מנפלאות האבולוציה: מה בין עכביש לפלפל צ'ילי?

מסתבר שלבעלי חיים וצמחים יכולים להיות תוצרים זהים – כזה הוא החומר החריף של הטרנטולה ופלפל הצ'ילי. וגם  למה יכול לשמש הרעלן שמייצרת הצפרדע הרעילה? וכיצד טווה עכביש הזברה את קוריו?

שניהם אותו דבר…
ביס מעכביש הטרנטולה המסוכן אינו שונה פיזיולוגית מאכילת פלפל אדום חריף במיוחד. זאת לפי מחקר שפורסם בנובמבר 2006 בכתב העת Nature. הפפטידים בארס הטרנטולה, המכונים ונילוטוקסינים, מגרים את אותם רצפטורים עצביים כמו קפסצין capsaicin, הכימיקל הפעיל בפלפלים חריפים (צ'ילי). הן העביש והן הצמח אינם רוצים להאכל … 
 
 

בלתי נגיש בעליל
אם לא היו כה מסוכנות וממיתות, הפרשות העור של הצפרדעים הרעילות, היו משמשות כדוחה יתושים נפלא. הפומיליאוטוקסינים, התרכובות המפורסמות ביכולתן לפגוע ולהמית חיות גדולות, מופרשים ע”י הצפרדעים הרעילות (poison dart frogs). מאה מיקרוגרם מהרעלן יכולים להרוג אדם. אולם לפי מחקר שפורסם בנובמבר ב-PNAS, לסוג אחד של פומיליאוטוקסינים היכולת לדחות יתושים וחרקים נוספים. שימוש תעשייתי של רעלן ספציפי זה יאפשר פיתוח מוצר חדש נגד יתושים וחרקים אחרים, בלא סכנה לפגיעה באדם ובבע”ח גדולים אחרים.
 
רגליים דביקות
אם ספיידר מן היה אמיתי, סביר להניח שהיה יורה קורים מבטנו, כמו שעושים רוב העכבישים, ולא מידיו. אולם ממצא חדש מציג תמונה שונה. על פי פרסום בכתב העת Nature מחודש ספטמבר, העכביש המכונה “טרנטולה זברה” Aphonopelma semanni טווה משי בגפיו. העכביש גם עושה שימוש בקורים הדביקים בטיפוס על משטחים תלולים, כמו זכוכיות מאונכות.