טלסקופ החלל שפיצר של נאס”א איתר התפרצות של אבק סביב כוכב צעיר, שעשויה להיות התוצאה של התנגשות בין אסטרואידים גדולים. סוג זה של התנגשות יכול בסופו של דבר להוביל להיווצרות של כוכבי לכת
טלסקופ החלל שפיצר של נאס”א איתר התפרצות של אבק סביב כוכב צעיר, שעשויה להיות התוצאה של התנגשות בין אסטרואידים גדולים. סוג זה של התנגשות יכול בסופו של דבר להוביל להיווצרות של כוכבי לכת.
מדענים עקבו באופן שוטף אחר הכוכב, המכונה NGC 2,547-ID8, כאשר לפתע נרשם זינוק בכמות האבק הטרי סביבו בין אוגוסט 2012 וינואר 2013.
“אנחנו חושבים ששני אסטרואידים גדולים התנגשו זה בזה, תוך שהם יוצרים ענן עצום של חלקיקי אבק. האסטרואידים מנפצים עצמם לרסיסים ונעים החוצה מהכוכב”, אומר המחבר הראשי של המאמר וסטודנט לתואר שני הואן מנג מאוניברסיטת אריזונה בטוסון.
בעוד השרידים המאובקים של התנגשויות אסטרואידים חשודות נצפו על ידי שפיצר באירועים קודמים, זו הפעם הראשונה שבה המדענים אספו נתונים לפני ואחרי ההתנגשות במערכת שמש אחרת. הצפייה מאפשרת הצצה לתהליך האלים של יצירת כוכבי לכת סלעיים כמו שלנו.
כוכבי לכת סלעיים מתחילים את חייהם כאבק שחג סביב כוכבים צעירים. גושי החומר מתלכדים כדי ליצור אסטרואידים שמתנגשים זה בזה. על אף שאסטרואידים כאלה נהרסים לעתים קרובות, כמה מהם צומחים לאורך זמן והופכים לאבות כוכבי לכת. לאחר כ-100 מיליון שנים העצמים מבשילים לכדי כוכבי לכת בגודל מלא. לפי התיאוריות המקובלות, גם הירח שלנו נוצר מהתנגשות ענקית בין כדור הארץ הקדום ועצם בגודל מאדים. מעוצמת ההתנגשות הועפו לחלל חלקים מקרום כדור הארץ וחלקם התגבש והפך להיות הירח.
במחקר החדש, צילם שפיצר בתת אדום את הכוכב המאובק NGC 2,547-ID8, שהוא כבן 35 מיליוני שנים ושוכן במרחק 1,200 שנות אור מאתנו בקבוצת הכוכבים הדרומית המפרש (Vela). תצפיות קודמות כבר קלטו שינויים בכמות האבק סביב הכוכב, רמז להתנגשויות אסטרואידים מתמשכות אפשריות. בתקווה לגלות השפעה גדולה עוד יותר, שהיא צעד מפתח בלידתו של כוכב לכת ארצי, האסטרונומים פנו לשפיצר כדי לצפות בכוכבים אחדים באופן קבוע החל ממאי 2012, הטלסקופ החל להתבונן בכוכבים אלה, לפעמים מדי יום.
שינוי דרמטי בכוכב שהתרחש במהלך זמן בין שני צילומים של שפיצר צריך להצביע על כך ש-NGC 2,547-ID8 עושה צעדים בכיוון דומה לזה של מערכת השמש שלנו. כאשר שפיצר התבונן בו שוב חמישה חודשים לאחר מכן, היו אנשי הצוות המומים מהנתונים שקיבלו.
“אנחנו לא עדים רק להרס שלאחר התנגשות האסטרואידים אלא גם מסוגלים לעקוב אחר השינויים ובפרט אחר אות הדעיכה כאשר הענן הורס את עצמו על ידי שחיקה הגרגרים שלו, כך שהם בורחים מהכוכב,” אמרה קייט סו מאוניברסיטת אריזונה ואחת מצוות מחברי המחקר. “שפיצר הוא הטלסקופ הטוב ביותר לניטור כוכבים באופן קבוע ובפרט הוא מסוגל לאתר שינויים קטנים באור אינפרא אדום על פני חודשים ואף שנים.”
ענן עבה מאוד של אבק מקיף כעת את הכוכב באזור שבו נוצרים כוכבי לכת סלעיים. כמדענים אנו מבקשים לבחון כיצד האור התת-אדום מענן זה משתנה בהתאם למה שנראה לעין מכדור הארץ. לדוגמא, כאשר החלק המוארך של הענן עומד לפנינו, חלק גדול יותר משטח הפנים שלו חשוף והאות חזק יותר. כאשר הראש או הזנב של הענן נראה מנקודת המבט שלנו, מגיע אלינו פחות אור תת-אדום. באמצעות לימוד תנודות האינפרא אדום, הצוות אסף לראשונה נתונים מפורטים ותוצאות של התהליך של ההתנגשויות, שיוצרות כוכבי לכת סלעיים כמו כדור הארץ.
“אנו צופים בהיווצרות כוכבי לכת סלעיים המתרחשת ממש מול עינינו,” אמר ג’ורג’ רייקה, מאוניברסיטת אריזונה ואחד השותפים במחקר החדש. “זו הזדמנות ייחודית ללמוד על התהליך הזה בזמן אמת מקרוב.”
חברי הצוות ממשיכים לפקוח עין על הכוכב באמצעות שפיצר. הם יעקבו בהמשך האם רמות האבק הגבוהות יוותרו, דבר שיסייע להם לחשב כמה פעמים אירועים כאלה קורים סביב כוכב זה וכוכבים אחרים. והם עשויים אולי לראות עוד התנגשויות כאלה.
התוצאות של מחקר זה פורסמו ביום חמישי, 28/8/14 בגליון המקוון של כתב העת Science.
