טורפי-על… חסרים

חיסול הטורפים הגדולים ע”י ציד והרג מכוון מפנה את הנישה לטורפים קטנים יותר שאיתם קשה מאוד לחקלאים ולרועים להתמודד

איך משפיעה הוצאת טורפי-על על המערכת הסביבתית ?במחקר שנוהל ע”י פרופ' וויליאם ריפל מאונ' אורגון
William Ripple – Oregon State University, ומתפרסם ב “ביוסינס”Bioscience, התבררו הנזקים שנגרמים לכלכלה ולסביבה בעקבות הוצאת טורפי-על.

הוצאתם של טורפי העל, ע”י צייד, או בגלל היעלמות שטחי מחיה גורמת להתרבות של טורפים קטנים ואלה גורמים נזקים לסביבה הטבעית, לחקלאות ולישובים. טורפי-על הם הגדולים והחזקים שבטורפים: זאבים ופומות באמריקה הצפונית, אריות ונמרים באפריקה, יגוארים באמריקה הדרומית, טיגריסים ונמרים באסיה, לוויתנים קטלנים וכרישים גדולים בימים. כל אלה נחשבים לטורפי –על.

החוקרים בדקו איזורים בהם טורפי-העל הוצאו מהמערכת הטבעית וראו כי את מקומם ממלאים טורפי “ביניים”, (טורפים קטנים). קויוטים שהתרבו באמריקה הצפונית בגלל צייד זאבים: גורמים לנזקים לעדרי צאן כמו גם לגידולים חקלאיים.

בבונים (באפריקה) שמתרבים בגלל הרג אריות ונמרים, פולשים לשטחי חקלאות וגומים נזקים כמו גם חדירה לישובים ולבתים עד כדי הפחדת ילדים ונשים, תנים טורפים צאן, ותרנגולות ומפיצים כלבת !באסיה באיזורים בהם הוכחדו הנמרים והטיגריסים מתרבים תנים שגורמים לנזקים דומים. נזקי הטורפים הקטנים משוכפלים בגלל היותם אוכלי-כל כלומר פגיעתם במשק החי בפירות וירקות וגם בציוד חקלאי.

לדברי החוקרים ב200 השנים האחרונות ירדה אוכלוסית טורפי-העל עד כדי העלמות, העלמות שאיפשרה גידול באוכלוסיות הטורפים הקטנים ב – 60%. גידול שהשלכתו השלילית על הכלכלה עולה על נזקיו לסביבה הטבעית.

סביב העולם פוחתות אוכלוסיות טורפי-על עד כדי העלמות, בדרך כל כתוצאה מפעילות מכוונת: צייד, דייג, פעילות שעד היום נחשבה ל”חיובית”, למשל הרג אריות כדי למנוע טריפת בקר. או הרג כרישים כדי למנוע פגיעה בשחיינים.

לחוואים שסילקו מסביבתם אריות או זאבים הסתבר כי הטורפים הקטנים ש”מילאו את מקומם” גורמים נזקים גדולים בהרבה, מה גם שאת הטורפים הקטנים קשה ויקר יותר לסלק /לצוד, כלומר ע”י סילוק גורם טבעי שגרם נזקים קלים קיבלו החוואים גורמי נזק רב שאיתם קשה ויקר יותר להתמודד.

בסביבנו הקרובה: הרג זאבים בגולן בעיקר ע”י הרעלות ישירות ומשניות הביאו להתרבות תנים שגורמים נזקים לגידולי חקלאות ולהתפוצצות אוכלוסית צבאים, למה גרמה הוצאת נמרים ממדבר יהודה… ?

מסתבר כי הנזקים שנגרמים ע”י טורפי-העל מתגמדים מול הנזקים הנגרמים ע”י הטורפים הקטנים שמתרבים כאשר אין מולם מתחרים גדולים. הנושא אינו פשוט, אבל הפתרון לחשש מטורפי-על אינו ע”י הוצאתם מהמשוואה!

חוואים באמריקה הצפונית שסילקו מסביבתם זאבים קיבלו “בתמורה” להקות קויוטים שגורמים נזקים גדולים, שהנסיונות לשלוט בהם עולים מאות מיליונים. הבעיה מופיעה גם בימים, באיזורים בהם הוצאו כרישים מהמערכת הטבעית מתרבים מיני תריסניות שגורמים נזקים לגידולי וליבולי הצדפות.

החוקרים כותבים כי: “הנזקים הכלכליים של טורפים קטנים יעלו בטור ככל שיהיו בשטח פחות טורפי-על, הטורפים הקטנים חיים בצפיפות רבה ועמידותם לנסיונות למניעת נזקיהם גדלה והולכת”.

“טורפי-על מועילים לאוכלוסיות ניטרפות ע”י דיכוי הטורפים הקטנים, כשל בהתחשבות בתהליך הביא לקריסת מערכות כללית.” ” השפעת התפוצצות אוכלוסיות של טורפים קטנים תועדה אצל: עופות, צבי-ים, לטאות, מכרסמים, כיסניים, ארנבות, דגים, צדפות, חרקים ופרסתניים”.

העלות הכלכלית של הנסיונות לשלוט בטורפים קטנים גבוהה מאוד ובדרך כלל ניתן לצמצמה ע”י החזרת טורפי-העל למערכת”. – ” התערבות אנושית אינה ממלאת את תפקיד טורפי-העל בגלל הפחד מטריפה,
פחד שמכתיב התהנהגות אנושית, התנהגות שמכתיבה את התנהגות הטורפים הקטנים”.
“מניעת ההתפשטות של טורפים קטנים הופכת להיות קשה יותר ויקרה יותר ככל שטורפי-העל נעלמים”.

המסקנה המתבקשת היא כי: יש לשמר ולשמור על אוכלוסית טורפי-העל בטבע כחלק חשוב במערכת הסביבתית, חלק שחסרונו גורם לנזקים שאינם ניתנים להשוואה עם יתרון כלשהו.

שכבר נאמר
הגיע הזמן ש:
במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית,
תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה !

אסף