלל (ESA), הסוכנות הקנדית לחלל (CSA), מכון מדעי הטלסקופ החללי (STScI), סטיב פינקלשטיין (אוניברסיטת טקסס באוסטין)

טלסקופ ג’יימס ווב מגלה: גלקסיות ביקום הקדום הן בעלות צורה ארוכה ושטוחה

  • 4 תגובות
הגלקסיות הראשונות היו הרבה פחות מפותחות מהגלקסיות הספירליות והכדוריות שיש היום שהם למעשה תוצאה של מיזוגים, גם בגלל השלב בהתפתחות אך גם בשל התנאים ששררו אז
איור סכמטי של צומת מולקולארי המתפקד בתור דיודה הנוצר תוך שימוש בשטחים אסימטריים של אלקטרודה המאפשר לזרם לנוע בכיוון אחד בלבד. [באדיבות: מעבדת ברקלי ואוניברסיטת קולומביה]

דיודה ממולקולה יחידה

  • 49 תגובות
התהליך המתרחש בעת החדרת עירוי דם לצינורות הדם. איור: האגודה האמריקנית לכימיה

האם ניתן לשנות את סוגי הדם שלנו וכך להקל על בעיית התאמת תרומות הדם?

  • 5 תגובות
ציור של חור שחור במערכת כפולה. גז מהכוכב השני במערכת נמשך אל החור השחור ופולט קרני X (קרדיט: נאס"א).

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו שהיקום התחמם מאוחר מהצפוי

  • 7 תגובות
בתמונה המצ"ב (מימין לשמאל): ד"ר רפי גידרון, יו"ר ומייסד עמותת טכנולוגיות מוח לישראל (IBT), פרופ' לארי אבוט מאונ' קולומביה בארה"ב, פרופ' חיים סומפולינסקי, מהאונ' העברית בירושלים ופרופ' ברט סקמן, זוכה פרס נובל לרפואה לשנת 1991 והמנהל המדעי הראשי במכון מקס פלנק בפלורידה.

פרופ’ חיים סומפולינסקי מהאוני’ העברית ולארי אבוט מאוני’ קולומביה זכו בפרס הראשון למדעי החישוביות העצבית מטעם עמותת טכנולוגית מוח לישראל

  • 3 תגובות
אי-יציבות של פונון (phonon) בגרפן

נקודת התורפה של החומר גרפן

  • 9 תגובות
בשנת 2008 בוצעו ניסויים באוניברסיטת קולומביה שהובילו לקבלתו של גרפן טהור, שכבה יחידה של גרפיט בעל עובי של אטום בודד, שהפך מאז לחומר החזק ביותר הידוע לאנושות. ממצא זה הוביל דווקא לתהייה – כיצד ומדוע הגרפן נשבר?
גמלים ליד מקווה מים במדבר סאהל

שינויי אקלים מחזוריים באוקיינוס האטלנטי יכולים להשפיע על בצורות באזורים מרוחקים ממנו

  • 3 תגובות

דוקטורנט בטכניון חוקר מצטיין בהנדסת חומרים באירופה

  • 10 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש