מחקר: מה סוד כוחן של השפות המשפיעות ביותר?

מחקר ב-MIT מנסה לברר מה הופך את האנגלית לשפה השלטת בעולם? האם באמת כדאי ללמוד סינית כדי לסלול את הדרך להצלחה עולמית? מדוע מעמדה של הערבית בעולם נמוך יחסית, אף על פי המספר הגדול של דובריה? אילו שפות הן בעלות ההשפעה הבין-לאומית הגדולה ביותר?

מה הופך את האנגלית לשפה השלטת בעולם? האם באמת כדאי ללמוד סינית כדי לסלול את הדרך להצלחה עולמית? מדוע מעמדה של הערבית בעולם נמוך יחסית, אף על פי המספר הגדול של דובריה? אילו שפות הן בעלות ההשפעה הבין-לאומית הגדולה ביותר?

עד כה סברו חוקרי לשון כי השפות המשפיעות ביותר הן אלה שמספר דובריהן הוא הגדול ביותר או שהמדינות הדוברות אותן הן העשירות ביותר. ואולם, התיאוריה הזו מתקשה להסביר כיצד האנגלית גוברת למשל על הסינית, שמספר דובריה גדול בהרבה, או על הנורבגית, שהתוצר שלה לנפש גדול בהרבה משל מדינות דוברות אנגלית. לפתרון השאלות האלה נרתמו חוקרי קבוצת ה-Macro Connections במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטסט (MIT). הקבוצה, בהנהגת פרופ’ סזאר הידאלגו (Hidalgo), מנסה להבין את העולם באמצעות ניתוח סטטיסטי וכן ויזואליזציה (הדמיה חזותית) של נתונים רבים. “לשפות מרכזיות יש כוח רב, כי הן חולשות על תעבורת המידע”, אומר תלמיד המחקר שחר רונן, שהוביל את העבודה. “שפה נמדדת ביכולת ליצור קשר ולתווך בין תרבויות שונות, ופעמים רבות, דוברים של שתי לשונות מתקשרים ביניהם באמצעות שפה שלישית. לכן ניסינו להתחקות אחר הקשרים האלה, כדי לבחון כיצד שפה מסויימת מתפקדת במרחב”.

רשת חברתית של שפות

כדי למדוד את הקשרים בין הלשונות, השתמשו החוקרים בשלושה כלים עיקריים: הרשת החברתית “טוויטר”, האנציקלופדיה המקוונת “וויקיפדיה” ומעקב אחר תרגומי ספרים. ב”טוויטר” ניתחו החוקרים כמיליארד ציוצים, מצאו כ-17 מיליון משתמשים המצייצים בשתי שפות או יותר, ומיפו באמצעותם את הקשרים בין 73 שפות. ב”וויקיפדיה” בחנו החוקרים רבבות ערכים המופיעים בלשונות רבות, ובדקו את הקשרים בין השפות (תוך הקפדה על ברירת ערכים שנכתבו בידי עורכים בני אנוש, ולא תוכנות אוטומטיות). כדי להרחיב עוד את בסיס המידע, מיפו החוקרים את מאגר המידע העולמי המאגד כ-2.2 מיליון ספרים ב-1,000 שפות שונות ובחנו כמה ספרים תורגמו לכל שפה ומכל שפה. המיפוי החזותי של הנתונים העלה כי שפות מסויימות הן מעין מוקדים המקשרים בין לשונות רבות אחרות. החוקרים מכנים אותן Hubs – מונח הלקוח מתחום התעופה ומתאר נמל תעופה מרכזי, המשמש מוקד לטיסות המשך רבות (וגם מרכזיית ניתוב בתקשורת מחשבים). המוקד הגדול ביותר, בכל התחומים שנבדקו, היתה כמובן השפה האנגלית. מוקדים גדולים נוספים היו הצרפתית, הגרמנית, הרוסית והספרדית. “מצאנו כי מה שהופך שפה למרכזית אינו מספר הדוברים אותה, אלא מספר הדוברים הרב לשוניים, ומערכת הקישורים שלה לשפות אחרות”, מסביר רונן. “שפה מקושרת היטב תהיה בעלת השפעה גדולה מאוד, גם אם מספר הדוברים אותה אינו גדול כמו של שפות אחרות. כך למשל, ספרדית משפיעה יותר מסינית, ושפה כמו הולנדית, שרבים מדובריה הם רב-לשוניים, היא בעלת השפעה יותר גדולה משל הערבית, שמספר דובריה גדול בהרבה”. ממצאי המחקר מתפרסמים בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים, PNAS, ומרוכזים גם באתר שהקימו רונן ועמיתיו, Global Language Network (קישור בתחתית הדף). רונן עצמו, קיבל על המחקר תואר מוסמך מ-MIT, והמשיך משם לעבודה במעבדות חברת התוכנה הענקית Microsoft בסיאטל.

