פרופ' יוסף איצקוביץ מספר על תוכניותיו לייצר תאים מפרישי אינסולין לריפוי חולי סכרת ועל המהפיכה היוצאת מסטנפורד, שם הצליחו להצעיר עכבר זקן
בקומה העשירית בבניין רפפורט בחיפה הצמוד לבית חולים רמב”ם מונחים על הרצפה שלושה או ארבעה מיכלים גדולים. בהם, בחנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 190 מעלות צלזיוס, נמצא אחד האוצרות השמורים של הרפואה והביוטכנולוגיה בעולם: תאי גזע עובריים, המשמשים בסיס לכל המחקרים בתחומם.
בחדר הסמוך נמצאת המעבדה של פרופ' יוסף איצקוביץ, אחד הבודדים בעולם ששותף בפטנט ליצירת תאי גזע עובריים. במעבדה מאות צלוחיות, חלקן בתהליך סטריליזציה בדרך לשמש בית גידול לתאי גזע עובריים חדשים, וחלקן במקרר, ובהן ניתן להבחין בהיווצרות התאים היקרים.
תאי גזע עובריים מופקים ששה ימים לאחר הפריית הביצית. גודלם המצרפי כעשירית מילימטר, והם כוללים כ-50 תאים מוקפים בשכבה חיצונית. בהריון רגיל מתפתח עובר מהתאים, ומהשכבה החיצונית מתפתחת שילייה. במעבדה נעצרת ההתפתחות בשלב זה, והתאים משמשים למחקרים.
השימוש המחקרי בתאים שנוי במחלוקת בעולם מבחינה מוסרית, מכיוון שיש הרואים בו רצח עובר. מנגד, פוטנציאל הריפוי העצום הטמון בתאי הגזע העובריים מכשיר בעיני רבים את השימוש בהם למטרות מדעיות.
המיוחד בתאי הגזע העובריים הוא שמהם מתפתחים כל תאי הגוף. פענוח תהליך התמיינותם לתאים ספציפיים – כמו תאי לב, דם, כבד או עצבים – מרתק את החוקרים. הבנת תהליך ההתמיינות, לדוגמה לתאי לב, תוכל לאפשר פיתוח מאגר של תאי לב שימתינו על המדף להשתלה בחולי לב, לתיקון פגמים או כתחליף להשתלת לב.
המעבדה של איצקוביץ ממוקמת במרכז המצויינות לחקר תאי גזע של הטכניון שבו כ-20 חוקרים מהטכניון, מבית חולים רמב”ם, מהפקולטה לרפואה וממכון רפפורט. איצקוביץ, המכהן במשרה מלאה כמנהל מחלקת נשים ויולדות ויחידת ההפריה החוץ גופית של רמב”ם, משמש גם חבר במכון רפפורט וחבר סגל בטכניון.
בשלב מוקדם יחסית חבר איצקוביץ לפרופסור ניסים בנבנישתי מאוניברסיטה העברית בירושלים להמשך המחקרים. שיתוף הפעולה הניב קניין רוחני בשלב מוקדם יחסית של מחקר עולמי בתחום.
“באחרונה הוחלט על מיזם משותף חדש בין הטכניון לאוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח, עם אפשרות למסחור המימצאים”, אמר איצקוביץ. “מטרת המיזם היא לייצר תאים מייצרי אינסולין להשתלה בחולי סכרת, ולייצר תאי כבד כמודל לבדיקת רעילות של חומרים ותרופות”, הוסיף. המימון עשוי לבוא מתוכניות המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי, שגם הוא מתעניין בתחום.
תוצאות המחקר של תאי לבלב מייצרי האינסולין מעודדות, אך הדרך להפקת תאים להשתלה עדיין רחוקה מאוד, מזהיר איצקוביץ. “אין לנו עדיין אפילו תאים דומים לתאי לבלב. מה שיש לנו, זה תאים שמפרישים אינסולין, שלא ניתנים להשתלה”. המחקר מבוסס על החדרת גנים המעודדים ייצור אינסולין לתאים העובריים.
כיוון יישומי נוסף שנחקר במעבדה לתאי גזע הוא הכנת תאים ליצירת כלי דם, בהם תאי לב, המיועדים להשתלה. “לראשונה בעולם, תאי שריר פועמים שנוצרו במעבדה היו במעבדה שלי, אצל מיכל עמית”, אמר איצקוביץ.
המהפיכה הגדולה של תאי הגזע תהיה כשניתן יהיה לעצור באמצעותם את תהליך ההזדקנות. לפני חמש שנים, כשמדענים דיברו על “עצירת השעון הביולוגי”, נראה היה שמדובר עדיין במדע בדיוני. באחרונה הפך הרעיון לדימיוני פחות.
“באחרונה הוכיחו משהו מדהים”, אמר איצקוביץ. “מחקר שנעשה בסטנפורד שבקליפורניה הוכיח שניתן להצעיר תאי גזע עובריים בעכבר מבוגר. החוקרים לקחו עכבר צעיר ועכבר זקן וחיברו את מערכות הדם שלהם. הם ראו שהחשיפה גרמה להתחדשות תאי הגזע של העכבר הזקן, תהליך שנקרא הצערה. החיפוש אחר חומרים שיצעירו את תאי הגזע אצלינו עשוי להיות אחת המהפיכות הגדולות של הרפואה בדורנו”, הוסיף.
“אני רואה בעתיד יצירת תרופות שיעודדו צמיחה והצערה של תאי גזע ויאפשרו הצערה של איברים ומערכות בגוף, שיאפשרו ריפוי מחלות, עצירת תהליך ההזדקנות או לפחות להגיע לשלב מתקדם בחיים במצב טוב יותר. בנוסף, ניתן יהיה להשתמש בתאי גזע עובריים לריפוי מחלות כרוניות ומחלות חריפות, כשהתאים יהיו על המדף, מוכנים להשתלה בכל אדם”, העריך איצקוביץ.
לדבריו, המרוץ העולמי לפענוח סוד תאי הגזע העובריים כבר מכונה בארה”ב “הבהלה לזהב מספר 2”. איצקוביץ אמר כי לאחר שקליפורניה הודיעה על גיוס 3 מיליארד דולר לתחום, החלו מוסדות אקדמאיים במדינות אחרות בארה”ב להקצות מאות מיליוני דולרים למחקרים על תאי הגזע העובריים, מחשש שחוקרים יעברו לקליפורניה.
“התחרות העולמית נהפכת קשה בגלל התאגדות גופים אקדמאיים רשמיים של מדינות עם חברות לצורך פיתוח המחקר. לכן גם אנחנו צריכים לאחד כוחות. השאיפה שלנו היא להגיע לשיתוף פעולה ברמה ארצית ועם גורמים בחו”ל, מכיוון שהמחקר דורש השקעות ניכרות”, הוסיף.
“מיכל עמית הפיקה את השורות הראשונות של תאי הגזע העובריים”
פריצת הדרך העולמית בחקר תאי הגזע העובריים בשלהי שנות ה-90 העניקה יתרון תחרותי לישראל ולפרופ' איצקוביץ. “ב-98' הפקנו תאי גזע עובריים במעבדה באוניברסיטת ויסקונסין במדיסון שבארה”ב”, אמר איצקוביץ. איצקוביץ היה שותף בקבוצת מחקר של פרופ' ג'יימס תומפסון, בו השתתפה גם מיכל עמית, שממשיכה לעבוד עם איצקוביץ במעבדתו. “היא זו שהצליחה להפיק את השורות הראשונות של תאי הגזע העובריים”, אמר.
הצוות בראשות תומפסון הצליח לשכפל תאי גזע עובריים ולשמר אותם בתנאים מיוחדים במעבדה, כך שימשיכו להתחלק תוך שמירת תכונותיהם. “ניתן לגדל אותם לנצח, בניגוד לתא גזע מבוגר שמת בסוף דרכו”, אמר איצקוביץ. הפטנט על התהליך נרשם לוויסקונסין, והשותפים הישראלים קיבלו תאים לשימוש מחקרי בישראל וזכויות שימוש בטכנולוגיה.
“שיתוף הפעולה עם ויסקונסין איפשר לי להקים את המעבדה הראשונה בעולם מחוץ לארה”ב, בשיתוף בין רמב”ם לטכניון”, אמר איצקוביץ. מכיוון שהתאים שהפיקה בוויסקונסין נוצרו לפני 2001 – בה החמירה החקיקה האמריקאית עם העוסקים בתחום – הצליח איצקוביץ לקבל מימון למחקרים ממוסדות פדרלים אמריקאים. “קיבלנו 2.5 מיליון דולר. אנחנו ממומנים לשלוש שנים וכרגע מתנהל דיון על מימון לעוד שלוש שנים”.
מאת: אורה קורן, הארץ, חדשות וואלה!
