כמו תעופתו השקטה של הינשוף, התעופה השקטה של התנשמת מעסיקה את העולם המחקרי כבסיס לפיתוח פתרונות השקטה למערכות דינאמיות כמו כלי טיס, רכבות, וטורבינות רוח.
מאת: דפנה חיים-לנגפורד
מחקר נוסף חושף כיצד השראה מכנפי התנשמת מאפשר לכלי טיס וטורבינות רוח להיות שקטים יותר.
חוקרים מיפן וסין חקרו את המבנה המשונן בכנפי התנשמת והגיעו לתובנות חדשות כיצד מבנה משונן פועל להשקטת תעופת הציפור.
תוצאות מחקרם פורסמו בכתב העת Bioinspiration & Biomimetic כדוגמה למנגנון פוטנציאלי לדיכוי רעש בטורבינות רוח, כלי טיס, רחפנים מרובי מנועים ומכונות נוספות.
פרופ’ ליו מאוניברסיטת Chiba ביפן שהוביל את המחקר, טוען שתנשמות ידועות בתעופה השקטה שלהן אודות לתכונות ייחודיות, כדוגמת שינון בקצות הכנף הקדמיים, גדילים בקצות הכנף האחוריים וביניהם משטח דמוי קטיפה. במחקרם, בחנו החוקרים האם וכיצד תכונות אלו משפיעות על אפקטיביות התעופה ועוצמת הקול שלה.
המחקר בוצע באמצעות סימולציית תעופה של מבנים שונים בהשראת כנף התנשמת בתנאים המדמים מנהרת רוח. מתוצאות הסימולציות עולה כי לשינון בקצה הקדמי של הכנף יש משמעות קריטית לכוח האווירודינמי כמו-גם להשקטת התעופה עצמה. עוד נמצא כי יש קשר בין הכוח האווירודינמי לבין דיכוי מרבי של עוצמת הקול בתעופה עם נקודת אופטימום בזווית כנף ספציפית.
שינון מוטות טורבינות רוח, כנפי כלי טייס או מנועי רחפנים בהשראת כנף התנשמת, יכול לאפשר תכנון ביומימטי לבקרת זרימה ורעש. היום, כשנושא זיהום רעש מהווה את אחד החסמים לשימוש בטורבינות רוח כמקור לאנרגיה מתחדשת נקיה, ליישום זה השלכות על התחום כולו.
3 תגובות
מר חיים ש
השתתפתי במפגשים (״פורומים״) מדעיים מחוץ לארץ ודיברתי אנגלית,
הייתי במפגשים (״פורומים״) מדעיים בארץ ודיברתי עברית,
למדתי מחוץ לארץ באנגלית ובארץ בעברית ,
כתבתי ופרסמתי עבודות מדעיות בארץ בעברית ומחוץ לארץ באנגלית,
האתר בו כתובה הידיעה מתפרסם בארץ ישראל בה מדברים וקוראים עברית,
הידיעה כתובה בעברית , קוראי הידיעה עושים זאת בשפה העברית,
לרבים מהמושגים המדעיים בלעז יש מילים בעברית,
לכן במידת האפשר ראוי לא ללהג בלעז …
מר שומר הסף
עברית שפה יפה אבל היא מתאימה לשירה, לאהבה, לספרות וכו’. אך היא אינה מתאימה למדע.
השפה המדעית בעולם היא אנגלית (ויונית) עם כל הנגזרות שלה. זה שיש משמעות עברית למילים מדעיות, אינו הופך את העברית לשפת המדע. אין ספק שכאשר תגיע לפורום מדעי, תדבר אנגלית. בעברית לא יבינו אותך אפילו אם תשתמש במילים הכי מתורגמות הכי יפות והכי מכובסות שיש.
הכתוב מענין אבל
מודוע לא לכתוב בעברית נקיה מלעז ?
״ טורבולנציה״ = ערבול . ״ אפקטיביות״ = יעילות, ״סימולציית״ = הדמיית,
וכך הלאה , כאשר יש מושגים טובים מדויקים ונכונים בעברית
אין סיבה להשתמש בלעז .