איש חשוב מאוד

שאלה נוספת שהחוקרים ניסו לענות עליה, היתה אם לדוברי שפות מסויימות יש סיכוי גבוה יותר להתפרסם. כדי לקבל פרספקטיבה ראויה של זמן, הם החליטו להתמקד במי שפעלו בשנים 1,850-1,950, וכדי למיין את בעלי ההשפעה הגדולה, הם בחרו אישים שיש עליהם ערכים בוויקיפדיה ב-25 שפות לפחות, וכן אישים המופיעים ברשימת ה”פנתיאון” שקיבצו חוקרים ב-MIT לפני כמה שנים. התוצאה היתה מאגר של כ-5,000 בעלי שם והממצאים היו מתאם מובהק בין מספר המפורסמים הדוברים שפה מסויימת, למידת ההשפעה של השפה כפי שעלתה בחלק האחר של המחקר. עם זה, רונן מבהיר כי מהנתונים האלה אי אפשר לקבוע סיבה ותוצאה. כלומר – מוקדם להסיק אם לדובר לשון מסויימת יש סיכוי גבוה להתפרסם דווקא משום שהוא נולד לתוכה, או שמספרם הרב של בעלי פרסום, מגדיל את כוחה של שפה מסויימת.

לשון הקודש

המחקר של רונן ועמיתיו הניב ממצאים מעניינים גם על מעמדה של העברית בעולם. מבין מאות לשונות שנבדקו, מבחינת מספר הדוברים (כ-10 מיליון) העברית מדורגת במקום ה-60 בעולם. ואולם, מבחינת ההשפעה והמעמד התרבותי, הדירוג שלה גבוה בהרבה. היא במקום ה-15 מבחינת היקף תרגומי הספרים אליה וממנה, ובמקום ה-20 מבחינת מספר הערכים בוויקיפדיה. אפילו ברשת “טוויטר”, שלא הצליחה בישראל כמו במדינות רבות אחרות, העברית מדורגת במקום ה-36, עדיין גבוה מאוד ביחס למספר דובריה.

“ההבנה אילו שפות קשורות לאחרות, יכולה לעזור לנו להבין אילו שפות כדאי ללמוד, למשל ברמה האישית. יכול להיות שכדאי לפנות לסינית אם אנו רוצים חשיפה לשווקים שם, אבל צרפתית או גרמנית יכולות להקנות לנו השפעה עולמית רבה יותר”, מסכם רונן. “לממצאים יש גם חשיבות לארגונים, ואפילו למדינות. מדינה קטנה, שיש לה שפה לאומית חזקה, כמו עברית, יכולה לבחון אם היא רוצה להשקיע בשפה המקומית כדי לחזק את הזהות הלאומית, או להשקיע בשפה מקושרת כמו אנגלית, כדי לשפר את יכולתה להפיץ רעיונות ברחבי העולם”.

למחקר